alfa_draco

בכל מקרה לא ניתן להקיש מדגם אחד לדגם אחר של אותו יצרן. ודאי שיש מיתאם מסויים הנובע מהדגשים שהיצרן נותן אבל עדיין - יצרנים מפזרים את ייצור הדגמים שלהם בין מפעלים ברחבי העולם, לפעמים גם אותו דגם מיוצר במדינות שונות ועבור מדינות שונות. לדוגמא לעיל, ה- 206 רכב יותר פשוט (יחסית) מ- 307, הוא יצא כרכב שמיועד להמכר במחיר שווה לכל נפש ולאוכלוסיה שמחפשת תחזוקה זולה, לפחות דגמי הבסיס, ותוכנן בהתאם. ה- 307 תוכננה מראש עם מערכת חשמל שהיתה מאוד חדשנית כשיצאה (מיועדת לספק הרבה מאוד צרכנים - מגוון גדג'טים ברכב - בצורה יעילה) וסבלה בהתאם ממחלות ילדות. כך שברור ש-307 תקבל ציון אמינות נמוך יותר. אני אגב חושב שיש בעייתיות רבה בסקרי אמינות. נניח שאתה קורא בסקר שרכב א' קיבל מקום 10 מתוך 100, ורכב ב' קיבל מקום 60 מתוך 100, מיד תגיד לעצמך "עם כל הכבוד ליתרונות של ב', אני לא יכול להרשות לעצמי לבלות במוסך כל היום". אבל עם מכוניות מודרניות, לא זה המצב (אלא אם נפלת על "לימון"). ייתכן שההבדל האמיתי שהסקר משקף הוא, שרכב א' ישהה בממוצע 0.2 ימים בשנה במוסך מעבר לטיפול תקופתי, ואילו רכב ב' - ישהה בממוצע 0.7 ימים בשנה במוסך. הבדל גדול באחוזים, אבל אבסולוטית האם תימנע מרכישת רכב שמתאים לדרישותיך מבחינת ביצועים, נוחות, מידות, עיצוב וכו', בגלל שבמהלך שלוש השנים שתחזיק בו הוא יהיה יומיים במוסך? וזו הבעיה, שאני מאמין שרוב הסקרים שמתפרסמים בתחום לא ממש משקפים את העובדה הזו.

יש מצב. יאשה: בדקתי. לאלדן יש רק אלפא סוד 1.2, ואני רציתי 1.5 אגב, אני צריך לציין שהאופציות למכשירים שמאפשרים מינוף משופר בהשוואה לצלב, ידועות, אבל אחרי שכל מיני חבר'ה הפחידו אותי מפני הפעלת כוח רב מדי שישבור איזה בורג בתוך הגלגל העדפתי להשאיר את העבודה למקצוען.

יש לכם בקבוק רום? אולי יי"ש? לא? בכל זאת, אספר. סתם דוגמא קטנה, איך עניין פעוט כמו תקר בגלגל הופך לסאגה בגלל חוסר מזל (ואם ירצה מי שירצה להעביר את זה לאוף-טופיק, אין בעיה, אני לא אעלב בכלל מזה שהטראומה שלי היא אוף-טופיק מבחינתכם. פורום טכני? מה טכני, איזה טכני, אם כבר אז פסיכולוגי. אישית, אני מרגיש שהזעתי מספיק עם הסיפור הזה בשביל למקם אותו בפורום של ספורט מוטורי, אבל ניחא...) בשבת החלטתי לקחת את האלפאסוד לתחנת הדלק הקרובה, למלא קצת אוויר בצמיגים. בעודי ממלא אוויר בצמיג הקדמי-ימני, אני פתאום שם לב למשהו "משעשע": בורג גדול, עם הדיבל והכל, בולט מהצמיג. לנגד עיני צף ועלה פלאשבק בן שבועיים שלושה: אז, באחד ממפגשי המועדון, ביקש חבר לבדוק איזה ברגים יש לי - כי יש לו אותו ג'נט והוא צריך - וגילינו שהברגים בגלגלים שלי לא ממש ניתנים להברגה. במילים אחרות הזמן התיך אותם אל הגלגלים, ואין מצב לסובב עם צלב (יצא חרוז). אז הוא שאל אותי "ומה אם יהיה לך פנצ'ר?", ועניתי לא ממש ברצינות "אז אני אזמין גרר". נו, במקרים כאלה חייבים לפעול לפי החוק (של מרפי). אז יש פנצ'ר. עכשיו הבנתי שיש פה תסבוכת קלה: הגלגל לא יוצא, אז צריך לנסוע לפנצ'ריה, לשלוף את הברגים עם המכשיר החשמלי. אבל אם נוסעים, מה עם הבורג שבצמיג? אם הוא בולט החוצה כל כך, יכול להיות שבפנים הנקב קטנטן, ועדיף להוציא את הבורג שלא ייכנס יותר, אבל יכול גם להיות שאני מוציא את הבורג ו-ווששששש... כל האוויר תוך 2 דקות בחוץ. ומה אם הפנצ'רמאכער ישבור בורג? הרי זה יכול לקרות אם הם תקועים, ואז כל הגלגל תקוע, צריך ללכת למוסך... הקיצור, אמרתי נחכה עוד יום ונראה אם האויר יוצא או שהצמיג שומר על מצבו. בינתיים התזתי קצת ספריי שמן חלודה על הברגים מכל הכיוונים, בתקווה שמשהו יעבוד (וכאן יש לציין שהספריי, היה קצת ישן, והמתז תקוע. היה צריך ללחוץ חזק. איזה כיף, כתמים של שמן על החולצה...) יום שלישי בבוקר. תכננתי לצאת החוצה ולראות אם הספריי עבד, לנסות לפתוח הברגים. אבל גם ביום הבחירות, מרפי עובד. חתכתי את היד מהקופסא של הטונה (לא, זה לא דבר שקורה לי בקביעות, פעם ראשונה בחיים אחרי 30 שנים שאמא מזהירה שזה יקרה...). ידעתי שאין מצב עכשיו לפתוח ברגים, ואין למי לצלצל - בחירות, שבתון, כולם ישנים או נסעו צפונה לטייל. OK. האופציה הבאה: למלא קצת ספריי נגד תקרים לתוך הצמיג (כזה שמנפח ואוטם את הצמיג באופן זמני), ולנסוע לפנצ'ריה. חיברתי את הספריי לוונטיל, ולחצתי. כלום, נאדה, זרם לבנבן ואיטי מזדחל בצינור. מה שכחתי? אה, כן, ככה זה כשאתה נחתך ביד, הקואורדינציה משתבשת ואתה שוכח לעשות את הדברים הטבעיים... לא ניערתי את הספריי! טוב, לא רציתי לנתק את הצינור כדי שלא יישפך החומר שכבר יצא, וגם לא יכולתי לעצור את ההתזה - הבקבוק ננעל על מצב התזה ולא כתוב איך להפסיק... טוב, אז אין ברירה, ננער אותו כמו שהוא. כמובן - שפריץ אדיר פורץ מכל הכיוונים, מהבקבוק, מהצינור, מהוונטיל... הידיים שלי מכוסות קצף. "מצויין" אני חושב לעצמי "אם זה טוב לפנצ'רים, זה בטח טוב גם לחתכים בידיים". ברור לי שכמעט כלום לא נכנס לצמיג, אבל עכשיו כבר אין יותר אופציות. אני נוסע לאט לפנצ'ריה, מרחק שלושה קילומטרים, עם הבורג והכל. אני מגיע בקושי, הצמיג הישן ויבש כבר מפוצץ (שנת 98'... אני נשבע שהתכוונתי להחליף אותו מיד אחרי שאיציק יסדר את הבוקסות והתושבת מנוע, הרי ממילא אני כמעט לא נוסע בינתיים... וזה כנראה גם מה שאמרו לעצמם 2 הבעלים הקודמים). אני פחות או יותר נוסע על הקצף של הספריי, אשר מסתבר שבכל זאת עשה את שלו. סוף טוב הכל טוב, בעזרת הפותחן החשמלי הברגים יצאו ונכנסו בקלילות (החוץ היה דבוק אבל התבריג עצמו בסדר), החלפתי כבר את כל הצמיגים, ויצאתי משם לא לפני שהמוכר משביע אותי "אל תמכור את האוטו הזה בחיים!". עניין פשוט, לא? תקר בצמיג. אבל לפעמים גם הדברים הפשוטים יוצאים מסובכים...

התנסיתי עם ה-9-5 מהדגם הזה (ונדמה לי שהיה גם אותה שנה), היה אחד במשרד. היד הראשונה כנראה לא טיפלה בו מי יודע מה, כי הוא נרכש עם טורבו מושבת (והבוס שלי אז שקנה אותו אפילו לא הבחין בכך עד שהערתי את תשומת ליבו שהאוטו עגלה). זה היה אחרי משהו כמו 60-70 אלף ק"מ אם זכרוני אינו מטעה אותי. החלפת הטורבו היתה יקרה, לדעתי מעל 15,000 ש"ח. אבל עניין האמינות לחוד, הרכב עצמו חביב בהחלט כשהוא תקין - ביצועים טובים, אחיזה טובה, בלמים מעולים, נוח, והאיכות הכללית מאוד גבוהה, מבחינת פלסטיקה פנימית, איכות הרכבה, עמידות לאורך זמן ורעשים. יש גם את הטאץ' המשעשע של נורית Fasten Your Seatbelt, ללמדך כי ברכב טייסים עסקינן.

די ברור מה בחרתי, אבל בכל זאת... על המיני שמעתי דברים טובים, אבל גם לשיווק יש השפעה, ולא יעזור - לנצח אזכור שנתנו לי לנסיעת מבחן, ביום קיץ חם, מכונית שהמזגן שלה לא עבד ולחצן פתיחת החלון היה שבור. היה המון כיף ובכל מקרה, המכונית אולי נהדרת בכבישים גרמניים ולמצבים בהם נדרש קארט חוקי לכביש (ג'ימיקנה?) אבל בכבישי ארצנו הנוקשות שלה מוגזמת, עיצוב הפנים היפה אינו הכי פונקציונלי (חישוק ההגה הסתיר את מד-הסל"ד!), האיכות לא גרמנית במיוחד ובאופן כללי במחיר שלה אפשר לצפות למעט יותר שימושיות. ה-A3 תתאים לי אולי ליום ההולדת 50. מנוע ה-2.0FSI מעולה בתור אופציה לא ספורטיבית אך זריזה, האיכות ניכרת בכל, אבל המכונית כולה מבודדת מדי, מנותקת מדי, ולחצן של עכבר נותן יותר פידבק מאשר ההגה שלה. ב.מ.וו 1 והנאתה האחורית מתעוררות לחיים כנראה באיזור ה-200 כ"ס ומעלה, בדגמי הבסיס המכונית די מאופקת ולא מספקת חווית נהיגה שעולה באופן מורגש על ה-147. היא נופלת מה-147 בכל הקשור ל- value for money, בגדול. למה צריך להוסיף אלפי שקלים בשביל לקבל מושבים תומכים שבאים ב- 147 כסטנדרט? בקיצור: האלפא, בזכות הנאה, חיבור לכביש, עיצוב, חוויית נהיגה כללית, ואיכות אשר אינה מביישת את המחיר (האוטו אצלי אוטוטו 5 שנים, אכל הרבה חצץ ממע"צ וגם ממני, עובד קשה ועדיין הכל יושב טוב כמו חדש).

אולי זו הסיבה שהיא עדיין בטרייד אין, כבר איזה שנה... נסעתי עליה בזמנו: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=63018 ה-0 ל-100 לא ממש משמעותי, היתרון של המכונית הוא יותר בתאוצות ביניים, ובכל מקרה זה לא קשור ליאריס - האסטרה תיתן לך יותר יציבות במהירות של אוטובאן, היאריס אני חושב תהיה טובה יותר בג'ימיקנה (ואולי גם מהנה יותר בהרבה מקומות אחרים...)

הטיפ הכי חשוב - לא לעשות שטויות, במיוחד אם אתה בכביש מהיר. נראה לך שאתה לא בכיוון? אל תיסע מהר מדי כדי להגיע בזמן, או לחילופין לאט מדי ולחפש כיוונים, אתה תלחיץ את הנהגים לידך שילחיצו אותך בחזרה וזה לא ייגמר טוב. ובטח אל תעצור בשולי כביש מהיר כדי לקרוא מפות - אין מקום יותר מסוכן לעמוד בו. תמשיך לנסוע באופן רגוע ונורמלי עד מקום שאפשר לעצור (תחנת דלק למשל) ואם אין כזו אז עד היציאה הבאה מהכביש המהיר, ואם אתה עדיין בכביש מהיר אז תצא גם ממנו - הארץ קטנה, 10 דקות מקסימום תגיע לאיזה מקום ישוב מוכר. כשתגיע למקום כזה - תוך דקה מישהו יכוון אותך בדיוק לאן שאתה צריך.

יש לי הרבה קילומטרים על C5 וגם על האקורד זכיתי לנסיעת מבחן של כמה שעות (ללא ליווי...). C5 מכונית מעולה, נוחה ומהנה למי שמבלה בפקקים או בנסיעות מנהלתיות ממושכות, במיוחד אם האמינות היא בשמ"א (בעיה של מישהו אחר). אבל אדרנלין היא בפירוש לא מספקת, הרכות והניתוק מהכביש יוצרים תחושה כבדה ולא ממש יוצרים חשק להשתולל איתה. גם עיצוב הפנים אמנם עשיר באבזור אך יוצר תחושה מאוד "מבוגרת", מרובעת. אקורד בדיוק הפוכה - יוצרת תחושה צעירה ודינמית, אפילו יותר מהנתונים האמיתיים, הרכב מרגיש קליל ומגיב - התרשמתי שזה מסוג המכוניות שיוצרת חשק לקחת אותה בערב ל"רק עוד סיבוב קטן אחד..." קח אקורד ו-B4 (וגם 6 אם לא נמאס לך מהצורה שלה כמו שלי נמאס...) לנסיעות מבחן ותראה את מי אתה מעדיף - זה שהרכב ליסינג לא מונע ממך להכנס לסוכנות ולנסות...

תתרחק. שאסי זה באמת הדאגה האחרונה שלך עם רובר. מניסיון אישי. הרובר אולי טובה על הנייר, אבל אמינה היא לא, אתה יכול למצוא דוגמאות במצב סביר שתוכל אפילו להנות מהן וכאלה שישחטו אותך, בממוצע היא לא משהו. הרכב מאוד רגיש ונוטה לבעיות חוזרות, אם עבר תאונה לך תדע איזה בעיות יהיו לו. למכור אותה יהיה קל - במחיר של ג'סטי שנת 80. אף אחד לא ישלם על רובר שעברה תאונה כלשהי אפילו משהו שמתקרב, בקושי, בכאילו, בדחילו ורחימו, למחירון. אם אתה ממש חייב, תבדוק טוב היסטורית טיפולים. אם היא עברה הרבה במוסך בעבר, סימן רע לעתיד.

שישה ימים נסע בליסינג (קבוצה 6), ואל תדאגו - ביום הראשון שהיה תוהו ובוהו ועוד לא היו כבישים, הליסינג הפך לג'יפ כמו אצל כל ישראלי מצוי. אבל ביום השבת, נח מכל מלאכתו ובניגוד לפרשנות התורה הנפוצה (והשגויה) אלוהים אינו חושב שלא לעבוד פירושו לרבוץ כל היום על הישבן, ולכן בשבת הוא לוקח את הפרארי 250 GT הישנה לנס הרים.

אלון, תודה על המידע (המדוייק הפעם, לא תודה רוני...!) והקישור. מסתבר שמרקו לא קיבל טראומה ולא בטיח, פיז'ו הם שמנעו ממנו להמשיך ולהתחרות ב- 2005 ופרישתם ב- 2006 תקעה אותו גם לשנה זו. בינתיים הוא הולך להתחרות ב-Danish Touring Cars ולשמור מפעם לפעם על כישורי הראלי בארועים כמו פורטוגל.

מה רע? מאז נעלמו השופרות מהתשדירים של ש"ס באמת חיכיתי לראות מי יחזיר עטרה ליושנה. ועוד ברוח זו, מה אתם אומרים על מרכבת ה-NOS, סליחה, מרכבת האש של אליהו הנביא? נותן בראש לעגלה של סנטה קלאוס האלטע זאכען או מה?

לאדה? הם צריכים את זה, שמעתי שוולגה הולכים לתת השנה פייט. טוב, נו, שיהיה בריא ויתאושש. תודה על המידע.

בהצלחה דובי, הפורום הוא רעיון מצוין! אני מקווה שעכשיו, כשאתה מנהל פורום וגם כוח עולה בתחום הניווט, עדיין תמצא זמן לבקר אותנו בהרצליה מפעם לפעם...

לאחרונה נראה בתאונה הטראגית שבה נהרג הנווט שלו, פרקס, והוא יצא ללא פגע כמעט. זה היה זמן לא רב לאחר התאונה הקשה שבה התהפך סביב ציר הרוחב של המכונית, מה שנקרא barreling וקיבל זעזוע מוח. האם הספיק לו? האם קיבל טראומה? האם יחזור ל-WRC? היה אחד הנהגים החביבים עלי, והשאלה מציקה לי מתחילת העונה. מי יודע מה איתו...?

אני שם לב עכשיו, תוך קריאת השרשור - אם אני לא טועה בספירה, אזי 3 מתוך 4-5 נווטים המוזכרים כאן הם למעשה נווטות ! זה טוב בכל כך הרבה מובנים - להפיכת הספורט למשפחתי יותר, מקובל ותקשורתי יותר. מעניין אם בתחרויות מקבילות בעולם קורה אותו דבר?

תומר, אם מה שאתה אומר נכון אזי יש לכתוב מחדש את ספרי המדע, ולצד ה"מאובנים החיים" הידועים (כגון הברווזן שטוח-הרגל, דג הלטימריה ועוד כמה בעלי חיים שהתפתחותם נעצרה לפני עשרות מיליוני שנים) יש להציב את לקוחות סמל"ת. כלומר, נמצאה החוליה החסרה, אותו פרימאט שירד מהעצים, אבל עוד לא ממש מצא את מקומו על האדמה כהולך על שתיים. כאילו - אני לוקח את אשתי היקרה כדוגמא לאדם שהוא הכל אבל לא "נהג טבעי", אחת שמאז הוציאה רשיון נהגה רק באוטומט כי לא הסתדרה עם הילוכים, אחת שצריכה לשנן ציר ניווט שעתיים כדי להגיע מתל אביב לראשל"צ (ומגיעה בסוף לאשדוד. סיפור שהיה) - הנהיגה על הפנדה הדואלוגית היתה לה טבעית לחלוטין מנסיעת המבחן הראשונה ועד היום בלי שום בעיות תפעול. לעזאזל, האוטו עוד מחזיק את הבלמים שניה אחרי שעוזבים אותם, מה עוד צריך בשביל לא להתדרדר בעליה? מחולל אנטי-גרביטציה? אני קצת כועס, אם כי לא ברור לי בדיוק על מי.

כל הכבוד - נראה שהיה ארוע נהדר. קשה קצת לראות מהתמונות אם לא היו הרבה צופים או שפשוט המסלול היה ארוך כך שהצופים התפזרו לאורכו, אבל נראה שמי שהגיע נהנה. כל הכבוד גם לדובי ומעיין, בזכותכם מועדון אלפא ירכוש מוניטין של ספק הנווטים המוביל צפוי תיעוד בטלביזיה בעתיד הקרוב?

השאלה מה לעשות עם הולכי רגל. אם היה לי שקל על כל פעם שראיתי הולך רגל מרחף לו בדרכו עם טלפון צמוד לאוזן, הראש בעננים, והוא ממשיך לתוך מעבר החציה בלי לשים לב אם יש או אין מכוניות (ובספק אם בכלל מודע לכך שהוא חוצה כביש)... מה שנקרא, נהג ישראלי מצוי רק שבמקרה ללא רכבו באופן זמני.

השאלה עד כמה אתה ממהר לרכוש - בקרוב אמורה להגיע הגרנדה פונטו לארץ, היא תהיה המרווחת ביותר בקבוצת הסופרמיני (עד שתגיע הקליאו החדשה, שהיא בעלת מרווח דומה) , בטוחה (5 כוכבי NCAP), וכמיטב מסורת פיאט צפויה גם להיות מאובזרת היטב למחירה וחסכונית למדי. היא גם נראית מצויין. אבל היא גם תהיה יותר יקרה מהפונטו הרגילה (שתמשיך להמכר עוד במקביל), לפחות בעשיריה. (אני כמובן מנוע מלחוות דעה על המכונית שכן לא נהגתי בה, אבל - זו נקודת זמן מתאימה להתחיל להכניס אותה לרשימות האפשרויות)

רוני, סעיף "קלות דעת" היא העז שהתובע מכניס לכאן במטרה להוציא אותה בעסקת טיעון. קשה להוכיח את זה, ובפרט בתאונה שלא היתה מעורבת בה משטרה בזמן אמת וכאשר אין עבר לה תעבורתי מחשיד. במידה והיא לא מעוניינת לחזור בה מהודאתה הראשונית באשמה (שאז באמת היא תצטרך עו"ד), רוב הסיכויים שהיא תוכל פשוט לגשת לתובע ביום המשפט, להסכים איתו על הודאה באי-מתן זכות קדימה לפי הוראת תמרור עצור, לוותר על סעיף קלות הדעת ולקבל עונש קל יחסית - אולי גם למשוך את התובע לכיוון העונש המועדף עליה (שלילה או קנס).

אין הבדל בין כיכר גדולה ל"סתם כביש". אם אין סימון חיצים על הנתיבים, הפניה ימינה (החוצה) היא מהנתיב הימני (חיצוני) בלבד, ואז הרכב שיצא מהכיכר במקרה זה אשם. אם יש סימון חיצים שלפיו הנתיב הימני מיועד לפניה ימינה בלבד והשמאלי (פנימי) מיועד גם להמשיך בכיכר וגם לפנות החוצה, הרכב שהמשיך ישר מהנתיב הימני אשם. יש כמובן גם עניין של מהירות הנסיעה, כמה הכיכר היתה צפופה, נהגים שחנו על נתיב הנסיעה הימני (ראה כיכר המדינה, בד"כ) וכו'...

נשמח לראות את כל חובבי אלפא רומיאו באזור - אם תהיה נוכחות יפה (כפי שאכן צפוי) המפגש יהפוך לארוע שיערך בתדירות קבועה, במקביל למפגשים השבועיים של המועדון בהרצליה.

סושי או סטייק? טניס או פוטבול? ג'ינס או חליפה? בקיצור, קל או כבד, יפנית או גרמנית, זו השאלה. שתיהן מכוניות מנהלים ראויות. האקורד מאוד נעימה, קלילה, אפשר להתחבר אליה בקלות והיא מהנה (גם אם בוודאי לא מושלמת) לנהיגה. הפאסאט - יותר כבדה, מרגישה קצת יותר מנותקת (לא דווקא ההגה אלא תחושה כללית), יותר סולידית, יותר בטוחה.

מייקל, זה אתה הקבוע מהטוקבקים ב-YNET? אילן - אל תדאג, לא באמת נעלבנו, אתה לא צריך להתנצל, מותר לך להגיד את דעתך (רק לא בפורום של IAROC )