yehuda-k

כשנמדד ב 2014 בבריטניה בנהיגה אמיתית מה הזיהום של גזי Nox עבור קקטוס דיזל ידני , הוא היה פי 2.25 עד פי 3 מהגבול העלייון המותר לפי Euro 6. רוב הרכבים פלטו יותר מזהמים מהמותר, אבל היו גם רכבים שעמדו בדרישות גם בנהיגה אמיתית, כמו פולקסווגן פאסאט, שירוקו וטוראן מודל 2016. לפי הממשלה הבריטית זיהום גזי Nox גורם למוות מוקדם של 23500 איש בשנה. אז אולי זה טוב שרכבי הדיזל יקרים יותר כך שפחות אנשים יקנו אותם.

זה בדיוק שורש אי ההסכמה בינינו. לדעתי יכול להיות שלום רק אם כל הסעודים ילמדו מה באמת קרה בהסטוריה, ללא סילוף של עובדות. רק כך יהיה סיכוי לשלום. כנ"ל עם שאר ארצות ערב. ממשלות ערב תמיד חששו מההמון, וגם אם הבינו מה באמת קרה הם לא העזו להגיד את האמת. נכון, גם בנו יש פגמים שצריך לשפר, אבל אם מנהיג ערבי, כמו הנשיא המצרי סאדאת ב1977, היה בא ומדבר איתנו בכנות, בגובה העינים ואפילו היה אומר דברים קשים, הינו מתפשרים ומסכימים לשלום. דרוויש הוא ענין קטן, שמראה לנו שמה שקרוי מחנה השלום הגיע למצב סהרורי. מחנה השלום היה אמור לתמוך בהסכם אוסלו של 1993 ולשלול את מתנגדיו. במקום זה מקדישים זמן מכובד למתנגד חריף של השלום. ולא עוד שכמשורר, הוא לא מחויב לשום אוביקטיביות. מה כל כך מיוחד בו? מדוע לא להקדיש זמן למשורר גדול אחר במקום זה? ציטוט מ"מעריב" :מגלי צה"ל נמסר בתגובה: "גלי צה"ל ייסדה בשנות השבעים את האוניברסיטה המשודרת כבמה רדיופונית המאפשרת לעולם האקדמיה להעשיר ולסקרן את מאזיני התחנה. במה זו מארחת בסמסטר הנוכחי שורה ארוכה ומגוונת של מרצים ונושאים ביניהם, כאלו שהרצו על כתבי הרב קוק, ז'בוטינסקי, הרצל, נעמי שמר ומגילת העצמאות. אנו סבורים שהחופש האקדמי מחייב אותנו לאפשר את העושר הרעיוני שהיא מעמידה לרשות המאזינים". נוסח התגובה ניתן גם לאחר שבתחנה נתבקשו להגיב על הגדרתה של התכנית ככזו שעוסקת ב"טקסטים מכוננים של הישראליות". גם המושג "חופש אקדמי" נלקח למחוזות סהרורים. תיכף ילמדו אותנו על משורר נאצי. איפה הגבול? אנו מדינה חפשית ושכל אחד פחות או יותר יחקור כרצונו. הבעיה היא אחרת. איפה כתוב שמשלם המיסים צריך לממן משכורת של פרופסור שמקדם תכנים שקוראים לחורבננו? לדעתי צריך לסגור מטעמי יעילות המון חוגים באוניברסיטאות. אני אוהב הסטוריה ובכל זאת לא ברור מדוע המדינה צריכה לממן כל כך הרבה פרופסורים להסטוריה, עם כל החוקרים שלהם. מספיק חוג אחד להסטוריה באחת האוניברסיטאות ושהאחרים יגייסו תרומות לפעילותם. כך גם במקצועות אחרים. לאחרונה כתבו שהאוניברסיטה בירושליים משלמת לפנסיונרים שלה 700 מיליון שקל בשנה. המספר הזה פשוט לא יאומן. כן בהחלט. אנו צריכים לפעול רק לטובתינו כשהקריטריון צריך להיות בטחון לנו, מינימום חילים הרוגים שלנו ומינימום ערבים בשליטתנו. לדעתי 1. צריך לסגת מידית וחד צדדית מכל יהודה ושומרון, למעט מה שנחוץ לבטחון, למשל להשאיר את פס לאורך הירדן בידינו כדי למנוע הברחת נשק כבד. 2. א. צריך לסגת גם ממזרח ירושליים וחלק גדול מהעיר העתיקה כדי להקטין את כמות הערבים בשליטתינו. איזה סנטימנטים יש לנו לשער שכם? ב. להעביר כפרים ערביים ישראלים דוגמת אום אל פחם לרשות הפלסטינית ג. השטתחות על קברי צדיקים מיותרת לגמרי וצריך לסגת משם, כדי שלא יהרג אף חיל שלנו עבור המנהג הזה. בכל זאת, מכיון שזה חשוב לרבים, אפשר לארגן מספר פעמים בשנה שיירות שיבואו לשם למספר ימים, כפי שקורה בקבר שמעון בר יוחאי בהר מירון שעולים אליו פעם בשנה. נכון. בכל זאת יש גבול לסלקטיביות בהשוואה. כאשר מתארים את טבח דיר יאסין בספר לימוד ישראלי, יש להשוותו לתיאור בספר פלסטיני של אחד ממעשי הטבח של הפלסטינים בנו. במקום זה, מפנים לספר לימוד פלסטיני שיש בו איזה סיפור מעשיה מלפני יותר מ 1000 שנה. כמובן עולה החשד שלא מצאו אפילו דוגמא אחת של ספר לימוד פלסטיני שמתאר בכנות טבח שהפלסטינים עשו בנו. המסקנה היא שהמחקר הזה ממש לא אוביקטיבי. לא כך. מקובל שזכותם לראות בהחלטת החלוקה של האו"ם מעשה פשע ולכתוב כך בספריהם. הבעיה היא שהם לא מכירים בעובדות, כלומר שכל הערבים התנגדו להחלטה זו, ושהערבים התחילו והמשיכו להתקיף את הישוב היהודי בתגובה להחלטה זו. אני יכול להעביר לך את המאמר במלואו. המשפט הזה הוא קצת פשטני, אבל בכל זאת נכון. במקרה הזה מוכרות לי העובדות. היו מספר משאים ומתנים לשלום בשנים הראשונות לקום המדינה, עם עבדאלה מירדן, הנשיא זעים מסוריה ונאצר המצרי. בתמורה לשלום הערבים דרשו "פרס" של חלק מישראל. בן גוריון לא היה מוכן לשלם את המחיר הטריטוריאלי שדרשו הערבים, ובלעדיו הערבים לא רצו \ יכלו להגיע לשלום. האמריקאים למשל לחצו על הנשיא המצרי נאצר להשלים איתנו (תכנית אנדרסון ב 1955- 1956) ונאצר דרש בתמורה לשלום לספח למצרים את כל הנגב, מבאר שבע דרומה. בן גוריון לא הסכים. אגב, סאדאת סיפר לאחר השלום עם ישראל שמבחינת נאצר המשא ומתן הזה היה בלוף. חוקרים מסוימים רואים בזה הוכחה שלא באמת רצינו שלום. לדעתי בן גוריון צדק בכך ששלל ויתור טריטוריאלי שלנו. תאר לך שבן גוריון היה מוותר על הנגב, ולאחר זמן נאצר היה מחדש את מסע ההסתה נגד ישראל. השלום שהושג עם הנשיא המצרי סאדאת, היה בתמורה לכל חצי האי סיני. יוצא שאילו לא היינו כובשים קודם את סיני ב1967 במלחמת ששת הימים, לא היה נחתם חוזה שלום עם מצריים.

גרוס (הקישור של slowride ) גם מזכיר מחקר של ברטל מאוני' ת"א ושל עדוואן מאוני' בית לחם שסקר ספרי לימוד בישראל וברשות הפלסטינית ובדק את הצגת האחר בספרים אלה. לפי המחקר הזה המצב הוא די סימטרי. ענין אותי לדעת איך הגיעו לסימטריה הזו. במאמר הזה כתוב (עמ' 14) למשל: Differences Between Israeli and Palestinian Books Books from Israeli state schools included more positive and more negative portrayals of the Other, more self-criticism, and more information about the Other than books from either Israeli Ultra-Orthodox or Palestinian schools. המשפטים במאמר ממש לא קלים להבנה. אבל אם הבנתי נכון (לא בטוח), אפילו משפט זה מציג את ספרי הלימוד שלנו באור יותר חיובי מאשר של הפלסטינים. אבל הבעיה עם המאמר הזה היא צורת הבדיקה. תמיד ניתן לבחור סלקטיבית ולנסח משפטים זהירים ונכונים שיצרו רושם אוביקטיבי. לדעתי השוואה אמיתית צריכה לכלול התיחסות לעובדות ובמיוחד עובדות לא נעימות. עובדות הם לא קשקוש מסובך על נרטיבים (שכביכול יש יותר מאמת הסטורית אחת), ובמאמר הזה כמעט שאין התיחסות להכחשת עובדות, או סילוף האמת ההסטורית, ובמיוחד למה שנוגע להיבטים שלילים של אותו הצד. כחריג המאמר מציג (עמ' 10) תחת כותרת "ביקורת עצמית" התיחסות של ספר ישראלי לטבח שעשינו בדיר יאסין ב 1948 שהיא הצגה אמיתית ותמציתית. מהצד השני מוזכר סיפור בן יותר מ 1000 שנה על הכליף עומר וההתיחסות החיובית שלו ליהודי זקן. ההשוואה הזו מוזרה בלשון המעטה. איפה ההתיחסות הפלסטינית למעשי טבח שעשו בנו, ולא חסר כאלה. המאמר משווה תיאורים ואיזכורים, שהם מטבעם לא בדיוק ברי השוואה, אך נמנע בצורה כמעט כוללת מהתיחסות להכחשת עובדות. לו היה מתיחס לכך, הספרים הפלסטינים היו מוצגים באור שלילי.

תודה ל SlowRide על הקישור המענין, שבו ד"ר ארנון גרוס מסביר על ההסתה הפלסטינית בספרי הלימוד. ציטוטים לגבי הכחשת עובדות: -קבר רחל היה קדוש למוסלמים בתור קבר רחל. "ב-2001 קבר רחל כבר הפך למסגד בלאל אבן ראבח" -"מעטים ספרי הלימוד, אומר ד"ר גרוס, בהם נכתב על החלטת האו"ם על תכנית החלוקה. מלחמת 1948 מתוארת לעיתים כמו הייתה המפץ הגדול. מי התחיל את המלחמה? מי ירה את יריית הפתיחה למלחמה העקובה מדם? לא נאמר. "מלחמה פרצה" היא תיאור נפוץ לפתיחת המלחמה על-ידי הפלסטינים במלחמת העצמאות, כאילו מדובר בגזירה משמיים. אחר כך יבוא התיאור על הכנופיות הציוניות שכבשו טבחו וגירשו את הפלסטינים מכפריהם." - "לימודי השואה? "בכלל לא. המקומות היחידים בעולם הערבי שראיתי אזכור, אפילו אזכור נרחב, היה בספרי הלימוד התוניסאים אבל זה בוטל. המצרים אמנם אזכרו את השואה, אבל בצורה ממנה משתמע שזה מה שטוענים היהודים, ולא כעובדה גמורה. הסורים מציינים את השואה בכלל כטבח מוצדק, במובן הזה שהיהודים היו כל כך נוראים שלהיטלר לא הייתה ברירה".

ליתר דיוק לא טוענים "מה שהיה הוא מה שיהיה" אלא "מה שהיה ממשיך גם כעת", שהעוינות הערבית לעצם קיומנו לא קטנה, ולא יהיה שינוי בה כל זמן שממשיכים בשטיפת המוח של הילדים הערבים הקטנים בבית הספר ובבית. לכן הערבים הם אותם ערבים והים הוא אותו הים. אם וכאשר תיפסק שטיפת המוח הזו, יהיה שינוי לטובה ביחס לציונים. האם תופסק שטיפת המוח הזו? בספק גדול. אגב, מבחינה זו דין השנאה לציונות כדין יחס הערבים לנשים, להומואים ועוד. לגבי הכתבה בynet מה היא מוכיחה? מדובר בנאום של נאסראלה מהחיזבאלה, שיש לו אינטרסים. הסעודים הם אויבים שלו, מטרתו להשמיץ אותם, וכמובן שכאשר פונים לקהל ערבי הכי קל ללכלך על מישהו זה להגיד שהוא חבר של הציונים. ביחס לעצם הביקור, אם אכן התקיים, מה תהיה התוצאה? העם בסעודיה עוין אותנו יותר מבארצות ערב אחרות ואם יהיה אי פעם שלום עם מדינות ערב סעודיה תהיה אחת האחרונות לחתום איתנו. באמצע שנות השבעים ביקרה בארץ משלחת סוביטית, ועדיין בריה"מ המשיכה להיות אויב קשה שלנו, ואף פעם לא שינתה את עמדתה, עד לנפילת השלטון הקומוניסטי.

המסר שאני רוצה להעביר הוא ששטיפת מוח שמתחילה מהילדות היא זו שהופכת את הערבים לאויב שלא ניתן להגיע איתו להסכמה. אנשי תקשורת ערבים, שכואבים את מצוקת העם שלהם, הם אלה שטוענים כך, אם כי בשפה רכה יותר. אם כונתך שעצם קיום הביקורת מעיד על שינוי, אוכל להפנות אותך לביקורת על הלוחמנות נגד היהודים גם בעבר של הסכסוך הישראלי ערבי. תמיד היו ערבים, ואפילו בעמדות השפעה, שטענו נגד השאיפה הערבית להילחם בנו. הביקורת שלהם לא שינתה דבר בעוינות הערבית ובהכנות למלחמות נגדינו. הויכוח על שירתו של המשורר דרוויש, מוזר בעיני. במשך שנים החרימו פה את המוזיקה של שטראוס, בגלל החיבור שלו עם הנאצים. החרימו פה את המוזיקה של ווגנר שהיה אנטישמי קיצוני אם כי בסוף חייו חזר בו חלקית. במקרים אלה ההתנגדות היא למוזיקה, אך במקרה של דרוויש מדובר על תוכן אנטי ישראלי חריף, וזה הרבה יותר גרוע. דרוויש התנגד להסכמי אוסלו. מה יותר גרוע מזה בעיני מחנה השלום? דרוויש רוצה בסילוקנו ולא בהשמדתינו. אבל גם היטלר טען שצריך לסלק את היהודים ורק לאחר שנים עבר להשמדת היהודים. אפשר להבין (אם כי אינני מסכים) שאנשים פה מאשימים את עצמנו בכך שאין שלום. אבל אי אפשר להבין אנשים שבוחרים מהמבחר הענק של משוררים דווקא אויב קיצוני של השלום ושלנו.

חשבתי להפסיק לכתוב בדיון הזה כי איני מצליח להעביר את המסר הכי חשוב לדעתי, שהוא העוינות הערבית הבסיסית לקיומנו. ובכל זאת עוד כמה מילים. נכון גם אצלינו יש המבצעים מעשי זועה בערבים (שריפת ילד ערבי בשנתו) ויש יותר מדי פוליטיקאים קולנים של הימין הקיצוני. אבל כשזה מגיע לבחירות, מפלגה ימנית קיצונית לא עוברת את אחוז החסימה, או שזוכה בח"כ אחד או שניים. ההבדל הוא שאצל הערבים הרוב או לפחות קבוצה מאוד גדולה משוכנעת שישראל היא מקור הרע. בהיעדר דמוקרטיה בארצות ערב לא ניתן להוכיח זאת. אינדיקציה עקיפה היא ספרי לימוד לילדים בארצות ערב, והביקורת הפנים ערבית על תכניות הלימוד שלהם המחנכות נגדינו ונגד ערכים "מערבים" כמו שוויון האישה, היחס להומואים, היחס לבני דתות אחרות והרוע הטמון בנו. הנה מספר כתבות מ "ממר"י" שכולם מתורגמות או מעובדות מהתקשורת הערבית: כותבת כוויתית: יש לבטל את לימודי הדת בבתיה"ס הרשמיים במדינות ערב כותבת סעודית תוהה כיצד היו נוהגים המוסלמים לו טרוריסטים נוצרים התפוצצו בתוכם כותבים ערבים על פיגועי בריסל: את רוב הטרור בעולם מבצעים מוסלמים. הצדקתו – חמורה פיגועי דאעש במערב: בעלי טורים קוראים להודות בקיומה של קיצוניות אסלאמית ולרוויזיה בטקסטים הדתיים ויכוח בין עיתונאים ירדנים: מי אשם בכך שפליטים מוסלמים הטרידו מינית נשים בקלן? ספר לימוד סעודי: האיבה בין המוסלמים ליהודים היא נצחית סעודיה: פחות חומר אנטישמי במהדורה חדשה של ספר לימוד כותבת סעודית: מבקרי תכניות הלימוד בסעודיה מתעלמים מהגזענות היהודית ירדן: קריאות לבדק בית במערכת החינוך נוכח הצטרפות צעירים ירדנים לארגוני טרור

לעבור להתקפה אישית? בושה וחרפה הניחוש שלי שנתניהו מעונין בעמימות. זה יוציא אותו טוב אם וכאשר תיפול החלטה כזו. לדעתי בגישה הזו אתה מזניח את הנקודה הכי חשובה בכל הדיון הזה, שהיא מה חושבים הפלסטינים. הפלסטינים מתעקשים למשל על "זכות השיבה", ומכאן מתברר שאין שום אפשרות לסיום הסכסוך, ומה שנשאר לנו לעשות אלה צעדים חד צדדים. אתה חוזר על ההנחה שאנשים פועלים בהגיון. זה לא נכון לאף אחד, לא לנו ולא לפלסטינים וגם לא לאומות אחרות.. הלוואי שזה היה נכון. כדאי מאוד שתקרא את ספרו המפורסם של ויליאם גולדרינג "בעל זבוב". זו אמנם יצירה ספרותית, אבל קל להבין שהיא נכונה. מספיק להסתכל על איך ילדים קטנים מאוד יכולים להתאכזר לעמיתיהם. זה לא חדש. טבע האדם לא כל כך משתנה ולכן כדאי להסתכל על ההסטוריה. אולי זה יפתיע אותך, אבל גם במלחמת העצמאות זה היה כך. גם אז רק מיעוט רצה לתקוף את היהודים. לפי דוחו"ת המודיעין של ה"הגנה" הרוב הגדול שם פחד מאיתנו וממש לא חיפש מלחמה. למשל הכפר הערבי אבו-כביר שבמלחמת העצמאות שלט על היציאה מת"א לירושלים, חולון והדרום. צלפים מהכפר ירו מהמנזר הסמוך על אנשים ברחובות תל אביב. הם ירו על מכוניות יהודיות שנסעו בכביש הראשי שעבר בכפר (היום שד' בן צבי) ומיקשו את הדרך. היו לנו לא מעט נפגעים עד שסללו קטע של כביש עוקף מת"א לחולון. תקפנו את הכפר חזרה מספר פעמים. הרבה תושבים מקומים ברחו מהכפר , בתחילה ליפו הערבית. יש להניח כי רוב הכפר פחד מעצמת היהודים ורצה שלום. אבל מנהיג המיליציה הערבית המקומית עם כמה עשרות צעירים לפקודתו, הכתיבו את ההתקפות על יהודים, בגיבוי של המופתי חוסייני, המנהיג של ערביי א"י (שהיה נתון במחלוקת אבל עדיין מנהיג). כך היה בהרבה ישובים ערבים אחרים. המנהיגים המסורתים, זקני הכפר ורוב הערבים פחדו מהיהודים, אבל כמה עשרות או מאות צעירים וערבים שבאו מארצות אחרות יזמו התקפות ואנו הגבנו, בתחילה במעט וככל שעבר הזמן באופן קשה יותר ויותר. היו גם חריגים הפוכים. האצ"ל זרק רימונים על פועלים ערבים בתחנת אוטובוס ליד בתי הזיקוק בחיפה, וכמה מהם נהרגו. בתגובה ספונטנית התנפלו הערבים בבית הזיקוק על העובדים היהודים ורצחו במוטות ברזל כ 40 יהודים. ה"הגנה" החליטה שלמרות הפרובוקציה של האצ"ל, אי אפשר לתת לזה לעבור בשתיקה, ובלילה פשטו על כפרים ערבים שחלק גדול מהגברים שם עבדו בבתי הזיקוק, והרגה ערבים בכמויות. אבל אלה היו חריגים. בשורה התחתונה, יצחק שמיר, כשהיה ראש הממשלה (לא מהמוצלחים לדעתי) אמר: הערבים הם אותם ערבים והים אותו ים.

"ניבוי הוא מסובך מאוד, במיוחד בנוגע לעתיד." אמר הפיזיקאי היהודי דני, זוכה פרס נובל, נילס בור. ובכל זאת אנסה. פעם חשבתי שלנתניהו חשובה השמירה על ארץ ישראל השלמה וכלכלה ליברלית. אבל כיום נראה לי שהדבר היחיד שחשוב לו הוא שרידותו הפוליטית. בענין החזרת גלעד שליט למשל, הייתי בטוח שנתניהו לא יחזיר אותו ואפילו הצעתי לאביו באוהל המחאה בזמנו בירושליים לרוץ לכנסת בבחירות כדי להתגבר על כך. טעיתי. נתניהו שינה פתאום את דעתו, כנראה מכיון שראה שהחזרתו של שליט נתמכת ע"י הרוב, וטובה לשרידותו הפוליטית של ראש הממשלה. לכן, אין זה בלתי אפשרי, שנתניהו יתמוך בהתנתקות, אם יתברר לו שזו החלטה שנתמכת ע"י רוב העם. סצנריו היפותטי: ליברמן, שאין לו עקרונות, יטיל את משקלו (הניכר) בעד התנתקות , הרוב אצלינו יאהב לשמוע שמחזירים את אום אל פחם ודומותיה, ונתניהו יחליט להתאים את עמדתו לעמדת הרוב. מבחינת הויכוח פה, זה לא הוגן שאתה נמנע מלעסוק בנקודה שלדעתי היא הכי חשובה בכל הויכוח הזה. הדיעות של הפלסטינאים מאוד מאוד משנות לבוחר הישראלי. ניקח לדוגמא את ביקורו המפתיע של נשיא מצרים, סאדאת בישראל ב 1977 . עד מספר שבועות לפני הביקור, היתה אצלינו הרגשה שהסכסוך עם העולם הערבי הוא נצחי, והיתה הרגשת דכאון לאחר המכה הקשה שספגנו בתחילת מלחמת יום כיפור ב 1973, בנוסף למיתון כלכלי חריף שנוצר בגלל המלחמה ובגלל עלית מחירי הנפט בעולם. כל הפרשנים והפרופסורים טענו שתמיד יהיה סכסוך והולך להיות עוד יותר רע. פתאום, משנודע שסאדאת יבקר בירושליים, ובמיוחד כשמטוסו נחת והתחיל שידור חי נדיר של הטכס בנחיתה ושל נאומו (הקשה) בירושליים, עברנו לאופוריה, כולל רוב אנשי הימין המובהקים. בבת אחת הבוחר הישראלי עבר מהפך והיה מוכן להאמין ששלום עם מצרים הוא אפשרי. אגב, גם העם המצרי, שראה את הכבוד הרבה שבו קיבלנו את נשיאו, התרשם מאוד לטובה. לכן לדעתי, אם ההנהגה הפלסטינית תראה נכונות כזו, גם הבוחר הישראלי יושפע (שוב) ויתמוך בפשרה הוגנת.

ניסית לסלק את האפליקציות חוץ ממינימום שממש נחוץ? זה עזר לי בזמנו, במכשיר moto g xt1068 ?

מבחינתי זה לא דיון רדוד, ולא דיון בשאלה מי טובים ומי רעים, אלא דיון בשאלה מה באמת המינימום שהפלסטינים יהיו מוכנים להתפשר עליו. לדעתי, ההבדל הגדול בינינו הוא בהשקפה של מה רוצה הצד השני. הצד הערבי רוצה מה שאנו לא יכולים להסכים (למשל זכות השיבה) ולכן אין אפשרות לפשרה. כנראה שדעתך על רצונות הצד השני שונה, אבל לא כתבת מה הם רוצים לדעתך. אגב בויכוחים בויקיפדיה האנגלית, רוב הפרו ערבים הם אינטלגנטים ומשכילים וגם לא ראיתי כמעט ביטויים של איבה נגדינו. עם זאת הם פשוט מוחקים משפטים שלא נוחים להשקפת עולמם שהיא "הישראלים הם הרעים", גם אם המקור הוא ערבי. למשל, ציטוט מדו"ח שכתב גנרל ערבי בתחילת מלמחמת העצמאות: the Arab League general Safwat:"Despite the fact that skirmishes and battles have begun, the Jews at this stage are still trying to contain the fighting to as narrow a sphere as possible in the hope that partition will be implemented and a Jewish government formed; they hope that if the fighting remains limited, the Arabs will acquiesce in the fait accompli. This can be seen from the fact that the Jews have not so far attacked Arab villages unless the inhabitants of those villages attacked them or provoked them first." (source: General Ismail Safwat report, 23 March 1948, cited from Journal of Palestine studies, 1998, no. 3, p. 70 ) הם מוחקים זאת, כי זה סותר את דעתם שב 1948 הציונים ניצלו תקריות בקנה מידה קטן כדי לממש את תכניתם מימי תחילת הציונות ולגרש את כל ערביי ארץ ישראל. זה לא ענין של מי הטובים ומי הרעים. הענין הוא שהם דורשים לבטל את אי הצדק שנעשה להם (הנאקבה, הפליטים). האם לדעתך הפלסטינים יסכימו לפשרה של פחות מזה?

נכון שגם הצד שלנו תרם ותורם לליבוי הסכסוך. וזה ימשיך כך אלא אם נשנה את שיטת הבחירות הדפוקה שלנו. אבל המצב הוא לא סימטרי. אצלינו רוב העם הוא ימני מתון וחלק לא מבוטל הוא שמאלני מתון. תומכי הימין הקיצוני הם מעטים. לעומת זאת, אצל הפלסטינים רוב עצום דורש זכות השיבה, שמשמעותה "התאבדות" של מדינת ישראל. אפילו אם ישראל תסכים היפותטית להצטמצם לשפלת החוף בין רחובות לחיפה, הם עדיין ידרשו זכות השיבה לתוך התחום הקטן הזה. תכנית הלימודים בבתי הספר היסודים היא הסמן לעיקר הבעיה. כשהילד הקטן הפלסטיני לא לומד על אי הצדק שנעשה לנו ולומד רק על אי הצדק (שאכן) נעשה להם, איך אפשר לצפות שבבגרותו הוא יתמוך בהסכם שמבחינתו מנציח את אי הצדק? תכנית הלימודים צריכה להראות שיש עוד קבוצת אנשים בין הירדן והים, שאי אפשר לערבב בין 2 הקבוצות, שאי אפשר שקבוצה אחת תשלוט בקבוצה השניה, ושהפתרון הצודק של שתי מדינות ל2 עמים אמנם לא עונה על כל דרישותיהם אבל אין פתרון אחר. מכיון שאין סיכוי שהם יקבלו זאת, נשאר לנו לנקוט בצעדים חד צדדים, במטרה של הפרדה גדולה ככל האפשר בין יהודים וערבים, כולל העברת כפרים ערבים ישראלי (למשל אום אל פחם) לרשות הפלסטינית.

מספר בכירים סעודים אולי חושבים כך, אבל צריך לזכור שהעם הסעודי חונך על גירסה קיצונית של האיסלאם, ובהתאם הם שונאים אותנו עוד יותר מהפלסטינים. מאמין לך. בכל זאת, האם תוכל לשאול אותם על אירועים מהשנה האחרונה: האם לדעתם תושבי ערערה פעלו בסדר כשלא הסגירו למשטרה את הרוצח נשאת מלחם שהסתובב שם במשך שבוע אחרי הרצח ועד שכוחות הבטחון פשטו על המבנה שבו היה? האם הם מסכימים עם ח"כ זוהיר בהלול שאמר "הפלסטיני שנורה למוות על ידי החייל היורה בחברון בעודו פצוע אינו מחבל, למרות שדקר חיילים" מסכים שגם אנו לא בסדר. בכל זאת, אם הפלסטינים היו מראים התנהגות שפויה ורצון מעשי לסים את הסכסוך, לדעתי אנו כן היינו מסכימים. מלחמת העצמאות ב 1948 אינה סתם שלב בסכסוך. מלחמה זו הינה בעלת חשיבות עליונה לצד הפלסטיני. לדעתם המלחמה הזו היתה הוצאה לפועל של אחת מהעקרונות הכי חשובים של הציונות עוד מראשיתה- גירוש כל ערביי ארץ ישראל. עד שלא יכירו באמת ההסטורית השונה, ושלהם יש חלק נכבד בפרוץ המלחמה, אין סיכוי שהם ישנו את דעתם כי יש לבטל את אי הצדק שנעשה להם על ידי זכות השיבה ועל ידי הקמת מדינה ערבית אחת בין הירדן והים.

הלוואי שתהיה אתה הצודק. הלוואי שהם יחשבו "בואו נמצא פתרון מעשי לסכסוך" . הבעיה היא שההסטוריה משפיעה עליהם יותר מאשר חשיבה תכליתית. נכון שקרה להם אסון. רוב הפלסטינים נהפכו לפליטים במלחמת העצמאות ב 1948 ונכון שלא הרשינו להם לחזור. אבל מכיון שהם מתכחשים לכך שהם התחילו במלחמה והמשיכו וליבו אותה, הם חשים שקודם כל יש לבטל את אי הצדק שנעשה להם, על ידי זכות השיבה ובעתיד גם מדינה ערבית אחת על כל השטח בין הירדן והים. המחשבה של מציאת פתרון מעשי לסכסוך, בקושי משפיעה אם בכלל. ההנחה שלך היא שעמים פועלים בצורה הגיונית. הנחה זו לא נכונה לגבי כל העמים, כולל אותנו. כל הרעיון הציוני היה לא הגיוני מראש ובסוף בכל זאת הצליח. עובדה, יש לנו מדינה. מצד שני, ואני בכוונה הולך רחוק אחורה כדי להפחית את האמוציות, יזמנו את מלחמת לבנון הראשונה שהיתה לא הגיונית מלכתחילה, עלתה לנו מאות ואולי אלפי הרוגים ועשתה לנו נזק אדיר. ההולנדים למשל, היו כמעט החברים היחידים שלנו לאחר מלחמת יום הכיפורים כשכמעט כל העולם היה נגדינו בגלל הפחד מחרם הנפט הערבי. אבל אחרי שאפשרנו לנוצרים בלבנון לרצוח המוני פלסטינים בסברה ושתילה, הולנד הפסיקה להיות הידידה שלנו. לסמוך על עמים שיפעלו בצורה הגיונית?

עיתון "הארץ": הפלסטינים למדינות ערב: סייעו לנו לתבוע את בריטניה על הצהרת בלפור ג'קי חורי 25/07/2016 | 20:34 בפסגת הליגה הערבית קרא שר החוץ אל-מאלכי לגבש תיק נגד בריטניה בבית הדין בהאג על "חלקה בנכבה". ברקע ביקור משלחת סעודית בישראל, הזהיר משיתוף פעולה שיביא לנורמליזציה של היחסים שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי ביקש הערב (שני) ממדינות ערב לסייע לפלסטינים לתבוע את ממשלת בריטניה בבית הדין הבינלאומי בהאג בשל אחריותה להצהרת בלפור. הוא נאם בשם הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן), שנמצא באבל על מות אחיו הבכור ולא הגיע לפסגה. בנאום שנשא אל-מאלכי במושב הפתיחה של פסגת הליגה הערבית במאוריטניה, אמר כי יש לגבש תיק תביעה נגד ממשלת בריטניה "משום שהצהרת בלפור היא שהובילה לנכבה של העם הפלסטיני". זו עמדה משותפת לכל הפלסטינים, ארצות ערב ותומכיהם. מה נכון בה? נכון הוא שאילו ממשלת המנדט הבריטית לא היתה מאפשרת ליהודים לעלות, לא היה נוצר פה מיעוט יהודי גדול, שלאחר שהותקף על ידי הערבים ב 1948 התגונן, הרחיב את הגבולות , הקים מדינת ישראל ולא הרשה (פחות או יותר) לפליטים הערביים לחזור לכפריהם. אבל הערבים משוכנעים גם בלא נכון. לדעתם ממשלת המנדט סיעה ליהודים לשגשג פה, בעוד שההפך הוא הנכון. מהנציב העליון הראשון (היהודי) ועד הנציב העליון האחרון כולם הטילו הגבלות על עלית יהודים, זמני או קבוע. ובכ 10 השנים האחרונות למנדט צמצמו את העליה לכמות אפסית. אבותי רצו לארץ לעלות מפולין שלפני היטלר, ולא יכלו להרשות לעצמם כי היה צריך להוכיח הון רציני כתנאי לעליה. מאוחר יותר כולם נספו בשואה. רק שני צעירים ממשפחתי כן הצליחו לעלות במסגרת הסרטיפיקטים לחלוצים, שלא היו צריכים להוכיח יכולת כספית. ממשלת המנדט עזרה לערבים אך לא עזרה כלל ליהודים, אלא הסתפקה בכך שהרשתה לחלקם לעלות. הציונות והציונים השקיעו הון בארץ, הכלכלה התפתחה, והמיסים ששילמנו היהודים סיבסדו את שירותי הממשלה לערבים, כמו בתי ספר ושירותי בריאות חלקים. בזמן המנדט ערביי ארץ ישראל היו יותר משכילים, יותר בריאים והרויחו טוב יותר מהערבים בארצות ערב האחרות. ועדת פיל ב 1937 וועדת האו"ם ב 1947 שהציעו חלוקת הארץ, נאלצו לקבוע שכאשר יקומו 2 המדינות, המדינה היהודית תסבסד את המדינה הערבית שאחרת לא תוכל להתקיים. בשורה התחתונה, אחד האסונות של הפלסטינים הוא שהם תמיד מאשימים רק את כל האחרים (היהודים, ארצות ערב, בריטניה ועוד) ולא מוצאים אשמה בעצמם. כל זמן שהפלסטינים לא יכירו באמת ההסטורית, לא יהיה שלום.

כל מי שקונה רכב, מתחיל לאחר זמן להתפתות ולהימשך לרכבים אחרים שהם יותר- יותר חדשים, יותר חזקים ויותר תדמית. כבר אמרו שההבדל בין מבוגרים ותינוקות הוא מחיר הצעצועים. הצרה שאתה נכנס לחובות כבדים כבר בתחילת החיים, לעומת אחרים במצבך שמתאפקים וקונים רכב ישן, ומחפשים בפורום זה רכב ישן כי אין להם כסף. פיקנטו ידני עם מנוע 1200 סמ"ק הוא לא כזה חלש, גם לעליות של חיפה, וגם אם רכבים אחרים עוקפים אותו בעליה. זה תלוי רק בך אם תחליט לפתוח רע את החיים הבוגרים שלך בהגדלה נוספת של החוב הענק שלך או ללמוד להסתפק במשהו סביר, גם אם הוא לא הכי טוב בעולם. גמרנו, אתה כבר לא ילד.

קודם כל לוודא שבאמת אין כיסוי ביטוחי. אולי חברת הביטוח כן מחדשת כיסוי ביטוחי ע"י נגיסה בקרן הצבורה. אין לי תשובה לשאלות שלך, אבל רצוי לבדוק מה דמי הניהול. אם הם גבוהים, יתכן שהסכום שיצטבר בגיל הפרישה יהיה כל כך נמוך עד שהיתרון של המקדם המובטח (שהוא בעצם די אשליה) לא יהיה כדאי בכל מקרה.

לפני שמחליטים על פתרון לבעיה, צריך להכיר את הבעיה. בכתבה המענינת אומר אדם ששוחח עם הרבה פלסטינים : "ובעיקר: דיברתי עם פלסטינים מכל המעמדות והמגזרים, וראיתי שנושא 48' הוא האקוטי אצלם. הבעיה הגדולה של השמאל הציוני היא שהוא לא מכיר בזה. אצלנו יש הרבה שחושבים שאם פתרנו את בעיית 67' פתרנו את הסכסוך, אבל זה לא מה שאני שומע" חבל שקבוצות גדולות אצלנו לא מנסות להכיר את המציאות הזו.

נכון אבל- תלוי כמה ריבית ישלם אותו אדם על המשכנתא שהוא חיב כדי לקנות דירה.

מה יחודי בזה? זה פשוט בית מנורה עם זוית. במחיר נמוך יותר מוצאים אצל כל סיטונאי חשמל בית מנורה קרמי עם זוית מתכת. עדיף לדעתי

ישה נראה לי שכבר חשפנו את הבדלי הדיעות בינינו ואין טעם לדון מחדש. כמה נקודות בתמצית: => לפני שמקימים עיקרון, כמו גיוס חובה \ שירות לאומי לכולם, צריך לבדוק שלא יזיק לנו. אם מזיק, אין טעם בהשלטת אותו עקרון. => הצעת דירה\ מגרש במקומות מוכתבים מראש, יוצרת עיוות שעולה הרבה למשלמי המיסים ושווה מעט לחלק גדול ממקבלי הסיוע. הנה למשל כתבות: - רבים מהזוכים בדירות במחיר למשתכן כלל לא מתכוונים לגור בהן - ברור שאנשי חברות היזמות אינם סבורים שמחיר למשתכן באמת ילחץ את המחירים בשוק החופשי כלפי מטה, אפילו לא במקום שבו ייבנו אלפי דירות, כמו ראש העין. => המדינה עדיין מסבסדת הרבה יותר מדי מצרכים ופעילויות. סבסוד של תחבורה ציבורית הוא דוגמא חיובית, אם לא מגזימים ומסבסדים רכבת באר שבע-דימונה שכמעט שאין בה נוסעים. אבל סבסוד האוניברסיטאות הוא מטורף וכולל חוגים שקימים במקביל בכמה אוניברסיטאות ובכל אחד מהם מעט מאוד סטודנטים. => טיפול בבעיה חמורה כמו מחירי הדיור, צריך לטפל בבעיה כולה ולא על ידי מתן דירות\ מגרשים לקבוצה מסוימת.

1 גיוס של ערבים לשרות לאומי טענתך שצעיר ערבי יעבוד בבנין תמורת משכורת צבאית היא ממש לא במקום. זה פשוט לא מעשי. חוץ מזה, יש גם משכילים בין הצעירים הערבים, בעיקר במשפטים, ורפואה. נראה לך שזה טוב לנו שצעיר מוכשר יוכרח לעבוד בעבודה שחורה ? 2 עבודה בבנין במקום שירות חובה שמעתי שברוסיה הסוביטית שלחו סטודנטים בזמן חופשת הקיץ לעבוד בקולחוז. הם כמובן התחמקו כמה שיותר מלעבוד, בתמורה האוכל שלהם כלל כמעט רק תה ולחם. לעומת זאת הבנות בקולחוז שמחו לשתף איתם פעולה בערבים, בתקוה שיצליחו לצאת מהחור לעיר הגדולה. בשורה התחתונה, עבודה לא יצאה מזה. 3 סיוע לרכישת דירה למשוחררי צבא ע"י מתן קרקע , לא בין חדרה וגדרה. השבת כי מיקום המגרש יוגרל. ומה זה יפתור? נניח שמשוחרר מהצבא קיבל בהגרלה מגרש בירוחם והוא בכלל מחיפה. מה זה עוזר לו? האם ימצא עבודה אם הוא יגור בירוחם ? אין שום צדק או הגיון במתן מגרשים. 4 המדינה "צריכה" לספק פתרון דיור הולם. המדינה גם צריכה לספק לחם לכל אחד. האם הגיוני שהמדינה תקציב כיכר לחם לכל אחד כל יום? המדינה גם צריכה לספק השכלה לכל אחד. האם הגיוני שהמדינה תקציב מקום ספציפי בפקולטה ספציפית לכל אחד? כל אלה לא עובדים ולא הגיונים. נראה לי שאין שום מדינה שהצליחה לקים כלכלה מוכתבת לאורך זמן, אלא אם תחת שלטון דיכוי. המדינה צריכה לקים כלכלה חפשית, כך שאזרח "ממוצע" יצליח להסתדר במאמץ סביר, ולא כמו היום שרק בני עשירים יכולים לקנות דירה. 5 אפליה בין לוחם ובין תומך לחימה נכון כתבת שכבר היום יש אפליה במענק שחרור. אבל זו אפליה בקטן, ולא בסכומים של מאות אלפי ש"ח. 6 חיזוק הפריפריה. החיזוק בעזרת הטבות למפעלים הוכח כבזבוז עצום ולא יעיל (ראה מקרה אינטל), וכמובן שאין לחזור עליו. אולי (לא למדתי טוב את הנושא) צריך להטיל מיסוי כזה שלחלק מהמעבידים הגדולים יהיה כדאי להתרחק מהעיר הגדולה. בקום המדינה, המדינה פשוט לקחה בכוח עולים חדשים לקרית שמונה \ דימונה. הרוב הגדול נטש ברגע שהיה יכול, אבל אז הביאו לשם עולים חדשים אחרים. באותה תקופה המדינה היתה על הפנים מבחינה כלכלית, ויתכן שלא היתה אפשרות אחרת. היום המצב שונה וגם אין עולים שניתן לישבם הכי רחוק שאפשר. איזור התעשיה תפן הוא באמת סיפור הצלחה. שוב, איני מכיר טוב את הנושא. אריק שרון אכן עשה גדולות בבנית דירות לעולים מרוסיה. בודאי שהיה טוב אם אפשר היה לבנות הרבה כפי שהוא עשה. זה לגבי צד ההיצע. הצעתי נוגעת בצד הביקוש, שבגלל הריביות הנמוכות מתנפח ונוצרים ביקושים גדולים והקדמת ביקושים להבדיל ממה שהיה בזמן הבניה הגדולה של אז, בראשית שנות התשעים. אפילו אם נניח (היפותטית כמובן) שהצעתי לא טובה, חיבים לצמצם את הביקושים המופרזים לדירות, בנוסף להגברת היצע הדירות.

בתכנית יש נקודות שלדעתי אינן חיוביות 1. גיוס של ערבים לשרות לאומי לפעמים מה שצודק הוא לא טוב . צריך לזכור שהם משוכנעים בעוול הגדול שגרמנו להם , שזה אמנם נכון אבל הם מזניחים \ מכחישים שהעוול נגרם בגלל צורך מלחמתי ב 1948, במלחמה שהם פתחו בה. מוטיבציה אידיאולגית, זמן פנוי וחברה שבה יש גם כמה צעירים קיצונים, זה מתכון בטוח לפיצוץ. בגילאים האלה, עדיף שהבחור הצעיר יהיה עסוק בעבודה או בלימודים . גיוס חובה של בנות ערביות ? זה בכלל לא רציני. 2. תעסוקה לבני 18 בשירות חובה בבניית דירות - רק נזקים יצאו מזה. זו עבודה קשה ושחורה. וכידוע המנגנון הציבורי ה"יעיל" שלנו יציב שם כאלה שלא מתאימים פיזית. בכלל אין לתעל צעירים בשרות חובה לכלכלה הרגילה. אולי אפשר כן לצוות אותם למשטרה, כבאות וכדומה. 3. סיוע לרכישת דירה למשוחררי צבא ע"י מתן קרקע , לא בין חדרה וגדרה. זה לא מעשי בכלל ויוצר אפליה. כולם ירצו קרוב לחדרה \ גדרה כי שם ערך הקרקע הגבוה ביותר. יבנו שם וישכירו. אם תיתן קרקע בירוחם, מי ירצה אותה? ומדוע סיוע לדירת 3 חדרים קטנה בלבד- ואם המשוחרר מעדיף לממן בכסף של המדינה את רוב דירת ה 4 חדרים, וישלים בקצת כסף של הוריו? 4. אפליה בין לוחם ובין תומך לחימה ומה עם גאון שמשרת ביחידת מודיעין כמו 8200 ועושה שם עבודה ששוה כמו גדוד שלם של לוחמים? 5. תחוזק הפריפריה במקורות תעסוקה בעזרת חוק לעידוד השקעות הון והחוק לעידוד התעשיה, אחרי עשרות שנים של חוקים כאלה כבר ראינו שזה דרך רעה ובזבזנית. חיזוק הפריפריה הוא אכן חשוב ביותר אבל לשפוך כסף של המדינה לצורך זה- זה בזבוז אדיר ותוצאות מעטות. 6.כללית התכנית הזו אכן דומה לצורת חשיבה שהיתה בארץ בעשורים הראשונים לקיום המדינה. זה לא עבד אז ולא יעבוד כיום. משבר הדיור צריך להיפתר בטיפול בגוף הבעיה ולא בחלק מהסימפטומים, למשל מה שקודם הצעתי. חיזוק הפריפריה הוא בעיה קשה. אולי צריך להטיל מיסוי כזה שלחלק מהמעבידים גדולים יהיה כדאי להתרחק מהעיר הגדולה.

הטיפול בעלית מחירי הדירות צריך לכלול את הגדלת היצע הדירות והקרקעות לבניה, מה שהממשלה פחות או יותר עושה. אבל למרות שמוכרים בשנה הרבה מאוד דירות (יחסית למה שהיה נהוג) הדירות עדיין נחטפות. לכן צריך גם להקטין את הביקוש הגדול לדירות . הביקוש לדירות קשור לשאלה, האם למי שיש לו מיליון או שניים, עדיף לו להשקיע אותם בדירה או בנירות ערך? השאלה הזו רלבנטית לא רק למשקיעים שקונים דירות נוספות על שמם, אלא גם כפי שכתבתי, הביקוש לדירות כולל גם אנשים שעוברים מדירת 4 חדרים לדירת 5 חדרים, אנשים שקונים דירות נוספות אבל לא על שמם ( למשל לילדיהם הקטנים ולבני משפחה אחרים). כל אלה מגדילים את הביקוש לדירות. במצב הנוכחי, השקעה במניות ואגרות חוב בקושי מניבה הכנסה, ובנוסף מההכנסה הזעומה הזו מנוכה מס במקור. מצד שני, אם יבחר בהשקעה בדירה להשכרה, בגלל ריבית המשכנתאות הנמוכה שכר הדירה מכסה בערך את המשכנתא (מסוג בוליט, כלומר מחזירים רק ריבית והקרן לא קטנה). אם בנוסף הדירה תעלה בערכה אפילו מעט יחסית, כמו למשל 3% בשנה, ההשקעה בדירה עדיפה על פני האלטרנטיבה של נירות ערך. לכן הפתרון צריך להפחית את הכדאיות של רכישת דירה להשקעה \ הקדמת רכישת דירה לילדים\ הקדמת מעבר מדירה רגילה לדירה מאוד גדולה. הפתרון של מס על קנית דירות להשקעה אינו אפקטיבי, כי כפי שכתבתי המשקיעים עדיין יוכלו לקחת משכנתא בריבית כל כך נמוכה ששכר הדירה יאזן אותה. לעומת זאת, כאשר ריבית המשכנתא גבוהה, המשקיע יצטרך הכנסה נוספת כדי לעמוד בתשלומי המשכנתא והחלטתו להשקיע בדירה ולא בנירות ערך תישען על הערכה שמחירי הדירות עומדים לעלות כל שנה בשיעור גדול משמעותי מאשר ה 3% שקודם הזכרתי. לכן הצעתי להקטין את האטרקטיביות של רכישת דירה, למשל ע"י העלאת הריבית על המשכנתאות. החישוב המקורב שלי נשען על הנחה שמחירי הדירות צפויים לעלות ב7% כל שנה. במצב הזה נכון שכדאי להשקיע בדירה גם אם ריבית המשכנתאות תקפוץ ל 6%. אבל ה 7% הם כמובן הנחה, וכל אחד יעדכן את החישוב לפי ההנחה שנכונה בעיניו, כמו 7% או 3% או כל מספר אחר. במצב של ריבית משכנתא של 6% (לאחר הטלת המס) יהיו משקיעים שיחששו לקנות דירה , הביקוש לדירות יקטן, והמחירים יעלו מעט \ יתיצבו \ ירדו בהתאם לעדכון תקופתי של המס על ריבית המשכנתא. ההעלאה של הריבית והעדכון התקופתי נועדו לווסת את "עצבנות" שוק הדירות, בדומה להכרזה החדשית של ריבית בנק ישראל. צריך פחות או יותר לקלוע למטרה בעצמת הקפיצה הראשונית ובעצמת העדכונים התקופתים. בטוח זה לא אבל לדעתי ניתן לעשות זאת במינון נכון. אגב, "אנשים ימתינו לירידה של הריבית"- הריבית לא חיבת לרדת ויכולה לעלות עוד, בהתאם לתגובת שוק הדירות. כפי שכתבתי,הצעתי אינה עבודה יסודית ומסודרת ונכון שצריך לתקנה ולשפרה. אתה מוזמן לכתוב אותה מחדש על סמך ההערות שלך. בשורה התחתונה במצב הנוכחי של ריבית משכנתא נמוכה, עדיף למשקיע לקנות דירה מאשר לנירות ערך, ובכך הצעתי של מס על ריבית המשכנתא מנסה לטפל. כדאי לזכור שבתקופות שפל של שוק הדירות, המחירים של דירות ירדו משמעותי במקומות כמו נתניה, אשדוד, אשקלון, באר שבע. אם זה יקרה שוב, יהיו זוגות צעירים שיקללו את יומם שקנו דירה ביוקר, שהמחירים בינתיים ירדו ושקרן המשכנתא שנשאר להם לשלם, גדולה יותר מאשר קנית דירה חדשה. האם לא עדיף לכולנו להפסיק את העליה המתמדת במחירי הדירות ולהתחיל להוריד אותם אבל לאט כדי למנוע פשיטות רגל בענף הבניה ומפולת?

הויכוחים על מירי רגב הם בדיוק מה שמועיל לה כפוליטיקאית. היא ממש לא טיפשה או בורה. היא יודעת מה להגיד כדי לקדם את עצמה בעיני המצביעים, חברי הליכוד וחברי מרכז הליכוד שבתמיכתם היא מעונינת. הקולניות של מתנגדי מירי רגב רק עוזרת לה. הבעיה האמיתית איתה היא שלפחות בכנסת הקודמת, כל פעם שהצביעה בנושאים שקשורים בטייקונים, היא היתה תמיד לטובתם. חוץ מזה, ובלי קשר למירי רגב, הרבה מאנשי ה"תרבות" הם ממש לא תרבותים, מפעילים תרגילים מלוכלכים לכל הכיוונים כולל אחד נגד השני, ולהרבה מהם יש דיעות שמשום מה קרויות שמאלניות, המתבססות על סילוף שיטתי של מה שקרה בין ערבים ויהודים. מדוע יש לכבד אנשים בורים שמסלפים עובדות, אם זה מהשמאל הקיצוני ואם זה מהימין הקיצוני?