nimnim

רעיון מוזר בעיני, ואני אסביר מדוע,לפחות מראות עיני. מדוע זכות הקיום של מועדון כמו מרצדס,אלפא,קורבט,פרארי ומועדוני אספנות שונים כן מצקידה כן קיומם ושל רכבים אחרים פחות? מאחר וכל השמות שהזכרתי מקודם,הם מכוניות בעלות ערך מוסף ,אשר משקפות את אהבתו של הבעלים לעולם המוטורי,הרכבים הללו מעלות אמוצויות אצל כולנו,בין אם אנחנו חובבי רכב או לא. להבדיל מרכבים עממים,אשר מיוצרים,ונרכשים משיקולים פרקטים ולא הרבה מעבר,ולכן אינן יכולים לייצר את עומק הרגישי שמרצדס פגודה או פרארי F12 יכולות להעביר. עכשיו מה מטרת המעדונים הללו לרב? ,להלל את המותג,לשתף את האהבה,מידע ולהכיר אנשים טובים בדרך. אומנם אפשר גם להכיר אחלה אנשים במועדון יונדאי ולשתף מידע טכני,אבל סליחה עם כל הכבוד אבל אני לא חושב שיש אנשים עם אהבה תשוקתית ליונדאי גטס שלהם. למה? כי זה בסך הכל רכב שאמור להוביל אותך בנוחות ובטחה מA-B. לכן לדעתי אין למותג \דגם הזה זכות קיום למועדון.

שאלה טובה, בגדול מאחר ווייז אינו פופלרי ואינו מדויק בדיווחים על משטרות ואנו לא מצויידים במכשירי רדאר, היינו צריכים לפתוח עינים ולהיות עירניים. כמה דברים שאולי כדאי לקחת בחשבון,במקומות המבודדים באמת אין כמעט תנועת רכבים לכן הסיכוי שתתקל בשריף המקומי הוא אפסי,ואני לא מוצא סיבה מדוע שוטר ירצה לעמוד עם לייזר בכביש שעוברת בו מכונית פעם ב20 דקות,מעבר לכך שבכביש הללו יש ראות מעולה ל10-15 קילומטר קדימה.עוד דבר אנחנו בחורף ,פחות תנועה,פחות תיירים.פחות מלכודות. עכשיו צריך לזכור שאת רב ה"בלאגן" עשינו במעברי הרים בלי שוליים אין סיכוי שניידת תעמוד שם עם לייזר. ובישורות ללא ראות טובה או ליד ערים אין טעם לעבור את ה80. חשוב מאוד להאט במרכזי העיירות ,שם דווקא מחמירים גם אם רשום 25 ,מעבר לכך שזה מכבד את המקומיים,ומאוד חשוב לנו כתיירים במידנה זרה ,לא ליצור בלאגן,להפחיד את התושבים ,לא לעקוף בפראות ולא לנסוע מהר באיזורים מתויירים.

אכן שנות אור, כל הטיול הייתי הצטערתי בישביל שותף שלי שלא לקח מוסטנג גם הוא.

השמשנו בוויז וגוגל (שאגב מונחה מעבר לתקשורת סלולרית ,בעזרת אינרציה ולכן אפשר לנווט איתו גם באיזורים ללא קליטה ) אני אפרק את המשוואה של הוצאות מלונות זה בערך 40-70 דולר ליום תלוי איפה ואם זה באמצע השבוע או בוויקאנד דלק הוצאתי בערך 280 דולר על 2500 מייל המוסטנג עלתה אחרי הנחה קלה (כולל ביטוחים ומעמ) 845 דולר לשבוע הקמארו מעט יותר. טיסה כמו שפירטתי קודם. בגדול התקופות לטוס זה סוף ינואר-פבוראר המזג אויר מאוד נוח (קריר בלילה,נעים ביום) הפסגות מושלגות,התנועה בכבישים דלילה מחירי טיסות והשכרת הרכבים מוזלת,כמו גם מחירי הלינה. הכל כולל הכל יצא לי קצת פחות מ9 אל"ש (כולל לינה בווגאס) שזה אולי המון ל8 ימים ו7 ימי נהיגה מלאים ,אך הריגוש לאוהבי טבע ומכוניות ומי כמוני יודע שהשילוב של השניים גובל בחוויה רוחנית,שווה יותר מטיול בברצלונה שיעלה 4-5 אלף לאדם . את המסלולים בחרנו לפני תוואי הדרך ,יש הרים? יש ציור במפה של כביש מתפתל לאורך 20-30 מייל? זה נמצא לפחות שעה נהיגה מכל מקות תיירותי או עירוני? סע לשם!

טוב,אז למי שזוכר זאת לא הפעם הראשונה שאני עושה מסע שכזה אל היבשת הרחוקה להשכרת מכונית שרירים אמריקאית הפעם זה היה ממש ספונטני, בעודי יושב מעט בבר שבור לב אחרי פרידה לא קלה ,השתעשתי ברעיון שלטוס להתרענן קצת עם התחביב האהוב עלי, נכנסתי לדקה ה90 מעט שיכור והופתעתי לגלות כי טיסה ללוס אנג'לס כרגע עומדת על 660 דולר! בספונטניות שתויה למדי סגרתי כרטיס לי ולשותף,שכבר שנתיים אני חופר לו שהוא חייב לבוא איתי לסיבוב שכזה בחוף המערבי. למה החוף המערבי? 1.השכרת רכב מעניינים זולה יותר מאירופה 2.דלק,מלונות ואוכל זולים יותר מאירופה 3.מזג אויר מושלם (הרבה שמש 17-24 מעלות) אחרי שכבר שכרתי קורבט ,ומוסטנג GT בדור הקודם החלטתי הפעם ללכת על המוסטנג GT החדשה,לפי הביקורות היא אמורה להיות בליגה שונה לגמרי מהדור הקודם מבחינת התנהגות ואיכות. שותף שלי החליט שהוא רוצה קמארו SS ,לצערו הייתה רק גירסא פתוחה אבל אנחנו לא נתלונן נחתנו בLAX בשבת בצהריים רצנו לקחת את המכוניות, רשמים ראשונים מן המוסטנג, היא פשוט יפייפיה,גם בצבע כסף שהוא לדעתי פחות מחמיא לה כמו אדום יין או שחור,היא פשוט נראת ֻ"דה ביז" אבל את זה אתם כבר יודעים מהתמונות, מה שהפתיע אותי זה היה איכות תא הנוסעים ביחס לדור הקודם ובכלל לרכב אמריקאי,הכל הרגיש פרימיום שלל אפשריות ומצבי נהיגה\מצבי הגה\תיבת הילוכים. מסך גדול,מושבים תומכים עם קירור,חימום והכל מורכב ומהודק כמו שצריך עם שימוש בחומרים איכותיים.= התנעה זריזה וסאונד הV8 מתעורר לחיים. JOY HO JOY [ATTACH=CONFIG]452782[/ATTACH] (עצירה ברדיושק ברחובות אל איי) נסיעה לצד השני של המגרש לראות את הקמארו של שותף שלי. אדומה עם גג נפתח,וקונס פלסטיק לדעתי מזוייף על המכסה מנוע,בהחלט נותן לה מראה מרושע. מה שהפתיע אותי בקמארו היו השטחים המתים בתא הנוסעים,פשוט חתיכות של פלסטיק או עור עצומות בלי שום קימור שנמתחות מצד אחד לצד השני . דבר נוסף אפשר היה לראות ,זה עד כמה המוסטנג קפצה קדימה לעומת הקמארו בכל הנוגע לגימור חיצוני ופנימי (לצערנו הקמארו החדשה טרם הייתה זמינה להשכרה) אפשריות ותחכום. יצאנו מהרץ השכרת רכב היישר לתחנה הבאה. רדיושק, למה?,מכשירי קשר,זה היה רעיון מעולה לא הייתי מוותר עליו בחיים כשוכרים 2 רכבים נפרדים זה מאסט לתקשורת מיידית. למחרת יצאנו לדרך לכיוון לייק טאהו היה מדהים נורא יפה אך מלא תנועה,מאחר וזהו מקום תיירותי והיה סופש. נשארנו באיזור היפה הזה עם שלג בפסגות והרבה ירוק בגובה פני הים קשה לסרב, (לייק טאהו) (אגם דיוויס קפוא,אנשים למטה עושים אייס פישינג,אנחנו למעלה עושים שמח) לבסוף,אחרי שיחה עם ברמנית חביבה במקום שעצרנו לאכול לשתות קצת,סיפרה לנו על איזור truckkie שנמצאה צפונה ללייק טאהו והוא מתחבר לשמורה יפייפה עם פס הרים טכני עם נוף יפה שנראה grizzly road שבסופו מגיעים לאגם דיוויס הקפוא. בלילה ישנו במוטל 6 ברינו (אופציה נהדרת כ45 דולר לשני מבוגרים ללילה בסטנדרט סביר ביותר) בבוקר הבייביז נשקפו מן החנייה של המוטל את הבוקר פותחים באיזה סטארבקס לתכנן את היום מאחר ובהרבה מן הדרכים אין קליטה לרשתות סלולריות(כן כן אנשים חיים בארה"ב בלי טלפון סלולריבאיזורים נידחים) ולכן רצוי לסגור מוטל עוד בבוקר. נסענו לאגם פירמיד ומשם המשכנו צפונה לאיזור השממה של צפון קליפוניה. המוסטנג כמכונית GT פשוט נהדרת ונוחה,כיסאות תומכים. במצבי הספורט השונים היא בהחלט משנה במעט את האופי שלה ותודה לאל שבדגם החדש ישנו מתלה אחורי נפרד דבר ניצרך בדרכי הרים המתעקלות על משטחי כביש לא שווים ושינוי גבהים משתנים,בגדול לא העזתי להגיע איתה קרוב למגבלות או חלילה לכבות את בקרת האחיזה. מלבד כמה דרכי אפר ללא אנשים ושטח החלקה רחב. הגיר קצת מעצבן וכאן אולי הקמארו מתעלה על הGT כאשר מצב ספורט הוא ממש לא אוהב העברות הילוכים בסלד גבוה,אבל זה נסלח כשאתה ב130 בעיקול על הר כאשר שלג ועצים מקיפים אותך לצד מפל קסום וסאונד של V8 ב 5 אלף טור,סוחט את הדוושה ביציאה מן הפנייה לתוך רביעי והכביש נפתח לעוד נוף שמפוצץ לך המוח. אי אפשר שלא לחייך ולהרגיש בסרט,או מינימום משחק מחשב. אחרי העיקולים הדרך נפתחה ליישורות קצת מונוטוניות,אך הן בהחלט גורמות לך להבין את הגודל של המקום ועד כמה אנשים חיים בשממה (אפשר לשבת שעות מבלי שאף רכב יעבור) לבסוף הגענו לאיזו עיירה שוממת שרק בחודש ספטמבר מתעוררת (במחרק של כמה מיילים מתקיים bruning man) מיד הרכבים שלנו תפסו את תשומת לב של השריף המקומי,וגם של הקופאי בתחנת דלק "with those cars you guys look like u up for no good" 100 מייל לכל כיוון אין שום עיירה החלטנו לנסוע עוד צפונה על מנת להגיע לעוד עיר ולתדלק ולאכול(חישוב שצריך לקחת בחשבון עם מרחקים גדולים שכאלו) לבבסוף הגענו לאיזור צפוני מאוד ממש על גבול אורגון עם עיירה קסומה ונוצרים טובים איי שם בגבוה. אחרי העיר הזאת היינו צריכים לצאת מן הערים חזרה דרומה דרך פס טכני ביותר,שמחבר את האיזור השומם הזה עם העיירה בשם אל טורו עצירה לעישון סיגרה ולהתרעננות אחרי קטע פסיכי של שינוי גבהים והרפינים של הילוך שני ,כאשר מהצד השני יש תהום. ביום השלישי נסענו לצפון נבאדה נתקלנו בעוד מספר קטעים מאוד טכנים כאשר נסינו להגיע למעשה לאיזור יוסימיטי אשר היה סגור ,למעשה הרבה קטעים מדהימים לנהיגה היו סגורים בעקבות השלג. הימים שעקבו נראו פחות או יותר אותו הדבר עם הרבה שלג,אקשן,יערות,מפלים ושירפת דלק זול ובורגרים שמנים. לבסוף הגענו לאל איי חזרה אחרי ווגאס ולייק מיד המדהים. עצרתי לעשות קצת קניות לקורבט שלי ב JD CORVETTE כמובן שקיבלתי יחס נהדר ומחירים מצויינים. חבל שאין לנו חנויות כאלו בארץ. לסיכום נסענו קרוב ל2500 מייל בטיול הזה,אולי הייתי שמח לרכב קצת יותר טכני כמו פורשה קיימאן,אבל המחיר גבוה משמעותית ואני לא בטוח שבישורות ובמיילים היבשים שעשינו היא הייתה נינוחה כמו המוסטנג. צריכת הדלק ממש לא נוראית,במיוחד עם מחירי דלק מצחיקים (2.150 לגלון) אכלנו טוב,ישנו סבבה. כמות הנופים ההיסטרית והעובדה שיש שלג אבל אתה בעצם טי שירט וחם פשוט מוסיפקה לחוויה. תוהה איפה יהיה היעד הבא.

דווקא הזמן הוא נגדך במידה והתקציב שלך נשאר באותו המגרש,מאחר והרכבים הללו צוברים בעיות ובעלים שמתלהבים מהפוזה חצי שנה ומגלגלים הלאה את הרכב. אז האופציות שלך הן :לחפש אחת שמורה כמה שיותר באיזור 90-100 או למתוח את התקציב ולהרגיש פחות "פראייריר" ולנסות לדוג אחת בובה יד ראשונה\שנייה עם פחות מ6-70K קילומטר משנתון 2008-2009 באיזור ה150.

אכן הבחנה נכונה, ככל שהרכב ישן יותר כך המחירון פחות משקף ,הרי ה VALUE של SLK 350 לצורך העניין הוא יותר ממה שהמחירון מציע ,לא הסתכלתי אבל אני מאמין ש350 משנת 2005 המחירון באיזור ה60? עכשיו איזו מרצדס רודסטר שמורה יחסית שמציע סטטוס,פוזה,270 סוסים,הנעה אחורית וריגוש לא קטן תמכר ב60 אלף? כנראה שהמחיר הריאלי שלה בשוק הוא 95-100 שזה 40 אחוז יותר.

נסה למצוא אולי סדרה 3 E36 עם מנוע משושה ציל' אם תמצא אחת שמורה ,תענוג גדול. עוד אופציה פז'ו 306 -GTI רק אם אתה בר מזל, ה206 GTI קצת יותר אנמית אבל בהחלט יותר נפוצה.

הייתה לי בררה 3.2 הנעה כפולה, מצד אחד ה159 נותנת תמורה מעולה לכסף גם היום כמעט עשור להשקתה היא נראת מעולה,תא נוסעים סקסי בטירוף! מנוע דיי עוצמתי (260) ניתן למצוא דוגמא שווה במחיר שווה לכל כיס. אך בגדול לא הייתי ממליץ ,מספר בעיות ... תחזוקה שוטפת יקרה בטירוף! יקרה יותר מסדרה 3 ומרצדס c ,דרייבwשאפט ששווק חיים אחרי 50-60 ,מחשב הצתה מתחיל לזייף ובעקבות זאת הורס את סלילי ההצתה,(החלפה של מחשב +סלילים בערך עשרייה) חיישנים גם הם יקרים בטירוף,ומאחר והרכב מאובזר והוא גם מלא בחיישנים . בכל מקרה אם אתה חייב 159 בחייך הייתי הולך על ה1.8 טורבו בגימור ti .

ב80-90 כזה לי להאמין שתמצא,אחת שמורה במחיר ריאלי יהיה 100 וקצת יותר.

אני חושב שמפאת הגיל ,תהיה לך בעיה להשכיר כל רכב ,ובמידה ותצליח תהיה לך פרמייה ביטוחית מאוד גבוהה.

כשיריב יחליט לעשות מקלחת סוף סוף לבייבי שלו,נלך לעשות להן בוק.

חח כן לגמרי.

כיף אה יש לנו כבר קבוצה של בעלי c4 . שלך סקסית במיוחד עם הג׳אנטים המיוחדים הללו,עשית לי חשק להחליף גם את שלי.

החזקתי בררה עד לפני מספר חודשים,שזאת בעצם 159, אז ככה מאוד נוחה לנסיעה,בידוד רעשים ואיכות בנייה מעולה ! ,המנוע (3.2) היה אנמי במעט,כנל התיבה הידנית,הסאונד היה מאוד חביב. התנהגות-דווקא שובבות נשלטת בגירסאת ההנעה הכפולה. אחזקה-השם ישמור (לשם אינדיקציה לפני הבררה הייתה לי בימר 330) ,יקר חלקים מאוד יקרים ,מאחר ובהרבה מן המקרים אין חליפי ,אימינות-אמנם בשנים הראשות הדעה הרווחת הייתה הן אימנות,אך בשנים האחרונות החללו לצוץ מחלות הזקנה. לבסוף החלטתי לוותר ולמכור ,לטעמי זה לא היה שווה את התמורה . הרכב טופל באוטואיטליה-ממליץ בחום במידה ותשקול בכל זאת ללכת בכיוון ה159 .

איזו STI או Z3 יש ב40 אלף? .

טרם נענתה השאלה, HOW THEY DOIN? האם המודל העיסקי של ייבוא מקביל אכן מצדיק את עצמו? האם נראה עוד יבואנים מקבילים בעתיד?

על פי ג׳ולפניק,לכריס אוונס יצטרפו לא אחרים מאשר נהגת ה״רינג״ המפורסמת סבין שמיט ,שאף התארחה מספר פעמים בתוכנית לפני מילארד עונות,ולצידה מי עם לא כריס האריס! יאי הולך להיות מעניין . כמובן לצד טופ גיר ביביסי ,תהיה גם טופ גיר באמזון טי וי עם קלארקסון המונד ומיי.

פוזה בהחלט,ביצועים..לא ממש גם לא בגירסאת ה1.9 כמובן שיש 2.2 ו2.8 אבל לך תמצא.

פוזה בהחלט,ביצועים..לא ממש גם לא בגירסאת ה1.9 כמובן שיש 2.2 ו2.8 אבל לך תמצא.

אני חולק עלייך,אמנם היא לא תסובב ראשים כמו אס אל אס פתוחה במרינה בהרצליה,אבל בישביל רכב קופה ראשון,היא בהחלט עונה על הדרישות, הפרופוציות נכונות,מראה קרבי נמוך,צמד מפלטים מאחור,בהחלט נראת טוב גם 6-7 שנים אחרי.

יונדאי קופה, במידה ולא נהגת מעולם על רכב עם יומרות ספורטיויות או רכב עם מנוע חזק לפני ,אני חושב שהקופה תפורה עלייך. בגדול,היא תרגיש לך מיוחדת יותר מבאיביזה גם בניסעה מנהלתית, (תנוחת הישיבה נמוכה מראה סקסי וקרבי) ה170 סוסים יריגשו לך דיי נמרצים בעיקר אם תלך על 6 הילוכים ידנית. ליונדאי יש שלדה לא רעה בכלל והתנהגות דיי פוזיטיבית בשילוב עם גיר ידני חביב תתן לך פאן לא רע בכלל!. עלויות אחזקה, ליונדאי בהחלט יש מנוע צמא,אבל גם איביזבה משופרת תהיה צמאה לא פחות. בשני המיקרים אנשים מייחסים לצריכת דלק יותר מידי חשיבות בעיני,במיוחד אם אתה לא עושה 25000 קילומטר בשנה. עלויות אחזקה אחרות משמעותיות הרבה יותר. וכאן שוב היונדאי מנצחת,חלקים דיי זולים וביטוח זול. שיהיה בהצלחה.

אני חושב באודי פחות משקיעים בa4 ולכן היא משעממת ולא מחדשת שום דבר משמעותי,הסיבה לכך היא שתשומת הלב של החברה ממוקדים במאני מייקרים העיקרים שלהם (רכבי הsuv) ,בארהב לדוגמא מוצעת רק גירסא אחת של הa4 .

פרוייקט היסטרי ,שמשנה לחלוטין את נוף ילדותי,גדלתי ברחוב בן גוריון ועדיין בכל פעם שאני בא לבקר אמי אני נדהם. אני תוהה איך פתיחת בן גוריון ל531 תשפיע על התנועה בו,כי כרגע מדובר ברחוב אמנם רחב אך עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.