yehuda-k

כשיש צורך בטיפול רפואי פונים לרופא, כשיש צורך בטיפול משפטי פונים לעו"ד וכשיש צורך בטיפול בהשקעה פונים למנהל השקעות מנוסה ובעל רשיון. בנוסף תשואת הכלי שבו משקיעים חיבת להתפרסם בפומבי והכלי צריך להיות מפוקח (למשל רשות נירות ערך, בנק ישראל, המפקח על הביטוח ועוד). נראה לי שהכלי יכול להיות קרן נאמנות או פוליסת חסכון או קופת גמל נזילה לפי התקנות החדשות. דמי הניהול הם גורם חשוב שרצוי שיהיה נמוך. אין אפשרות להתמקח על דמי הניהול של קרן נאמנות אבל בפוליסת חסכון צריך למצוא את סוכן הביטוח הנכון ודרכו לשלם פחות דמי ניהול. בד"כ ככל שסוכנות הביטוח גדולה יותר היא מסוגלת להציע דמי ניהול נמוכים יותר. נראה לי שבקופות גמל נזילות דמי הניהול נמוכים יותר אבל האפשרות נפתחה רק לאחרונה כך שכדאי לברר בבנק מתי זה יהיה רלבנטי. לדעתי יש לבחור במסלול ההשקעות הכללי, שבדרך כלל יש בו בין 20% ל 30% מניות והוא גם לרוב הכי פופולרי. ההחלטה תלויה ברמת הסיכון שאתה מוכן לקחת אלא שזו שאלה קשה מדי ל 99% מאיתנו כך שנראה לי שעדיף לזרום עם המקובל. מיהם מנהלי השקעות הטובים? תיכנס לאתרים של משרד האוצר כמו "גמל נט" או "ביטוח נט" ותשווה את הביצועים ובמיוחד שים לב לביצועים לטווח הארוך יותר , למשל של 5 השנים האחרונות. לאחר שתחליט על 3-4 הטובים תשאל בבנק איזה מהם באמת ידועים כטובים ושלא התחלפו שם רוב אנשי ההשקעות בשנים האחרונות. ממה שמעתי הידועים הם ילין לפידות, אלטשולר שחם, פסגות מבין בתי ההשקעות ומבין חברות הביטוח הם מנורה-מבטחים, כלל והראל. אבל אל תסמוך על הרשימה הזאת וקח אותה רק כרשימה התחלתית למיון, כי השוק משתנה כל הזמן. אין לצפות לרווחיות גבוהה ואם תקבל אחוזים בודדים כל שנה זה יהיה טוב. אם יציעו לך רווחיות של יותר מ 10% לשנה פשוט תברח. בהצלחה יהודה

http://www.themarker.com/news/1.2841238 "מה המחיר של פוליסת ביטוחי הבריאות החדשה בהשוואה לפוליסה הקודמת, כשסוכמים את המחירים המשתנים לאורך החיים. הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר בדק את השאלה הזאת, ומצא שבכל חתך גיל, המחירים בפוליסה החדשה נמוכים מבפוליסה הישנה (עם פרמיה משתנה). פער המחירים הוא של 15%–30% בגילים השונים, ובממוצע 22%. המחיר ממוצע לכל הגילים הוא 169 שקל בחודש, לעומת 216 שקל— והחיסכון יכול להגיע ליותר מ–1,000 שקל למשפחה בשנה. מאחר שהראל סירבה לשתף עמנו פעולה, נצטרך להניח שההנחה הממוצעת לאורך החיים נכונה גם במקרה שלה — מה שמסביר כנראה את הזעם הגדול. חייבים לסייג כי המחירים בפוליסות הישנות היו קבועים, ואילו בפוליסה החדשה המחירים יכולים להשתנות: אין כל ודאות כי עד שבן 20 כיום יגיע לגיל 60 המחיר הממוצע שיוצע לו יהיה עדיין 317 שקל בחודש — המחיר לגיל זה כיום. מהבחינה הזאת, עוד מוקדם לשפוט אם לאורך שנים הפוליסה החדשה תשיג הורדת מחירים. ועוד הסתייגות: אי־אפשר שלא לשים לב שפער המחירים בביטוחי הבריאות בין צעירים למבוגרים הוא פי 12, וזאת בפוליסה הישנה והחדשה גם יחד. ביטוח הבריאות הפרטי הוא ביטוח שמתייקר באופן ניכר לאורך החיים"

מסכים איתך שערבים ימשיכו לפגע בנו גם אם וכאשר נתנתק מהגדה. שנאתם אלינו נובעת לא מהכיבוש אלא מעצם קיומינו פה. גם אם התנתקות היא פתרון גרוע, כל פתרון אחר הוא עוד יותר גרוע. לגבי ההתנתקות מעזה, יש הבדל בין השאלה שכתבת, האם היא הביאה לתוצאה הבטחונית הרצויה לנו ובין השאלה שצריכה להישאל, האם ההתנתקות היתה כדאית. לדעתי כן, ההתנתקות היתה כדאית. כמות ההרוגים שלנו בשנה הצטמצמה מאוד, כלומר הרבה אנשים שלנו ניצלו במשך השנים שחלפו מאז. החזקנו גם הרבה חילים בתוך עזה, ונראה לי שהיום מחזיקים משמעותית פחות בעוטף עזה. נכון שבמקום זאת קיבלנו ירי רקטות ומרגמות מעזה עלינו אבל עד עתה כמות ההרוגים מהם היתה ממש קטנה. בנוסף הממשלה ה"חכמה" שלנו לא מציבה מטרה נכונה למבצעים כמו "עופרת יצוקה" ומאפשרת לגנרלים שלנו לפעול כמו גנרלים ערבים, למשל כמו באסון הנגמ"ש. בפעולה נכונה המבצעים וכמות ההרוגים שלנו במבצעים אלה היו יורדים דרמטית. לטענתך התנתקות נוספת תהיה מעשה איוולת. מה הסיבה לדעתך? מה הפתרון האלטרנטיבי שאתה מציע? יהודה

לא מדויק. ההולנדים למשל היו בעדינו בעשורים הראשונים לקום המדינה. במלחמת יום הכיפורים ב 1973 הם היו כמעט היחידים בעדינו, בזמן שכל מדינות אירופה שקשקו מפחד חרם הנפט. אלא שאחרי שאפשרנו לרוצחים של הפלנגות בלבנון לטבוח בסברה ושתילה , הם שינו את עמדתם מתמיכה לניטרליות עם גוון של אנטי. לא מדויק. כאשר בן גוריון אמר זאת בשנות ה50, מעצמות המערב והמזרח היו נגדינו, פרט לצרפת. לדעתם האינטרס שלהם היה לתמוך בערבים, ללא קשר לשאלה מי מהצדדים צודק (כפי שאנו תומכים בטורקים בענין רצח הארמנים, למרות שללא ספק הטורקים ערכו בהם טבח איום וכמובן לא מוצדק). אבל חלק ניכר מהקהל המתקדם שם היה בעדינו, בתור דויד שנלחם נגד גלית הערבי. בעית הפליטים הפלסטינים לא נחשבה בדעת הקהל האירופאי אז. היום לעומת זאת ישראל היא מעצמה צבאית ולא דויד מול גלית, והאירופאים שרואים עצמם כמתקדמים, לא יכולים להבין את ענין ההתנחלויות בשטחים ואת המצב בו הפלסטינאים תחת שלטון שלדעתם הוא כיבוש שנמשך כבר הרבה עשרות שנים. אי אפשר לטפל בבעיה זו על ידי הסברה בלבד. לדעתי גם מסיבה זו צריך להתנתק מידית וללא הסכם, כמו שהתנתקנו מעזה (חוץ משטחים שנחוצים לבטחון שלנו כמו בקעת הירדן שבו צה"ל צריך למנוע הברחת טנקים ורקטות כבדות). חיבת להיות גדר גבוהה שמיקומה יהיה כך שבצד אחד שלה יהיו רק פלסטינאים, ובצד שני רק ישראלים, עם כמה שפחות ערבים ישראלים. אנו לא צריכים ערבים ישראלים שעוזרים למחבל נשאת מלחם להתחבא בכפר בואדי ערה. כפי שכתבתי הסברה בלבד לא יכולה לשנות מאומה, מה גם שרוב עצום בכל מדינה לא מעונין לשמוע על מי אשם ברציחות בחו"ל. גם אנו ברובינו לא התענינו בטבח בבוסניה בשנות ה90, או בטבח בסוריה , והרציחות בדרום סודאן הנמשכים כעת. יהודה

נכון, אני מסכים איתך. למרות זאת, נראה לי כי סלינגר, המפקחת על הביטוח, בכל זאת עושה עבודה טובה עבורינו, להבדיל מחלק גדול מפעילות הממשלה שמיועדת לדפוק אותנו, וזה לא קשור לזהות המפלגה שבשלטון. היא מקוממת עליה את טייקוני הביטוח, כמו שכותבים ב"הארץ" :"פוליסת ביטוחי הבריאות האחידה מעוררת כעס רב בקרב החברות וסוכני הביטוח. האחרונים אף פתחו במתקפה לשיווק פוליסות ביטוחי הבריאות הישנות". מבחינה אישית זה דופק את האפשרויות שלה בעתיד לקבל תפקיד בכיר בחברת ביטוח, כפי שקודמה, עודד שריג קיבל ג'וב בחברת מגדל, לאחר שאישר לטייקון אליהו לרכוש את "מגדל". נכון שלא ניתן לדעת מה יהיה בעוד שנתיים, אבל אם סלינגר תהיה עדיין בתפקידה, נראה לי שהיא תקפיד לא לאשר התיקרות בלתי מוצדקת. 1. במחשבון של משרד האוצר (הקישור שנתתי אתמול), ניתן לבחור ולשלב בין 3 סוגי כיסויים: ניתוחים ניתוח טיפול מחליף ניתוח התייעצות עם רופא מומחה 2. השתלות מימון דרך ספק בהסדר - עד 5,000,000 ש"ח מימון דרך ספק שלא בהסדר עד סכום של - עד 5,000,000 מימון להערכה רפואית - עד 100,000 ש"ח גמלה לאחר השתלה - השתלה בחול 7000 שח למשך 24 חודשים. השתלה בארץ 5000 שח למשך 12 חודשים פרטים נוספים של כיסוי ביטוחי זה - אינו כולל כיסוי לטיפולים מיוחדים בחו"ל 3. תרופות תרופה שאינה כלולה בסל הבריאות בעבור כל תרופה השתתפות עצמית של - 300 ש"ח למרשם לא תהיה השתתפות עצמית עבור תרופות שעלותן מעל - 5000 ש"ח העלות של ההשתלות והניתוחים היא קטנה מאוד לעומת פרק הניתוחים. באתר המחשבון ניתן גם להוריד קובץ "גילוי נאות" שמכיל פרוט של הביטוח, וצירפתי פה דוגמא אחת של קובץ כזה. MoreInfo.doc יהודה

לאחר גיגול מצאתי כתבה בYNET שמפרטת עוד קצת. לא ברור מה בדיוק ההבדלים אבל כללית נראה שהכיסוי המוצהר קטן יותר מאשר קודם אבל כאשר תובעים את הביטוח יתכן ששהמצב דווקא משתפר. בחברת AIG "לפי התעריפון החדש מחיר פוליסת ביטוח הבריאות האחידה למשפחה הכוללת זוג בני 30-40 עם שני ילדים יהיה 114 שקל לחודש. תוספת של כיסוי להשתלות ותרופות מחוץ לסל יעלה עוד 36 שקל בחודש." לפי "כלכליסט" סוכני הביטוח אינטרסנטים כי הרווחים שלהם ירדו בפוליסה החדשה. משרד האוצר השיק אתר אינטרנט ובו ניתן להשוות מחירים של פוליסת ביטוח הבריאות הפרטית החדשה בין חברות הביטוח השונות. לאחר שאתה מכניס את נתוני הגיל, אתה מקבל את המחירים וגם מה הביטוח מכסה. יהודה

המאמר הקצר והעדכני הזה מזכיר שוב מה רע בפוליסת ביטוח הבריאות הקימת (לפני הרפורמה) ומדוע יש סיכוי גבוה שבעת צרה לא יצא ממנה כלום: "ברור היום לכול כי ה"מוצר" שמכרו לנו במשך שנים רבות חברות הביטוח, באמצעות הסוכנים כ"ביטוח בריאות" היה, במקרים רבים, רבים מדי, רחוק מלהיות מה שתואר. אין לי ספק כי כל אחד מאתנו שמע סיפורים מסמרי שיער על מבוטחים שנקלעו למצב שבו נזקקו למימוש הביטוח שאותו שילמו במשך שנים, אולם בשעה הקשה ביותר, בשברונם, מצאו עצמם מול שוקת שבורה." כתבה בעיתון הארץ: "בניסיון לפתות להצטרף לפוליסה הקיימת, ברגע האחרון ממש, הזכיר סוכן הביטוח כי על הדרך הוא יכול להשיג עבורנו הנחה של 30% במחיר לכמה שנים, וגם לשפר את תנאי הפוליסה הקיימת. "למשל פרק התרופות מחוץ לסל בפוליסה", הוא הסביר בהתלהבות, "לא כולל תרופות ביולוגיות, והוא גם מוגבל בחצי מיליון שקל - כשכיום אפשר להשיג תקרה של 12 מיליון שקל אנחנו מודים, כמעט התעלפנו. את פוליסת הבריאות המשפחתית רכשנו לפני קרוב ל-20 שנה, והיא עולה לנו הון עתק - מאות שקלים בחודש. העובדה שכל השנים האלה השקענו ממיטב כספנו רק כדי לקבל הבטחה ביטוחית עלובה - כיסוי תרופתי שמוגבל לסכום לא מספק של חצי מיליון שקל, ואינו כולל את התרופות המודרניות - הדהימה אותנו לא פחות משהיא קוממה אותנו. עמדתנו המקצועית היתה כל השנים כי ביטוח הבריאות הפרטי הוא מוצר מיותר מעיקרו, במיוחד למי שמכוסה על ידי הביטוח המשלים של קופות החולים, פרט לשלושה פרקים למקרי קטסטרופה שרק הביטוח הפרטי יכול להציע: טכנולוגיות מחליפות ניתוח, תרופות מחוץ לסל והרחבה ניכרת של הזכות להשתלות בחו"ל. והנה התברר שאנחנו בעצמנו מחזיקים את הביטוח הפרטי בדיוק בשביל שלוש ההצעות האלה, רק שהניסוח המיושן של ההצעה הופך אותה בפועל לריקה מתוכן. ... מתקפת סוכני הביטוח, שבחודשים האחרונים מפעילים מכבש לחצים "לקנות את הפוליסה הקיימת, שמבטיחה תנאים לכל החיים, לפני שהיא נגמרת", היא הכשלה מכוונת של הציבור. סוכני הביטוח מפתים את הציבור עם הבטחה שפועלת לרעתו, ולא לטובתו.... יש סיבה להצטער שאתם מחזיקים בידכם פוליסה כזאת,... מחירים המופרכים של הביטוח הזה בישראל. יחס כיסוי הנזקים של ביטוח הבריאות הפרטי בישראל הוא 42% - כלומר על כל שקל פרמיה שהמבוטח משלם, רק 42 אגורות חוזרות אליו כשירות רפואי. לשם ההשוואה, יחס כיסוי הנזקים בביטוח המשלים של קופות החולים הוא 85%, ובביטוחי הבריאות הקבוצתיים הוא 98%...." תזכורת למי שרוצה לשלם על מוצר, שכאשר צריך אותו יש סיכוי ממשי שיהיה ריק מתוכן. יהודה

קים הבדל בין תעמולת השמאל הקיצוני ובין זו של הימין הקיצוני והוא באפקטיביות של התעמולה. לתעמולה של הימין הקיצוני יש פוטנציאל להשפעה גם על השכבות הסוציו-אקונומית הנמוכות, כלומר מדובר בהרבה מושפעים בפוטנציה. לעומת זאת תעמולת השמאל הקיצוני עלולה להשפיע על קומץ קטן של "יפי נפש". ערבים שהם אנטי ישראלים, ממש לא זקוקים ליהודי שמאל קיצוני שיחזקו אותם, ויש להם בשפע משלהם. לכן גם אם התעמולה של 2 הקצוות הקיצונים מקוממת, הבעיה המעשית היא יותר עם תעמולת הימין הקיצוני. בתור דוגמא לתעמולה ימנית דתית מקוממת, אפשר לקחת לדוגמא את מסע השיסוי של שר החינוך ונאמניו נגד יהודה יערי בשל השגותיו על טיוטת ספר הלימוד באזרחות. ספר אזרחות צריך להציג תמונה מיצגת, כאשר ההצגה של נושא חשוב הנתון במחלוקת צריכה לתת משקל רב יותר לעמדה של רוב העם אבל לתת ביטוי מספיק גם לעמדת המיעוט. מי שקורא את המכתב של יערי לא מוצא שם שמאלנות לדעתי. הוא טוען על הצגת היהדות הדתית והחרדית במשקל רב והצגת החילוניות במשקל נמוך, ולפי הדוגמאות שלו הוא צודק ונראה לי שכולם פה מסכימים איתו שההפך הוא הנכון. הדוגמאות שהוא מציג ל"הלאמנה" (1), גם בהם יש צדק ונראה לי שגם בעלי דיעות ימניות מתונות יסכימו איתו. אם כך איך זה שמתנפלים עליו ומציגים אותו כנציג "שוברים שתיקה" שמסלפים ומשקרים כאשר טענותיו הם מתונות ונכונות? משהו רע עובר על המדינה הזו מבחינה תעמולתית. יהודה אלה הדוגמאות של יערי ל"הלאמנה" 1. - "אלימות על רקע אידיאולוגי-פוליטי, כגון הטבעת האונייה 'אלטלנה' ב 1948-, רצח אמיל גרינצווייג בהפגנת 'שלום עכשיו ' ורצח ראש הממשלה יצחק רבין" איך אפשר לכרוך יחד פעולה של ממשלת ישראל (שגם האצ"ל הכיר בה) ובין רוצחים פלילים? 2. "כאשר דנים באינתיפאדה הראשונה, נאמר ללא שום ביסוס: "נשמעת הטענה כי היא הגבירה את העוינות בין הערבים והיהודים במדינה" המשפט היא מגמתי ומתעלם מהעובדה החשובה לציון שאחוז קטן ביותר מבין המחבלים הם ערבים אזרחי ישראל. 3. "בסתיו 2015 התבצעה סדרת פיגועי דקירה ברחבי המדינה. מרביתם בוצעו בידי ערבים אזרחי ישראל" זו טעות עובדתית

מסכים. מנסיוני בויקיפדיה, המאמץ להביא לדה-לגיטמציה של ישראל מתבסס בין השאר על הגדרות מוטעות שכביכול ישראל מקימת משטר אפארטהייד והתנועה הציונית היא קולוניאליסטיות. הפרו ערבים מצטטים דברי ישראלים כמו אלון ליאל, לשעבר מנהל משרד החוץ ושגריר בדרום אפריקה. כפי ששר התעמולה הנאצי גבלס ידע, חזרה אינסופית על על תעמולה יוצרת שכנוע בסופו של דבר. ישראל כמובן אינה נקיה וטהורה, אבל מה שישראלים כמו ליאל עושים, הוא "לתפור" קריטריון שרלבנטי רק לישראל, בעוד שמי שמסתכל במילון \ אנציקלופדיה רואה שמאפיני האפארטהייד כלל לא קימים בישראל. נכון הוא שאנו כופים על הפלסטינאים כיבוש שהם אינם רוצים בו, (וכשהציעו להם הצעות פשרה סבירות הם לא רצו בפשרות אלה) אבל זה ממש רחוק מאפארטהייד. יהודה

כמה ציטוטים: https://www.airah.org.au/imis15_prod/Content_Files/EcoLibrium/2014/April14/04-14-Eco-006.pdf Current test standards allow inverter AC (IAC) manufacturers to “lock” the compressor speed for a desired “rated” capacity. However, it is proposed that rating the inverter under “locked” mode is unrealistic, as it does not reflect the way inverters operate in real operation. http://www.energyrating.gov.au/products/space-heating-and-cooling/air-conditioners#collapse1181 Inverter units use a variable speed drive in the motor system that drives the compressor. While these systems may look less efficient at full load (i.e. their star rating at rated capacity, which is the rating on the energy rating label), they tend to be very efficient at part load operation בזמנו ראיתי השוואה שנעשתה על ידי מדידת צריכת חשמל בפועל, אבל איני מוצא זאת כרגע. יהודה

הכוונה שיש חילוקי דעות בשאלה האם מזגן אינוורטר חוסך חשמל יחסית למזגן עם מדחס רגיל.

ככל שניתן תתקין מזגנים רגילים (לא אינוורטר) , אחד לכל חדר. כך תחמם רק את החדרים שצריך, ואם וכאשר יתקלקל , הבעיה תהיה מוגבלת לחדר אחד והתיקון יהיה פשוט וזול. לענין האינוורטר, ממש לא ברור אם בפועל הוא חוסך חשמל, אבל התיקון שלו יקר. לא רואה מה טוב בו. יהודה

כאשר מפשיטים את התינוקת לקראת האמבטיה, קר לה אפילו בחדר מחומם. מציע להזרים עליה אויר חמים ממפזר חום , שעולה החל מ 50 ש"ח. הבכי שלה נפסק מיד. יהודה

"הדברים שנראים לפלוני כחשובים" - מאיפה הוא יודע מה חשוב ומה פחות חשוב? נראה לי שאנשים לא יודעים מה הסיכוי לכל מיני קטסטרופות, בריאותיות ואחרות, ולכן הם לא יודעים מה חשוב. כלומר אין קריטריון וכל אחד מחליט בהתאם למצב רוח שלו ולפי כוח השכנוע של סוכן הביטוח. זו בדיוק הסיבה שאין הגיון לבטח דווקא\ רק את הביטוח הזה, עבור אנשים צעירים ובריאים שלא סובלים מעודף כסף. זה לא מה שכתבתי. מה שכן כתבתי הוא שלצעיר עדיף לשים את הכסף הזה בקרן הפנסיה , גם אם כתוספת לחסכון החדשי. זו גם דעתי. יהודה

למרות שהשאיפה היא להיות מכוסים לכל אסון, בפועל אין כיסוי כזה. האם כשאדם הולך ברחוב הוא מגן על עצמו מנפילה של עציץ מהקומה העשירית? כלומר אם הסיכוי לתאונה קטן, לא ממגנים. מה הסף שממנו כן ממגנים זוהי שאלה נפרדת. כי הסיכוי של טייס קרב להיות מופל בקרב הוא די ממשי, בניגוד לסיכוי של מטוס נוסעים. לא מדויק. המטוסים התפתחו והשתנו בצורה דרמטית, למרות שבמבט שטחי מבחוץ אכן לא נראה שינוי גדול. כל המערכות במטוס השתנו מאוד, ויש הרבה מערכות, כמו: מנועים, מערכת דלק, הגאים ומדפים וההפעלה שלהם, מערכות חשמל וכו'.מבנה המטוס עשוי מחומרים חזקים יותר וקלים יותר. הטיסים מאומנים יותר ובמיוחד תרגול מצבי חירום בסימולטור. הבקרה מהקרקע טובה ומקיפה יותר. למרות זאת עדין יש תאונות שנגרמות בגלל טעויות בתכנון \ יצור\ אחזקה\ מיומנות הטיסים ועוד. אבל כל תאונה קטלנית נחקרת ביסודיות ומושקע מאמץ אדיר כדי להבין את סיבות התאונה כדי למנוע תאונה דומה בעתיד. דוגמא למאמץ החקירה: בתאונת ההתרסקות של TWA באוקינוס ליד ניו יורק משנת 1996, שלו מקרקעית האוקינוס חלקים של המטוס שהתרסק, והרכיבו אותם יחד בשחזור כחלק מהחקירה. לא חסכו בכסף כשהיה צורך אמיתי. המנגנונים האלה לא מעשים. ההפלטות\ הצניחות אפשריות רק כאשר המטוס מיוצב בטיסה ישרה ואפקית בגובה נמוך, אחרת הנוסעים ימותו בזמן ההיפלטות. וגם במצב זה יהיו נוסעים שיהרגו כי לא הספיקו להיפלט או התנגשו עם אחרים באויר. אם המטוס מסוגל להנמיך למצב טיסה מבוקרת כזו, עדיף שינסה לנחות מאשר שיפלוט את הנוסעים באויר. יהודה

עדיין אין פה תשובה לשאלה, של העקביות בביטוח, כלומר מדוע צריך לעשות ביטוח בריאות משלים ולא לעשות ביטוח ראוי למקרי קטסטרופה אחרים, כגון דריסה. מה הקריטריון לפיו בוחרים איזה חלק מהסיכונים מבטחים. לגבי הדריסה, כוונתי היא לכל ההוצאות שנגרמות, כולל גם מקרה שהנדרס מת, ומשפחתו צריכה תמיכה כלכלית כדי להתקיים. לדעתי יש פה אלמנט של נוסטלגיה. היום טוב יותר ורמת החיים עולה בארץ כל הזמן. היום החוק מחייב את כל השכירים לחסוך לפנסיה שזה יתרון גדול, לעומת הזמנים ההם כאשר הרבה עובדים לא חסכו לפנסיה כלל. גם אלה שקיבלו פנסיה, בהרבה מקרים הפנסיה היתה ממש קטנה. (לא מדובר פה על אנשי הקבע ועל בכירים בחברות ממשלתיות.) באשר ל"ואם התנהלו נכון כלכלית אז יש גם רזרבות", מי שמתנהל נכון היום נשארות לו רזרבות גדולות יותר. כוח הקניה של המשכורות פעם היה נמוך בהרבה מאשר היום: הביגוד, האוכל, התחבורה היו יקרים יותר יחסית לשכר. הרבה יותר אנשים נוסעים לחו"ל וקונים רכבים חדשים וכמעט חדשים. היוצא מהכלל הוא מחירי הדירות, וגם פה לא בטוח אם היום מחירי הדירות יותר יקרים במונחים של כמה משכורות נטו עולה דירה, יחסית לשנים של שיאים מחזורים בזמנים ההם. כאן יש מחלוקת בינינו. לפי הכתבה שציטטתי "מעל גיל 85, לשליש מהקשישים יידרש לטיפול סיעודי כלשהו". כמובן שזו בעיה חמורה, אבל הבעיה היותר חמורה היא הפנסיה, כי לפני שהקשיש הופך לסיעודי הוא חי שנים לא מעטות מהפנסיה ויש חשיבות עצומה לצבירת פנסיה ראויה למינ' של מחיה. תוחלת החיים עולה כל הזמן ולכן המקדם המפורסם עולה ויעלה עוד עוד. המשמעות היא כי הפנסיה החודשית תרד עוד ועוד. חישוב פשטני לדוגמא וגם נתעלם מחישובי ריבית. נניח ש: לפני כ 50 שנה מי שהגיע לגיל פרישה חי עוד 10 שנים בממוצע, בזמנים ההם אדם חסך במשך 40 שנות עבודה עבור 10 שנות פרישה כלומר 4 שנות עבודה עבור כל שנת קבלת פנסיה ואילו מי שמגיע לפרישה כיום יחיה עוד 20 שנה. כיום אדם חוסך במשך 40 שנות עבודה שממנים לו 20 שנות פנסיה. כלומר 2 שנות עבודה עבור כל שנת קבלת פנסיה. (כל המספרים לא נכונים אלא רק למטרת המחשה). מאחר שתוחלת החיים ממשיכה לגדול , אפילו מי שחוסך לפנסיה את המקובל היום (שזה בערך 18% כולל הפרשות המעביד) לא יהיה במצב כלכלי טוב לכשיפרוש ויתכן שיזדקק לעזרה מילדיו. לכן כל כך חשוב לחסוך כמה שיותר לפנסיה. כשאתה מציב כך את האירועים ברור שחיבים ביטוח רפואי משלים. אלא שלדעתי השאלה היא אחרת- ומה אם הוא ידרס בגיל 30. האם שאריו מכוסים כראוי? ומה אם עוד מקרים קטסטרופלים. אם מנסים לבטח את כל האפשרויות למקרי קטסטרופה , יתכן שהתשלום החדשי יהיה גבוה במידה כזו שאי אפשר יהיה לבטח. לדעתי השאיפה המובנת להיות מכוסים כראוי בכל מקרה אינה מציאותית, ובמשאבים המוגבלים של כל אחד מאיתנו צריך לעשות שימוש מושכל. אדם צעיר ובריא בשנות ה 20 שהוא בתחילת הקרירה והכנסתו לא גדולה, יכול לוותר על ביטוחים יקרים כאשר הסיכוי להתממשות הקטסטרופות הוא נמוך, ואם יש לו הכנסה פנויה שידחוף לקרן הפנסיה לפחות את הסכום המקובל. יהודה

נכון מאוד. אבל זה כבר לא נכון. כתבתי קודם וביקשתי התיחסות אבל לא היתה תשובה מצידך. האם ההתיחסות לביטוח היא עקבית? האם מי שמבטח עצמו בצורה נרחבת בעניני בריאות מבוטח כראוי גם לקטסטרופות אחרות , למשל נדרס בזמן שחצה כביש במעבר חציה? השאיפה הטבעית והמובנת היא להיות מבוטח ומכוסה לכל מצב קטסטרופלי. אבל אם בודקים מתברר שכיסוי כזה עבור כל (או כמעט כל) האירועים החמורים האפשרים יעלה סכומים אדירים , אם כיסוי כזה בכלל אפשרי. למשל, נניח שהמאמר שציטטתי מדייק, שהביטוח הסיעודי הנפוץ בישראל מכסה רק החל מגיל 75, ללא יותר מאשר 5 שנים, ושהקיצבה החודשית תהיה רק 5000 ש"ח. האם לדעתך צריך לבחור תכנית יותר מקיפה ויקרה שלא יהיו בה המגבלות האלה? לפי איזה קריטריון צריך לדעתך לבחור מה לבטח ומה לא לבטח? האם זה הגיוני לבטח בסכומים ניכרים סיכונים בריאותים לגיל הזקנה כאשר מצד שני לא חוסכים מספיק עבור פנסיה שתאפשר חיים בכבוד? לדעתי מי שצעיר ובריא, שיחיה כראוי, שיחסוך לפנסיה ורק אם יש לו עודפים שישלם על ביטוח בריאות נוסף. יהודה

לגבי ביטוח סיעודי פרטי: עיתון "הארץ": "הביטוח הסיעודי הנפוץ בישראל מבטיח תשלום, למי שיוכר כסיעודי, של כ–5,000 שקל בחודש למשך חמש שנים. הביטוח, כלומר, מבטיח לנו תשלום של 300 אלף שקל, החל מגיל 75 ומעלה (הסיכון למקרה סיעודי כמעט ואינו קיים לפני גיל 75). ניתן לשאול האם ההצעה הפיננסית של הביטוח הסיעודי משתלמת.... שיעור תשלום תביעות הביטוח ... 61% בביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח... בביטוח סיעודי פרטי רגיל של חברות הביטוח אין סכנה שחברת הביטוח תבטל את הביטוח, אבל יש בעיה קשה של עלות. לפי אתר אופק זהב, המנתח את הביטוחים הסיעודיים בישראל, הפרמיה לרכישת ביטוח סיעודי בגיל 45 תהיה כ–200 שקל בחודש לאדם - פי חמישה מקופות החולים. נניח שאדם כזה, במקום לרכוש את הביטוח, משקיע את הכסף במשך כ–30–35 שנים (עד גיל 75–80) בתשואות סבירות של 3% או 4%. סכום החיסכון שהוא יצבור לעצמו יהיה כ–115–135 אלף שקל (גיל 75) או 160–175 אלף שקל (גיל 80). חיסכון פשוט, כלומר, יניב את מחצית סכום הביטוח - וזאת כאשר במקרה שלא נהפכים לסיעודיים מדובר בחיסכון שנשאר בידי המשפחה, ובמקרה שנהפכים לסיעודיים לא צריך לסמוך על טוב לבה של חברת הביטוח שתואיל לאשר את התביעה. לכן, הכדאיות של הביטוח הסיעודי הפרטי, להבדיל מהביטוח של קופות החולים, מוטלת בספק." יהודה

מוזר שהמתדיינים פה, אנשים משכילים ואינטלגנטים, מתיחסים לליברמן כאילו הוא פוליטיקאי עם דעות. לדעתי האיש הזה מעונין רק בכסף והוא מספיק פיקח כך שהעבודה המלוכלכת נעשית על ידי התומכים שלו, שכמובן גם מקבלים ג'ובים משתלמים. בפרשת הרמאי גרגורי לרנר, הפוליטיקאים של ליברמן שכנעו את הציבור שלהם שסתם כך המשטרה נטפלת ללרנר כי הוא רוסי, והקרבנות היו בין השאר עולים חדשים מרוסיה שהפקידו את הכמה שקלים שהיו להם בתרמית של לרנר. המסכנים האלה האמינו לסיפור של שלוחי ליברמן שלרנר נרדף ללא הצדקה. על מעלליו של ליברמן ושלוחיו יש עוד הרבה חומר, כמו מה שכותב מרדכי גילת. מה שסביבו נגוע, ולמרות פקחותו והימנעותו מהשארת עקבות הוא גם מועד אישית . הוא לקח למשל 111 אלף ש"ח מעמותה בשליטת שלוחיו ולא החזיר. ליברמן הוא לא פואד או אולמרט שפעלו בעצמם עם כמה עוזרים. בחכמתו מי שעושה זאת הם שלוחיו ואין מסמכים שקושרים אותו למעשים אלה. ואחרי כל זה איך זה שמאמינים שיש לו דיעות לגופו של ענין? שאלה: What are the top 10 most explosive things uncovered on Wikileaks? מי שבטחון ישראל חשוב לו ורוצה להיות שר הבטחון, מספר בשנת 2009 בעת ביקור במוסקבה, לעמיתו שר החוץ הרוסי כי תקיפה ישראלית באיראן היא בלוף. !! ללא קשר לשאלה אם אכן צריך לתקוף, ברור כי מבחינת ישראל אסור שהאיראנים והעולם יחשבו שאיום התקיפה הוא בלוף, אבל זה בדיוק מה שליברמן עשה. עובדה שדברי ליברמן נודעו לאמריקאים, ובהנחה שנתניהו רצה לשוות אמינות לרעיון התקיפה בין השאר על ידי השקעת מאמצים רבים (גם כספיים) בהכנות לתקיפה, יוצא שמאמצים אלה היו לשווא כי האמריקאים ידעו שהאיום הוא רק בלוף. את ענת קם מושיבים בכלא על הדלפות (ובצדק) אבל אין שום התיחסות לגבי שר החוץ שלנו שהדלפתו עושה לנו נזק עצום.

ברור שיש זכות לכל אחד , יהודי נוצרי או מוסלמי לבקר בהר הבית ואפילו לחלום שבבוא המשיח יבנה שם בית המקדש. אבל הרבה פעמים מה שצודק הוא אסון מבחינה מעשית. בנית בית המקדש מחדש לא קשורה למחלוקת בין ימין ושמאל. גם נפתלי בנט מבין את הבעיתיות בביקור בהר הבית ובתפילה שם. (השר אריאל מתפלל בהר הבית בניגוד לאיסור המשטרה). הרעיון הזה הזוי ומטורף. מה הצורך בל"חמם" ערבים קיצונים עוד יותר נגדינו? מי רוצה להקים עלינו יותר ממיליארד מוסלמים בעולם, בנוסף לבעיות שלנו עם הערבים? ואפילו לפני שמדברים על מלחמה איתם, האם אנשים יודעים איזה מאמץ משקיעים כדי ליצא תוצרת שלנו למדינות בעולם? אנחנו מוכרים בכמויות לאינדונזיה, מלזיה ועוד, מדינות מוסלמיות ענקיות שעוינות אותנו ואין להם יחסים דיפלומטים איתנו. היעלמות היצוא הזה תגרום לפיטורי עובדים\אבדן פרנסה בארץ , גם עובדים ישירים וגם אלה שמתפרנסים מלשרת את עובדי היצוא הישירים (סופרמרקט, סוכן ביטוח, שוק הרכב ועוד). לאחר הפרובוקציות של ביקורי חוטובלי ואריאל בהר הבית, נתניהו נהג בחכמה ואסר על ביקורי ח"כים ושרים בהר הבית. חבל שמאוחר מדי לגבי כמה ישראלים מסכנים שנרצחו בעקבות הניצוצות האלה. וכמו הסנאטור הרומאי קאטו, שסיים כל נאום שלו במילים "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו", גם אני חוזר על הצורך לשנות את שיטת הבחירות לאישיות\ישירות\ אזוריות כך שראש הממשלה לא יחשוש כל כך מקבוצות מיעוט קטנות: ימין קיצוני, חרדים, ועדי עובדים וכו'. יהודה

תודה על המידע. חבל מאוד שזה כך. מישהו לא תכנן כראוי את גבהי הכבישים האלה, גם אם זה זמני. מוזר שכאשר נסעתי על הקטע שנכנס ל 531 לכיוון הרצליה , ראיתי לשמאלי מכוניות חולפות מאוד קרובות שנוסעות במקביל על הקטע שמתמזג לכביש 4 לכיוון מורשה. הרושם שלי היה שאנו בערך באותו הגובה אבל המבט שמאלה היה קצר מאוד וכנראה הרושם שלי לא נכון. יהודה

האם יש מצב שטעית בשרשור והתכוונת לשרשור אחר? כי פה אין שום דבר קרוב ל "פרופגנדת מלחמת המעמדות המרקסיסטית הקלאסית". עיתון "הארץ" והעיתונאי גיא רולניק המצוטטים פה, הם בצד השני, בצד של הקפיטליזם. כן, השאיפה היא להיפטר ממגרעות של קרטלים וקבוצות לחץ, כפי שבארה"ב פירקו ב 1911 את מונופול הדלקים של "סטאנדארט אויל". קרא (בעמ' 35 למעלה) על הויכוח בין הרפובליקנים (היותר שמרנים) והדמוקרטים על הטיפול במונופולים, כאשר שתי המפלגות לא הסכימו להמשך המונופול, למרות ששתיהם ממש לא קומוניסטיות. לואי ברנדייס, השופט העליון הציע דרך שלישית שמיזגה את 2 הגישות בענין המונופולים. הרצון להיפטר ממונופולים, קרטלים וקבוצות לחץ הוא קפיטליסטי. דווקא בקומוניזם נוצר המונופול הגדול מכולם, כאשר המדינה שולטת בכל והתוצאה היא שהכלכלה נעשית "קלקלה". אגב, ברנדייס היה יהודי ומנהיג ציוני אמריקה. בסוף תמיד היהודים אשמים. יהודה

[ATTACH=CONFIG]448977[/ATTACH] קשה להאמין שיש להם סיבה טובה כי לפי המפה הזו 2 קטעי הכביש מאוד קרובים אחד לשני וממש מתבקש לחבר אותם. מדובר על הקטעים: 1. יוצא מצומת המשטרה בכפר סבא, עובר מתחת לכביש 4, ומתמזג עם כביש 4 לכיוון צומת מורשה 2. רכבים שבאים מצומת רעננה לכיוון צומת מורשה, יכולים לצאת מכביש 4 ימינה אל כביש 531 לכיוון הרצליה. נסעתי בקטע 2 (מצומת רעננה על כביש 4 וימינה לכביש 531) וראיתי משמאלי מכוניות מאוד קרובות שנוסעות בקטע 1 , הקטע שמתמזג עם כביש 4 לכיוון מורשה. ממש מוזר שאין מעבר בין 2 הקטעים האלה, מעבר המאפשר לכפר סבאים לנסוע על כביש 531 לכיוון הרצליה גם בשעות 07-10 שבהם רכבים הבאים מכפר סבא או הוד השרון לצומת רעננה לא יכולים לפנות שמאלה (לכיוון מורשה) בצומת רעננה. יהודה

חלק ממאמר ב"הארץ" היום: "Quo Vado?", סרט הקולנוע המצליח ששובר בימים אלה את הקופות באיטליה הוא קומדיה על גבר מקריח המתקרב לגיל 40, שיש לו רק חלום ואהבה אחת: il posto fisso. ובתרגום לעברית: ג׳וב לכל החיים, קביעות ופנסיה תקציבית. הגיבור, שאותו מגלם הקומיקאי צ׳קו זאלונה, רוצה רק דבר אחד: לא להתמודד בשוק העבודה החופשי, אלא לשמר את עבודתו ב–pubblica amministrazione - המגזר הציבורי. ההישג הגדול שלו, שאותו הוא מציג לבוס שלו, הוא הכוח והמהירות שבהם הוא מניף את החותמת המשרדית. הסרט מצחיק, אבל "ניו יורק טיימס" הסביר מדוע הוא באמת מצליח: כי הוא נוגע במקום הכי כואב ורלוונטי כיום לאיטלקים - הפער הגדל וההולך בין שתי קבוצות באוכלוסיה. ... המחוברים והלא מחוברים. ...ההגנה פוליטית שיש לענפים רבים, מדרדרים את הכלכלה האיטלקית באטיות ובאכזריות ומעמיקים את הפערים החברתיים. חלק גדל והולך מהצעירים, שרובם לא מצליחים להתחבר למשרות ה–il posto fisso, עומדים מול מציאות כלכלית אכזרית בשוק העבודה והפנסיה, ושיעורי האבטלה בקרבם מגיע ליותר מ–40%. איטליה, כמו יוון ובמידה מסוימת כמו ספרד, היא הדוגמה הקיצונית לתוצאות הכלכליות והפוליטיות שיכולות להיות בטווח הארוך לפערים גדלים והולכים או קאסטות נפרדות בתוך שוקי העבודה, ... אגף התקציבים במשרד האוצר העביר השבוע לראש הממשלה את חוות דעתו על עסקת הרכישה שעליה הכריזה סלקום לפני חודשיים - מיזוג גולן טלקום לתוכה. על חוות הדעת חתום ראש האגף, אמיר לוי. חוות הדעת הזאת היא לצערנו מסוג המסמכים שלא יצאו כבר זמן רב מהאגף בכלל וממשרד האוצר בפרט. לאחר הגמגומים, ההתפתלויות ובעיקר הכניעה מול מונופול הגז, מערכת הביטחון וקבוצות אינטרס במגזר הציבורי והפרטי, נעים להיזכר כי אפשר לנהוג גם אחרת. חוות הדעת חדה, ברורה וממוקדת: אסור לאשר בשום פנים את הרכישה של גולן טלקום. היא תפורר חלק גדול מההישגים הגדולים של הרפורמה ותפגע בצרכנים.... מספר שחקנים מצומצם, תיאום סמוי ורנטה ענקית הנגבית מהציבור הרחב וזורמת לקבוצת עובדים ומנהלים קטנה? מזכיר לכם משהו? כמובן: ענף הבנקאות, שבו שני בנקים מנהלים תיאום כזה כבר עשורים, רנטה של 10 מיליארד שקל בשנה זורמת לקבוצת מנהלים ענקית הנהנית משכר של 50– 100 אלף שקל בחודש ו״על הדרך״ הריכוזיות מולידה ״בנקאות מקורבים״ - חלוקת מיליארדי הלוואות לטייקונים שפושטים רגל וממשיכים לגור בבתים השווים עשרות מיליוני שקלים ולחיות כמו מלכים בעוד בנק ישראל, ״המפקח״, ישן בעמידה.... ... לפני שבועיים הסברנו כאן כיצד יש חמש או שש קאסטות סמויות של עובדים במשק הישראלי, שהממשלה, כלומר הפוליטיקאים, החליטו שכל אחת מהן תקבל פנסיה בתנאים שונים לחלוטין - אף שרבים מהם עובדים בדיוק באותם מקצועות עם אותם כישורים בדיוק. כלכלן בצה״ל מקבל פנסיה תקציבית גבוהה פי שלושה ממקבילו בשוק האזרחי, שלא לדבר על קצין האפסנאות - שמקבל פנסיה גבוהה פי שישה ממנהל הלוגיסטיקה בחברה תעשייתית. עכשיו, באדיבות הטבלה הרשמית של משרד האוצר שמתארת כיצד נראה שוק הסלולר בישראל ערב הכנסת התחרות, אני מבקש להראות לכם שתופעת הקאסטות הזאת משכפלת עצמה כמעט בכל תחום כלכלי: האנשים שיש להם קביעות בעבודה, שיש להם פנסיות גבוהות, שמקבלים גם פנסיות וגם שכר במקביל, האנשים שעובדים בתעשיות ובחברות שיש בהם תחרות מועטה, שמקבלים סובסידיות סמויות מהמדינה, שמוגנים מ"השוק החופשי״ שבנו כאן השמאל, הימין והמרכז בעשורים האחרונים - הם בדרך כלל אותם אנשים.... נדל"ן? חשבו על המיליארדים שמחולקים כל שנה בהחלטות פוליטיות בזכויות בנייה והיתרי בנייה לקבוצות חזקות באוכלוסיה, לקבלנים מקורבים ולאוכלוסיות מחוברות בעיריות, במושבים, בקיבוצים ולמעשה בכל תחום נדל״ני. במקרים רבים הפערים האדירים בעושר הכלכלי בישראל לא משקפים כישרון, חינוך או מריטוקרטיה, אלא זכויות נדל״ן במיליארדים שמחולקות בהחלטות פוליטיות. פנסיה? פנסיות של 4–6 מיליון שקל ל-60% מפורשי מערכת הביטחון, 70% או 80% מהם עוסקים בעבודות משרדיות, פנסיות תקציביות לרוב בכירי המערכת הציבורית, כולל המערכת המשפטית המשפיעה על כל ניסיון לערוך שינויים מבניים בתחום - כפולות ומכופלות מאלה שיש לבלתי מחוברים. תיירות? מלונאות? 75% מהלינות במלונות בישראל שייכות לוועדי העובדים של המונופולים הגדולים. שאלתם את עצמכם מי יכול להרשות לעצמו לשלם 2,000–1,000 שקל ללילה במלון באילת? אז זהו, שאתם, הבלתי מחוברים, משלמים חלק מזה, בלי להיות מודעים, כאשר אתם נשארים בבית ומישהו אחר נסע לאילת... אין דבר כזה ״שוק חופשי״ - לא בנדל״ן, לא בפנסיה, לא בסלולר, לא ברכב, לא בביטוח סיעודי. הכל פוליטי בסופו של דבר. לא פוליטיקה של ימין ושמאל, אלא פוליטיקה שמשרתת קבוצות אינטרס או את הציבור הרחב המפוזר. בדרך כלל היא משרתת את הקבוצה הראשונה. ...–90% או יותר מהשיח הציבורי בישראל הוא מסך עשן שמסתיר את הדרך שבה אליטות קטנות, מיודעות וחזקות מנצלות את פער הידע ויכולת ההתארגנות וההשפעה שלהם על השלטון כדי להעביר משאבים, יוקרה וכוח אליהן ואל הילדים שלהם." יהודה

נכון מאוד והנה למשל לגבי גרמניה: "פרסם העיתון הגרמני דר שפיגל כי גרמניה שיתפה פעולה באופן חשאי עם מתכנני טבח הספורטאים.‏[9] שגריר גרמניה בלבנון, ואלטר נובק, נפגש עם יוסוף א-נאג'ר, מראשי הפת"ח ו"ספטמבר השחור", והציע לו הסכם לפיו יימנעו הפת"ח וספטמבר השחור ממתקפות טרור בגרמניה ואילו גרמניה תעניק תמיכה מדינית ופוליטית לאש"ף. השבועון חשף כי גם שר החוץ הגרמני, ולטר של, ניהל מגעים סודיים עם הארגון.‏[10] לפי דר שפיגל, כך הפסיקה גרמניה לחקור את טבח הספורטאים במינכן והאחראים לו, לא הגדירה רשמית את האירוע כמעשה טרור ואף קיימה פגישות נוספות עם ראשי ארגון ספטמבר השחור." כל המדינות "נאורות" (כולל אותנו) כשמדובר בביקורת כלפי אחרים אבל כשמדינה "נאורה" פועלת למען האינטרסים של עצמה ה"נאורות" מתנדפת. יהודה