504L

אם לא כפולה, אז קדמית. הנעה אחורית יכולה להיות נסבלת בשילוב עם מנוע אחורי(חיפושית, פורשה 911, אלפין רנו), כי אז המשיכה(traction) טובה, במיוחד ביחס לרכבי מנוע קדמי-הנעה אחורית, שהם אומללים למדי בנסיבות כאלו.

קרמבו יקירי, הרגת אותי; להזכיר דייהטסו קורה לצד סיאט מלגה וקיה פרייד? הקורה של שנות השמונים היתה מכונית מיני נהדרת; זריזה, כיפית ומרווחת להפליא. היתה לה גם גרסה אוטומטית(מלאה, לא דיימאטיק) ואפילו גרסת הנעה כפולה עם יכולת שטח מסויימת עוד דייהטסו ששווה שימור היא הדור הראשון של השרייד, שנמכר בשנים 1982-1983. העיצוב היה יפני קלאסי - ושונה לחלוטין מהאירופאיות המקבילות. לפני עשרים ומשהו שנים ביליתי חודש עם אחת כזו(דיימאטיק) - ויש לי הרבה זכרונות טובים ממנה. אגב, ווקסהול שבט היה רכב נאה למדי, לבטח יותר מתאומתו לבית אופל, הקדט C. בגרסת HS הוא גם נסע טוב

כתבה טובה והגונה - וגם תואמת את מה שאני חשתי בנסיעת המבחן שלי ברכב, לפני מספר שבועות. אז היו לרכב כ-7000 ק"מ וכבר אז ימיהם הטובים של הצמיגים הקדמיים היו מאחוריהם, מה שכמובן השפיע על המשיכה, ההיגוי והתנהגות הכביש. התרעתי על כך בפני ידידי זכי איש קרסו - והמלצתי לו שיבצעו "הצלבת" צמיגים לפני מבחן העיתונות הבא, כי הקטילה בוא תבוא... לחובב הגה שמחפש תמורה טובה לכספו, מצאתי את פיז'ו 208GTI כדאית יותר, קל וחומר שהיא גם מהנה יותר לנהיגה. לקליאו יכולת גבוהה מאד, אך היא הותירה אותי קר - בעוד שמהפיז'ו ירדתי עם חיוך. לחובב הגה שנס הרים הוא ביתו השני, אין תחליף לדור האחרון(3.5) של הספורט קליאו, שעשתה בית ספר לכולן, כולל היורשת האוטומטית והמתחרה מצרפת. אך מאחר ואינה מיוצרת יותר, קורסה OPC יכולה להוות תחליף מכובד - והיא גם עושה לי את זה יותר משתי הצרפתיות. חבל שאין לאיילון מוטורס רכב הדגמה; כנראה שהפיאסטה ST היא היורשת ההולמת של ספורט קליאו דור 3.5, זצ"ל.

הפלימות' הוא מודל 1940, השנה הראשונה של הדגם הזה(יוצר עד תחילת 1949 בשינויים קוסמטיים קלים).

אבל לך ותסביר את זה לידידנו עמיקם וחבריו, שילכו עם סמל"ת באש ובמים, גם אם מציעים להם מכונית סרבית זולה במחיר של מכונית מנהלים או מיניוואן מכובד. ואולי, זו בעצם הבעיה של סמל"ת. כשהטיפוסי(tifosi) של קבוצת פיאט יסבירו להם ש"לא בכל מחיר" והמכירות ייעצרו, אולי מישהו יקבל קצת שכל...

ממש לא. הפרונט הוא הכי מוסטנג שיכול להיות, גם הזנב. חבל לי שקורה B מושחרת כעת וכבר לא בצבע הרכב כמו בדור היוצא. בשורה התחתונה, עדיין מוסטנג, אבל כבר לא רטרו. משגעת, לטעמי. בתמונה להלן, הדגם הנוכחי, בצבע וזוית דומה(לקוח מאתר paintref.com)

בשום גרסה הוא לא מתומחר סביר - וכאן בדיוק הבעיה. לך עוד יש soft spot לפיאט, אבל ללקוח אובייקטיבי אין שום הצדקה לקנייה במחיר הזה. על אף העיצוב, השיק והפרקטיות. אגב, אם היית מנסה את ה-1.4 ידני, היית נזכר בעגלות ה-1300 של שנות השמונים...

מזל טוב לידידיי הצפוניים, חברי מועדון החמש ואחרים על המקום החדש, בו מצפים לנו ימי שישי רבים ומהנים. מזל טוב לרביעיית החוגגים וגם לאריה ויהודית, שהחזירו את המכונית הותיקה והחמודה שלהם לחיים. טרם הבנתי מה הקשר של הטוק טוק(מונית ריקשה תאילנדית) לכל הסיפור

מפרסם עבור חבר: סובארו פורסטר XS ידני (כולל הילוך כח - HI/LO, ומערכת עזר לזינוק בעלייה) עלייה על הכביש 2/2009 יד ראשונה פרטית ללא תאונות 45,000 ק"מ צבע תכלת מטאלי צמיגים ומצבר חדשים מגן גחון מחיר 113,000 ש"ח טלפון: 050-8252822

מחד, התמחור של המכונית שגוי ומוגזם, קל וחומר שהמתחרה המובהק שלו, C3 פיקאסו בעל הנתונים הדומים, עולה 100K. מאידך, לא קל להיות היום יבואן של פיאט בשום מדינה, אלא אם מדובר במדינות עולם שלישי, עם ליין מכוניות שנתפר עבורן. הדוצ'ה מרקיונה החליט לייבש את פיאט האירופית מבחינת תקציבי פיתוח, כך שנכון להיום, פיאט מציעה שני מוצרים עיקריים שהם עדיין אטרקטיביים; 500 ומסחריות. כל שנותר הוא לקוות שסמל"ת לא תחזור על שגיאות העבר עם סובארו ותלמד מימיה הטובים של יפנאוטו(והיו לא מעט כאלו, תתפלאו). את המכונית עצמה(500L) נהגתי לפני שנה וקצת בחו"ל. היא חביבה ומלאת שיק, מרווחת, נוחה ונעימה לנהיגה, אבל מנוע ה-1.4 קטן עליה באופן כואב. בשורה התחתונה, היא לא מצדיקה שקל בודד מעל 100K. אגב, המכונית אינה מיוצרת באיטליה אלא בסרביה, במפעל שייצר בעבר את היוגו הזכורה לרע.

בקישור הבא תראו את מסיבת העיתונאים של סובארו בתערוכה ועוד כמה דברים מעניינים על ה-WRX http://www.subaru.com/auto-show/la-2013.html

הכפתורים של האדסל היו במרכז גלגל ההגה. גיר כפתורים היה גם במרקורי של סוף שנות החמישים, בפקארד האמיתי האחרון(1956) וברמבלר אמבסדור של 57' והלאה. בקורבייר זו היתה ידית מיניאטורית בדשבורד, בדומה למוצרי קרייזלר של 55'. התיבה האוטומטית בדופין המשיכה כאופציה גם לרנו 8 ולרנו 10.

הערב נחשפה WRX רשמית בתערוכת LA. תמונות העיתונות מדליקות והמכונית מעוררת את בלוטות החשק להכנס ולהניע... הנה טעימה קצרה; איזה יופי; הצמיגים נותרו שפויים במידתם, 215/45X17. לא יודע מה אתכם, אותי הרכב הזה מדליק לא פחות מ-M235i החדשה. אגב, שימו לב לטרנד החם במכוניות הביצועים של 2013; לבן אאוט, אדום אין. וכאן תמונות העיתונות: http://www.netcarshow.com/subaru/2015-wrx/

בעידן הקורטינה סימן 4/5, אלו היו שתי מכוניות זהות לחלוטין, למעט גרסאות איבזור שונות והספקי מנוע מעט שונים. כך למשל, לטאונוס היתה גרסת 1.6 חזקה עם 92 כ"ס, שלא היתה קיימת בקורטינה(שם למנועי ה-1.6 היו הספקים באיזור ה-70 כ"ס בתלות ביחס הדחיסה) .

+ 1 גם לי זה מאד הציק בעין. הקופר מציעה כעת ביצועים מכובדים ויורדת מ-8 שניות במיאוץ למאה קמ"ש, אז יש לך סיבה נוספת לוותר על ה-S... אני מוצא את המיני החדשה מאד מעניינת. אהבתי את האבולוציה העיצובית שלה, את השינויים בעיצוב הפנימי ואת הבטחת היצרן לחדד עוד יותר את תחושת הניהוג היחודי של המכונית. מעניין אם היבואן יפתיע וישמור על תמחור אטרקטיבי.

גם הפעם, השלל לא איכזב. דגמי 1954 של דודג' היו אטרקטיביים למדי, אחרי ה-53' שהיו קטנים "מדי" ולא אלגנטיים במיוחד. ב-53' דודג' קיבלה גירסה מוקטנת של ההמי V8, לאחר שנים של מנועי 6 צילינדרים עמידים אך בעלי ביצועים חלשים. ב-54', תיבת אוטומטית מלאה בשם פאוארפלייט, עם שני הילוכים, החליפה את מגוון התמסורות החצי אוטומטיות שהתבססו על מצמד צנטריפוגלי(fluid drive). דודג' 54' כיכבה בסרט המצויין 'כחום הלילה'(1967) עם סידני פואטייה ורוד שטייגר, לרבות בסצנת מרדף, בה רודפת אחריה חבורת רד-נקס אלימים בפלימות' פיורי 60' עם גלגל הגה אובאלי, שבארץ קראו לו 'הגה טלויזיה'. http://www.imcdb.org/movie_61811-In-the-Heat-of-the-Night.html ולמי שעוד לא ראה, הנה הזדמנות; http://www.youtube.com/watch?v=EG7G37QbgkU מכונית מעניינת נוספת בשלל השבועי היא הטאונוס קופה האלגנטית, שלא היתה לה גרסה מקבילה במכונית האחות, קורטינה סימן 3. המנוע החזק ביותר בטאונוס האלו היה 2.3 ליטר, שסיפק ביצועים סבירים למדי. ובכלל, מעניינת מדיניות היבוא של יבואן פורד באותן שנים, שמכר קורטינה סימן 3 וטאונוס במפרטים דומים עד זהים(טאונוסים קודמים היו שונים לחלוטין מקורטינות; לכולם היו מנועי V ולחלקם הנעה קדמית). באותן שנים(הסבנטיז), הישראלי הממוצע העדיף את הקורטינה הפופולרית, כי "היה לה שוק"...

אין פסול בארגון של טיול או מפגש פעם בתקופה על טהרת האמריקאיות או היפניות או ווטאבר. יש בזה כיף בדומה לכיף של האלפיסטים או בעלי הרודסטארים בטיולי המועדונים שלהם. ואולם, בין התמונות רואים גם מרצדס SL ופיאט X1/9, שאולי יובאו מארץ הדוד סם אך לא יוצרו שם

ה-WRX החדשה, אליבא דסובארו, כבר אינה רק "מכונית גרזן"(המנוח שלי, כמובן). הנוחות, איכות החומרים, הימצאותה של גרסה אוטומטית מושקעת - כל אלו מריחים לי כמו קריצה לעבר בוואריה. את הדודות הזקנות של רמת אביב לא תמצא בסובארו, אבל אנשים כמו רועי ובר 72 שלנו, בהחלט כן...

כתמיד, היה נחמד לפגוש את החברים מהמרכז/דרום, קל וחומר שהקורבט 58' המדהימה הותירה לא מעט פיות פעורים בנוכחותה. ברכות לצביקה ולמשפחתו על הרכב המושק בעל הצביעה המעניינת. מאחל לכם הרבה הנאה ממנו.

ועוד איך מחכים... המשיכו בעבודתכם הטובה.

האם נהגת על CVT מודרני, מהשנתיים האחרונות? בניסן ג'וק הוא יבבן. בקורולה החדשה, באודי ובעוד לא מעט מכוניות הוא הכל חוץ ממה שתיארת. הגיר הזה קיים גם בפורסטר טורבו. הוא יכול להתנהל ב-D עם פעולה רציפה או עם ששה ואפילו שמונה "הילוכים" קבועים, מעבר לאופציית התפעול הידני. WRX החדשה מאיצה כידנית ל-60 מיל"ש ב-5.4 שניות ומוסיפה חצי שנייה בלבד לזמן הזה כ-CVT. לא הייתי ממהר לפסול את הגרסה הזו...

המחיר היחסי כן, לא המיצוב. הגולף נתפס בעיני הקהל האירופי כרכב איכותי/מכובד יותר ממתחריו המובהקים; פוקוס, אסטרה ושות'. יחודו של הגולף הוא דווקא סוציולוגי, מאחר והוא רכב חסר מעמד. אדם עשיר לא יתבייש לנהוג בגולף, אך לעולם לא תראה אותו בפוקוס או באסטרה. לדידם של עובדיו של אותו עשיר, הפוקוס והאסטרה הן מתחרות לגיטימיות לגולף.

מעבר לרמת הגימור, אותי דווקא מרגיזה העובדה שגרסאות ידניות מיובאות בצירוף למנועים בסיסיים ולא בשלל גרסאות, אפילו במכוניות מיני וסופרמיני זולות. דוגמה טרייה היא פיז'ו 2008, בה משודך הגיר הידני רק למנוע ה-1.2(82 כ"ס), בעוד ה-1.6(120 כ"ס) מיובא רק בגרסה אוטומטית.

WRX החדשה תוצג ביום רביעי הקרוב בתערוכת לוס אנג'לס, אך בזכות הדלפה ממישהו במערכת קאר אנד דרייבר האמריקאי, כולנו נהנים מההפקר. שימו לב, היא כבר לא נקראת אימפרזה WRX אלא פשוט WRX. ל-WRX החדשה מנוע 2 ליטר מוגדש שמקורו ב-BRZ האטמוספרית(עם קדח ומהלך זהים), אשר בגרסתו האמריקאית מפיק 268 כ"ס ובגרסתו האירופאית יפיק הספק דומה עד זהה, בתלות בתקן המדידה. בתוך חודשים ספורים תצטרף אליו ה-STI החדשה, לה מנוע 2.5 ליטר, כנף אחורית אימתנית ומערכת ה-DCCD. ל-STI תיבה ידנית בלבד, ל-WRX ידנית ו-CVT, עליה פתח ידידנו שי שרשור נפרד. ניתן לתמונות ולמלל לדבר - ורק אציין את דעתי האישית; המכונית נראית מצויין, מספיק שונה מהאימפרזה(למעשה, השתיים חולקות מעט מאד חלקי גוף משותפים); אגרסיבית ועם זאת מתוחכמת יותר, כזו שגם תפתה לקוחות של מותגים גרמניים מבוססים. המכונית צפויה לנחות בישראל בתוך פחות מחצי שנה - ובמידה והמחיר יהיה אטרקטיבי וחוויית הנהיגה הולמת - חייהן של פוקוס ST, מגאן RS וגולף GTI הולכים להיות קשים מאוד. מאידך, אולי זו הזאפטה שצ'מפיון צריכים לחטוף לאור תמחור ה-GTI החדשה... התמונות לקוחות מ-wrxforums.com ולסיום מידע פנימי לסוכנים של 'סובארו אוף אמריקה'. כל הצבעים, כל הדגמים, באדיבות jalopnik.com שבת שלום לכולם.

מעבר לעיצוב המיוחד ולביצועי המנוע הטובים, לא הבנתי מה הגליק הגדול(ביידיש זה נשמע יותר טוב...) במגאן 225 כפי שנמכרה כאן(כזכור, גרסאות קאפ וטרופי לא יובאו ארצה). -ההגה היה מחפיר, כמו בכל מגאן 2, אבל בתוספת טורק סטיר. -מוט ההילוכים הרגיש כמו של מכונית משפחתית, לא של משהו עם יומרות ספורטיביות. -צליל המנוע נשמע כמו מאוורר תעשייתי גדול. -למעט המושבים, עיצוב הפנים הזכיר מגאן ליסינג טיפוסית. -ה-ESP לא ניתן לניתוק מלא, לזנב דווקא יש חיים, אך לא נותנים לו להתבטא. -בכללי, התקשורת שבין אדם למכונה לא משהו ברכב הזה - וההגה הורס גם את המעט שיש. מגאן 3 RS כבר היתה מכונית הרבה יותר טובה למרות שברמה האישית, היא הותירה אותי קר. להבדיל אלפי הבדלות, נסה קליאו RS דור 3.5. לא בטוח ששוב תזדהה עם כותרת השרשור. נקודה מעניינת אחרת; לא תמיד גרסאות הקצה הן בהכרח המהנות ביותר. זכורות לי ה-306 הספורטיביות שהוצגו יחדיו, XSI ו-S16. ה-XSI החלשה יותר(123 מול 155 כ"ס) היתה מהנה ומוצלחת יותר - וכך גם אצל אחיות ה-ZX המקבילות לבית סיטרואן. עם זאת, אין ספק ש-306GTI, בעלת 170 כוחות הסוס וששת ההילוכים, היתה הטובה מכולן, לפחות מנסיוני האישי(למרבה הצער, 306 ראלי בעלת מנוע זהה, אך איבזור דל יותר, לא שווקה אצלנו).