רועי צוקרמן

נשמע כמו הכנת הקרקע לערעור.

תודה

לבדוק את הרכב היטב לגילוי פגיעות ותיקונים (עדיף בחוץ, בשמש). לוודא שכל האבזור שהובטח קיים ברכב ומתפקד. כנ"ל לגבי אבזור שהותקן על-ידי היבואנית. לוודא שקיבלת את כל האבזרים הדרושים לטסט ובכלל, כמו מגבה, משולש אזהרה, פח ואפוד זוהר. לבדוק שמסמכי הרכב מתאימים למספר הרישוי ולפרטיך האישיים. לא לשכוח להביא ת.ז (לא מזיק), רישיון נהיגה (חובה) ותעודת ביטוח חובה בתוקף (אפשר צילום). והכי חשוב - להנות מהרגע תתחדש.

יש הבדל בין פגיעת קצה שלדה (שיכולה להיות כמעט כל תאונה, אפילו מפגיעה קלה בפגוש), לבין פגיעת שלדה. מה שאתה מתאר נשמע כמו פגיעה שולית יחסית, שלא צריך להיכנס להיסטריה בגללה. מה שהוא הוריד בגין הפגיעה נשמע הוגן וסביר - במיוחד בהתחשב בכך שמדובר במכונית מבוקשת שדי קשה למצוא. אם בכל מובן אחר המכונית טובה, ותמשיך לשמור עליה בהתאם, לא תהיה לך בעיה למכור. ובכל מקרה - תזכור שאתה מוריד לו כעת 10,000 שקל מהמחירון (לוי יצחק הוא שקובע את ערך הרכב מבחינת הביטוח - וזה המדד החשוב). זו הורדה משמעותית של כמעט 14%, ואפילו אם תצטרך להוריד אותו דבר במכירה הרווחת. כשהערך של הרכב ירד 14% (או אפילו 20%) יהיו פחות בשקלים ממה שהורדת. למשל אם הרכב יהיה שווה במחירון 50,000 שקל, הורדה של 20% תהיה זהה למה שהורדת לו. קנית בזול - מכרת ב"זול" בלי להפסיד. הורדה של 14% כמו עכשיו תהיה 7,000 שקל בלבד. "רווח" של 3,000 שקל.

הונדה ג'אז היא מכונית מבוקשת - כך שהעובדה שהוא הוריד כ"כ הרבה מהמחירון עוד לפני הבדיקה מעלה חשד. תוצאות הבדיקה לבדן לא מדאיגות במיוחד - אם התיקון מאחור לא הוביל לפגיעה בבטיחות או בהתנהגות, ולפי מה שאתה מתאר אין פגיעה בכך, אז המשמעות שולית. אם הרכב תקין מעבר לכך ומצבו המכני טוב כמו שאתה מתאר, זו קנייה טובה. החלפת השמשה ללא סימני תאונה מלפנים לא צריכה להדאיג.

ה-C5 היא המכונית הנוחה והנעימה ביותר מבין אלו שהזכרת. אמך ככל הנראה תהנה ממנה הכי הרבה מכל האלטרנטיבות. לגבי האוונסיס והמונדיאו - שתיהן מתאימות לדרישות, לדעתי האוונסיס עדיפה במקצת לדרישות למרות שהיא פחות מהנה לנהיגה. אבל מהכירי מבוגרים, להחליף טויוטה בטויוטה אחרת (אפילו אם הדגם שונה) יעשה לה את החיים להרבה יותר קלים.

אם היית נכנס לסניף נס-ציונה של אוטו-סנטר והיית רואה שכל המכוניות במגרש עומדות עם שלט "אוטו-סנטר" על הלוחית שמסתיר את מספר הרישוי, האם גם אז היית פותח על-כך שרשור תוך סיכון עצמי בצילום המכוניות בעורף האויב? תרשה לי לנחש שלא. כל עוד המכוניות המוצבות במקום למכירה ולא עוזבות את המתחם, אני לא רואה שום בעיה בכך שהן עומדות בלי מספר רישוי. מכונית מסוימת מעניינת אותך ואתה רוצה לדעת את המספר שלה כדי לברר היסטוריה, אבל בעל המגרש מסרב לתת לך את מספר הרישוי? אולי יש לו משהו להסתיר לגבי ההיסטוריה - אז אל תקנה ממנו את המכונית. אבל מפה ועד ללהניח שיש מאחורי זה עניינים פליליים או בטחוניים... הפרזה מוחלטת.

אין פנדה בכלל, כי אף אחד לא קונה - גם לא לקוחות פרטיים... ההבדל בתצרוכת הדלק זניח, זו לא סיבה להעניש את עצמך במכונית משמעותית פחות טובה ויותר יקרה.

איך אפשר לא לאהוב את העיצוב של הטווינגו? וברצינות: לדעתי הקנייה הכי טובה בשבילך תהיה אחת מארבע המכוניות הבאות - רנו קליאו / פיז'ו 106 / פיאט פונטו / פורד פיאסטה. הראשונה שתמצא במצב מצוין - תקנה. ארבעתן יהיו אמצעי תחבורה יעיל, חסכוני וזול, ואפילו עם קצת הנאה בצד.

אין אמת בדבר. רמת האמינות שצפויה לך ב-106 גבוהה למדי, אם הרכב לא הוזנח - מה שנכון גם לאפלאוז. מבין ה-106 וה-205 עדיפה הראשונה והמודרנית יותר. גם רנו קליאו מומלצת. על הטווינגו הייתי מוותר אלא אם אתה מאוד אוהב את העיצוב - כי חוץ מזה ומהמרווח העצום בפנים אין לה יתרונות על היתר.

עדיף פנדה על i10 משיקולי ביקוש בשוק המשומשות וירידת ערך?? אגב - הפנדה לא אוטומטית, אלא רובוטית. חסרון משמעותי. היא גם מאובזרת בקמצנות (רדיו לא כלול במחיר, רק שתי כריות אוויר, אין חלונות חשמל מאחור ועוד) פחות בטיחותית, יותר צפופה והרבה יותר מיושנת מה-i10. עד כמה שאני מחבב את הפנדה, רציונלית אין שום סיבה להעדיף אותה על ה-i10, בטח כששתיהן עולות אותו דבר או אפילו פחות בדגם ה-1.1 של ה-i10.

האופטרה היא משפחתית קומפקטית שחסכון בדלק הוא אחרון יתרונותיה. למעשה, קשה למנות יתרונות של הרכב המיושן הזה, שתוכנן בסוף שנות ה-90 וכבר הוחלף על-ידי הקרוז. לדרישות שלך יונדאי i10 אוטומטית תתאים כמו כפפה - היא מאובזרת באותה מידה, הרבה יותר חסכונית ומודרנית ועולה פחות. כנהג יחיד אתה לא זקוק לתוספת המרווח שבמשפחתית, וה-i10 תעניק לך חיים טובים בתחנת הדלק ובחניות. אפשרות נוספת וזולה עוד יותר היא האלטו של סוזוקי (יותר זולה אך גם יותר ספרטנית ופחות נוחה), ואם אתה בכל זאת רוצה משהו גדול יותר אז מאזדה 2 היא בחירה מצוינת.

אם שלוש המכוניות עלו מחיר כמעט זהה כשהיו חדשות, אבל באותו מחיר כיום אתה יכול לקנות דגמי 2001 של יונדאי או מאזדה, ומנגד דגם 2004 של שברולט. מה זה אומר לגבי השוק של שברולט? (רמז - שאין לה כזה). מבין השלוש שציינת האלנטרה תהיה המכונית הסבירה ביותר, אם כי אני חייב להודות - זו בחירה בין שלוש מכוניות ממש לא מרשימות.

לתדמית שחשובה לך (וגם כתמורה למחיר) הייתי בוחר בפאסאט. היא מרווחת, מודרנית, נוחה ועם התדמית הנכונה - מעט יותר יוקרתית ממשפחתיות גדולות אחרות, אבל לא מנקרת עיניים. ה-A4 היא אפשרות טובה (הדגם שאתה שוקל הוא רק מתיחת פנים, השינויים בעיקר קוסמטיים) - אם אתה יכול להרשות לעצמך את אותו השנתון כמו הפאסאט, אז זה רעיון לא רע. האחות ה"יוקרתית" של הפאסאט באותו כסף. רק שלדעתי לאודי מתחילה להיות תדמית פחות "מהוגנת" משהייתה פעם, אז אם מאוד חשוב לך תדמית לדעתי הפאסאט קצת נקייה יותר. הוויטארה היא אפשרות טובה רק אם אתה מתכנן נסיעות שטח (והיא פרקטית יותר כרכב משפחתי נושא עגלה. מעבר לכך היא נחותה בהשוואה לפאסאט/A4/אוונסיס. הסיוויק לא מתאימה לתדמית שאתה רוצה ויותר מכך - זו ירידה די גדולה ברמת התדמית והמרווח בהשוואה לוולוו. האוונסיס לטעמי סתמית למדי, אפשרות אמינה וסולידית אבל לא מרשימה בשום מובן.

כלומר שילמת בדיוק מה שכתבתי לפי הקבוצה והגיל - 2,225 שקל + 120 שקל אגרת רשות השידור. ויש תמורה בעד האגרה

זה בלתי אפשרי. מחירי אגרת הרישוי יורדים בהדרגה. לדוגמה ברכב מקבוצה 6 - אם זו הקבוצה של שניכם: רכב בן עד שלוש משלם אגרה מלאה - 2,967 שקל. רכב בן ארבע עד שש משלם אגרה של 2,225 שקל. רכב בן שבע עד תשע משלם אגרה של 1,669 שקל. רכב מגיל 10 ואילך שאינו אספנות משלם אגרה של 1,249 שקל. רכב בן 30 שהועבר לסטטוס אספנות משלם אגרה של כמחצית מ-1,249 שקל. כלומר, בכל מכונית משנת 91 אמור לשלם 1,669 שקל + 120 שקל אגרת רשות השידור (גניבה נוספת, אבל הפעם אחידה לכל השנתונים). הנתונים על-פי מחירון משרד הרישוי שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 2010. לגבי העליות המזדמנות במחירי אגרת רישוי בתוך קבוצות הגיל השונות - זה בגלל עדכונים שמבצעים משרדי האוצר והתחבורה כדי לשקף שינויים במדדים (וגם כדי להרוויח יותר על חשבון ציבור הנהגים, שמלבד אגרת הרישוי נהנה במדינה הזו מחיים על הכיף כיפאק).

בפוקוס אין התראת מהירות. מה ששמעת היה ככל הנראה תקלה מכנית כלשהי - או לחלופין רעש רוח כתוצאה מאטימה לא טובה בגומיות של אחד מהחלונות.

מתיחת הפנים של ה-307 הגיעה לישראל בסוף שנת 2005 הקלנדרית, כדגם 2006.

http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/car.asp

זו בסך הכל מתיחת פנים לדגם הישן, כדי לעשות אותו תחרותי יותר בשוק הסיני. לא דגם חדש שמתבסס על הפלטפורמה של אודי A8 החדשה. סין זה פחות-או-יותר השוק האחרון בו מישהו עוד קונה את השיקוץ הזה (טוב, גם קצת בדרום-קוריאה), ולכן מתיחת הפנים הוצגה בתערוכת הרכב שנערכת בימים אלה בבייג'ינג. בארה"ב הפייטון לא משווקת מאז 2006 (וזה כנראה לא ישתנה עם מתיחת הפנים), ואילו באירופה השיווק במספרים נמוכים מאוד מטעמי גאווה גרמנית, לא משום שיקול הגיוני. ואם תשאלו אותי, הפייטון היחיד שהיה שווה משהו היה מונטי

פריים ליס היא חברת הליסינג של לובינסקי, שהוקמה כדי להילחם בחברות הליסינג - שלא ממש מחבבות את הדגמים שלובינסקי רצו למכור להן.

חלק מדגמי הקורולה החדשה נקראו לתיקון עקב חשש לתקלה בדוושת התאוצה. קריאה לתיקון היא עניין שכיח ושגרתי, וברגע שהרכב עבר את התיקון (אם הרכב המסוים שתקנה בכלל נקרא לתיקון מלכתחילה) - אין סיבה לחשש.

תחנות דלק תמיד יהיו - קודם כל כי גם מכוניות חשמליות צריכות "תדלוק" (בין אם הטענה מהירה או החלפת מצברים). בכל מקרה, אני בספק אם גם בעוד 30 שנה 100% מהייצור יהיה של מכוניות, מסחריות, משאיות ואוטובוסים חשמליים. ועוד פחות מכך הסיכוי שמיליארדי מכוניות הבנזין שיוצרו עד עתה ועד אז, פשוט יורדו מהכביש. אז אולי תחנת תדלוק בבנזין תהיה פחות שכיחה, אולי תחנות חשמל ותחנות מימן יהיו הרבה יותר נפוצות (מהיום או בכלל), אבל היעלמות מוחלטת של הבנזין? ספק רב אם אתה או אני "נזכה" לראות את היום הזה.

נוחות נסיעה משופרת, תא נוסעים נאה ואיכותי יותר, בידוד רעשים משופר, בטיחות משופרת, התנהגות כביש עדיפה. ולטעמי האישי גם העיצוב נאה יותר.