504L

דרור, מאחל לך הרבה הצלחה בניווט המועדון, בשיתוף עם חברי הועד הנבחר. מקוה שתפעלו לקירוב לבבות בקרב קהילת האספנות השסועה, בתור מובילי הדרך. זו גם הזדמנות להודות לנחום על ניווט הספינה בשנתיים לא קלות.

כבר יש להם מייבאך. קוראים לו רולס-רויס .

לחמשת הסנטים שלי, בתקוה שהדברים יובנו כביקורת בונה ולא כקנטרנות, לטובת האירועים הבאים; לכל אירוע צריך להיות ערך מוסף כלשהו, בין אם בדמות הנאה(פרוייקט סקודה אוקטביה RS) ובין אם ברמת היכרות והתנסות עם חברה ומוצריה(יום בטר פלייס). הערך המוסף מתורגם לתובנות ולדיונים בפורום - והמארח מקבל הרבה עניין ו"זמן פורום" במוצריו. באירוע הזה, התחושה היתה שכלמוביל יצאו ידי חובתם, לא מעבר. נכון, השולחן היה עמוס במאפים ועמית היה חביב וענייני, אבל ציפיתי ליותר. הרבה יותר. - קיוויתי שנקבל סקירה על חידושי מרצדס בשנה הקרובה ברמה העולמית והמקומית. יוק. - ציפיתי שנחשף למידע שיווקי מעניין; חלוקת שוק הפרימיום, חיתוכים לפי דגמים, השוואת כמויות למתחרים. גורנישט. - חיכיתי שבמהלך השיחה נחשף למידע מעניין/ראשוני. זה לא קרה. - "נסיעות המבחן", אם אפשר לקרוא לזה כך, היו פשוט פארסה. באירועי הלקוחות שלהם(כפי שכמה מאיתנו חוו - ואשר כתבתי עליהם בעבר), כלמוביל מטפלים במאות לקוחות ביום - וכל לקוח זוכה לנסיעת מבחן סבירה של עד חצי שעה. רשמים? אחרי 2 ק"מ על S קלאס בקו ישר בין רמזורים? לא תודה. החלפות? כשנוסעים בשיירה ומכוניות הולכות לאיבוד, אין החלפות. וכשמבקשים בסוף סיבוב קצר על המכונית האובדת ששבה, התשובה היא כמובן לא, על אף שהמכונית פנוייה לשעות הקרובות. עצם העובדה שהאירוע היה אמור להמשך עד השעה 14:00 וב-12 וקצת כבר התקפלנו, אומרת לא מעט. הערך המוסף היחיד שהיה לי מהיום הזה, היה המפגש המהנה כתמיד אתכם (וכן, גם הארוחה עם צביקה ואלעד ב'שמוליק כהן' לא הכזיבה).

לפי העצים והנוף המצומצם שרואים, נראה לי איפשהו על קו רכס הכרמל, לאורך שדרות הנשיא ומוריה.

לא יודע מאיפה ההנחה שאני מרוצה מהמצב הקיים. אני לא. ממש לא. לפני 24 שנים הרחקתי עד אנגליה לקורס אצל 'ג'ים ראסל', כי לא היה כאן משהו דומה. לא היה ועדיין אין. ובכל זאת, לא צריך לקחת אירוע מינורי וחביב, לקשור לו כתרים ולעשות ממנו יותר ממה שהוא. והנה, רק הנחתי הנחה בסוף הפוסט הקודם שלי לגבי אירועים נוספים וכבר עמיתנו טאטרה מצא אחד... מעניין אם דובי מילר קורא את השרשור הזה. אולי יש לו מידע מעניין באמתחתו. מה שבטוח, הסוגייה הזו של תרבות מוטורית בא"י המנדטורית בהחלט שווה מחקר הסטורי ונבירה בארכיונים. אפרופו, לא זוכר באיזה נהג מדובר, אך אחד מנהגי הגרנד-פרי הבריטים בשנות החמישים היה מוצב עשור קודם לכן כחייל בצבא ה"מ בארץ.

קצת נסחפת ידידי. היו בארץ אירועי ראלי של ממס"י בשנות הששים, היה את המירוץ שהוכשל באשקלון ב-1971 והיו מירוצי הראלי-קרוס של שנות השמונים - ולא מעט ג'ימקאנות משנות השמונים ועד לפני מספר שנים(אירועי MDC של 'מסלולים' היו מוצלחים למדי). האירוע מהסרטון הוא היתולי ברובו - ולא צריך לייחס לו חשיבות יתרה מעבר לממצא תקופתי מרתק. אני משער שהיו אירועים ממוקדים יותר ממנו, רק שלא שמענו עליהם.

מדוע לא לפרסם רשמים מההשקה? אף אחד לא נשאל אם הוא הזמין/באיזה מחיר וכו' - ואף אחד גם לא חייב לדווח, אבל מה הבעיה בפרסום רשמים ומידע שנתקבל שם?

כן, אבל הוא יפצה על כך בהאצה חזקה בישורות ובמהירות גבוהה בפניות הרחבות, מהן מורכב רובו של המסלול. דוגמה מצויינת לכך אתה רואה במירוצי סאלון של שנות הששים והשבעים, כשמכוניות אמריקאיות התחרו בסבב האנגלי. בהיירפינים המיני והלוטוס קורטינה ברחו להן, אבל בפניות הרחבות ובישורות הן נעקפו כאילו הן עומדות. הסיבה שהקורטינה והמיני ניצחו מירוצים(ואליפויות) ולא האמריקאיות, היתה שהאחרונות לרוב לא שרדו מירוץ שלם ופרשו בגלל בעיות בלימה/מתלים וכו'. למה זה קרה? האמריקאיות היו בשימוש של privateers, לא של קבוצות מפעל מאורגנות כמו הבריטיות - וההכנה בהתאם...

כנראה שעשית ג'ים ראסל על מכוניות סאלון, כי בקורס על סינגל סיטר, לא התלווה אלינו אף אחד , אפילו לא בסשנים על מכוניות הסלון(שנת 1990, דונינגטון פארק, מכוניות הסאלון היו ווקסהול(אופל) אסטרה GSI16V והסינגל סיטרס היו פורמולה פורד 1600). כביש הררי צר איננו סילברסטון הרחב או דונינגטון בעל הפניות הארוכות. בכביש כמו בית אורן, אתה חייב להעביר משקל באפקטיביות ולנהוג את הרכב על הדוושה לא פחות מאשר עם ההגה. אינני מדבר על החלקות שהן בחזקת שעשוע חביב שמאיט אותך, אלא על העברות משקל מוחשיות, שמסייעות לך להעמיס משקל על החרטום, כשצריך - ולהקל על הזנב, שיעזור לך להכנס לפנייה ולחלק את העומס על ארבעת הגלגלים במקום להעביד בפרך את הציר הקדמי. את זה, הסקודה לא כל כך יודעת לעשות ולכן היא קצת מרגישה כמו קרפיון באקווריום בכבישים כאלו, גם אם תגרור בלימה לתוך הסיבוב או אם תנסה להפנות אותה בחדות. תן לה פניות ארוכות ומהירות יותר, רצוי על אספלט טוב - ושם היא תיתן לך את כל האחיזה שבעולם. אם זה מה שעושה לך את הכיף, אז הסקודה תספק לך אותו בכמויות. בסופו של יום, עבורי לפחות, החיוך על הפנים שווה יותר מכמה עשיריות שנייה תיאורטיות על הרינג... למה תיאורטיות? כי לא אתה ולא אני יודעים אילו שיפורים נסתרים מהעין מהנדסי סיאט שתלו בשוברת השיא.

שרשור כיפי, שמתחדש כל הזמן... אודי(נהג מתחיל), אחלה כתיבה. אשמח לקרוא בעתיד גם התרשמויות שלך, נטו. מגרש השדים - לעניין תא הנוסעים, היו כמה קשקושים על המושבים. הבעיה היא שאתה וידידתך ישבתם עליהם, אז לא כל כך ראיתם. בינינו, כשתא הנוסעים קודר כל כך ונראה כלקוח מראפיד שעולה 100,000 ש"ח פחות, זה כבר לא ממש משנה. בר 72 - דווקא נראה לי שבגרסת הסטיישן הסקודה היא אחלה מכונית עבורך, כאחד שאינו מתגרזן בכבישי הרים אבל אוהב את האופי ואת ה"לחיצות". אפרופו אחיות לפלטפורמה, אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא:

אני חושב שאסתי זכתה בבעלים מתחשב ואוהב, בעל רגל ימין די קלה אתה לא צריך סיבוב בשביל טורק סטיר. האץ את המכונית חזק על אספלט שאינו חדש(ובמיוחד צרוב) - ותחוש בטורק סטיר בראשון, שני ולעתים אפילו שלישי. לפוקוס יש בעיה בהורדת הכח לכביש בתנאים אלו והפרונט שלה קצת מתפזר. אני זוכר שסיפרתי על כך ל-SRONIS, שלא כל כך נתקל בתופעה בהשקת המכונית באירופה, עד אשר נהג בה כאן בארץ. חיי היום יום אינם נסיעת מבחן, אולם לנהגים בעלי רגל ימין כבדה(מודה באשמה), התכונה הזו עשויה להיות מטרידה. האוקטביה RS, אגב, מורידה את כוחה לכביש בצורה הרבה יותר משכנעת, הגם שאין לה LSD מכני.

עזוב את אחיותיה לפלטפורמה. בוא נדבר על מתחרה מובהקת דוגמת פוקוס ST, אשר אבהיר מראש כי היא לא כוס התה שלי, עקב טורק סטיר בלתי נסבל ויציבות כיוונית בעייתית(הפרונט מושפע מדי משינויי שפיעה בכביש). אבל - וזה אבל גדול - ST היא מכונה שמחוברת לנהגה ומסוגלת להעניק לו הרבה פאן, לא רק בניהוג אלא גם באופי ובצליל. בתנאים אלו, הסקודה מפסידה ובגדול.

אשמח לשתף אחרי שאנסה אותה. גם אני מסוקרן. אגב, אם היית אומר למישהו לפני 20 שנה שיום אחד סקודה תעלה יותר מוולוו מקבילה, היו מטילים ספק בשפיותך. זכור לי ראיון מאמצע שנות התשעים, לאחר השקת האוקטביה המקורית, שם אמר מנכ"ל סקודה דאז כי המודל שלו זה וולוו ושהוא רוצה לבנות את סקודה כמתחרה עתידית לשוודית...

- אישית - ועל אף היותי חובב ידניות מושבע - אני חושב שה-DSG מתאים לרכב הזה יותר בגלל אופיו וניהוגו. בגולף GTI, להבדיל, הייתי מעדיף תיבה ידנית. - אתה לא חייב רכב ספורטיבי בשביל תיבה ידנית. תיבה ידנית היתה מסבה לך יותר הנאה גם בפאביה שלך. - בקונצרן VAG הבינו את הטעות שעשו עם פולו GTI ובקרוב תראה את הגרסה המחודשת(הפולו הרגילה ומתוחת הפנים כבר הוצגה בג'נבה); מנוע 1.8 טורבו(במקום הטווין-צ'ארג'ר שגמר את הקריירה) בשילוב עם תיבה ידנית ואופציה ל-DSG. מעניין אם אופציה זו תגיע גם לאיביזה קופרה. מעניין גם אם רנו תשכיל לנהוג באופן דומה עם קליאו RS הנוכחית. - לעניין שעון החום, מסכים - ולא רק ברכבים ספורטיביים. זה מטומטם בערך כמו הויתור על הגלגל הרזרבי, הקיים במספר מכוניות אירופאיות, לאו דווקא כאלו הנעולות בצמיגי אל-תקר.

נהניתי מאד מהכתבה - ואהבתי את איזכור ההסטוריה המפורטת של הרקורד, מה שמסייע להבין את גודל הנפילה של אופל עם האומגה. בארץ, היתה לרקורד תדמית של עגלה זקנה. רקורד E נמכרה בעיקר עם מנוע 1.7N שסיפק 60 כוחות סוס מסכנים, עליהם נגזר להאיץ קרוב ל-1200 ק"ג של מכונית אוטומטית וממוזגת(!) למאה בלמעלה מעשרים שניות. אפילו וולוו 240 ופיז'ו 505 בנפח 1.8, שתי עגלות עם קבלות, לא היו איטיות כל כך. במתיחת הפנים של 83', הוחלף המנוע במנוע 1.8S עם 90 כ"ס, שסיפק ביצועים סבירים יותר. בנוסף, לגרסאות הבסיסיות של הרקורד ששווקו בארץ לא היה הגה כח; להגה הרגיל היו כחמישה סיבובים בין הנעילות והוא היה כבד ואיטי בתגובותיו. המכוניות היו ערומות באיבזורן והמחיר היה גבוה, כך שבארץ אופל רקורד הפכה לסוס מת כבר מתחילת שנות השמונים. וזה חבל, כי עם מנועים בריאים יותר, הגה כח ורמות איבזור סבירות - כפי שנמכרה בחו"ל - רקורד היתה מכונית מצויינת ובעלת התנהגות כביש טובה, על אף מערכת המתלים הפשוטה. אגב, מנוע ה-1.7N כלל לא הוצע במערב אירופה עם גיר אוטומטי... גם את האומגה זכיתי להכיר, יום בהיר אחד בשנת 92', כשנתבקשתי לקחת אחת מחיפה לת"א וקפצתי על המציאה. היא היתה מדגם GLS, מוזרקת ואפורה מטאלית. היו לה 115 כ"ס על הנייר, אך בפועל הרגישה כאילו היו לה 60. היא היתה כבדה, מגושמת להחריד ועם גיר אוטומטי ארוך כאורך הגלות, לטובת נתוני צריכת דלק בפרוספקט.

ראשית, כל הכבוד על היוזמה הנהדרת ועל המאמץ שהושקע בביצועה. לחבר'ה יש כנראה קיבות של ברזל, אם הם שרדו את הנהיגות של כולנו מבלי לחטוף בחילה... אלירן אסף אותי עם הסופר-צ'יקן הלבנה, שגם עם הקוסמטיקה הספורטיבית והחישוקים המרהיבים נותרת בנאלית ואפילו לא כל כך פרופורציונאלית למראה. אין ספק שדגם הסטיישן יציע מראה מעניין יותר, בנוסף לפרקטיות המובנית. מה שלא ישתנה בסטיישן הוא עיצוב הפנים הקודר, קל וחומר כשנקודת היחוס היא אותם 215K זוזים המבוקשים עבור הגברת. כפי שציינו קודמיי, לתרנגולת על סטרואידים נוחות נסיעה מפתיעה, בהתחשב בכיול ובצמיגים. עם זאת, דווקא על כבישים חלקים וטובים, דומה שהגלגול אינו חלק וחרישי, כאילו פעולתם של המיסבים מורגשת קמעא. בנסיעה איטית על שיבושים, מהסוג הרווח בחיפה, מורגש מחיר השימוש בצמיגים הגדולים. ואם במחירים עסקינן, מזכיר לכם לבדוק את העו"ש לפני החלפת רביעיית הצמיגים המקורית ב-RS, במידה ותקנו אחת. אתחיל מהסוף. אני לא הייתי קונה אחת. לא ב-215, לא ב-200 ואפילו לא ב-170, ש-KALA מוכן לשלם על המכונית. המדובר במכונית רבת יכולת ושימושית, אחת שתגמד מרחקים ותקצר כל כביש, מתולתל ככל שיהיה. היא אוחזת. היא מהירה. היא בולמת והיא עושה את העבודה. לי המושב דווקא היה נוח וגם תנוחת הנהיגה היתה spot-on. אז למה לא הייתי קונה? כי לא נהניתי במיוחד. כי לא נשארתי עם טעם של עוד, עם חשק לעוד כיכר לפני הפרידה מאלירן. אוקטביה RS היא לא גולף GTI, על אף ריבוי החלקים המשותפים. יש לה את ההגה בעל יחס ההעברה המשתנה, אותו פגשתי ב-S3 ובגולף המדוברת. בשתיים ההן הוא עבד נהדר, בסקודה תרומתו לא הורגשה. עוד בעניין ההגה, רמת הדיוק סביב המרכז היא ברמה אינצ'ית, לא מילימטרית והתחושה הכללית ממנו, כמו מהשלדה, היא של מכונית קהת תחושות; מכונית עמומה. עזבו אתכם מה-ESP שלא מתנתק לגמרי; המכונית די אדישה להעברות משקל, כך שהזנב לא ממש עוזר לכם לפנות, קל וחומר שההפנייה לא ממש חדה. הסקודה עושה את העבודה; היא פונה, אוחזת, נותנת קצת תת היגוי במגבלות. אבל את זה אוכל לקבל גם באוקטביות חלשות יותר. ואת זה אינני יכול לאמור כשאני משווה גולף GTI לגולף TSI מן המניין. כך שנותרנו עם מכונית שקצת נופלת בין הכסאות. חובבי נהיגה שיתאהבו ברעיון המשפחתית המהירה, יגלו לאחר זמן שלרעיון הזה אין עומק ואין מימד שלישי, קל וחומר אינטימיות. מחפשי המשפחתית השימושית והזריזה, יקבלו את מבוקשם די צרכם באוקטביה 1.4 או 1.8, אגב חסכון לא מבוטל בעלויות. בכל מקרה, שאפו גם לצ'מפיון על שיתוף הפעולה עם קארספורום.

בני; אטראז' היא ספייס-סטאר שהוסיפו לה ישבן ו-20 ס"מ לבסיס הגלגלים. אפילו הרוחב הצנוע נותר זהה(167 ס"מ). צביקה; אופטרה מכונית אמינה? לא נסחפת? למה לא קנית עוד אחת אלא עברת לקורולה? שנה אחת נקייה מתקלות, קל וחומר כשמדובר ברכב שני שנוסע מעט, מעידה בעיקר על מזל.

טרררר....מה קרה, פאק, האוטו לא זז. הלך הגיר

יש לו נסיון עם האטראז' והוא כתב עליו. ב"בעלי מקצוע" הוא מתייחס לעיתונות הרכב. מוסכניקים יחוו דיעה על קלות הטיפול והגישה, עלות החלקים ובעיות אמינות, אם יתעוררו. רוב המוסכניקים שהכרתי היו נהגים בינוניים לחלוטין, ללא יכולת אבחנה דקה ליכולות הרכב הספציפי, למעט אם המדובר בכשלים. המוסכניק המצוי יתאר את המכונית בדיוק כמו הלקוחות שלו; ביצועי מנוע מסתכמים בסוחב/לא סוחב, מאפיינים דינמיים מסתכמים ביושב טוב/לא יושב טוב על הכביש וכן הלאה. הזוג הצעיר הוירטואלי שאתה מתאר, יהנה יותר מסופרמיני או סטיישן קטנה ויתכן שאף ימצא מכונית מקטגוריה גבוהה יותר דרך חברת ליסינג. אטראז' היא מכונית שמיועדת לעולם השלישי. אתה לא יכול להשוות את תנאי ומהירות הנהיגה בהודו, למשל, לישראל. עזוב הודו. דיברת על זוג צעיר; אתה היית יועץ לבת שלך לקנות רכב כזה?

חברך מוכר הדייהולטים ימשיך להתפרנס יפה כל עוד יהיו מספיק חמורים שירכשו אותם, "יהנו" ממגוון תקלות, יסבלו מאובדן ערך רצחני ואז יחזרו אליו כי הוא צריך להתפרנס על חשבונם גם סיבוב שני ושלישי. אלו לא צרכנים ממוצעים, כי צרכן ממוצע שקונה מהראש ולא מהלב יקנה משומשת סבירה יותר, נניח קורולה. צרכן ממוצע מגלה גם צרכנות סבירה...

ריאלי מבחינת היבואן. למי, זו כבר שאלה אחרת...

הלוואי. בינתיים, עוד לא ראינו שום יד מכוונת מסמל"ת בנושא סובארו. קיוויתי שהמותג יושק ויתומחר מחדש כחלק מאסטרטגיה חדשה ו"רעבה" יותר, אבל כנראה שבסמל"ת עדיין עובדים מתוך אינרציה ויפנאוטו ממשיכה להתנהל בדרכיה שלה, מה שלא מבטיח גדולות ונצורות... אם WRX תיובא, מחיר של 220-250K יכול להיות ריאלי ביותר, אלא שנכון להיום WRX אינה מיועדת לאירופה וספק אם תגיע אלינו. להערכתי, STI תמכר בגזרת ה-300K ואולי קצת יותר, אבל לא יהיו לה חיים קלים; מול S3 סדאן ו-135/235, רק הגרעין הקשה של חובבי STI עשוי לבחור בה; הגרמניות מעניקות תחושה איכותית ונעימה יותר בתא הנוסעים, יש להן גם אופציה לתיבה אוטומטית והן משדרות יוקרה שלא מדברת לחובבי הנינג'ות אבל מדברת מאוד לכל המתנדנדים, שנוטים אוטומטית לתוצרת גרמניה. אישית, אחרי שנתקלתי בה בג'נבה, התאכזבתי מהעיצוב, שנראה טוב יותר בתמונות מאשר במציאות. גם תא הנוסעים, אגב, ממש לא נראה שייך למכונית בסדרי גודל כאלו של מחיר.

האופציה ההזויה ביותר היא כיסי אחסון בעלות של 200 יורו. להזכירכם, למכונית אין תא כפפות... ישנן גם אופציות זולות; מחזיק כוסות ב-50 יורו, חבילת מעשנים ב-30 יורו. תודה לבגירה על הקישור.

מוקדש לך, לנמרי, לקיפניס ולכל אלו שלא איבדו את האמונה...או לפחות את האהבה; אגב, הערוץ היו-טיוב הזה ממכר.

אז זהו, שלא בא לי לבאס אותך, אבל אם הייתי עובר מהרכב בסמלון שלך לחדשה... ראיתי אותה וישבתי בה בז'נבה לפני שבועיים. בעוד שמבחוץ היא נאה ומעניינת - שילוב של אגרסיביות ואלגנטיות - עיצוב הפנים מעליב לרכב מסגמנט כזה. שב בה - ונדמה לך שאתה יושב ביונדאי i30. אפילו השעונים עצמם נראים כלקוחים מיונדאי זולה. בנוסף, הישיבה, גם במצב הנמוך ביותר, גבוהה מדי לטעמי ותנוחת הנהיגה לא מבריקה במיוחד. כפי שכבר ציינתי בעבר בשרשור אחר, G37 בת מספר שנים היא פשוט קנייה נ ה ד ר ת.