alfa_draco

אהה... הבנתי את אי-ההבנה... כשאמרתי ימינה זה היה, כמובן, ימינה מלה-גרדיה. כלומר, ירדת מאילון, שמאלה ללה-גרדיה, ושם ימינה למסגר. כולם מסכימים עם כולם, לילה טוב ואם בכל זאת נסעת דרך השלום והסינרמה הזהר מהשוטרים שאורבים שם לעתים.

קודם כל, בלה גרדיה אין שמאלה. למעשה אין באמת יציאה ימינה ללה גרדיה בגלל העבודות, אתה יוצא מערבה ביציאה המסומנת ימינה 50 מטר לפני הגשר, שם יש ימינה למסגר. אין שמאלה. כשתעשה את זה אם תפנה למסגר ימינה, תגיע תוך רמזור או שניים ליצחק שדה.

לה גרדיה ומייד ימינה למסגר עד יצחק שדה. אגב emap ייתן לך לא רק מפה אלא גם מסלול, בדרך כלל די סביר, בין שתי נקודות.

לי אמר מוסכניק שהרוב מייבאים לארץ גז מהמזרח הרחוק ובמשך כמה שבועות לאחר ה"צונאמי" היתה בעית אספקה שגרמה (או תרמה) לעליית מחירים. הייתי פוטר את האמירה הזו כעוד קשקוש של מוסכניקים (ובד"כ אני אומר להם רוצה להיות יקרן, בבקשה, רק אל תעשה ממני גם אידיוט)... אבל במקרה זה מדובר בבחור אמין ולא יקרן, מהחבר'ה המוכרים לאלפיסטים במועדון, ולכן אני נותן צ'אנס. האם עוד מישהו שמע משהו כזה?

לפני סיום הדיון, נראה שצריך להדגיש ולהבהיר - החלפת ההילוכים נגזרת ממהירות הנסיעה והצורך בכוח זמין, ואיננה מכתיבה אותם. הבלמים הם הכלי להאטת הרכב; כאשר ההאטה חדה ומיועדת להביא אותנו לעמידה אין צורך להתעסק עם הורדת הילוך במקביל. כאשר ההאטה אינה חדה אלא הדרגתית לאורך עשרות מטרים רבים, בהחלט שווה ללוות אותה בהורדת הילוכים, כך שנהיה מוכנים להאיץ שוב במידת הצורך (והצורך לפעמים עשוי להיות מפתיע, כמו רכב שמגיע פתאום ממרחק ואינו מגלה סימני עצירה...) בעצירה הדרגתית שכזו רובנו לא נידרש לעקב-אגודל, אלא אם אנחנו ממש נהנים מזה. הטכניקה הנ"ל יותר חשובה בנהיגה ספורטיבית שבה אנחנו משלבים את הבלימה החזקה עם צורך בכוח זמין מיד לאחר מכן. לגבי הורדת הילוך עם גז ביניים ללא בלימה (לא עקב אגודל), זה יכול לבוא אחרי ההאטה אם גילינו שחסר לנו כוח, זה לא כל כך קשור לשלב הבלימה - כאמור אם כבר החלטנו לבלום "נכון" זה יבוא עם העקב-אגודל האמור. בלימת המנוע, כאמור אינה כלי לבלימת הרכב - אלא כלי למניעת האצה בירידה. אם גילינו פתאום שאנחנו בירידה של הקסטל, שכחנו להוריד לשלישי ואנחנו מתגלגלים במורד על 140, יהיה די טפשי דווקא עכשיו לדפוק שלישי ולשמח את המוסכניק שלנו (עכשיו או אחרי עוד כמה ירידות כאלה), עדיף יהיה לבלום עם הבלמים, ואז להוריד הילוך, אבל בפעם הבאה שנגיע לקסטל נשלב לשלישי כשאנחנו עוד על 90 (נניח, כל אחד בהתאם למכוניתו) ונמנע מהמכונית להאיץ מלכתחילה. אלא אם אנחנו רוצים להאיץ, כמובן...

עוד אחד מהסיפורים האלה שעושים לי את היום, לא ברור למה. נסעתי לפני הצהריים ברמת גן. אני על ההמשך של ההלכה (ביאליק כמדומני?), 2 רמזורים לפני הפניה שמאלה לאבא הלל סילבר. סובארו שעמדה על הנתיב השמאלי נדחפת לפתע ימינה לפני, אני נותן לו להכנס - הוא לא נראה ערס, אלא אחד שהבין פתאום שהוא צריך ישר ולא שמאלה. רמזור אחרי זה, בפניה לאבא הלל, הוא שוב נדחף, הפעם הפוך - מהמסלול שממשיך ישר, חותך שמאלה, לנתיבים שפונים לאבא הלל. שוב, מחוסר היעילות המוחלט שלו אני חייב להסיק שהוא פשוט מבולבל, כי שום ערס שמכבד את עצמו לא נוהג ככה. למרות שהפעם ההדחפות שלו היתה קצת חוצפנית, והוא די חתך את הרכב שהיה לפני. תוך כדי הפניה, הסובארו לוקח עוד נתיב שמאלה, והפעם אני כבר חושד שמדובר בערס אם כי טיפש מהממוצע ולא ממש זריז. הרכב שנחתך קודם כנראה החליט שנמאס לו, הוא נשאר בנתיב הימני ותוך כדי פניה חתך קצת את הסובארו - בצורה מכוונת ללא ספק. גם זו התנהגות קצת, בוא נאמר, לא הכי אחראית אם כי אני מכיר כמה אנשים בוגרים ומחונכים שנוהגים ככה כשהדם עולה להם לראש, בלי להזכיר שמות או את הח"מ... מיד אחרי הפניה, הסובארו השלים את טעינת תוכנת הערס למוחו (progress bar הגיע ל-100%) והוא הגיב מיד, עקף את הרכב השני בפראות, נתן ברקס - עד כאן הכל כמו שכתוב בספר. הרכב השני כנראה החליט שהספיק לו, ואולי הבין שהערס הולך להכניס לו. בפניה הקרובה לרחוב קטן הוא חתך ימינה ונעלם. הסובארו רצה לרדוף אחריו, אבל מכיוון שהיה קצת איטי בתגובות, בלם מאוחר תוך כדי הפניה ופשוט נכנס עם הפרונט לתוך המדרכה די חזק. עברתי אותו ובמראה עוד ראיתי שהוא ממשיך להתגלגל קצת באבא הלל, ובלית ברירה עצר אחרי כמה מטרים וירד לבדוק מה שלום המכונית שלו. המסקנה - אם אתה רוצה להיות ערס, תתאמן בבית ולא ברחוב. הרחוב הוא מקום מסוכן לערסים מתחילים!

יש אלוהים! שרשור שלם על אמסטרדם ואף אחד לא הזכיר את קפה דה-קלוס. מסתבר שיש עוד עתיד במדינה. אז הנה טיפ: בשלב זה או אחר במסעך לאמסטרדם (זה יכול להיות פה, זה עשוי להיות במטוס, זה עלול להיות מישהו שיזהה אותך כישראלי מרחוק ויעוט עליך בליידספליין) ינסה מישהו לשכנע אותך שקפה דה קלוס זה המסעדה הכי טובה ביקום ואתה צריך לאכול שם גם אם המשמעות היא לעמוד בתור מהבוקר עד הפתיחה לפנות ערב. אותו מישהו יערער את בטחונך במידה כזו, שלא תוכל שלא לעמוד בתור, מחשש שאם תפסיד את זה כאילו לא היית באמסטרדם. ובכן, הסר דאגה מליבך: למרות אי אילו צלעות טעימות בהחלט, דה-קלוס אינה המסעדה הטובה ביקום, יש עוד הרבה מקומות טובים לפחות באותה מידה באמסטרדם (למשל מסעדה יוונית בשם זורבה היווני אם אינני טועה, אמנם זה היה לפני 3 שנים אבל למיטב זכרוני זה לא רחוק מליידספליין הנ"ל וליקקתי שם את האצבעות יותר מאשר על הצלעות הדה-קלוסיות) ואין שום סיבה לעמוד שם בתור יותר מעשר דקות. אפשר לנצל את הזמן הרבה יותר טוב...

ואני חושב ש-1,500 ש"ח הם סכום שמצדיק כניסה לפורום צילום ושאלה שם... אישית אני ממליץ על ניקון Coolpix. יש הרבה דגמים, אני לא יודע מה נכנס היום ב- 1500 ש"ח (אני מתאר לי משהו בסביבות 4 מגא-פיקסל). לי עוד יש את ה2100 שקניתי לפני שנתיים בערך במחיר הזה, היא עדיין נותנת תוצאות יותר איכותיות מהרבה מצלמות חדשות בטווח של אלף עד אלף חמש מאות ש"ח. תמצא מצלמות שיציעו לך יותר רזולוציה או זום או כל מיני אופציות במחיר הזה, אבל אל תתפתה לשטויות. במצלמות קומפקטיות (לא ריפלקס) רזולוציה גבוהה יותר משמעותה בד"כ יותר "רעש", וזום גבוה בלי מייצב גם לא תורם הרבה. לניקון יש עדשות מעולות, צבעוניות מעולה, פוקוס טוב, יכולת צילום סבירה בהחלט בתנאי תאורה לקויים. החסרון שלה - תגובה איטית יחסית, מה שהופך אותה פחות מתאימה לצילומי ארועי ספורט למשל.

זה שהוא בקושי עמד על הרגליים כשיצא מהרכב לא בהכרח אומר שהוא שיכור... תיכנס ב-90 קמ"ש (או 50) במשאית, גם לך ירעדו הברכיים.

תשמע, זו לא הבוגאטי ויירון מהליסינג שאתה רגיל אליה, אבל אם שמים לה פילטר פתוח אפשר להוציא ממנה כמה כוחות סוס. לגבי העיצוב אני מסכים, אחרי שמסתכלים על לנצ'יה ליברה, פשוט אי אפשר יותר להסתכל על הדלתא הזו. תועבר הלנצי'ה אינטגרלה לסקר העגלות, ומיד !!!

כמו שהיה אומר ג'רמי קלארקסון, הגרמניות הן הבחירה הרציונלית והטבעית ביותר, ועל כן אני לוקח את האלפא...ואם להתעלם מהעובדה שהיא כבר לא מיוצרת, אזי בוודאי שהאינטגרלה היא הדבר האמיתי כאן. בין כל שאר המכוניות, האינטגרלה בולטת כמו קלינט איסטווד לא מגולח בחדר מלא ג'וני דפים וקיאנו ריבסים אפופי אפטר-שייב. (על אותו משקל ה-147 GTA היא, אולי, אותו קלינט איסטווד אבל מגולח, 20 שנה מבוגר יותר, ועדיין הכי גבר בחדר).

היו לנו 2 קוולירים במשפחה, והעובדה שאבא שלי החליף קווליר בקווליר מלמדת שאם אתה מחפש רכב רך, אוטומטי, עם מנוע חזק יחסית למחיר וללא יומרות בתחום האחיזה/התנהגות/ספורטיביות (בקיצור, אמריקאית) אז היא נותנת תמורה לאגרה. מבחינת נוחות: היא נוחה למדי בתוך העיר, שם הרכות מקנה לה יתרון על פני מרבית האירופאיות. כשהמהירות עולה והשיכוך מתחיל לעבוד, רוב הארופאיות וגם היפניות היותר טובות יעלו עליה בסעיף הזה. תעשה חשבון איפה רוב הנסיעות שלך. מבחינת אמינות: רכיבים פשוטים ו"מוכחים" מעניקים לה בד"כ 3-4 שנים ראשונות ללא בעיות. אחר כך, איכות החומרים וההרכבה הממוצעים-ומטה יתחילו לעשות צרות ולהעיק לך על הכיס. אם תמצא רכב יד 1 עם קילומטרז' נמוך, יש בכל זאת סיכוי לאמינות גם ברכב זקן יחסית. ביצועים: אם מה שבאמת קונה אותך זה המנוע, לך רק על תיבת 4 ההילוכים. נמכרו במקביל גם תיבות 3 הילוכים (היה לדגם הזה סימון כלשהו של רמת גימור, שכחתי מהו אבל קל לבדוק את זה) פרימיטיביות ביותר שסירסו את המנוע.

אתה נהג צעיר, יותר מדי מונח כאן על כף המאזניים... אתה חייב להתייעץ עם עורך דין. אין כאן בכלל שאלה מוטורית, אלא שאלה של הוכחות, של לבדוק אם ההשערה שלך לגבי הבחור עם ה-205 נכונה, של איך להטיל ספק בטענה שזה היית אתה שנהגת בשכונה וכו'... בקיצור עורך דין. אגב לפי החוק זה בכלל לא משנה ש"רק הזזת את האוטו" אם כי ניתן לקוות ששופט הוגן + עורך דין סביר יאפשרו לך לצאת מזה בנזקים קלים בלבד.

לא צחוק - בהתחלה כשרצו לייבא אותה היתה בעיה רצינית עם משרד הרישוי. לפי מה שקראתי, לאחר דיונים ממושכים (ומן הסתם הרבה בורקס) במשרד הרישוי הוחלט לאשר קוד חדש עבור היצור: "ססגוני". ועל כן ניתן היום לרשום רכבים מרובי צבעים כססגוניים ברשיון הרכב.

אכן מגוחך. הרעיון הבסיסי של מתן זכות לשוטר לקבוע כי אדם שיכור, נובע מהעובדה שבמדינות מערביות רבות לא ניתן מבחינה חוקתית לכפות על נהג להבדק. על יש כן הגיון למנוע מאדם לחמוק מאשמה כאשר הוא שתוי באופן מובהק אך מתנגד לבדיקה. אבל אם אדם מסכים להבדק, יוצא פיכח, ועדיין ניתן להאשים אותו בשכרות בגלל שלשוטר "נראה ככה"? החוק הזה כל כך מגוחך שזה עצוב (או כל כך עצוב שזה מגוחך). יצייד נא המחוקק כל שוטר במצלמת וידאו וידרוש ממנו לתעד את התנהגותו של הנהג, ואז נראה. למען הסר ספק: אני בהחלט חושב שיש למצוא דרכים יצירתיות ואגרסיביות להלחם בנהיגה בשכרות. אבל לסמוך על דקות אבחנתם של שוטרי ישראל לצורך כך, ואללה... ועוד דבר: לא פעם ולא פעמיים חשבתי דווקא אני שהשוטר המדבר איתי הוא השיכור (כמו ההוא שהתלונן על כך ש"האצתי מהר מדי", לפני איזה שנה או שנתיים)... האם גם אזרח יוכל להגיש תלונה כי השוטר שיכור כי נראה לו ככה? והאם על אותו משקל, אפשר יהיה להתלונן על כך שהשוטר נראה אידיוט?

ובכן, ראיתי אותה בג'נבה, ועלי לומר ש: אז נכון (מלווה בנפנוף ראש) שהיא מאוד זורמת ומיוחדת-עלק, ונכון (נפנוף ראש גרנדיוזי לצד השני) שהיא דומה לאלתיאה שהיתה גם כן זורמת ומיוחדת-משהו-סוף, אבל... היא כל כך לא מרגשת למראה שזה מדהים. הליאון הקודמת, trust me, יפה ממנה בכל מובן ומכל זוית. הליאון הקודמת נראית כמו שמכונית צריכה להראות, עם פרופורציות ולוק קלאסיים. החדשה נראית כמו כל הסיאטים החדשות, שכולן (ליאון, אלתיאה, והשלישית ששכחתי את שמה אז נקרא לה "אלמודוברה") נראות אותו דבר בול רק שבפוטושופ שינו קצת את היחס גובה-אורך ביניהן, מין בועה מיניוואנית אולטרא-מודרנית שדגם החימר שלה, אשר נוצק לניסויי מנהרת הרוח, הוחלק כנראה בידי ישבניהם של מאות תינוקות ספרדיים חלקלקים במיוחד. או כפי שהיה בארט סימפסון מסכם: Boring...

התופעה הזו. היא כל כך נפוצה, שאם היינו באמריקה היה צריך להמציא לה ראשי תיבות עם 3 אותיות. אם אתה מכיר את המגבלות שלך, קודם כל נסה להעלות אותן (ע"י קורס כאמור), אבל בוא נגיד שאתה לא רוצה, או שאתה כה חסר קואורדינציה מוטורית עד שקורס כזה לא יעזור לך. (אני כמובן לא מתכוון אליך, אל תפגע... אני משער שאתה נהג ממוצע. אבל בוא נניח שקיים מישהו שהוא בעשירון התחתון של היכולות המוטוריות, ו"איכשהוא" קיבל רישיון). מה תעשה אז? תקנה מכונית שיכולה לשמור עליך ולתקן את הטעויות שלך (החל מ-ABS ועד מערכות ה"ESP" למיניהן בואריאציות המתקדמות שלהן, כל אחד ותקציבו)? או תקנה מכונית עם "התנהגות כביש בקאנטים"? תקנה מכונית שמתוכננת לנסוע בביטחה ב-200 קמ"ש ולכן מן הסתם יציבה ובטוחה במיוחד ב-110, או כזו שב-150 מתחילה לרעוד ולהזיע מכל הכיוונים, וסביר שגם ב-100 היא כבר לא במיטבה? אז שוב, יש מגבלות תקציביות, כשאי אפשר אז אי אפשר (למרות שאם באמת "אי אפשר" אז גם אוטובוס זו אופציה שפויה). אבל לבחור במודע "מכונית מסרסת"... זה כאילו שתבקש מהשכן השיכור שיהיה הנהג המלווה שלך. אשתי הוציאה רשיון לפני חצי שנה. אין לה מושג מה הולך על הכביש. מהסיבה הזו קניתי לה מכונית חזקה (שמאפשרת לעקוף בבטחה ולהשתלב בתנועה המהירה), עם ABS, עם אחיזה, עם כל מה שצריך. היה צריך להתפשר על תקציב אז קנינו רובר - המחירון בקאנטים. אז אמנם המכונית מאוהבת במוסכניק שלנו, אבל במגבלות אני מעדיף שהמכונית תהיה במוסך כל חודשיים עם רעשים ונזילות מאשר פעם אחת עם טוטאל-לוס בתאונה. לא הייתי מעלה על דעתי שהיא תסע ברכב "עם התנהגות כביש בקאנטים".

לפורשה יש בהחלט סיבה טובה לייצר רכב כזה. הקוואטרופורטה של מזראטי זכה לתגובות חיוביות בעולם. יש לו פגמים כאלה ואחרים שעיתונאים נוהגים לציין, אך כקונספט - מכונית יוקרה למי שאוהב לפעמים להגיד לנהג שלו "עכשיו תורך לשבת מאחור" - היא בהחלט נחשבת לכיוון נכון עבור יצרנים מסוג זה. אנשים רבים שיש בידם את הממון, והקונספט מתאים להם, יחששו אולי לקנות את המזראטי בגלל ההסטוריה הבעייתית, מבחינת איכות ואמינות, של הקוואטרופורטה הישנות (שאין להן כמובן דבר וחצי דבר בפועל עם המכונית הנוכחית, ויש לקוות שמשהו מאיכות הייצור של הפרארי החדשות מגיע גם למזראטי). לעומת זאת, אנשים כאלה יעוטו על מכונית כזו עם חותמת האיכות המוכחת של פורשה.

סייגתי ואמרתי "לפי זכרוני", אבל לא סתם ציינתי את זה. הייתי בצבא באותה תקופה, וזכורה לי התמרמרות של קצינים על כך שהצבא הוריד כל מיני פריטים מהמפרט של ה-HSD שנרכשה כדי להוריד עלויות. אם אתה בטוח במה שאתה אומר, אני לא יכול לפסול את האפשרות שההתמרמרות נבעה משמועות לא מבוססות, או מכוונות ראשוניות של משהב"ט שנדחו עקב המירמור... אבל את הטענות הללו בעניין רכש הפונטואים אני זוכר בבירור.

בהחלט, עלי לציין שכשאני מדבר על בעיטת הטורבו אני משווה למכוניות שהתנסיתי בהן בזמן האחרון שהן בכיוון וולוו, סאאב וכו'... בהחלט ייתכן שבהשוואה לאימפרזות ושות' המנוע כאן יראה רגוע וליניארי יחסית.

ולהשלמת מעט פרטים: בשנתון המדובר, הדגמים היו: S - דגם בסיסי וספרטני לחלוטין, בלי שום דבר ... SX - כמו S בתוספת חלונות חשמל ומד-טורים במקום סתם שעון זמן, ועם פנסי איתות לבנים במקום כתומים. HSD - כמו SX בתוספת הגה כוח ואביזרי בטיחות: ABS, כרית אוויר (לא זוכר כמה). אם אני זוכר נכון, משרד הבטחון קנה HSD אבל הוריד ממנו כמה דברים שהיו כלולים בדגם המקורי כדי להוריד עלויות. לדעתי ה-HSD הצה"לי היה כמו S בתוספת אביזרי הבטיחות בלבד. ELX - דגם מאובזר, אני לא זוכר מה בדיוק היה בו... למיטב זכרוני זה היה כמו HSD בתוספת מיני קישוטים כמו משענות ראש מאחור, ג'נטים, וכו', ונמכר בארץ רק עם מנוע ה- 90 כ"ס.

לגבי שינוי ברישיון אני לא יודע - אני בטוח שצריך אבל בטח יהיה כאן מישהו עם ניסיון בפרוצדורה שיסביר יותר. לגבי ירידת ערך, מניסיוני וניסיון מכרים (ללא שינוי צבע, פשוט חידוש צבע או אחרי פחחות) - זה תלוי בשני דברים, קודם כל שתוכל לשכנע את הקונה שהצביעה לא מסתירה משהו חשוד (פחחות, מכות, חלודה וכו') ושנית שעשו עבודה איכותית. אם תחסוך 1,000 שקל על צביעה איכותית עכשיו יכול להיות שזה יעלה לך הרבה יותר אחר כך... אם הצביעה איכותית, אין סיבה לירידת ערך. במצבים מסויימים - אפילו להיפך, כי רכב שהצבע המקורי שלו כבר דהה והתמלא סריטות כדרך הטבע, יראה פחות אטרקטיבי לקונה לעומת רכב שנראה טוב עם צבע חדש ומבריק.

לפני כמה ימים שמעתי שיש בטרייד אין של UMI אסטרה (מהדור החדש) 2.0 טורבו, היחידה בארץ, כמעט חדשה עם מעט קילומטרים עליה. מכיוון שאני אוהב מפעם לפעם לבדוק מה חדש בהיצע של ההונים, ומכיוון שיש לי משיכה לדברים שהם "היחידים בארץ", הלכתי לעשות סיבוב. עשיתי עליה סיבוב, בשעות העומס, ולא יכולתי לבדוק אותה כמו שצריך... לצערי היא היתה בתל-אביב ולא ב-UMI ראשל"צ, איפה שאפשר להגיח למסלול הנחמד קרוב לים. קיוויתי להספיק עוד סיבוב השבוע לפני שאני טס לשבועיים, אבל לא יוצא, אז הנה התרשמות ראשונית: קודם כל, הרכב מהיר למדי. 170 כ"ס על 1.3 טונה, עם בעיטת טורבו די אגרסיבית ביחס למקובל בימינו, בהחלט נותנים תחושת כוח ותאוצה כשצריך. הרכב גם מעוצב לא רע בכלל, ונראה מאוד איכותי מבפנים. לנהיגה ספורטיבית, מהקצת שיכולתי להרגיש, זה לא באמת "הוט האצ'", אלא יותר סלונית עם יכולת עקיפה. הרכב אוחז כמו שצריך, אבל לא ממש מהנה. ההיגוי מת, בלי פידבק בכלל, למרות שהוא מדויק ובלי שטח מת כמעט. גם סידור הדוושות לא משהו, והן גם לא ממש ספורטיביות במראה ובתחושה. גם הרעש של המנוע לא מלבב, כזה נוהם ומתכתי, בהחלט משדר כוח אבל לא נעים כמו מנוע איטלקי. בקיצור, למרות שזה עורר חשק לעשות נסיעה במסלול קצת מפותל, לא נראה לי שהאסטרה הזו תעשה את זה לחובבי צרפתיות קטנות וזריזות, וגם לא לחובבי איטלקיות. בכל זאת, אני מציין את זה כאן... אם יש פה מישהו שמחפש מכונית כבדה, בוגרת, בנויה כמו שצריך ו"גרמנית", עם תאוצה מצויינת, אחיזה ועם היתרון של "היחידה בארץ", בהחלט מומלץ להרים טלפון ל-UMI ולשאול עליה.

האמריקאים אוהבים את המכוניות שלהם כבדות ורכות, ו"שיפור" אצלהם זה להפוך אותן ליותר כבדות ויותר רכות. את הג'יפים שלהם הם אוהבים גבוהים, והם אוהבים להגביה אותם עוד... (ולא להנמיך...) אם אתה בקטע האמריקאי, תחפש טאסה מסתובבת, כזאת שיש צלחת אחת שמחוברת לגלגל וצלחת שניה על ציר שמסתובבת חופשי... הראפרים מתים על זה...

שלום. אני הילד מהכתבה. קודם כל אני רוצה לתקן, אני בן 4 וחצי!!! עכשיו שתבינו. אני מתאמן במגרשי החלקה כבר חודש. אני עובר מהיגוי יתר לתת-היגוי כמו קולין מקריי לפחות. אל תדאגו, אני עושה את זה רק כשאין אף אחד בסביבה, חוץ מהילדים האחרים מהגן (אבל הם כבר מכירים אותי, אז זה בסדר). עכשיו כמה אפשר להתאמן ככה על ריק? אז יצאתי לי בלילה לסיבוב באוטו של אמא, בשעה שהרחובות ריקים (כי אני בנאדם אחראי) בשביל לעשות קצת דריפטים, ואולי גם להגיע למפגש של החבר'ה שעושים רייסים. אבל בדרך עצרתי בספרית וידאו, אמרתי להם שאני רוצה סרט על קולין מקריי בשביל ללמוד איזה דבר אחד או שניים (אני אמנם סופר-מיומן ושולט באוטו כמו גדול, אבל אני עוד צריך לעבוד על הרייסינג ליינז שלי). אז בספריה צחקו עלי ואמרו לי להחזיר את הסרט שאני חי בו. אז חזרתי הביתה, כי אני כאמור אחראי וממושמע. עכשיו אני הולך להתאמן עוד קצת במגרש על יציאה מהחלקה של 4 גלגלים כשמצד אחד יש מדרכה ובצד השני תחנת אוטובוס עם אנשים, ואיך שאני מרגיש שתפסתי את זה אני חוזר לרחוב. ביי!