innvision

ההצעה שקיבלת בשרטוט טובה מאוד, בעלת ניתוק כפול, הכוללת גם ניתוק מוליך האפס כנדרש בחוק. מדובר בהצעה ד' ב PDF המצורף, בנוסף מצורף שרטוט של אופן החיבור. יש עוד אופציות ניתוק מוליך 0 שמופיעות ב PDF, אבל האופצייה שהציעו לך נוחה ובטוחה, חפש לחצן תריס 6 מגעים. סה"כ מדובר ברכישת מפסק מתאים, והעברת גיד אפס בנוסף, אתה יכול לבצע גישור בין יציאות האפס ( 4, ו-6 בשרטוט) במפסק עצמו (כמו שהציע לך הסוכן בשרטוט שלו) כך שמדובר בתוספת גיד בודד. לא מדובר בבעייה גדולה, לא עדיף לחבר הכל באופן תקני פעם אחת ולהיות רגוע ? ניתוק מוליך האפ.pdf

יש סיכוי סביר שהצינורות ישנים ופשוט "התיבשו". אני ממליץ לך להחליף גם את הצינור התחתון באותה הזדמנות. היה לי מקרה ממש דומה לשלך בלאנטיס, שמתי לב שהצינור העליון קשה (חוץ מזה לא חסר נוזל קירור, טמפ' תקינה), אמרתי לעצמי שאטפל בזה. באותו השבוע נפרץ הצינור, למזלי ממש בכניסה לעיר, בכל זאת לא נעים. החלפתי צינור עליון ותחתון (צינורות מקוריים) ונוזל קירור חדש. כמובן שיכולים להיות גורמים נוספים, אבל אם כל השאר תקין אז הייתי מתחיל מזה, אתה גם יכול לפתוח את מכסה הרדיאטור כשהמנוע קר, ואז ללחוץ על הצינור ולבדוק.

תודה רבה על ההצעה.

אני אשמח להצטרף, כמובן שאין לי ספק שאתה תסדר מצוין, רק עבור החוויה . שלא תבין אותי לא נכון, גם לי יצא למלא גז ברכב שלי לפי לחצים, אבל אצלי זה "מזגן טיפש", וגם שם, אני יודע שאני לא ממלא את הכמות המדויקת. אתה צודק בקשר לעלייה בלחץ הראש במזגן ישן, אבל, כמו שאמרת זה יכול גם להיגרם כתוצאה ממעבה מלוכלך חיצונית או מאוורר תקול וכולי... אז אני לא יודע כמה אני יכול לייחס לגורמים "ברי-תיקון" וכמה למשקעים הפנימיים. לגבי רמת האחזקה של הגז. באופן עקרוני לפי מה שידוע לי ( אני לא איש מיזוג רכב), יש מכונות שבודקות את סוג הגז והאיכות שלו (כמה הוא "טהור") לפני טעינה של גז חדש ממיכל חדש וגם לפני ביצוע ריקון מהמערכת ברכב, במידה והגז לא עומד בסטנדרט, המכונה תתריע על גז לא מתאים או לא טהור. למרות זאת, יש משהו בחשש שלך לגבי איכות האחזקה של המכונה וטיב הגז. אתה באמת לא יכול לדעת אם המכונה עברה אחזקה כמו שצריך, החלפת פילטרים, הקפדה על הנהלים, וסוג השמן שבשימוש. אני מתאר לעצמי שאולי עדיף לפנות למישהו שהמכונה שלו חדשה יחסית ומתוחזקת, והכי חשוב מפעיל בעל ידע והבנה, ולא רק מישהו שלוחץ על כפתור.

בדרך כלל בתכנון מערכת עם מחליפי חום, נלקחים בחשבון משקעים שונים שנוטים לפגוע במוליכות התרמית של המערכת, יכנס לדוגמא לחישוב המערכת כ – f.f (fouling factor), לא מדובר בנתון שהמצאתי ולפעמים מדובר בהערכה מושכלת של מתכנן המערכת. במקרה שיש צורך בתחזוקה, יצרן המערכת בדרך כלל יתריע על כך (כמו לדוגמא ניקוי תקופתי של מחליף חום פלטות, לא ברכב כמובן). אם זה לא מספיק משכנע, לא חסרים מזגנים ביתיים אפילו בני 20 שנה שמערכת הגז שלהם עדיין הרמטית והם מתפקדים טוב מאוד (למרות המשקעים שנטען שפוגעים כל כך בתפקוד המערכת). בחרת למלא גז על סמך הניסיון שלך ולפי לחץ וטמפ', זו זכותך המלאה, וכל הכבוד, אבל, לטעון ששימוש במשקל אינו חיוני, והיצמדות לנתוני ייצרן הם בגדר המלצה, זו הטעייה בעיניי. מי שקורא את מה שרשמת עוד עלול להתרשם שמילוי "לפי הרגש" היא הדרך הנכונה והתקינה- מה שכמובן אינו נכון. כאשר אתה בודק לחצים, אתה בודק בטמפ' פנים וחוץ מסוימות, אתה כמובן לא נמצא בסביבה מבוקרת ולא במתקן בדיקה ששומר על הטמפ' האלו קבועות. היא לכך כל שינוי בסביבה שלך ישפיע על הלחצים ועל כמות הגז שאתה תמלא. מעבר לכך, אתה מדבר על מערכת ספיקה משתנה מנוהלת מחשב, אני לא יודע איך המערכת ברכב הזה מתנהגת (ובטח שלא בכל רגע ורגע נתון). אני אתאר פה מצב היפותטי שלאו דווקא מתייחס למערכת הזו, אבל יכול להמחיש בעיתיות. נאמר שהמערכת מנסה לשמור על לחץ יניקה ולחץ דחיסה קבוע או על שיחון יתר מינימלי כלשהוא, כאשר אתה ממלא גז, המערכת משנה ספיקה ומנסה להגיע לפרמטר יעד כלשהו. לדעתי אין לך דרך לדעת שאתה באמת עובד בלחץ הנכון ובספיקה הנכונה. גם אם תעצור שתתייצב על לחצים הגיוניים מבחינתך, איך תדע שהמערכת עובדת בספיקה המתאימה לתנאים, ולא בוצע שינוי כדי לפצות על חוסר\עודף גז. במערכת ביתית עם ספיקה משתנה, לדוגמא, ניתן להכניס את המערך "למצב בדיקה" ואז לבדוק את הלחצים כאשר המערכת "נעולה" ולא תנודתית. אני יכול לשער שיש אפשרות כזו גם במחשב הרכב. בנוסף, כאן אולי זה פחות רלוונטי כיוון שהמערכת בעלת ספיקה משתנה מבוקרת מחשב, אבל בדרך כלל במערכת "סטנדרטית" יש לעבוד בסל"ד מוגדר עבור הבדיקה ולשמור עליו. ככה שגם במערכת כזו קשה לשמור על מצב יציב לגמרי. עניין נוסף הוא שעון הלחצים, אני לא יודע מה הרזולוציה והדיוק שלו, וגם זה ישפיע על כמות הגז. כמובן שגם למשקל יש רזולוציה ודיוק מוגבלים, אבל הם מאפשרים בדרך כלל מילוי מדויק מאוד. בנוסף אם משתמשים במשקל מתאים לא צריכות להיות דאגות על קריאות תנודתיות, ואם יש חשש אז המשקלים היום גם יודעים להתחבר עם שסתום למיכל המילוי ולעצור ללא מגע יד אדם ברגע שהכמות הנכונה שהוגדרה מולאה. שלא לדבר על מכונות מילוי ייעודיות לרכב שמבצעות את "הנישוף" המדובר באופן אוטומטי, ובכלל את כל התהליך. כמות קרר לא נכונה יכולה להשפיע על תפוקת הקירור ו\או מקדם היעילות של המערכת, לפעמים מדובר בשינויים שלא ניתן להרגיש באופן רגיל, גם אם מדובר באחוזים לא מבוטלים. כלומר מזגן שעל פניו נראה שעובד תקין, יתכן וחורג משמעותית מנתוניו המקוריים, ואולי רק במצבי קיצון יהיה ניתן להבחין בשינוי. לסיכום, יש סיבה שהיצרן מציין מילוי לפי משקל, ובראש ובראשונה היא כדי שתמולא במערכת כמות הקרר המדויקת והמיטבית (לפחות לפי התנאים אליהם תוכננה המערכת) ללא קשר לתנאי הסביבה (שאין לנו שליטה עליהם) או המצב בו נמצאת המערכת.

אולי כאן תמצא משהו מתאים: https://www.bitter.co.il/product/category/138/%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%96%D7%94.aspx

redroze, האם אפשר בבקשה לקבל כמה תמונות של העבודה להתרשמות (אם אפשר במקומות "אסטרטגיים", כמו חיבורים, מרווחים בין רשת לחלון)? האם הרשת שהותקנה אצלך "אוטמת" את כל המעברים האפשריים? (לדוגמא מרווחים בין חלון לרשת, בין סוף מסילה לבין המסגרת, וכולי...) ?

את המצב ברכב הזה אני לא מכיר, אני מציע שתמתין לתשובה ממישהו שמכיר את הרכב שלך. בדרך כלל, אם למכלול מסויים יש אטם, אז אין צורך בהוספת סיליקון\חומר איטום, למרות שיש מקרים שהיצרן יכול לדרוש הוספת חומר בכמה אזורים (לאו דווקא בבית טרמוסטט).

אם משתמשים באטם מקורי או תואם, בהרבה מקרים אין צורך כלל בחומר אטימה. לא ציינת באיזה רכב מדובר.

גם חיישן גל ארכובה תקול עלול לגרום לתופעה דומה. כנראה שתאלץ להתחבר לסורק רכב מתאים כדי לבדוק את זה באופן ודאי.

תודה, מעניין השינוי הזה שהם ביצעו.

בוקי, הכרטיס החדש הגיע עם הוראות התקנה? מה תפקיד יחידת הצ'וק שהתווספה ?

תודה רבה, אני אשמח, אצור איתך קשר בהודעה פרטית. אנקה באמת את כל המעגל שוב, יכול להיות שפיספסתי אזורים. עכשיו הבנתי לאיזו נקודה התכוונת, אני אנקה את הבדיל משם, אני כמעט בטוח שהמוליך שלם אבל חשוף (הדפסת המשי נאכלה שם, והבדיל נתפס למוליך). שוב, תודה רבה על העזרה.

נבדק עם fluke 87 עתיק ושוב עם fluke 87 V ההפרש היה זניח 0.4 ננו פארד. המלחם שהשתמשתי בו עתיק אבל נראה לי שאמור להספיק כעיקרון, weller EC 2002. אולי הבעייה עם הבדיל, השתמשתי בבדיל סיני (נגמר לי הקודם ולא הספקתי לקנות). אני ארכוש בדיל חדש ופלקס, אם יש משהו מומלץ אשמח לשמוע (הכוונה ליצרן)... אגב לגבי הפדים, אני מצרף תמונה מסומנת לנזק שאני חושש שנגרם. שוב תודה, אני אחפש את הקבל שציינת 0603.

תודה מרק, הקבל הוא 0.01 מיקרו פארד (נמדדו 10.5 ננו פארד במודד) מידות פיזיות (1608 : 1.6 [ממ] על 0.8 [ממ] אגב, במיקרוסקופ זה נראה באמת הרבה יותר ברור , לפי מה שאני רואה זה בדיל שמחובר לצד של הקבל, אבל אני אבדוק שוב. אבל בכל מקרה יש נזק קל ללוח מסביב לפד, או שהחריץ מסביב לפד מכוון?

דני ומרק, קודם כל תודה רבה לשניכם על העזרה. כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון, הרכיב החסר הוא בצבע חום, אני משער שקבל, כלומר בשורה יש שני נגדים והשלישי שחסר הוא קבל. מרק, אתה גאון! לאחר טיאוט העברתי מגנט ביעה, והפלא ופלא הרכיב נתפס (לא הייתי מוצא אותו בג'יפה בלי המגנט). עכשיו אנסה למדוד את הרכיב. אני מצרף תמונות של הרכיב: מרק, נראה לי שהפדים שלמים, הם פשוט מכוסים בבדיל מהניסיון הלחמה שלי. בכל מקרה לבד אני כבר לא אנסה להלחים שוב, גרמתי כבר מספיק נזק, ובכל מקרה אני לא עושה משהו נכון כנראה כי זה פשוט לא נתפס.

תודה, dany , מחיר המכשיר בארץ סביב 3000 ש"ח וצפונה. לצערי יש התפתחות לא טובה בכלל. פתחתי את המכשיר ומסתבר שסוללה ישנה נזלה על הלוח. ניקיתי את המשקעים, ונראה שאין נזק בלתי הפיך, עד שנגעתי בזה. הג'יפה מהסוללה איכלה את ההלחמה על קבל SMD . ברגע שניסיתי לבדוק עם המודד אם יש רציפות בין המגעים שלו ללוח הקבל יצא. הטעות הבאה שלי היא שניסיתי להלחים אותו חזרה (עם מלחם סביר וראש דק+ מיקרוסקופ), אבל כנראה שאני מאותגר הלחמתית ולאחר נסיונות רבים הקבל לא נתפס (השתמשתי במשחת הלחמה של GOOT כנוזל הלחמה). בשלב מסויים בניסיון ההלחמה הידקתי את הפינצטה חזק מדי והקבל עף לכל הרוחות, מקום קבורתו אינו נודע. עוד בעייה שאני לא יודע את ערך הקבל. מצורפות תמונות של הקטסטרופה. מספר שאלות: 1. האם יש דרך לדעת מה ערך הקבל (לפי המידה) ? 2. האם לדעתכם יש סיכוי להציל את המכשיר, או שלהתקדם הלאה? 3. האם יש כאן מישהו שיכול לסייע (בתשלום כמובן) להלחים קבל כזה ללוח (יש לי עקרונית ציוד שאולי מתאים, אבל חסרה יכולת) ? הנזק מהסוללה: ניסיון ההלחמה הכושל: תמונה של הסביבה, חסר קבל SMD שדומה ויזואלית לאחד מהשלושה קבלים ליד הצ'יפ שבתמונה:

באופן עקרוני יש חוברה לבצע וואקום למערכת, וגם כמובן להשאיר את המערכת מספר דקות במצב זה על מנת לוודא שאין דליפות. כל יצרן (לפחות שאני מכיר) מחייב ביצוע וואקום כחלק מהוראות ההתקנה שלו. להגיד לך שבפועל מתקינים מבצעים תמיד וואקום למערכת, אני לא יכול. יש מתקינים שמבצעים פרג' (purge), שזה בגדול לפתוח את הברז גז, וללחוץ על ונטיל השרות כך שהגז יברח ויוציא את האוויר שכלוא בצנרת, זו כמובן לא דרך תקנית אבל היא גם מבוצעת. אני גם יכול להגיד לך שראיתי מזגנים שהותקנו ללא וואקום ועובדים יופי כבר כמה שנים ( לא אומר שזו התקנה מומלצת כמובן). במצב הנוכחי, הדרך היחידה אם תרצה להגיע "לשווה ערך התקנה עם וואקום" היא לרוקן את כל הגז מהמערכת, לבצע וואקום לכל המערכת (לא רק לצנרת ולמאייד) ולמלא גז לפי משקל. אני לא בטוח שהייתי עושה את זה, יש פה פוטנציאל נזק שאולי עולה על התועלת.

שלום לכולם, מדובר במכשיר LT של Megger דגם LTW 325, בבדיקת זרם גבוה התוצאות עיקביות ומדויקות. לעומת זאת עבור אותה תשתית (בדיקה באותו שקע בין פאזה-אפס) בדיקת הזרם נמוך (No-trip) כל פעם נותנת תוצאה אחרת. המכשיר לא באחריות, אבל בכל מקרה היבואן טוען שאלו הם סטיות נורמליות, ונגרמות עקב רעש בקווים, ובכל מקרה יש לבדוק בזרם גבוה אם מעוניינים בבדיקה מדוייקת. אני אתן דוגמא לשינוי בתוצאות: בדיקת זרם גבוה (פאזה-אפס): 0.59-0.60 אוהם קבוע בכל בדיקה. בזרם נמוך עבור אותו השקע: התקבלו תוצאות בין 0.2 ל- 1.3 אוהם (הבדל של מאות אחוזים). האם למישהו יש מכשיר עם אופציית No-trip להשוואה? האם מישהו נתקל בתופעה דומה? יש המלצה למקום בארץ שמסוגל לבצע כיול למכשיר (היבואן יכול לשלוח ליצרן באנגליה) ?

תאלץ למדוד את עובי הדופן של הצינור (קוטר חיצוני פחות פנימי ואז לחלק ל-2). עבור צינור 3/8 נדרש עובי דופן של 0.81 או 0.91 ממ. עבור צינור 5/8 נדרש עובי דופן של 1.01-1.02 ממ. לגבי המזגנים שמתאימים, תדירן 35A מתאים בדיוק לצנרת שלך, במידה ועובי הדופן מספק, ובמידה ותבוצע שטיפה יסודית לצנרת.

אם המזגן הישן עובד על R22 אתה צריך באופן עקרוני צריך לוודא שעובי הדופן של הצנרת הישנה עומד בתקן עבור שימוש בגז R410A (הלחצים גבוהים יותר ויש צורך בצנרת שתעמוד בלחץ). בכל מקרה יש לבצע שטיפה לצנרת הישנה עם חומר ניקוי, ולאחר מכן לשטוף את החומר ניקוי עם חנקן או גז אחר.

עזרתי לחבר עם ה"זיווד" של הקופסה הזו. אכן מדובר בוסת תדר ומשמאלו כרטיסי דגימה לחיישנים. משנה התדר מחובר למשאבת שמן גלגלי שיניים. זו אמורה להיות קופסת בקרה עבור מערך ניסוי (בהקמה) עם שמן תרמי.

אתה יכול להתקין שעון פנים, בקופסא שעמידה לתנאי חוץ, רק דאג להשתמש באנטיגרונים\גלנדים בכניסות\יציאות מהקופסה. אני מצרף תמונה לדוגמה, אמור להיות מכסה מותקן כמובן, תתעלם בבקשה מהבלאגן בכבלים צריך לסדר...

בוקי, יש בחור נחמד בשם מיקי, שמתעסק בתיקוני טלוויזיות בדרך כלל, אבל יצא לי לקפוץ אליו עם כרטיס שלא קשור לצורך תיקון. אולי הוא יכול לעזור לך: https://www.d.co.il/64855100/18660/

יש משפצים שחורטים על אלטרנטור משופץ את תאריך השיפוץ (למקרה של מימוש אחריות למשל).