alfa_draco

קרוב משפחה צעיר סיפר לי ששוטר תפס אותו, או ליתר דיוק את אבא שלו, לפני כמה זמן - האב נהג, והוא ישב לידו ולא היה חגור. השוטר שעצר אותם אמר שלפי החוק הוא צריך היה לתת דוח לאבא, אבל החליט להעניש את הבן כי הוא נהג חדש וצריך לחנך אותו, ולכן רשם את הדוח על שם הבן. לאחר שהסתכלו על הדוח ראו שהשוטר רשם תאריך שגוי - של יום קודם לכן. באותו יום האבא והבן היו בחו"ל. לצערו, הוא חתם על הדוח... השאלות הן: 1. האם החוק מאפשר לשוטר לבחור אם לתת דוח לנהג או לנוסע? אם באמת החוק מחייב לתת דוח לנהג, האם יש תוקף לדוח שניתן לבן? 2. האם התאריך השגוי הוא מסוג הטעויות שפוסלות דוח, או לא? האם הם יכולים לנצל את העובדה שבתאריך הרשום היו בחו"ל? (אני חושב שלא, ובטח שלא ינסו את זה לפני שופט...)

והרי זה מצויין! רק חבל שהמבטים הם בשביל להתאפר.

אתה קונה למישהו פורשה 911 מתנה, אבל יש לך כסף רק לדגם הבסיסי ואתה רוצה שהוא יחשוב שקנית לו GT3 RS?

נו, אז הוא בטח יהודי !!! (מי ראה את "האוליגרכים" בערוץ 10... ) אז למה שלא יעשה עליה. אפשר כבר להוסיף את הטאסקן לסקרי "מכונית החלומות" של הפורום?

יש לי הרגשה שהזוועה המוטורית שחשים בכל פעם שעוקפים רכב חדש שנוסע 50 באיילון, ומגלים שבתוכו אדם מבוגר המדבר בטלפון הסלולרי, היא כאין וכאפס לעומת העתיד לבוא אם טלפונים בשיטת push to talk יתרבו כאן. חלק מספיק גדול מהאוכלוסיה נמצא כנראה על מגבלות האחיזה השכלית שלהם כאשר הם נדרשים לדבר בטלפון תוך כדי נהיגה. אלוהים ישמור אותנו כאשר בנוסף לכל הם יידרשו גם ללחוץ על כפתור בכל פעם שהם רוצים לדבר ולעזוב אותו כדי להקשיב! שלא לדבר על שליחים על קטנוע (קהל יעד קלאסי לטלפון p.t.t. - זה חוסך למעסיק כסף), שתוך כדי השתחלות בפקקים גם ינסו לדבר עם הבוס או עם הלקוח... ואגב - הולכי רגל שמדברים בסלולרי תוך כדי חציית כביש אינם יותר טובים. אני לא יודע מה אפשר לעשות נגד זה... לדעתי, המשטרה צריכה לתת כפל קנס על דיבור במכשיר p.t.t. תוך כדי נהיגה. לא יודע מה איתכם, אבל אני חושש... ראו הוזהרתם...

גלעד, לא יודע מה יש לבנדוד שלך... משהו בן יותר מ-3 שנים אני משער? אולי גם יותר מ-10?... גרשון - המצחיק שכשקניתי את ה-147 אני חששתי מהמוניות. סמל"ת סיפרו לי בשמחה שהזמינו כבר איזה 200, בטח חשבו שזה עושה עלי רושם - בפועל זה כמעט גרם לי לוותר... בדיעבד הסתבר שעמישראל הגאונים לא קלטו את ההזדמנות ולא קנו, לדעתי עד היום לא מכרו 200. יכול מאוד להיות גם שאם אז כשהמכונית עלתה 100K היו קונים יותר, אז היום היא לא היתה עולה כל כך הרבה. המכירות הנמוכות מנעו מאלפא רומאו לתת לסמל"ת מחירים טובים. מבחינתי כמובן ההשקעה השתלמה - זהו מקרה יוצא דופן בהיסטוריה, המחירון שלה היום הוא כמו המחיר שלה כחדשה לפני 3 שנים יצחק לוי אכל אותה...

במלאת 3 שנים לחיינו המשותפים, הגיע העת לסיכום ביניים. מה היה לנו? דברים טובים, רעים, הפתעות ואכזבות... הכל (כמעט) כאן: נסתכל קודם כל בקנקן, אחר כך במה שבתוכו. מבחוץ, המכונית הזו יפה בעיני היום ממש כמו בפעם הראשונה שראיתי אותה. עכשיו גם כבר אפשר לראות כי היא לא סתם התיצבה מחוץ למחנה אלא הובילה אותו, וכיום להגיד על מכונית חדשה שהיא "מזכירה את 147" זו מחמאה שמעצבים רבים שואפים לה. התחילה בזה מאזדה 3, ולאחרונה ראינו את זה עם ב.מ.וו סדרה 1. בקיצור, לא סתם אימפקט חד-פעמי, אלא קלסיקה מודרנית אמיתית. מבפנים, אותו כנ"ל. מכונית שמרגישה בבית מיד כשמתיישבים בה, וגם לאחר 3 שנים היא עדיין נעימה ולא נמאסת. כיף לחזור ולהתיישב בה בסוף יום עבודה ארוך. החומרים, ככל שניתן לראות בעין, החזיקו מעמד מצויין – כל חלקי הפנים יושבים חזק במקומם ועדיין משדרים את אותה תחושת איכות כפי שהיו כשיצאו מהניילונים. הכסא תומך ועוטף את הנהג, ההגה נופל לידיים כמו שצריך, הדשבורד – מלא חיים אבל לא מסנוור. אין טענות. איפה בכל זאת יש טענות? ובכן, המכונית בהחלט לא שקטה היום כפי שהיתה בתחילה. רעשים כלליים מכיוון המתלים באים והולכים לפי מצב הדרך, מזג האויר או מצב הרוח. זה לא נורא, ובדרך כלל נעלם אחרי כמה דקות נסיעה, אבל זה בהחלט מעצבן. נורות אור הדרך, היו מתחלפות בתדירות בלתי סבירה בשנתיים הראשונות, משהו כמו 5-6 החלפות. ככל הנראה בהחלפה האחרונה שמו נורה מסוג אחר ועכשיו טפו-טפו, הכל בסדר כבר שנה. מנגנון הפתיחה של הגג-שמש איננו מושלם, אם מסובבים מהר מדי הוא "מפספס" מצב. פעם אחת המנגנון נתקע לגמרי ולא ניתן היה לסגור את הגג, מה שהצריך הגעה למוסך. כמו כן, חלק מהתצוגות הדיגיטליות (רדיו וכו') הופכות בלתי קריאות לחלוטין באור יום, מה שבהחלט מפריע. חויית השרות במוסך המרכזי של סמל"ת היתה בהחלט יותר טובה ממה שרבים מתארים. בסה"כ הייתי שם לטיפולי 20 ו-40 אלף (מחיר סביר בהחלט. ב-60, כנראה, המצלצלים יתחילו להשפך...), החלפת נורות (לפעמים רצו כסף, פעמיים החליפו בחינם, בסה"כ אין טענות), ותיקון מנגנון הגג (טיפול מהיר ובמסגרת אחריות). הטיפול ברעשים לעומת זאת לא היה משביע רצון, החליפו כמה חלקים, המצב השתפר במעט אבל לא לגמרי. ונעבור לנהיגה... נתוני הבסיס הם קצת בינוניים, לפחות על הנייר – מנוע 1.6, 105 כ"ס שצריכים להניע קרוב ל-1,300 ק"ג לא מבטיחים ביצועים ספורטיביים. המציאות בהחלט טובה יותר מהנייר. למנוע ה-TS לוקח קצת זמן להפתח, אבל כשהוא מגיע לשיא כוחו הוא לא מאכזב. בזינוק התחושה אכן קצת עצלה, אבל מעל 2,000 סל"ד הוא תופס פיקוד, ומשם עד לשיא ההספק הוא מושך בכיף ובאורך רוח, ותמיד מצליח לספק קצת יותר כוח ממה שאפשר לצפות. אורכם של ההילוכים הגבוהים, והגמישות של המנוע ברוב טווח הסל"ד, מאפשרים כמעט תמיד עקיפות מהירות ובטוחות. לעומת זאת, החולשה בסל"ד נמוך יכולה בהחלט להקשות על יציאה מהירה מעיקולים חדים, מה שאומר – במהירות איטית, בחירה נכונה של הילוך בכניסה לסיבוב היא קריטית. זה יכול להיות קצת לא נעים, לנסוע במכונית כזו שהיא באמת מטוס קטן בעיקולים המהירים, ואז לגלות שביציאה מאיזה היירפין בעליה האוטו פשוט לא סוחב... בקיצור – מדובר בשילוב של 80% מטוס ו- 20% עגלה. בגדול, כמכונת נהיגה האוטו בהחלט איכותי ומהנה, אם כי לא מספיק "הדוק" לנהיגה באמת ספורטיבית. לצד השלילה, הוא אכן רך יחסית למכונית בעלת יומרות ספורטיביות, ויוצא מהר יחסית לתת-היגוי. לצד החיוב, ההגה מספיק טוב ומתקשר, ותת-ההיגוי הדרגתי ונשלט, כך שבהחלט קל לזהות את הנטיה ולטפל בה. כמו כן, המכונית בהחלט שומרת על יכולת ניהוג גבוהה גם בנסיעה מהירה בכבישים משובשים יחסית, ואינה נוטה לעקוב אחרי כל סריטה בכביש כמו מכוניות ספורטיביות יותר. כמובן שלא כדאי לנסות את זה בכביש יותר מדי משובש – כידוע, נעילת בולמים קדמיים עשויה להצריך פרידה מכאיבה מהקרטר. המכונית מאוד סובלנית לטעויות, וגם בבלימה חזקה בהחלט בסיבוב קשה לגרום לה להיגוי יתר. חובבי הנהיגה הקיצונית ירצו בוודאי לטפל בעניין זה בהקדם, ויש היום מספיק אופציות וקיטים מותאמים ל-147 שיאפשרו להקשיח אותה. עוד דבר שכדאי לשפר – הבלמים. הם די טובים באופן כללי, מאפשרים שליטה מצוינת בעוצמת הבלימה ובסופו של דבר גם נותנים כוח בלימה טוב, גם ה-ABS מצויין, אבל בנהיגה רצופת בלימות חזקות הם דועכים מהר מדי. שדרוג הדיסקים הקדמיים וצנרת הבלמים בהחלט מומלץ. סיכום: מכונית מהנה, אפילו מאוד מהנה, אבל לא די הדוקה לחוייה ספורטיבית אמיתית. יפה, איכותית, אם כי יש עדיין מקום לשיפורים. למרות הכל, פשרה מצויינת – קומפקטית נוחה ומפנקת, עם יכולות נהיגה מעל הממוצע, עם אופי ויופי שקשה למצוא במכוניות אחרות. לפני 3 שנים, ב-100,000 ש"ח זו היתה מציאה מדהימה. ב- 120-130,000 היא יכולה גם היום להיות מאוד אטרקטיבית. ב- 150,000 ש"ח בלי ספק צריכה להיות התאמה מאוד גבוהה לדרישות מאוד ספציפיות של נהג כדי שהיא תהווה אופציה ראויה לקניה. מה הלאה? הגיע הזמן להחליף אוטו. אילו הייתי צעיר בכמה שנים, הייתי בטח הולך עכשיו לעשות סיבוב מבחן על קליאו ספורט או מיאטה. היום לא בא לי עליהן. אני אמתין ככל הנראה לנסיעת מבחן על ב.מ.וו. 1, ואולי גם אעשה סיבוב על מיני קופר, אבל ה-147 2 ליטר היא עדיין ולמרות הכל המועמדת העיקרית להיות הרכב הבא.

עצה קטנה לשפויים שביניכם - נצלו את המקרה לעשות קצת יחסי ציבור חיוביים לעצמכם. בפעם הבאה שמגיעים שוטרים, תגשו אליהם, ספרו להם שאתם מזועזעים מהמקרה, שאתם לא מכירים את הבנאדם ומתנערים מהתנהגות כזו, שאתם חושבים שזו התנהגות ממש מסוכנת וכו' וכו'... תפתיעו אותם. זה ישתלם. קצת פוליטיקה, חבר'ה, לא להתבייש !

ניחוש אחד מה בחרתי... רמז: היא תהיה אדומה. למה? כי אני מרוצה מאוד מה-147 שלי, ורק טבעי לשדרג אותה בתוספת של עוד איזה 45 כ"ס, ועוד כמה צעצועים נחמדים. אגב, במקרה הזה זו לא מכונית חלומות, אלא סביר להניח המכונית הבאה, בקרוב.

ה-FIA גם הודיעו שהחל מהשנה הבאה, כל נהג ששמו מיכאל שומאכר יחוייב לנהוג עם יד אחת קשורה.

אגב, תיאורטית הדבר אפשרי. גרמניה, כידוע מורכבת מספר מדינות (או קנטונים, שכחתי איך הם קוראים לזה), ולא בכולן המדיניות לגבי מהירות מרבית היא מתירנית כפי שאנו חושבים. בחלק מהם דווקא יש אכיפה משטרתית, ושם דווקא גשרים הם מקום המארב המועדף לניידות. באחת הפעמים שנסעתי שם הראו לי ניידת כזו על גשר. הסבירו לי ששם המטרה היא לא לעצור את העבריין, מכיוון שלעמוד על שוליים של כביש מהיר ולעצור רכבים זה מסוכן ביותר (טוב, הם לא עשו קורס "עמידה נכונה בשוליים" כמו דרדסי ארצנו האמיצים). הם פשוט מצלמים ושולחים הביתה. אגב גם שם, הם כמעט לא מתייחסים למכוניות פרטיות, הם אוכפים בעיקר נגד רכבים ציבוריים, משאיות וכו'.

"פגע וברח" זה לא סתם עוד עבירת תנועה. על דבר כזה - בהנחה שבעל המונית אכן נהג בה ולא יצליח להוכיח מישהו אחר נהג בה - הוא יאכל אותה בגדול, אין כאן בכלל ספק.

פליקס, תודה, אבל - כל המקומות האלה - גם כל כך צפופים? אחותי עשתה השבוע טסט בנתניה איפשהוא, היא אמרה שהיא לא חיכתה בכלל, ישר נכנסה לבדיקה. אז לנסוע לנתניה בשביל זה אין לי כוח, אבל אם מישהו מכיר מקום כזה יותר קרוב, שהוא גם כזה "בלתי ידוע" ואין בו עומס, אז שווה לי לנסוע. דרך אגב - זה טסט, לא בדיקה לפני קניה; מה זה משנה אם הם חאפרים? תקנו אותי אם אני טועה, המכון מרוויח יותר מלהעביר הרבה רכבים מאשר מלהעביר אותו רכב פעמיים, חאפרים דווקא יעדיפו להעביר כל אחד - לא ככה? הרכב שלי כמו חדש, אין מצב שינסו לשכנע אותי להחליף לוחית רישוי, למשל, או משהו כזה.

אני צריך מחר לעשות טסט לרכב. בעקרון אני הולך כל שנה לדינמומטר יד-אליהו, כי זה הכי קרוב למשרד. אבל שם תמיד לוקח שעות, המקום עמוס בטירוף. מישהו מכיר מכון רישוי בסביבה שאיננו עמוס? יש בכלל דבר כזה, או שכולם אותו דבר. ועוד שאלה, כי לא עונים שם בטלפון - אם בכל זאת דינמומטר למישהו יש מושג מתי פותחים שם בבוקר? (מתנצל על השאלות הטרחניות והנעדרות עניין מוטורי רציני... )

אגב, רוב עובדי ההיי-טק אינם באמת יותר חכמים, אבל הם בהחלט יותר חושבים את עצמם חכמים. יכול להיות שזה קשור?

לי עשו את זה פעמיים, בתקופה שלא היתה לי חניה במשרד ונאלצתי לחנות ברחובות דרום תל-אביב המיוזעים. בפעם הראשונה, הצלחתי לצאת בקושי רב אחרי רבע שעה של תמרונים. בסופם של התמרונים (היה חם, הייתי עצבני) עשיתי חשבון כזה: פגוש אחורי של פונטו (זה מה היה לי אז) - הוכיח עצמו כבר כחזק למדי. דלת צד של סובארו (החוסם) - ידועה כפחות חזקה. לקיחת תנופה של כמה מטרים, רברס לדלת של הסובארו, השארת סימן קטן אך מובהק, והסתלקתי משם בשמחה. אחרי זה כמובן חשתי בושה, איזה ערס נהייתי, נו-נו-נו. בפעם השניה, לא הצלחתי לצאת, ולכן גם לא יכולתי להשאיר נזק, וכנראה טוב שכך. כי מי שחסם אותי נראה כרכב רגיל, אבל כשבעליו חזרו התברר שהם (הפתעה הפתעה) שוטרים. ולא סתם שוטרים, אלא חוצפנים, או יותר נכון אני הייתי חוצפן שציפיתי מהם להתנצלות (קבלתי משהו דומה להתנצלות: "עוף עוף מפה וסתום ת'פה").

לא ברור ההתעלמות שלך מ-147. זה בדיוק מה שאתה מחפש, לא? - 147 1.6 (105 כ"ס) עולה 150,000. - מראה ספורטיבי / פוזה - יש. - מנוע - לא ממש חזק, אבל גם לא עגלה, ומאוד חלק ונעים. - הנאה בנהיגה, 10 דרגות מעל היונדאי קופה, האמת אני מתבייש להזכיר את שתיהן באותו משפט (וכן, נהגתי על היונדאי) - הנאה בשהיה במכונית - יופי, נוחות, עיצוב שלא נמאס. בלי הקלסטרופוביה של רודסטר מקופל-גג או היונדאי הנ"ל. - הרבה יותר מיוחדת מהמאזדה 3 שהפכה המונית בערך 2 שניות אחרי שהגיעה לארץ (אפילו לפני, בעצם). אבל יודע מה, לא רוצה - לא צריך.

סתם נקודה למחשבה... ככל שהספוילר גבוה יותר ככה הוא פחות פוגע בשדה הראיה לאחור (אני מתעלם כרגע מתכונותיו האירודינמיות, שמעניינות למרבה הצער 1% מבעלי הספוילרים). ומשקלו מן הסתם קל מכדי להשפיע ממש על מרכז הכובד של הרכב.

המודגש באדום גם דורש בולמים קשיחים ומיגון נאות לקארטר, מנסיון עצוב (לא שלי). יש קפיצה רצינית בתחילתו. הכביש לכשעצמו מדהים. זהו בדיוק ! מי שיש לו ביצים של בת-יענה, רצוי מאוד שידאג לבולמים קשיחים ומיגון נאות ל"קארטר" על מנת שלא תהיה לו בסופו של יום חביתה מ-2 ביצים של בת-יענה.

קליאו! אם היתה אומרת אוטומטית הייתי מתלבט (תקלות וזה), אבל ידנית - קליאו. חוץ ממה שנאמר, היא גם בטיחותית מאוד יחסית לקטגוריה (אולי הכי בטוחה בקטגוריה), מה שחשוב מאוד אם שמים בתוכה את אמא. גטס אהובה על הרבה אנשים נטולי חוש מוטורי, אבל זה עדיין לא הופך אותה לטובה יותר. אנשים לפעמים נוהגים על רכב טוב יותר והם אפילו לא מודעים לכך שהרכב שהם יושבים בו מתנהג טוב יותר, אוחז טוב יותר ואולי לפעמים אפילו מציל אותם מאיזו החלקה שאף אפילו לא ידעו שהם מתקרבים אליה, לכן צריך להזהר מתסמונת "אין לה דרישות מיוחדות אז יונדאי זה מספיק טוב". זה מספיק טוב לאנשים אחרים, לא לאמא! בין קליאו לגטס ממוקמת לה בנוחות הפונטו, מכונית בהחלט חביבה וטובה ולדעתי אולי אפילו תאפשר שנתון קצת יותר מתקדם (או קצת פחות קילומטרז') מקליאו מקבילה. למי שלא רוצה קליאו זו אופציה טובה. אין סיבה לחשוב על משהו יותר גדול ובזבזני מאלה.

http://iou.co.il/shop/product_data.asp?ID=21&Quant=1&Vendor=7 מישהו מכיר את זה? מצד אחד זה נראה רעיון נחמד, מצד שני אם זה לא מספיק מדויק זה גרוע... מהקצת שאני יודע על איך בונים מד-לחץ אויר, אין סיבה שאי אפשר יהיה לעשות את זה מדויק, אבל אי אפשר לדעת אם לא בודקים.

הדרך הטובה ביותר לבדוק חדשנות - מי רושם הכי הרבה פטנטים. אלופת כל הזמנים ברישום פטנטים מוטוריים היא ג'נרל מוטורס, אבל רובם מלפני שנים רבות, ומעשור לעשור הם יורדים בטבלה. ב-2002, יצרני הרכב שרשמו הכי הרבה פטנטים הם: 1. מיצובישי (מעל 1000 פטנטים, אבל לא כולם בתחום הרכב) 2. הונדה (653) 3. יונדאי (391, אבל לא כולם בתחום הרכב) 4. פורד (389) 5. דיימלר קרייזלר (304) 6. טויוטה (296) 7. ניסאן (249) 8. ג'נרל מוטורס (190) 9. רנו (180)

ה-156 והסאאב נותנות פרשנויות שונות לאותה מטרה - ייחודיות ואיכות נהיגה. ל-156 יתרון בהנאה, בביצועים (סאאב אירו קצת יקרה מדי, אני חושב...) ובעיצוב הפנים, לסאאב יתרון של תדמית סולידית ו"מנהלית" יותר, היא קצת יותר שקטה וגם משדרת קצת יותר חוסן. בשתיהן נהגתי, שתיהן מעולות. שתיהן מאבדות ערך כמו מים ממסננת, ויקרות בטיפולים. בוולוו הנ"ל נהגתי ולא נהניתי, היא לא נוחה במיוחד ואין לה יתרון מיוחד. אגב הסובארו, אם הוא בקטע של מכוניות בסגמנט הזה עם מנוע 3.0, אפשר לשקול גם את הסיטרואן C5 3.0, שנותנת את הנוחות הגבוהה ביותר ברשימה, אבזור מרשים, ביצועים ואחיזה מצויינת. אמנם, לגבי היופי אפשר להתווכח... לגבי האקורד - אני מבקש, אם הוא קונה בבקשה לא בצבע לבן או כסף

איזו עזרה בדיוק אתה צריך? אם אתה מתקשה אני מכיר כמה שיקחו את האוטו בשבילך, יבדקו לך אותו (עדיף במשך כמה ימים, בריביירה האיטלקית) ואפילו יגאלו אותך ממנו אם לא תרצה אותו. בקיצור, אחת המכוניות היותר מהנות לנהיגה בקטגורית הגודל שלה, במחיר שבד"כ כמשומשת (ועוד מ"חברה") הוא די מצחיק. לא קשה למכור אותן בכלל, מי שהפסיד עליה כביכול זו היד הראשונה - אתה מרוויח. אני מכיר בעלי 156 רבים שרובם ככולם אוהבים אותה מאוד. הסתיגות יחידה - גיר ידני עדיף על סלספיד להנאה טהורה. אבל, אם מתאים לך, לך על זה.

מה הקשר לגיל? מה זה משנה שהיא בת 17? אולי היא נוהגת על קארט מגיל 12? נכון שבארץ זה בעיה, כי חס וחלילה היא עוד תהיה טובה בזה ותרצה דחיית גיוס כספורטאית מצטיינת ויגידו לה ש"ראלי זה לא ספורט", אבל בגדול, בספורט מקצועני The Sooner The Better.