חיים יוד

התקלה נובעת ממערכת ההצתה. שיבדקו את 2 חוטי ההצתה והסלילים לבריחת ניצוץ - מופיע בעיקר בעומס . חיים יוד.

בעבר במשאבות לחץ גבוה - CP1 היו שלוש בוכנות לבניית הלחץ כאשר בוכנה אחת הייתה מנוטרלת בשיוט (מפני שלא צריך את כל הספיקה ולחסוך באנרגיה)והן לא היו מתוזמנות למנוע כי לא היה צריך. כיום המשאבות לחץ גבוה החדשות מדגם - CP2, CP3 הן בעלי שתי בוכנות בלבד אך הן מתוזמנות למנוע כך שבכול הפעלת מזרק בזוג צילינדרים תואמים תהיה בוכנה אחת של משאבת הלחץ הגבוה במהלך דחיסה , דבר אשר מקטין את מפל הלחץ בחליל. חיים יוד.

האם כשאתה נוגע בצינור המתכת עם היד במנוע חם הצינור מתכת חם מאד למגע עד כמעט כוויה ?. בעם לא - לא עוברים מיים חמים ביחידה - שים לב יש לאלץ את המים במילוי המערכת בנוזל מפני שהצנרת במצערת יותר גבוהה מפתח מילוי הרדיאטור. האם יש תרמוסטט במנוע?. ודבר אחרון אין מה לנקות במצערת זה רק פרפר מכאני שם וחבל סתם לפרק. בדוק גם את השסתום PCV (הצינור עם החיבור מפלאסטיק למכסה שסתומים) בעם אין לשסתום צמצם המנוע יינק אויר עודף ממע זו וזו גם יכולה להיות סיבה לסל"ד גבוה בסרק. בברכה. חיים יוד.

החסכן אכן מוסיף דלק מהצד בכול פעם שיש "עומס" על המנוע - לרוב מופעל פניאומטית (בתלות הוואקום או הלחץ הנמוך בסעפת היניקה). חיים יוד.

אל תחזור אחורה - התקדמת באבחנה והגעת למסקנה שישנה סתימה ומים לא זורמים במעגל. כל שנשאר הוא לפתוח את הסתימה במעגל בכול דרך שתמצא לנכון - לחץ אוויר ,חוטר ,וכו . עד שלא יזרמו מיים דרך גוף המצערת הטורים לא ירדו - קאפיש. בברכה. חיים יוד.

בדיוק זה הצינור נשוף לתוך הצינור גומי במנוע קר וראה האם יוצאים מיים מהצינור מתכת המכופף שממנו ניתקת את הצינור גומי. חיים יוד.

לדעתי אין בעייה של חיישנים בתקלה זו ( אין מנוע צעדים בדגם זה ) כך שהם לא משפיעים על האוויר רק על הדלק. פרק את הצינור מיים העליון כשהמנוע קר לגמרי ונשוף לתוך הצינור מיים - חייבים לצאת מיים מהצינור מתכת - בעם לא יש סתימה ליחידה וזו הבעייה של הטורים - ( מיים אולי מגעים ליחידה אך לא מסוחררים דרכה - עובד כמו צ"וק מכאני ע"י קאפסולה טרמית). בעם לאחר בדיקתך את נושא נוזל היקרור ליחידה ותאשר שהכל תקין נמשיך הלאה בבדיקות. בהצלחה. חיים יוד.

שלום לך. היות והצינור מיים העליון של המצערת גבוה יותר מפתח מילוי של הרדיאטור יש לאלץ את המע במילוי נוזל קירור להוציא את האוויר מהמקום הגבוה ושיצא משני הצינורות - המתכתי והגומי ואני מקווה שבצעת זאת נכון. במידה ובצעת ניקוז אוויר והנוזל מסוחרר ועובר בצורה תקינה במצערת ועדיין לאחר שהנוזל חם הטורים עדיין גבוהים כנראה שיש משיכת אוויר - אולי גם פנימית - בדוק שסתום PCV ( במכסה שסתומים) אולי אין צמצם בשסתום. בכול מקרה היזהר עם ספרי קארבוראטור או כל חומר דליק אחר לבדיקות מסוג זה - אני כבר ראיתי רכבים שנדלקים כך. יכול להיות שתצטרך להעזר בבעל מקצוע לפתור את התקלה שהיא לא מסובכת לכאורה. בברכה. חיים יוד.

במידה ואתה סותם עם היד את פתח המצערת והמנוע נחנק אין לך משיכות אוויר. בדגם הזה ישנה יחידת הגברת טורים טרמית מכאנית , כנראה לא עוברים מיים חמים ביחידה - צינור מיים אחד ( 8 מ"מ ) בכניסה למצערת בחלקה התחתון והיציאה בחלקה העליון ( הצינור מיים שרואים מלמעלה). פתח את הסתימה ושיעברו מיים חמים בצינורות והטורים ( סל"ד סרק ) ירדו למינמום והכיוון עם הבורג בי - פס ,יחזור לתפקד. בברכה. חיים יוד.

תקלה מוכרת - החלף חיישן קרנק , וקאמ ( למרות שבסורק היה רשום חיישן אחד מהם) , המחשב זקוק לסיגנאל משניהם להניע - מגיעים כזוג באריזה מהחברה בברכה. חיים יוד.

שלום נשר. לשאלתך היכן נמצאת נקודת הלמד"א של התערובת כלפי מיקום בורג כיוון ה co בסרק אין לאף אחד תשובה מפני שכל קרבורטור בנוי שונה ,וברגי הכיוון וזווית הקונוס ומהלך הפסיעה של כל בורג הוא שונה מקרבורטור אחד למשנהו וישנם גם קרבורטורים עם בורג כיוון לביניים גם. כדי לדעת מדוייק את מצב התערובת בכול סל"ד יש לכוון עם מכשיר 4 גזים ובעם אין מכשיר כזה אז מסתפקים בשעון וואקום או לפי שמיעה ורגש ,אך זה לא בהכירך למצב החסכוני ביותר בסרק . היות ואתה מתמצא בנושא וכיוון הבורג co הוא רק לסרק ברוב הקארבורטורים וכל השאר זה רק גודל דיזות בנזין ואוויר (במידה והמצוף מכוון תקין) ואתה כנראה מבין זאת טוב לפי השאלה שלך כך שאני עדיין לא הבנתי מה השאלה ברמה התאורטית למרות שעניתי לך תשובה עפ מה שהבנתי את שאלתך. בברכה. חיים יוד.

לדעתי שניכם צודקים והאמת היא איפושהו באמצע , בעבר במערכות שלפני ה obd2 כמה תקלות רשומות היה ניתן בכלל לכבל מיחידת הבקרה ? - לא יותר מ 10 תקלות וכעת באותה המע - בין עשרות למאות כך שיש קשר למתמטיקה ויכולת חישוב אבל גם אם הטכנולוגייה הייתה כבר קיימת הרי יש כבר מוצרי מדף מוכנים והדרישות לזיהום אוויר הספיקו למע אילו . כאשר הגיע obd2 והדרישות שלו ,כל ייצרן עשה לעצמו את החישובים הכלכליים - להמשיך עם קו עודפים (הרי קיים עד יום ברכבים מסוימים) או לבטלו ולתכנת מחדש יחידות בקרה . בסופו שלדבר היצרנים לא מייצרים מע ניהול מנוע אלה קונים מיצרנים מובילים כ בוש , מגנט מראלי , דנסו וכו ומשווקים את הרכבים עם מע ניהול מנוע שונות למדינות שונות בעלי תקני זיהום אוויר שונה ( הגיע אלי מזדה 323 משנת 2002 ללא חיישני חמצן שנקנה בירדן ) כך שיש מכל טוב בתחום הזה . חיים יוד.

צודק ידידי פשוט שעממם לי והקור הקפיא לי את את התאים במוח מעכשיו אני שותק חיים יוד.

שלום לכל חברי הפורום ולמנהלים. חשבו על הדרך שהדלק עושה מהמכל לתא המנוע החם ובחזרה , הדלק מתחמם ונוצרים אדים . היות וגם אדי דלק זה זיהום אוויר ועל מנת להקטין למינימום תופעה זו ואין מניעה טכנית וטכנולוגית בוטל קו זה. חיים יוד.

זאת הסיבה היחידה לקיומו של צינור הוואקום בין הווסט דלק בחליל המזרקים לסעפת היניקה במערכות הישנות. במערכות החדשות ללא קו עודפים (טכנית הוא עדיין קיים הוא רק לא נמצא על החליל ) הפיצוי מיושם כחלק מזמן ההזרקה המחושב לתנאים עם כ פיילוט להזרקה הראשית או בזמן פתיחה גדול יותר . חיים יוד.

אני עוד לא נתקלתי בסלילי הצתה לרכב זה מתוצרות אחרות למרות שהם גם מייצרים חלפים OEM אבל אני לא חושב שמחירם היה הרבה פחות גם אם קיים (אין משוואה של טוב וזול). לשאלתך מדוע הם לא עולים על זה במוסך ? - ראה אין להם "כנפיים על הגב" אבל אולי אם הם היו מסתכלים במוד 6 היה קופץ להם צילינדר מסוים עם כך וכך מספרי החטאות בעירה, אבל זה תלוי במאבחן (ומשאובו האישיים),ובציוד הבדיקה שברשותו . לקובי ידידי שים לב לתנאים שבהם התקלה מתהוות - בעומס גבוה וסל"ד גבוה , "משיכת אוויר מהצד תשפיע רק בסרק . בברכה. חיים יוד.

גם אני חושב מניסיוני שהתקלה נעוצה בסליל ההצתה. מדוע המחשב לא הדליק מנורה עדיין - לדעתי היות וזה לא כל הזמן ורגעי היא נמצאת תחת "ממתינה" ועד שזה יאומת על ידו והוא ידליק את המנורה הממיר יתפגר. הסליל המקורי לא זול - כ 750 ש"ח (של בוש) אבל אל תתפתה לרכוש חליפי זה לא שווה. תמיד בתקלות סליל שכושל כדי להחליף גם את הפלגים ( סליל לא מתקלקל סתם) ואל תיגע בחוטים המקוריים הם מצוינים ולא מתקלקלים. בברכה. חיים יוד.

מערכת ההזרקה בפולו היא מצויינת . אין קשר ישיר בין ההזרקה למשאבת הדלק אלה עקיף. המשאבה תמיד יונקת דלק מתחתית המיכל. אם אין מספיק דלק שעוטף את המשאבה היא לא מתקררת מספיק ומתבלה יותר מהר. בברכה. חיים יוד.

אנחנו סוטים מעט מהנושא של פותח השרשור אך אנו לא שלטים על משך זמן הניצוץ הוא קבוע ומשיכו כ 2 מילי שנייה (לכן צריך להקדים את נקודת ההצתה עם עליית הסל"ד מפני שזמן הניצוץ הוא קבוע ומהירות הבוכנה משתנת ). אנחנו או יחידת הבקרה או מודול ,שולט על הדואל - שהוא הזמן בו חשוף הסליל לזרם חשמלי ליצירת שדה מגנטי ליצור את הניצוץ במתח גבוה. בברכה. חיים יוד.

שלום דורקי. לפי ההסבר שלי הייתה אמור להבין - - א. לא בכול המערכות תלוי על מה מבוססת המערכת - maf \ map . - ב. בסופו של דבר תדלק מנורת התקלות אבל לעטים על תקלות שייקחו אותך לכיוונים שונים כגון - במנוע המבוסס על מאפ יתכנו תקלות על מנוע צעדים שלא יכול לתקן יותר ובמנוע המבוסס על מאף לרוב תקלת תערובת ענייה . כך שחוסר יציבות בסרק היה משמעותי במנוע המבוסס על maf ובמנוע המבוסס על map הוא יעבוד פרפקט רק הסל"ד היה מעט גבוה. בברכה. חיים יוד.

בעם זה לא רחוק לו מידי ומתאים לו ,אתה יכול לשלוח אותו אלי אני אשמח לעזור לו לפתור את הבעיה , כמו שכתבתי אולי זה רק תכנות מחדש ,רק שיביא עמו את המצערת הישנה . בברכה. חיים יוד.

שלום דורקי. אני אנסה בכמה מילים להסביר . מד כמות אוויר מודד כמויות אוויר לפני המצערת כך שכל האוויר למנוע עובר דרכו וכך המחשב יודע איזו כמות של דלק עליו להזריק כדי שיפגוש האוויר המדוד משקלית. עכשיו בו נניח שנוצרה משיכת אוויר איפה שהיא במע וזה יכול להיות גם אטם המצערת שפרקת והמנוע מכבל יותר אוויר אך המחשב לא יודע זאת מפני שהוא לא מדד זאת - עכשיו המחשב נותן אותו כמות דלק אבל בפועל יש יותר חמצן - כך שהתערובת לא נכונה - היא ענייה ולכן הסל"ד היה יותר נמוך מהמצופה . ( אני לא מתייחס למפות דלק מפני שהם תלויות בחיישנים אחרים ותקינותם וזה רק יכול לבלבל אותך בו נתייחס רק ליחס בין הדלק לאוויר כרגע ). מנוע המבוסס על מאפ לא מודד את האוויר לפני המצערת אלה את האוויר אחרי המצערת . היות וכמויות אוויר הנינקות למנוע דרך המצערת משפיעות על הלחץ הסורר בסעפת היניקה וחושבו כל החישובים של קוטר המצערת ואיך המנוע נושם וכו וכך המהנדסים כתבו פורמולה מת מאטית בתוך המחשב שכל לחץ מסוים בסעפת שווה לכמות אוויר מדויקת (כמובן שיש עוד חיישנים שאחראים למדידת האוויר כמו חום וכו אבל חיישן זה הוא המשפיע ביותר . - מעט אוויר - מעט דלק ולהפיך. לכן במנוע זה כשיש משיכת אוויר - הדבר "מתגלה " מייד ע"י חיישן זה שמדווח למחשב על שינוי בלחץ הסעפת והמחשב מגיב בהתאם מייד ע"י הגדלת כמויות הדלק למנוע - יש לנו יותר אוויר וביחד עם יותר דלק - סל"ד המנוע עולה . אני מכווה שזה קצת יותר מובן עכשיו כי זה ממש על קצה המזלג ובסיסי. בברכה. חיים יוד.

על מה בדיוק אתה רוצה שאני ארחיב זה תחום גדול. בעקרון חיישן מד כמות אוויר מודד אוויר חיצוני שנכנס למנוע לחישוב מסת אוויר משקלית - יש כמה סוגים ודרכי מדידה שונות ,חלקם דיגיטליים וחלקם אנלוגיים. חיישן מאפ מודד אוויר פנימי - בתוך המנוע - נקרא גם speed dansity engine ( מנוע המבוסס על מאפ) - מדידת לחץ סעפת יניקה כתלות בעומס מנוע . שניהם משמשים גם למדידת לחץ ברומטרי. לשאלתך השנייה - לא או תלוי באיזה מע מדובר - מע חדשות כן ומע ישנות גם אם תחתוך את החוטים הן לא ידליקו מנורת תקלות אם בכלל קיימת מנורה כזו. בברכה. חיים יוד.

כעקרון מנוע המבוסס על maf (מד כמות אוויר) כאשר קיימת משיכת אוויר או נכנס אוויר לא מדוד , המנוע יעבוד בסל"ד סרק נמוך מהמצופה ומפות הדלק היו ב + ומנוע המבוסס על map - סל"ד הסרק היה מעט יותר גבוה מהנורמה ומפות הדלק היו ב ( -) . במידה ומשיכת האוויר תהיה קרובה לצילינדר בודד כגון אטם סעפת או גומיית מזרק הצילינדר לא יעבוד או יעבוד חלקית. במבט על מפות הדלק גם בסרק וגם בסל"ד גבוה ובעומס אפשר להסיק מסקנות הגיוניות בתהליך האבחון שאחת האפשרויות בסרק היא גם משיכת אוויר. נתון הוואקום או הלחץ הנמוך במנוע יכול להיות מדוד או מחושב תלוי בסוג המערכת כך שלא תמיד הנתון הזה עוזר . חיים יוד.

קרע או משיכת אוויר אחרי החיישן יצור תערובת ענייה ולא עשירה במנוע זה שמבוסס על HFM ולא על MAP שבמקרה השני כל משיכת אוויר או אוויר שנכנס לא דרך המצערת יגרום רק לסל"ד סרק שהיה יותר גבוה וזה לא המצב פה. חיים יוד.