@arik100 כבן למשפחה שכולה (פעמיים) הרשה לי להביע את מורת רוחי על העלאת הנושא בתקופה הזאת של השנה - זה חוסר רגישות (וטפשות) גם אם אתה כותב שהנושא "רגיש" זה לא נותן לך פטור.
לגופו של עניין:
נכון להיום - בתי קברות יהודיים בישראל נשארים על מכונם גם אחרי מאות שנים. בתי קברות מוסלמיים מפונים אחרי כמת עשרות שנים - כי זה המנהג שלהם (אני יודע שהיה בית קברות מוסלמי בצפון תל-אביב שפונה)
היו נסיונות לפנות בתי קברות בישראל, אפילו כאלה שמלכתחילה הוגדרו כזמניים. המפורסם שבהם הוא בית הקברות הירושלמי בשייח באדר (הרחבה בערך הויקיפדיה) בבית קברות זה נקברו באופן זמני חללי מלחמת העצמאות (ובתוכם סבי)
וגם סתם אנשים שנפטרו בין 1948 ל-1951 סבתא שלי שנפטרה ב-1949 קבורה שם עם היום.
בית הקברות ממוקם במערב ירושלים במקום מרכזי (למעשה בתוך מתחם הכנסת) ונבחר בגלל המבנה הטופוגרפי של המקום שמוגן מפני צלפים.
פרט שלא נכתב בויקיפדיה הוא שבמהלך שנות ה-50 נעשה ניסיון לפנות את כל הנפטרים משם באופן גורף,דבר שגרם מחלוקת גדולה בחברת קדישא הירושלמית.
לבסוף נצחו המצדדים בפינוי.
שבוע אחרי תחילת הפינוי נפטרה אימו של יו"ר החברה קדישא באופן פתאומי, שבוע אחר כך נכוותה ביתו מדוד מים רותחים שנשפך עליה. יו"ר חברה קדישא ראה זאת כסימן משמיים - והורה להפסיק את פינוי הנפטרים, וכך נותר לו בית עלמין מוזנח במקום מרכזי בירושלים.
בתמונה: מצבת קבורתו של הסבא הגדול של הסבא הגדול שלי (7 דורות אחורה) בבית הקברות העתיק בטבריה הוא נפטר ב-1861.
מה יקרה בעתיד - רק אלוקים יודע...