המטרה במכוניות ספורט היא לקבל שלדה חזקה ויציבה ללא תוספת משקל, פלדה גם תתעייף אבל אני התכוונתי להשוואה בין קרבון מול אלומיניום.
הגישה של להוסיף ולחזק במחיר משקל עובדת היטב במכוניות פאר כמו הפאטון הקשיחה יותר מפרארי F50 (הקלה ממנה כמעט פי 2).
ולאלו שטענו שגוף מטוס מאלומיניום חווה יותר מאמץ, במבחן המציאות כשמעטפת האלומיניום הדקיקה שבג'מבואים כבר קרסה, זה קרה לאחר שנים רבות ובנסועה של כמה מיליוני ק"מ לעומת עשרות אלפי הק"מ בפרוטוייפים של בוגאטי וכמה האלפים של הפורשה 917 טורבו (אם נניח שהנתונים נכונים, עד שאתחבר לארכיבים הממוחשבים של החברות הנ"ל כדי
לספק את הספקנים עד לרמת אכסיומות פיאנו) המסקנה היחידה היא שסוג המאמצים אותם חווה מכונית מחמרן מעייפים הרבה יותר מהר את האלומיניום מזה שבמטוס המשייט בשמיים.
נכון, אבל אם העובדות שצוטטו ממגזין EVO בזמנו נכונות, אזי השיקולים שהנחו את מהנדסי מקלארן ובוגאטי אז,
עדיין אמורים להיות תקפים היום, מצד שני האודי R8 הזולה יחסית (כנראה בעלת שלדת האלומיניום החזקה מכולן) בנויה היטב ומסיבי הרבה יותר מערימת הצינורות המצחיקה שבפורשה המיתולוגית, נראה מה יקרה אחרי 200,000 ק"מ על אספלטים שאינם כליל השלמות.
ולגבי הבוגאטי (ממישהו עם יותר ממאתיים פוסטים )
"The EB110 initially had an aluminium chassis but this proved unsatisfactory having lost 20 per cent of its stiffness after 30,000 test kilometres, so Bugatti turned to the French aeronautics company Aerospatiale whose rocket division had experience with carbonfibre. Aerospatiale agreed to help develop and produce the tub, making the EB110 the first "production car with a carbonfibre superstructure.
http://yo.spc.free.fr/EB110_Registry.htm