504L

קודם כל, תתחדש. אהבתי מאוד את הסליקות האלו כשהיו חדשות. הן יובאו עם מנוע 2 ליטר, 156 כ"ס וגיר ידני בלבד. הסיבה העיקרית שיובאו(בכל זאת, יוניון מוטורס...) היתה עסקה עם מפעל הפיס, בדומה לעסקה של אלפא-רומיאו עם הספיידרים ב-1988. לפי הפגוש הקדמי השונה זה נראה דגם אמריקאי מיבוא אישי. בנוסף, גם צביעת הגג מוזרה. נשמח לשמוע עוד פרטים.

מעט הקבריולטים יובאו ביבוא אישי. הסמבה שמכשירי תנועה ייבאה היתה באיבזור עלוב ועם מנוע חלש. למיטב ידיעתי אף סמבה ראלי לא יובאה ארצה. אבל תמיד תוכל לייבא אחת כרכב אספנות.

אם כבר הגענו לאוטוביאנקי פרימולה, מזכיר לכם יצור שלא ידוע לרבים; אוטוביאנקי A111, מחליפת הפרימולה. המכונית יוצרה בתחילת שנות השבעים והמשיכה את הפלטפורמה הנסיונית של פיאט בהנעה קדמית ומנוע רוחבי. העיצוב היה שילוב של 124 ו-128, המנוע היה לקוח מ-124 ספיישל(1.4, 70 כ"ס) והביצועים זריזים. 4 בלמי דיסק עצרו את הגברת ו-4 דלתות פתחו בפניכם תא נוסעים מהודר יחסית, עם לוח שעונים מקושט בעץ ומד סיבובי מנוע. לאחר 50 ומשהו אלף יחידות, היצור הופסק, מאחר ופיאט בחרה להתמקד ב-128 והותירה את אוטוביאנקי עם A112 הננסית. לא יודע מה אתכם, לי הרכב הזה קצת מזכיר את לנצ'יה פולביה ברלינה - והוא מדליק בעיני. https://driventowrite.com/2015/04/12/autobianchi-a111-profile/

תודה על השיתוף, יוליאן. אין בגיר מצב ספורט לתגובה נמרצת יותר? לעניין המתלים, גם הקקטוס פוסעת לעתים הצידה על שברי אספלט. אין מה להתרגש מזה.

ראיתי את החדשה בחו"ל, ישבתי בה והתרשמתי לטובה מהשיפור לעומת הנוכחית. הכתבות בעתונות הזרה מדברות על שיפור מהותי באיכות הנסיעה. אני הייתי ממתין - ולאור הנסיון עם הלאון המחודשת, אני משער שתופתע לטובה מהמחירים.

חוץ מהסלקטה(שלא זכור לי שנתקלתי באחת בארץ), טיפו יובאה גם עם גיר אוטומטי פלנטרי, עם מנוע 2 ליטר ו-115 כ"ס או משהו בסגנון. הרכב יובא בסביבות 1993-1994 וזכור לי שאביב גפן נהג באחת. אאל"ט קראו לדגם הזה GT אבל היתה גם טיפו סדיצ'י וולוולה(16 שסתומים) עם 3 דלתות ו-145 כ"ס, שהיתה ממתק אמיתי וזולה יותר מכל מתחרותיה דאז. פתאום השלדה המתה התעוררה לחיים, ההגה שידר לידיים, המנוע סיפק צליל איטלקי אותנטי וביצועים לעניין וסוללת שעונים דיווחה על המתרחש מתחת למכסה המנוע. הטיפו החמה היתה כל מה שהטיפו הרגילה נתנה, בתוספת יכולת דינמית ראויה ועיצוב סקסי יותר - ובתמורה למחיר מאוד משתלם (77 אש"ח. לשם השוואה, אסקורט RS ואסטרה GSI עלו אז כ-95 אש"ח. טיפו/טמפרה 1.6 עלו כ-60 אש"ח). אני בספק אם נמכרו יתר מ-10 יחידות...

אכן נוסטלגיה, גם עבורי. בשנת 98' הייתי בין עבודות וחיפשתי משהו סולידי, אמין וקצת יותר מעניין מיפנית של אז. הטיפו 1.4 קרצה לי עקב פשטותה; לא היה בה את כל האיבזור והקונפטי של ה-1.6 הדיגיטלית. מצאתי אחת מודל 90', דגם 'מדיה' עם 80,000 ק"מ, שאפילו הגה כח לא היה לה. על אף שלא היתה מהנה במיוחד לנהיגה, המושב היה נוח, הביצועים סבירים ואחיזת הכביש היתה גבוהה. 16,000 ק"מ נקיים מתקלות מאוחר יותר, נפרדתי ממנה לטובת רכב חברה. מכרתי אותה במחיר בו רכשתי אותה. אחת המכוניות היותר הגיוניות שהיו לי...

משתתף בצערכם.

בתערוכת ז'נבה האחרונה הוצגה גרסה מוזלת ל-124 אבארת בשם סקורפיונה(37 במקום 40 אלף יורו לידניות). בגדול, מרכז המושבים מאלקנטרה במקום עור(יש עור בצדדים), אזור לוח המחוונים שמול הנוסע נטול אלקנטרה והבלמים אינם משל ברמבו. היתר, כולל ה-LSD, נותר זהה.

משתתף בצער המשפחה. האם מולי ז"ל היה מבאי מפגש השפלה? איזה רכב היה לו?

ואני עוד זוכר את עלויות האחזקה של ה-E46 שהיתה לי, קיבינימט. תזכירי לי את זה, אמרתי פעם לרעייתי, כשאחשוב פעם נוספת על בימר. אז חשבתי - והיא הזכירה - ולמען האמת, הסיבה שאין לי היום 120i היא אחרת לגמרי. הבושינג של הדיפ' הוא מחלה מוכרת ב-E46 - ומדי כמה עשרות אלפי ק"מ יש להחליפו. סיפור מהתחת(סליחה על הביטוי), כי מורידים את הדיפ' ואת גל ההינע ומשעינים אותם על חצובה, בזמן שמחליפים את הבושינג. כשהבושינג מתבלה, ישנן נקישות לא נעימות מכיוון מערכת ההינע.

זו לא בעיה, זה אתגר. ובזכות האתגר הזה, ל-A5 הנבחנת יש יכולת דינמית מספיק גבוהה, כזו שלא הייתם נתקלים בה בשום מכונית של אודי בעשור הקודם, אלא אם היתה זו אותה למבורגיני בתחפושת, הידועה גם כ-R8. התחרות, כמו שאומרים, משפרת את הגזע או משהו בסגנון. אומר זאת כאן ועכשיו, כי אינני חסיד גדול של תוצרת אינגולשטאדט, אותה אני מוצא סטרילית, קרה וצפויה מדי, סוג של טלפון סלולרי מוטורי שמתעדכן כל הזמן. לפיכך, לו הייתי בשוק למכונית קופה בתקציב הזה, הייתי בוחר ב-240 ושומר את העודף למכונית קלאסית מהנה, לסופי השבוע... אבל. תארו לכם שכל העולם היה נוקט מעשה דורקי ונוהג בבימרים. העולם היה מקום משעמם יותר ואולי היינו מעריכים יותר משהו שהוא שונה במהותו. אם בעבר הייתי משכנע אנשים למה לא אודי, A5 החדשה גרמה לי להעריך את יכולותיה - ולהבין מדוע אנשים יעדיפו אותה על פני בימר מקבילה. כי מתחת לסטריליות ולחוסר המאמץ והרגש, מסתתרת יכולת גבוהה, שתורמת ליכולת כיסוי מרחקים מרשימה במהירויות גבוהות. באודי הזו יש כבר דיוק, יש מעט מאוד תנודות מיותרות על המתלים - ואם מנתקים את הבקרות שלה לחלוטין (שומעים, אלפא רומיאו? הגיע הזמן להסיר את חגורת הצניעות מהג'וליה), מגלים מכונית שלא זזה יותר מדי, אך כן ננהגת מעט על המצערת, לקראת יציאה מהפנייה כטק"ק. חלוקת המומנט של הקוואטרו הזו היא 40/60 לטובת החלק האחורי - ואם אופציית ה-LSD מאחור היתה מותקנת, סביר להניח שהאצה חזקה מפניות בהילוכים נמוכים היתה תורמת מעט למחלקת הדרמה. לא כל אחד מחפש הגה תקשורתי או זנב שמגלה סימני חיים גם כשהבקרות עובדות. לא כל אחד מתחבר לעיצוב שהפך מוכר מדי וגנרי. כריס באנגל לפחות העז וניסה, מחליפיו בחרו בשמרנות יתר. אישית, אני מבין את הנקודה לעניין עיצוב A5 המקורית, רק שלזכותה לעולם תעמוד זכות ראשונים - וזה קצת לא הוגן כלפי מחליפתה, שנראית דינמית ונאה למדי(אם כי השילוב של הצבע הלבן והחלונות האחוריים הכהים והאופציונליים של מכונית המבחן לא עשו לה טוב). ל-A5 עיצוב אלגנטי ומוקפד, גם בפנים - ובוודאי שאינה נראית מאולצת כ-C קלאס קופה, מכונית שנראית כ-S קופה שמישהו כיווץ בשקל תשעים. התמונות הטובות בכתבה, אגב, עושות עימה חסד. אז אני לא הייתי בוחר באודי הזו, כי בכל זאת חסר לי החיבור הרגשי והתחושתי עם המשינה. אבל אני כן יכול להבין - וגם להעריך - את הבחירה בה על פני 240 או 430.

דווקא בשנות הששים ותחילת השבעים, היבואנים היו פתוחים יותר לגיוון - וייבאו גם דגמים ספורטיביים. כמה דוגמאות: ליאו גולדברג - אופל מנטה ו-GT החברה הישראלית לאוטומובילים - פורד קפרי ומוסטנג קפריש - כל דגמי אלפא רומיאו עם מנועי 4 ציל' סמל"ת - 850 ספורט וספיידר, 128 ספורט, 124 ספורט וספיידר לובינסקי - כל דגמי הקופה והקבריו של פיז'ו יפנאוטו - כל מה שהיצרן סיפק, יובא קרסו - רנו 15, 17 צ'מפיון - אודי 100 קופה, אודי 80GT, פולקסווגן-פורשה 914, קרמנגיה. אז מה קרה בעצם? עד למהפך של 77', לא נמכרו מכוניות חדשות רבות בארץ - ולכן היבואנים התאמצו ומכרו גם בנישות. המהפך של 77' ומדיניות ההקלות/הטבות(תלוי את מי שואלים) של ארידור שבאה בהמשך, התבטאה בירידת מיסוי על מחירי מכוניות עד נפח 1300 סמ"ק, מה שהביא לרכישה מסיבית של מכוניות חדשות; משפחתיות סטנדרטיות ופשוטות בנפח קרוב ככל האפשר ל-1300 הסמ"ק. היבואנים הפסיקו להתאמץ, כי עמישראל קנה בהמוניו סובארו לאונה/אופל קדט ואסקונה/אודי 80 ושאר ירקות - וכשהקונים נוהרים וקונים על סמך מכוניות נעולות באולם התצוגה(יפנאוטו) או דף מידע מצ'וקמק(דייהטסו שרמנט במכירה מוקדמת לחברי אגד. היבואן דאז היה חברת נוע, חברת בת של אגד) - אז היבואנים התאימו את עצמם לדרישות הבסיסיות של קהל הקונים. מה קרב ב-86'? לאחר נפילת מניות הבנקים, עמישראל התבגר קצת. במקביל, התגבשה בשוליים תרבות מוטורית עם מספר מגזינים וספורט מוטורי, מה שהביא לדרישה מוגברת למכוניות מעניינות. ב-1987, הוזלת המיסוי למכוניות עד נפח 1600 סמ"ק פרצה את הסכר ותרמה לפופולריות הרבה של 205GTI, אונו טורבו(1301 סמ"ק) ורנו 5 טורבו(1.4 ליטר).

גש לרופא אורטופד ותיבדק. אם הבעיה היא גם בהליכה, מדובר כנראה על משהו מהותי יותר מלחיצה על הקלאץ'.

לא. זה אותו סידור כמו בידניות שלנו.

אם התכוונת לאוטומוטור, אני איתך...

לעניין הקקטוס האוטומטית; היא מוצגת כעת בז'נבה (היום הוא יומה האחרון התערוכה). למי שציפה להפתעה בנוסח גיר הכפתורים של הרובוטית נכונה אכזבה. הידית יוצאת מהרצפה, נראית בדיוק כמו הידית של הידנית - ואין משוטי תפעול בהגה; תפעול המוד הידני הוא רק דרך הידית(+ קדימה ו- אחורה). פעולת הידית במסילה משוננת, בדומה למרצדס כשהידית עוד היתה על הרצפה (כיום במרצדסים הידית על מוט ההגה).

ראשית, המבחן מתייחס לדגמי ספורט סדאן, כך שחויית נהיגה היא בכל זאת אלמנט חשוב. לא מדובר כאן על מבחן של פאסאט-קאמרי-B4-ווטאבר. שנית, המרצדס מאכזבת גם באספקטים פרקטיים והיא מרגישה הרבה יותר זולה מהדור הקודם של C קלאס. שלישית, מיקומה הנמוך כל כך של הבימר, לחלוטין אינו טבעי. למקם לפניה את IS200 עם מנוע הטורבו שנקטל בכל כתבה אפשרית?

יש לי בעיה עם המבחן הזה. אין ספק שהמנצחת ראויה (ומבצעת הרבה יותר טוב מגרסת הבסיס האירופאית, על 200 סוסיה), אבל כשהמקום השני הולך למכונית שחויית הנהיגה בה מתוארת כסימולטור, המקום השלישי הולך למכונית ממש לא מבריקה(C קלאס) וסדרה 3 המצויינת נדחקת למקום השביעי והמביש, משהו במבחן הזה מריח לא טוב.

מנוע 2 ליטר(265 כ"ס) לעומת 2.5 ליטר(300 כ"ס). מערכת DCCD לדיפרנציאל המרכזי ב-STI, לעומת טורסן רגיל עם 50/50 ב-WRX. בנוסף להבדלי מתלים, גלגלים, בלמים ושאר חמוצים, לרבות אופציית הספוילר האחורי האימתני. ב-WRX תקבל ליפ ספוילר צמוע ואלגנטי.

להבדיל מדורות קודמים, הדור הנוכחי של WRX/STI אינו אימפרזה, אלא דגם ברשות עצמו. תופתע לדעת כמה מעט חלקי גוף חיצוניים השתיים חולקות. אני יכול רק לשער שהדור הבא יציע הנעה היברידית כזו או אחרת, מאחר והדור הנוכחי של STI נותר שתיין דלק רציני. ל-WRX, אגב, מנוע 2 הליטר של פורסטר טורבו - וזהו מנוע חסכוני יותר.

וגם כמה סובארואידים זקנים שפשוט ממשיכים להחליף ליאונה בליאונה, אפילו שכבר קוראים לה אימפרזה... בדומה לליאונה האחרונה(1985-1992), אגב, גם האימפרזה הנוכחית נחותה מכל מתחרותיה. יש לקוות שהחדשה באמת תהיה קפיצת מדרגה. --------------------------------------------- ושאלה שפשוט מתבקשת; מדוע WRX הרגילה לא מיובאת כמתחרה לגולף GTI ושות'? גם B4 שאינה משווקת באירופה נמכרת אצלנו, אז מדוע לא WRX?

תודה על השיתוף, אבל למיטב ידיעתי, סטירלינג מוס, מריו אנדרטי ועוד כמה נפילים עדיין איתנו. לדעתי, גם נהגים מאוחרים יותר כלאודה, פרוסט ואפילו שומאכר זכאים להיחשב לנפילים.

אמנם לא שייך ישירות, אבל "על הדרך"... מה חדש בעניין הקקטוסים האוטומטיים?

אכן, כבר הרבה שנים שזה כך - ועם זאת, בשנים הראשונות חלק נכבד מהמכוניות שנבחרו היו מעניינות/מוצלחות מאוד. לג'וליה יתרונות רבים - ועם זאת, אינה פורצת דרך בשום תחום, בעוד חשיבותה העיקרית היא למותג ולאוהביו. הג'וליה, אגב, נכנעת למוסר הכפול, מאחר ואינה מאפשרת ניתוק בקרות בכל דגם שאינו תלתן ירוק. 3008 גרם לאנשים רבים שלא רצו SUV לשנות את הצורה בה הם תופסים SUV. בעיצוב החוץ המוחצן, בעיצוב הפנים המרתק וביכולות הדינמיות הגבוהות שלו.