dorki

shayy, זו שאלה של הגדרה - לדעתי אדם שמתגורר בנכס שבבעלותו ובחשבון הבנק שלו סכום יפה שנמצא עמוק בתוך ה- 7 ספרות, הוא אדם אמיד שיכול להרשות לעצמו את ההנאה הזו על חשבון ירושת ילדים.

ספורטיבו - בפירוש אין לי כוונה להיכנס לפינה ולהתווכח על הנקודה הזו - אם כי הזמנת הרכב השנייה שעשיתי מראה שאני חולק על דעתך בסוגיה המדוברת. ניסיתי להבהיר שאין להשוות בין תשלום פרמיה עודפת של עוד 30-40 א' ש"ח תמורת רכב שעושה לך את זה, לבין הזמנת רכב בסכומים האלה. אתה נכנס למערכת שיקולים אחרת לגמרי ופשרות שתעשה כאן - לא תעשה שם.

אני ממש לא בטוח שקיבלתי תשובה דרך רכישת הג'ולייטה שעלתה עוד 30-40 א' ש"ח יותר ממכונית יפנית דומה לה בממדים. סכום עודף כזה אפשר להוציא תמורת ההנאה ותחושות הבטן, אפילו אם הוא גורר בעקבותיו וויתור על טיול בחו"ל בשווי ההפרש. כשאתה נכנס לליגת המחירים האלה - ובהנחה ששם משפחתך איננו אריסון ושלא השגת את ההון מאיסוף בקבוקים - אז מניסיון ההחלטה על רכישה הופכת לקשה בהרבה, לפחות כך זה היה אצלי וגם אני עוד רחוק מאוד מהמחיר הסטרטוספרי של הרכב הזה...

לפי רועי צוקרמן מחיר הג'וליה באירופה יהיה החל מ- 79 א' יורו, מחיר שזהה למחיר הב.מ.וו M3. ולשאלת 700 א' הש"ח - שאלה שמופנית לאלפיסטים שביננו - בהנחה שהסכום הזה בכיסכם ובכוונתכם לשחרר אותו על רכב כזה ובהנחה שאינכם עשירים מופלגים עד כדי כך שתוציאו סכום כזה ללא מחשבה מעמיקה - האם בתנאים האלה הייתם מעדיפים את הג'וליה על ה- M3? אנא תשובות כנות.

אלי, חשבתי כמוך עד שבקבוק פלסטיק אחר אליו הועבר השמפו אחרי שהמכל המקורי התחיל לדלוף - גם הוא נזל. לדעתי הבעיה היא בחומר ולא באריזה.

עדכון קצר: הסיטרוס שמאוכסן כרגע בבקבוק זכוכית ניראה הומוגני לחלוטין והפסיק להתפרק לגורמים, הדבר מביא אותי לשתי מסקנות שאינני משוכנע בנכונותן ואשמח לדעתכם: 1. הסיטרוס פוגע במכלי הפלסטיק בהם הוא מאוכסן, הדבר מראה על חומר בריכוז גבוה עם כושר ניקוי קיצוני שאיננו מתאים לשימוש רגיל. החלטתי להשתמש בו רק כשטיפה שלפני וואקס או במקרים קיצוניים של לכלוך. 2. יתכן שפירוק החומר למרכיביו כשהוא במיכל הפלסטיק מקורו בריאקציה כימית כלשהי עם הפלסטיק. בכל מקרה, זה החומר הראשון של CG שמקבל אצלי ציון נכשל.

צביעת רכב ובמיוחד צביעת הגג שלו תגרור אחריה ירידת ערך הסטרית. תוסיף על כך את עלות הצביעה - ולא התקציב שלך לא ריאלי - ותגיע למסקנה ששכרך יצא בהפסדך. עדיף שתחליף רכב, יעלה לך זול בהרבה.

שי, כתוב יפה ונהניתי לקרוא. שנה טובה לכולם!

ההשערה שלי היא שהרכב עבר טיפול קודם עם ציפוי שעדיין נוכח ומונע מהקולינייט להדבק אל הצבע. שים לב שבשמשות אין לך בעיה והחומר מפגין עמידות.

לטעמי לקולינייט עמידות טובה מאוד. מציע שבניסיון הבא תמרח את הקולינייט בלי ה- BL מתחתיו. רק כדי לתת מושג, רכבי הקודם מסוג IS נמכר לאחי בתחילת ינואר, לפני שמסרתי לו את הרכב עשיתי לו טיפול קוסמטי מקיף כולל מריחת קולינייט, בחודש יולי הבחור ביקש ממני טיפול קוסמטי נוסף לרכב - הסכמתי תמורת ארוחה נחמדה שקיבלתי - ותתפלא, הקולינייט עדיין היה נוכח מאוד על הצבע.

נסה לקבל אישור וחזור אלינו כדי לספר על החוויות שלך. דיווחים שהתקבלו מקודמיך לניסיונות לא היו אופטימיים, אבל אולי לך ילך בקלות - לך תדע.

השנקל שלי: 1. גם אם ליבואן רווח גולמי גבוה מכל יחידה שנמכרת, עדיין לא ברור אם כל הסיפור רווחי בעבורו: אנחנו לא יודעים כמה עלתה לו התקינה לרכב, הכשרת מכונאים ומלאי חלפים נדרשים. כשההוצאות האלה מתפזרות על מספר זעום של אקזמפלרים - אין שום וודאות באשר לשיעור הרווחיות מהדגם. 2. היבואן רשאי למכור את הרכב בכל מחיר שעולה על רוחו, אבל מכיוון שמדובר בדגם שמיועד לחובבי רכב שמעורבים ומבינים את השוק - רצוי למכור אותו במחיר שייתפס כהוגן ולו רק בעבור יחסי ציבור בקהילת החובבים. יחסי ציבור טובים יביאו מן הסתם גם לעלייה במכירות מכוניות הלחם והחמאה שדלק מייבאת. 3. לצרכן תמיד עומדת הזכות להחליט ששיעור הרווחיות של 'דלק רכב' גבוה מידי ואיננה לרוחו, במצב כזה כדאי שיחצה את הכביש וייגש ליבואן אחר, או שינצל את הסכום שחסך בכך שהוא לא קנה את הרכב, ישקיע אותו במניות היבואן שנסחרות בבורסה בתל אביב ויהיה שותף לרווחי העתק שלו אך גם יהיה חשוף להפסדים שהשקעה כזו טומנת בחובה.

השם 'קונטיננטל' פסול אצלי, אני לא מוכן לשמוע או להתקרב אל הצמיגים האלה. הסיבה לכך היא התפוררות שראיתי ברכבו של חבר של צמיגים מהתוצרת הזו - ספורטקונטקט אם אינני טועה - מהסוליה של הצמיג שלו פשוט נשרו קוביות גומי...

בימים ששיגעון הדיטיילינג התחיל לתפוס גובה וכשחומרים חדשים ולא מוכרים התחילו להגיע בתדירות גבוהה אל ארצנו הקטנה, גם אני התחלתי לרכוש ולהתנסות בחומרים חדשים. אופי האגרן שבי גרם לי לרכוש עוד מוצרים כדי "שיהיה" וכשנרגעתי והתיישבתי לבדוק מלאים - מצאתי שיש לי חומרים לפחות לארבע השנים הקרובות לתחזוקת שני כלי רכב. הממצא הזה לא הטריד אותי - חשבתי שמקסימום החומרים הישנים (כשיגיע תור השימוש בהם) יאבדו מעט מהיעילות שלהם, עד אז אכסנתי אותם במקום קריר ומוצל והאמנתי שאין בכך בעיה. החומר הראשון שהיכה בי היה נוזל ניקוי הגלגלים של מגוירס, שהאריזה שלו החליטה ביום בהיר אחד שדי - והתבקעה. הדבר הזה גרם לי להבין שצריך לאכסן את החומרים בארגזי פלסטיק אטומים לנזילה ולעקוב אחריהם בתדירות גבוהה. מבין החומרים שהיו באכסון הסיטרוס של CG. עשה עלי משום מה רושם לא יציב במיוחד, השמפו מתפרק בבקבוק למרכיביו שכל אחד מהם בעל גוון אחר וכדי להשתמש בו צריך לנער אותו היטב. ואכן, לפני חודשיים לערך הבחנתי בנזילה שהייתה ממש רק בראשיתה מתחתית הבקבוק, ייחסתי את הנזילה לבקבוק פגום ומאחר ולא נגרם שום נזק וכמעט ולא נזל חומר, העברתי את השמפו למיכל פלסטיק שהכיל בעברו סבון נוזלי. גם במיכל הזה השמפו התפרק למרכיביו ונתן תצוגה מרהיבה של גוונים. המכל הזה החזיק בדיוק חודשיים כשגם הוא התחיל לנזול וגם הנזילה הזו אותרה ממש כשהתחילה עם נזילה אפסית מהמכל. הפעם כבר העברתי את הסיטרוס אל בקבוק זכוכית, מהלתי אותו במים ואכסנתי אותו שוב, תכולת הבקבוק נראית הומוגנית לחלוטין ולהערכתי הזכוכית תחזיק מעמד ולא תתפורר אל מול התכולה שבתוכה ( ). הצעתי למי שיש לו את השמפו הזה פשוט לעקוב אחריו ולראות, קשה לי להאמין שהתופעה הזו ייחודית רק אלי.

פו"ש - משמועות ששמעתי (נא להתייחס אל הפוסט הנוכחי בהתאם - כשמועות ולא ידיעה) הצבע הזה בעייתי ביותר לתחזוקה וזה בלשון המעטה. נכון שסווירלים לא יראו עליו, אבל זה יתרונו היחיד של הצבע. וואקסים או אוטמים תצטרך להשתמש רק בכאלה שמתאימים לצבע - ובמקרה הזה הנדיר הוא גם יקר מאוד. תיקוני צבע אם תידרש להם יהיו בעייתיים מאוד וניתן להגיד שהגוון כמעט שאיננו בר תיקון (לפחות עד שהצבעים המקומיים ילמדו להתמודד אתו, אם בכלל). בקיצור - לטעמי מדובר בלא יותר מקניית צרות בכסף.

המבחן בעייתי משהו, יצרן התכשירים מצהיר על שלוש פעולות שהתוסף מבצע: ניקוי הבוכנות ניקוי שסתומים ניקוי מזרקים בפועל המשקיען שבסרטונים בדק ביסודיות רק יכולת התכשיר לנקות את הבוכנה וזה כאמור רק חלק מהתמונה. מספיק שהמזרק מתנקה כדי שלתכשיר תהיה השפעה מהותית על פעולת המנוע. לפיכך, הסרטונים מעוררים ספקנות בדבר יעילות התכשירים, אך בוודאי שאינם מספקים מסקנה חותכת.

ג'וני בוי - זו אכן תובנה עמוקה ומעמיקה... תסלח לי, איש לא רוצה לנהל זוגיות עם המוסך שלו, המצב האופטימלי הוא לפגוש את המוסך פעם בשנה לצורך טיפול תקופתי. המצב הפחות אופטימלי הוא שאם תתרחש תקלה אתה תפגוש מכונאים מיומנים שיזהו אותה במהירות ואדמיניסטרציה הוגנת שתדאג שהתיקון יעלה סכום סביר או שיכוסה באחריות אם ישנה כזו. את הפרחים אתה מוזמן לשלוח אל יועצי השירות, חברי הפורום האחרים מעדיפים - להערכתי הצנועה - להימנע מכך.

השתתפתי ביום הנהיגה וברצוני לפתוח ולהודות על האירוח והארגון המתוקתק. אני חייב לפתוח בהסתייגות, אין לי יכולת להעריך את האוטו הזה, או כל רכב אחר שבסגמנט, כמה חודשים בחברת הבהמה שבסמלון טשטשו אצלי את הפרופורציות וכל רכב נתפס כעגלה מקרטעת. ניסיתי להשוות את ה- C4 למאזדה 3 ספיריט 2 ליטר של זוגתי, עליה אני נוהג מידי פעם - ובהסתייגויות האלה אחווה את דעתי. 1. במהלך היום ניכר היה חסרנו של נציג בכיר מטעם היבואן, אחד שידע להתמודד עם התחושות הלא נעימות שהשם 'סיטרואן' מעורר בקרב קהל הנהגים הישראלי, אחד כזה לא היה ואני נותרתי עם הסטיגמות הישנות והשליליות מהעבר. 2. השילוב מנוע גיר נופל משמעותית מאיכות מערכת ההנעה שבמאזדה - ואצלי הוא מקבל ציון נמוך. 3. הופתעתי לחיוב מאיכות הנסיעה של הרכב, כמו גם מנכונותו להיכנס לסיבוב ומההגה המתקשר יחסית - לטעמי אלה נקודות החוזקה של הרכב. 4. איכות המזגן - ביום המבחן כלי הרכב נסעו כשבחוץ היה חום אימים והמזגנים התמודדו עם האתגר בקושי, א-ב-ל בכלל לא ברור אם מזגן אחר ברכב אחר היה עושה את זה טוב יותר, בזוועה הלחה והדביקה שהיינו בה הכול נראה חם ובוער ולא ברור אם קיים מזגן ברכב שיכול להתמודד עם הדבר הזה. ולשאלת 125 אלף השקלים. האם הייתי קונה את הרכב אילו הייתי מחפש רכב מהסגמנט הזה? התשובה היא שלילית - כי לא התגברתי ולא סייעו לי להתגבר על מחסום השם 'סיטרואן' וגם כי השילוב מנוע גיר ממש לא תפקד לטעמי ולדעתי יפנית בעלת מנוע עם נפח בריא תיתן חבילה אטרקטיבית יותר.

בוקי, אני לא מסכים אתך - נניח שצריך לכוון ל- 106 NM והסקלה מראה רק את הערך 106.3, אז? 1. גם המספר שקבע היצרן איננו קדוש ולא יקרה דבר אם מעט נסטה ממנו, לראיה כל המוסכים שסוגרים ל"פי הרגש" וטוענים שאם יעבדו עם מפתח מומנט יפשטו את הרגל. 2. גם למפתח עצמו מעצם היותו כלי מכני, יש רמת דיוק "לא משהו" של כ- 4%, מה שאומר שה- 106 שעל הסקלה יכולים להיות 102-110 "אמתיים". 3. ניתן לקזז את הקריאה שעל הידית עם הוספה/הפחתה בהתאם לצורך. 4. כל הערכים הם ערכים מקורבים, מספיק שתעבור מ- FT/LB ל- N/M כדי שתקבל תוצאות לא עגולות ומקורבות. 5. קירוב בסד"ג של אחוז או פחות הוא ממש לא בעיה לדעתי.

אני בהחלט מקבל - גם מבלי לבדוק - את התיקון של ידידי המלומד אסף. אגב סיפור קצר, ב- IS שהייתה לי הגיע זמן החלפת הבלמים המקוריים, בורגי אוכף הקליפר נפתחו בקלות יחסית בשני צדדי הרכב בעזרת רצ'ט רגיל. חולף חודש לערך וחבר עם רכב דומה שנמאס לו לשלם את מחירי המוסכים מבקש עזרה, אני מנסה לפתוח את אותם הברגים שאצלו ברכב (הבלמים שלו הוחלפו במוסך עברי) ולא מצליח, רק אחרי מאבק בעזרת ידית כוח הם נכנעו ונפתחו. אז נכון שמישהו במוסך לא לקח סיכון וסגר את הברגים "מכל הלב", מאידך - הוראות היצרן קובעות מומנט נמוך בהרבה מהמומנט שבהם נסגרו הברגים.

מצטרף לדעתו של אסף, רכשנו ביחד (כל אחד לעצמו) את הכלי הזה. יתכן שלא מדובר בכלי עבודה למוסכים, אבל חובב שמשתמש בו מידי פעם יקבל להרבה שנים כלי סביר לגמרי במחיר הוגן מאוד, כלי שבוודאי עדיף על סגירה לפי רגש כפי שעושים בלא מעט מוסכים. אגב, על הידית שלי יש שתי סקלות כך שקיימת גם סקלה במידות של ניוטון מטר.

שי, למריחה אני משתמש באפליקטורים הצהובים של מגווירס. כידוע לך שהרכב שלי קצת יותר גדול מסוויפט - ועדיין אני משתמש בפחות מארבעים גר' חומר למריחה אחת. לגבי ההתרשמות שלך מהחומרים - אין לי צורך בתמונות, אני מספיק מעריך את דעתך כדי שאקבל את דבריך כפי שהם.

תתחדש. כל רכב חדש נזקק להרצה, למרות שאיש המכירות שימסור לך את הרכב יהיה מוכן להישבע לך שהרכב הורץ במפעל. צריכת הדלק הגבוהה שתספוג ב- 500 הק"מ הראשונים תוכיח לך שהרכב כן זקוק להרצה. פעל לפי הוראות היצרן שבספר הרכב.

אבל לפחות הזמנת?

אתה לא תקבל סירוב אלא תידרש להשלים מכיסך את ההפרש שבין השמשה שהותקנה לבין השמשה שמגיעה לך לפי כתב הביטוח. אפשרות נוספת שעומדת בפניך היא למלא תביעת נזיקין רגילה, לשלם השתתפות עצמית ותוספת לפרמיה השנתית ולקבל שמשה שתותקן במוסך ולא במפעל שמתמחה בשמשות תחליפיות.