alfa_draco

יש צדיקה בסדום: אלפא רומיאו, עדיין עם הגאים מוגברים הידראולית, גם בדור החדש (159 ואחיותיה). לכן מן הסתם גם לא הופנה הסקר לנציגיה...

עד עכשיו לא ראיתי שה"מומחים" בארץ כאלה מומחים... לדעתי יש להקים מערכת כבישים תת-קרקעית מקבילה, שהכניסה אליה תורשה רק לבוגרי קורסים לנהיגה מתקדמת. את הכבישים הישנים נשאיר לשר התחבורה. מתחת לאדמה מנהלי הפורומים (ודוברי המועדונים ) ישלטו!

משום מה אני מקבל לפעמים את הרושם שלהתרפק על ההיסטוריה המפוארת של אלפא זה אסור, אבל לדוש שוב בפרקים האפלים יותר של החברה זה מותר. למען הסר ספק - גם זה וגם זה מותר, ושניהם פחות חשובים ממה שיש כיום בהצע. מה שיש כיום, מלמטה למעלה, זה: 147. מכונית נהדרת, בנויה היטב, עדיין לא מושלמת מבחינת איכות אבל עולה ברמתה על כל מקביליה (מקבילה זה מכונית מנהלים קומפקטית. לא קליאו ספורט. רק שיהיה ברור...) מבחינת ההנאה, כולל הנאה בישיבה בפקק. (כן, עיצוב פנים זה לא סתם פסיכולוגיה בגרוש ליאפים - זה הדבר שחיים איתו. מי שחושב אחרת מוזמן לרהט את סלון ביתו ברהיטי ברזל עם ריפוד ברזנט אפור.) כפי שאמרתי לעיל, מכונית של פשרות, אבל יש לה קהל יעד, ואני לא מתכוון דווקא לאלפיסטים פנאטים, ובשביל הקהל הזה היא נותנת תמורה טובה יותר מכל המתחרות. 159. מכונית שקיבלה ביקורות מעולות. ככל הנראה קצת כבדה מדי, אך בעלת היגוי חד ומדוייק, מנועים טובים, אחיזה מעולה, יופי ואיכות (שעדיין צריכה להוכיח עצמה לאורך זמן). לדעת רבים, נותנת פייט למיטב הגרמניות ללא רגשי נחיתות. בררה. כמו ה-159, יותר צפופה, פחות פרקטית, אותן איכויות באריזה יוצאת דופן. GT. האבולוציה האחרונה של ה-156. יותר קלילה מהבררה (ופחות יקרה), קצת מיושנת מתחת לעור אבל עדיין יפה ומהנה. ונכון, יש גם את ה-166 שזמנה עבר, ולצד ה-159 העדיפה ימיה כנראה ספורים. ולא הזכרתי את ה-GTAים למיניהם, שעדיין מסתובבים באולמות המכירה בחו"ל. 147. 159. בררה. GT. האם זה באמת קו מוצרים כל כך רע? אני חושב שלא: אני חושב שזה קו מוצרים מעולה, שנאלץ אמנם להתמודד עם זכרונות רעים של דגמים ישנים, ונעזר גם באותה מידה של לגיטימיות בזכרונות הטובים יותר מהעבר הרחוק יותר.

מוטי, הסיפור שסיפרת אמנם עצוב, אבל כדרכם של סיפורים - צריך להזהר כשבונים עליו תזה. אני לפני כשנתיים הלכתי לעשות נסיעת מבחן על מיני, לאחר ששמעתי דברים טובים על איכויות הנהיגה במכונית הזו. קיבלתי מכונית שלא היה אפשר לפתוח בה חלון (כפתור מקולקל) ואי אפשר היה להפעיל בה מזגן (אולי תקלה, אולי נגמר הגז, לא ממש עניין אותי). זה היה יום חם באוגוסט, והאוורור היחיד היה דרך פתיחת חלון הגג. הנסיעה לקחה בדיוק 5 דקות לפני שהחזרתי את המיני - מתוצרתה הבווארית האיכותית של ב.מ.וו להזכירכם - לסוכנת המכירות ה"מופתעת". מה אפשר ללמוד מזה? שב.מ.וו לא יודעים לייצר מכוניות? ש"קמור" לא יודעים למכור? או שסוכנת המכירות הספציפית הזו התרשלה במילוי תפקידה? אולי אי אפשר ללמוד מזה כלום. לגבי אלפא, היא בפירוש מכונית של פשרות. כמו כל רכב אחר שאני מכיר. באאודי אתה מתפשר על הנאה בנהיגה לטובת איכויות נסיעה (כך לפחות באילו שנהגתי בהן - A3 ולהבדיל, כמה רמות פינוק למעלה, A8 ). בב.מ.וו אתה מקבל עיצוב פנים משעמם וחוץ קונטרוברסיאלי, ומשלם הרבה כסף בשביל אבזור בסיסי ובשביל כל תוספת קטנה, ומקבל הנאה אחורית. באלפא אתה משלם פחות ברכישה (בהשוואה לבימר) ויותר באחזקה וירידת ערך, וכן - אתה גם מסתכן, למרות שיפור האיכות המהותי, בנפילה על תקלה כזו או אחרת. אבל אתה מקבל הרבה יופי והנאה, גם אם קצת "פרימיטיבית" ומונעת בגלגלים הקדמיים. כמובן כשמדובר בפשרות, לכל פשרה יש את קהל היעד שלה - אותו קהל שהיתרונות הספציפיים המוצעים מדברים אליו יותר, והחסרונות הספציפיים פחות מציקים לו. לכן כאשר יצרן הרכב קובע איפה הוא הולך לשים דגש ועל מה הוא קצת מוותר, באותו רגע הוא גם קובע את קהל היעד שלו. ומה לעשות - רוב האנשים מוכנים לוותר על עיצוב למען יותר אמינות, מעדיפים את ההנאה התאורטית של הנעה אחורית (שבינינו, רובם לא ממש יודעים לנצל אותה) על הקדמית וכו', ובכך ממצבים עצמם כקהל יעד של הגרמניות לדוגמא, ולא של אלפא. אלפא לא יכולים לראות את הקפי המכירות הנמוכים יחסית ככשלון, כי הם בנו מכונית שמיועדת לקהל יעד מצומצם יותר (אני מודה - אני משתייך לקהל הזה). עם ה-159 החדשה הם בפירוש זוחלים לכיוון ה"מרכז" (גרמניה), ורק הזמן יוכיח אם הם הצליחו להרחיב את קהל היעד, או להפך: הפסידו משני הצדדים.

הפסקת אוכל ואחרי זה הביתה. נפלא! משטרת ישראל גייסה את הומר סימפסון. מי יכול לאתר בשבילי את השיר של body count שבו ice-t מנסה להזעיק שוטר שבדיוק אוכל דונאטס?

כי אלפא היא לנשמה, ואנחנו פה בארץ - אנחנו חומרניים. הבעיה היא שבשביל לקנות ולהחזיק אלפא צריך להתפרנס = צריך להיות חומרני. מלכוד! לכן אלפא מיועדת לאותם מעטים שמוכנים להתאמץ ולעבוד בשביל ההנאה שלהם, ויודעים גם לעצור בזמן את העבודה כדי שיהיה להם גם זמן וראש להנות מפירות העבודה שלהם. אלה שרק עובדים ושוכחים בשביל מה הם חיים - יסעו הביתה במשהו אחר... * סתם תאוריות של חצות הלילה, לא לקחת יותר מדי ברצינות, כן? *

עזבו כבר את ה-GPS. יש כבר שנים מכשירי ניווט שמבוססים על חיישני תאוצה (ג'יירואים) וכוללים GPS למטרות כיול בלבד, כי הג'יירואים מפתחים סטייה אחרי כמה זמן - סטיה שהיא חסרת משמעות בחישוב כוחות ומהירויות, אבל חשובה לחישוב המצטבר של דרך שהמכשיר עבר. סביר שזה גם מה שיש במכשיר הזה, שכולל לפי התאור GPS ושני חיישני תאוצה (כדאי אולי להוסיף עוד אחד אנכי, לבדוק באיזו מהירות הבאמפים בשכונה מקפיצים אותנו באוויר...). אם הטכניקה הזו מספיק מדויקת בשביל להנחות טילים, היא תהיה גם מספיק טובה בשביל מעקב נהיגה.

אני לא יודע מה רמת הביצועים של המכשיר, אבל תאורטית אין מניעה שהוא יוכל להציג נתונים מאוד חשובים ורלבנטיים, כאשר מהירות הנסיעה היא הפחות חשובה שבהם. נהיגה חלקה ולא אגרסיבית היא הבסיס לכל מה שבא אחר כך (נהיגה בטוחה, נהיגה מתקדמת, נהיגה ספורטיבית...) ומכשיר כזה עשוי לתת משוב חשוב לכל נהג. לא מדובר פה על לקיחת האחריות מידי הנהג והצבתה בידי "אח גדול". כמו כל טכנולוגיה ובעיקר טכנולוגיות עקיבה, השאלה מה עושים עם המידע שמתקבל. אם יקחו את המכשיר ויחברו אותו, נגיד, למוקד מתנ"א - לא עשינו כלום חוץ מלפרנס את המומחים לניתוק המכשירים. אפשר באותה מידה לחבר את המכשיר למתקן שייתן לנהג מכת חשמל בכל עקיפה מסוכנת. אבל אם המידע יישאר בין הנהג להוריו (במקרה זה. באותה מידה - לאישה, לבעל, לאח, לנהג המלווה...) וישמש בסיס לשיחות הדרכה חיוביות זה עדיף בהרבה מההיסטריה של שיחות בסגנון "שמעתי מהבן של השכן של הדוד שראו אותך משתולל בשכונה". מידע מדויק זה הבסיס - היחידי למעשה - לתיקון התנהגות.

גם בארה"ב בחלק מהמדינות דורשים לוחיות מקדימה ובחלק לא. לגבי ישראל - זה חשוב כאן. כשאתה (טוב, לא בהכרח אתה, מישהו אחר) בא לחניון של הסופר, איך תזהה את המזדה שלך בלי מספר מקדימה...?

אני חושב שתרגול ב-Skid Car כמו שיש ב"אלטרנתיבי" הוא הדרך הטובה ביותר לתרגול והתנסות בסיסית בטכניקות של יציאה מהיגוי יתר. ב"מסלולים" אין את הכלי הזה, ייתכן ולכן קשה לתרגל שם במסגרת קורס קבוצתי את הטכניקה ומשום הם פונים לפתרון הקל יותר של בלימה. קראתי גם מאמר של ראם סמואל שמסביר למה הוא ממליץ על הטכניקה הזו, וכיצד הוא נקלע פעם להיגוי יתר בכביש צר בראלי (מונטה קרלו כמדומני), הבין שלא יצליח להשתלט על הרכב במהירות שבה הוא היה, והעדיף לבלום בחוזקה על מנת לסיים את העניין בצורה בטוחה יותר. למיטב זכרוני אלטרנתיבי מציעים גם אימון החלקה ב- Skid Car נטו, בעלות נמוכה בהרבה מקורס שלם, ולכן לדעתי כדאי למי שסיים קורס בבית-ספר אחר ללא אימון יציאה מהיגוי יתר - להשלים את ידיעותיו בטכניקה הזו (חוץ מזה שזה גם אימון מאוד מהנה!).

באמת לא הבנתי איך כל כך מהר אתה מפרסם למכירה. כמו שאמרו כבר כמה, קודם כל תלך לקורס נהיגה מתקדמת. זה יתרום לך בלי קשר לסוג המכונית שיש לך. לגבי הרכב הספציפי שרכשת, אינני יודע מה עבר עליו בעבר, אולי הקשיחו אותו (בולמים, קפיצים, מוטות וכו') באופן שהפך את ההתנהגות שלו ל"עצבנית" מדי - בזה דווקא אפשר לטפל, כמו שרבים משקיעים בלהקשיח/להנמיך אפשר גם להשקיע בלרכך ולעדן - בקיצור להתאים את הרכב אליך. לגבי המנוע - ה-1.7 מנוע באמת חזק ועל רכב קל כמו הספרינט יכול ליצור תחושה שהוא חזק מדי לרכב. אם אתה אוהב את הספרינט, תוכל אולי לשקול להחליף מנוע עם מישהו שיש לו 1.5 מתאים (סוד/33) ורוצה לשדרג... אם כי לדעתי - הכי טוב בשבילך זה פשוט ללמוד נהיגה כאמור לעיל, ביחד עם ההתמקצעות גם תסגל לעצמך שליטה עצמית, ותדע מתי לא ללחוץ. בכל מקרה, רכב ישן צריך סבלנות ושליטה עצמית - אם זה בהתמודדות עם התקלות מפעם לפעם, אם זה רכב חזק אז צריך לשלוט בדחף להאיץ, אם זה רכב חלש (ורוב רכבי האספנות המצויים שתמצא לא יעמדו בקצב של רכב מודרני) תצטרך סבלנות בגלל שלא תוכל להאיץ גם כשתרצה... אם אין לך סבלנות, חפש רכב חדש יותר.

תשמע רוני, מזדקנים, גם לך זה יקרה יום אחד... לא נורא, עוברות 20 שנה, הגוזלים עוזבים את הקן (ואם לא אז מעיפים אותם מהקן ומחליפים מנעול) ושוב אפשר לקנות אלפא GT. ההתלבטות הבאה כנראה תהיה בין 147 2.0 ידנית חדשה עם כל הדלתות המיותרות, 159 1.9 ידנית, או - אם במקרה תימצא 156 מודל 2005 ומעלה במצב ראוי - גם תבוא בחשבון.

שברולט קוואליר קצת יותר קטנה מהאופציות לעיל וקצת יותר זולה לאחזקה, עדיין מרווחת למדי גם לרוחב (אבא שלי נהג בכזו כמה שנים, הוא היה די רחב...) וגם לגובה (וגם אני נהגתי בה כמה פעמים, ואני 1.88 מ'). האמינות לא יפנית אבל סבירה, והמנוע די חזק. בהחלט אפשר למצוא דוגמאות סבירות ב-30K.

student, lioroko... השאלה שלי היתה רטורית.

"סבירה לזמנה" אמרתי. תסתכל בטבלאות על רכבים משפחתיים אחרים מאותה תקופה (1997) - הציון של הקסנטיה דומה לזה של ב.מ.וו 3, סאאב 900, מרצדס C ועוד רכבים מכובדים למדי, וגבוה מזה של רבות מהמשפחתיות הקטנות יותר של התקופה (כמו מרבית המכוניות היפניות המוזכרות שם). לא יעזור, ככל שתלך אחורה בשנים בהם תוכנן הרכב - כל רכב - תגלה רמת בטיחות נמוכה יותר. לא ראיתי ציון בטיחות לקסנטיה מדור שני, אבל תבדוק - אם בדור שני יש תוספת של אביזרים כגון כריות אויר לעומת דור אחד, סביר שהיא היתה מקבלת ציון ריסוק גבוה יותר.

OK, אין כאן הפתעות - התגובות כצפוי. תודה על החיזוק.

מניין המידע שהדגמים הראשונים היו "מאוד לא בטיחותיים"? למכונית בטיחות פסיבית סבירה לזמינה ובטיחות אקטיבית גבוהה בזכות האחיזה המעולה. חוץ מזה שהקסנטיה גם נוחה ומהנה לנהיגה מנהלתית עד נמרצת (אבל קצת רכה מדי לנהיגה ספורטיבית ממש). מנוע 2.0 לדעתי ייתן תמורה יותר טובה, אלא אם אתה מעוניין לצמצם מעט בצריכת הדלק. כמה לשלם מתחת למחירון - תלוי כמה אתה באמת רוצה אותה, וכמה אחרים רוצים אותה, וכמה הבעלים רוצה למכור אותה. אם אתה רציני תנהל איתו מו"מ ותדע.

אם הסברה המשטרתית נכונה, הרי שעורך הדין הזה יכול היה באותה מידה לרוץ ברחוב בעיניים עצומות כשהוא יורה בעוזי לכל הכיוונים. זה לא שונה מהותית מאשר לנהוג ב-2.5 טונות, או כמה שזה לא יהיה, של ג'יפ טוארג, בכביש עירוני בעיניים עצומות (מי שלא מבחין ברמזור אדום עיניו עצומות. הראיה כידוע היא במוח, ואם עיניך פקוחות אבל המוח במקום אחר - לצורך העניין, עיניך עצומות). יש עונש על נהיגה בעיניים עצומות?

אני מתלבט. לקראת הצטרפותה הצפויה של חברה נוספת, קטנה אך חשובה, למשפחה, אני חושש שאצטרך להפרד מהאלפא 3 דלתות - ולעבור לרכב 5/4 דלתות שיקל על הגישה למושב האחורי. לעומת זאת אני זוכר שהכרתי מישהו שעשה ההפך, דווקא עבר ל-3 דלתות אחרי הלידה כי הוא טען שהדלת הרחבה יותר דווקא הופכת את הגישה ואת הפירוק והרכבה של כיסא הבטיחות לנוחה יותר. מה אומרים בעלי המשפחות והניסיון? איך החיים עם 3 דלתות לעומת 4/5 ? אני מעדיף לתכנן כבר עכשיו, כי לפחות ל-1 הרכבים שאני חושב עליהם יש זמן המתנה של 3-4 חודשים...

אכן, לא בחור אחד אלא שני האחים קוגן התחרו ב-146 הזו, הבולמים שלה גמורים וגם הבלמים לא משהו לכתוב עליו הביתה. לא סתם אמר טל שביט שהם סוחטים את המקסימום מהמכונית הזו. אם כי אני טוען שהמכונית אינה מפגינה "זוויות גלגול זוועתיות", היא פשוט משתחווה לקהל.

אתה יודע מה, אתה כנראה צודק... סביר להניח שהטעות במקור היא במיקום הנקודה. אז החיפושית יורדת למקום ה-31 (בהנחה שלא חסרה עוד ספרה) וכל המשתתפים ממקום 11 עד 30 קופצים מקום אחד למעלה. אולי איתי מאלטרנתיבי יתקן? אני יודע שאני אישית תמיד אוהב לדעת איפה אני ממוקם...

אם תזדקק לטיפול כלשהו שמחייב פירוק הגג, לך למוסך המרכזי או וודא כי המוסך שלך יודע לטפל בגג. בזמנו הכנסתי את הפונטו קבריו לטפול במוסך מומחה פונטו (אותו אחד שטיפל לי בפונטו הרגילה, במקצועיות, כמה שנים קודם לכן) והם הסתבכו בהרכבת הגג לאחר פחחות, המנגנון שם כנראה קצת משונה. הייתי צריך ללכת למרכזי אח"כ כדי שירכיבו את הגג כמו שצריך. חוץ מזה הכל סבבה, הרכב אמין וכנראה הקבריולט הכי זולה לאחזקה שיש.

למי שמעוניין, מיינתי את תוצאות השלב המוקדם לפי סדר הזמנים. 1. מס' 20. אלון אסולין 56.28 EVO 2. מס' 32. ערן גומר 57.31 EVO 3. מס' 41. אפי יהושוע 57.94 פורשה 4. מס' 16. ניר מי-פז 58.78 קליאו-ספורט 5. מס' 22. ארז קמפל 58.84 STI 6. מס' 36. רוני שטרן 58.84 קליאו-ספורט 7. מס' 42. שרון קוזמה 59.44 205 8. מס' 7. רוני פוסמן 59.71 EVO 9. מס' 34. חן חכים 59.75 קליאו-ספורט 10. מס' 21. יוני פנירי 1.00.31 11. מס' 38. רועי שמואלי 1.00.35 חיפושית 12. מס' 29. איציק אגיב 1.00.40 גולף 13. מס' 27. איגור גור-ארי 1.00.60 WRX 14. מס' 10. איציק אסולין 1.00.71 EVO 15. מס' 2. אלי מזרחי 1.00.75 STI 16. מס' 26. גל אופיר 1.00.78 306 17. מס' 23. עומרי סתון 1.00.81 CIVIC 18. מס' 6. ג'רמי קרונין 1.00.97 106ראלי 19. מס' 1. ניב סדובסקי 1.01.15 20. מס' 37. עודד שגיב 1.01.25 מרצדס 21. מס' 12. אילן ארנון 1.01.35 פוקוס 22. מס' 24. עומר גלברט 1.01.84 106 23. מס' 25. רומן קוגן 1.01.87 אלפא146 24. מס' 35. גרישה קוגן 1.01.91 אלפא146 25. מס' 31. יואב מרקוס 1.02.10 26. מס' 5. אלעד סיטון 1.02.13 אלפא33 27. מס' 14. יוסי לוי 1.02.43 אימפרזה 28. מס' 30. מישל גדז' 1.02.78 106 29. מס' 39. יוסי בוגנים 1.03.31 אלפא75 30. מס' 43. אליאס סאבא 1.03.47 31. מס' 11. גיל מיכאלי 1.03.54 32. מס' 40. אופיר מלכה 1.03.62 309 33. מס' 15. יואל בן-יוסף 1.05.87 מאזדה 34. מס' 3. אבי ערבה 1.07.19 CIVIC 35. מס' 18. בני נעם 1.07.71 חיפושית 36. מס' 8. עוז צחובוי 1.07.81 חיפושית 37. מס' 4. דני פיסטינר 1.08.06 SX200 38. מס' 17. לירן יוניסוף 1.08.82 CIVIC 39. מס' 9. דודי מור – 40. מס' 13. אייל קורן – 41. מס' 19. גבי יניב – 42. מס' 28. יונתן בנוליאל – 43. מס' 33. מיקי קרמק – באופן אישי, התרשמתי במיוחד מהתוצאה של רועי והחיפושית במקום ה-11 !

יום שישי ה- 14 אחה"צ (מ- 14:00 כמדומני) מיועד ל- VIP בלבד - עיתונאים ומוזמנים של המציגים למיניהם. אם יש בידך כרטיס VIP ואינך מעוניין להתחכך בהמונים, יכול להיות שזה הזמן בשבילך (אם כי בדרך כלל בארץ כולם משיגים איכשהוא כרטיס VIP...)

מעבדה שבה המרחק מת"א לחיפה מתקצר כאשר נוסעים מהר יותר? מה מפתחים במעבדה הזו, את מנהרת הזמן? שים לב - גם במציאות הקשה וגם בתנאי מעבדה ללא שום הנחות על רמזורים, שוטרים ושביתות בתחנות הדלק: צריכת הדלק של נסיעה = כמה דלק צרכת באותה נסיעה. נקודה. כמה דלק צרכת בנסיעה = צריכת דלק לק"מ (המבוטאת ביחידות של ליטר / ק"מ) X מס' הקילומטרים באותה נסיעה (המבוטאים ביח' של ק"מ). היחידות של המכפלה הן [ליטר / ק"מ] X ק"מ, ק"מ מעל ומתחת לקו השבר מצטמצמים ואתה מקבל יחידות של ליטר, שזה מה שאתה מחפש. כי אתה רוצה לדעת כמה ליטרים צרכת. לא כמה זמן, לא כמה סל"ד, לא מומנט, פשוט ליטרים. שים לב - אין יחידות זמן בשום חלק של המשוואה. אם צריכת הדלק לק"מ במהלך הנסיעה גבוהה יותר - ערך המכפלה לעיל גבוה יותר. מספר הקילומטרים לעומת זאת לא משתנה, ללא תלות בשום דבר. המרחק בין תל אביב לחיפה לא השתנה בשנים האחרונות, למרות כל המחלפים שנסללו, השוטרים שהתחפשו לעצים והאוקטן שעלה ל-99. מכיוון שכך, אזי אם צריכת הדלק לק"מ במהלך הנסיעה גבוהה יותר - אזי צריכת הדלק הכוללת לנסיעה גבוהה יותר. נקודה. אם צריכת הדלק במהירות X גבוהה ב- 20% מצריכת הדלק במהירות Y, אזי סה"כ ליטרים הדלק הכולל שתשרוף במהלך נסיעה מתל אביב לחיפה במהירות X, גבוהים ב- 20% מסה"כ הליטרים שתשרוף בנסיעה מתל אביב לחיפה במהירות Y. וזהו, עד שפיתוח מנהרת הזמן יושלם (כנראה קצת אחרי השלמת הרכבת הקלה בתל אביב).