אכן...זה פשוט "פגע בעצב", כי לאחרונה כשהצעתי קטנוע למכירה קרה לי מקרה שגרם לי להוריד את המודעה ולהשאיר את הקטנוע אצלי מרוב עצבים (קניתי משהו אחר ממילא והקטנוע שווה כמעט כלום).
- אני מאזור נחשון, מתקשר אלי בחור מנתניה. קובעים (לאחר שסיכמנו על מחיר, ואמרתי לו מה מצב הקטנוע) באמצע בתל אביב ליד הרכבת כדי שלשנינו יהיה נוח לחזור הבייתה, עם או בלי קטנוע.
- שישי בבוקר, מעביר את הקטנוע טסט ובינתיים מעדכן את הבן אדם מתי אני יוצא.
- הבן אדם מנסה לגרור אותי להגיע עד אליו לנתניה, אומר שיקפיץ אותי לרכבת. נו טוב...אני נחמד מידי.
- הבן אדם יורד מהבית כאילו רק עכשיו התעורר. מסתכל על הקטנוע ומתחיל לשגל את שכלי בשטויות על מצב הקטנוע. מכיוון שאני יודע בדיוק מהן מחלות אופייניות ומהן תקלות, אני לא אומר כלום אלא מסמן זאת בראש כקשקשת של קונה.
- מציע מחיר נמוך יותר ממה שסיכמנו.
- מתפלא כאילו הגיע המשיח כשאני אומר בפשטות "לא תודה, נתראה" ומסרב לקבל את הצעתו. מסתבר שזה מה שהוא הוציא וזה מה שהתכוון לשלם.
בינתיים הקטנוע המשיך לשרת אותי עוד זמן מה עד שקניתי את מחליפו
אני מניח שהגיע הזמן למכור אותו בכל זאת, לא משנה באיזה מחיר רק כדי שלא יעמוד פה.
אני יודע שאני רגיש מאוד לעניין הזה. בן אדם שהיה בא לקראתי בקניה - אולי הייתי מקבל את הצעתו, כבר היה מקרה כזה.
איפה הם, האנשים הנורמליים...