אין ספק שזו השאלה הכי הזויה ששמעתי, אבל עליה כבר ענה היטב
האדמ"ור רועי צזנה :
"אז כמו שכבר הבנתם, זה שוב הסיפור של מה קדם למה, הביצה או האימבציל. נתחיל בזה שאין ניתוחים להשתלת אשכים מתורם זר - פחות בגלל שזה בלתי אפשרי מבחינה רפואית, ויותר מפני שלהשתיל אשך של מישהו אחר זה רעיון מטופש שאין דברים כאלה,
הבה נניח מקרה דמיוני שבו אלמוני ביש מזל מאבד אשך, ופלוני תורם לו אחד. את זה עוד לא עשו, וסביר להניח שגם לא יעשו. לא בגלל שהטכנולוגיה לא קיימת, אלא כי אין שום סיבה לעשות את זה. לאשך, ככלות הכל, יש רק שני תפקידים עיקריים - להפריש הורמוני מין ולייצר זרע. לראשון יש תחליף פשוט יחסית: זריקות הורמונליות שישלימו את החסר בטסטוסטרון ויורידו את הקול בכמה אוקטבות. על החסר בזרע קשה יותר לחפות, אבל השתלת אשך חדש היא לא באמת פיתרון, ובדיוק מהסיבה שבה חשד ינאי מלכתחילה: התאים שבתוך האשך נושאים מטען גנטי זהה לזה של בעל הבית המקורי. אם הוא לא יידחה על ידי המארח, האשך החדש ייצר זרעים שיהיו זהים לגמרי לאלה של התורם. אם יום אחד הם יפרו ביצית, הצאצא או הצאצאית יהיו מבחינה ביולוגית של התורם, לא של מקבל התרומה - ובאמת שיש דרכים פשוטות יותר לזרוק את החיים שלך לפח בשביל ילד של מישהו אחר."