alfa_draco

1. זה רכב חדש, תסתכל בהצהרת הייצרן, אם הרכב תוחזק היטב לא תהיה עליה מורגשת בצריכה, אם לא - ממילא לא תרצה לקנות. 2. זה לא פוגע בביצועים, והם נשארים בדיוק כפי שתצפה ממכונית בעלת משקל והספק אלה. במילים אחרות - זה רכב צנוע עם מנוע שמיועד ל"ביצועים" צנועים ולא יותר. לא הייתי ממליץ על אוטומט בנפח הזה, אבל עם גיר רגיל זה בסדר. 3. תנסה. אני משער שמחיר המחירון כבר מגלם את העובדה שמגאן 2 כבר תפסה את מקומו, מעבר לזה רכב בעל ביקוש ממוצע - יש כאלה שאוהבים אותו, יש כאלה שלא מוכנים לקנות רכב צרפתי. 4. אם הוא מתאים לך מבחינת גודל ביצועים וסגנון כללי, מומלץ. רכב אמין (בעיקר עם גיר רגיל), בטיחותי, נוח למדי.

יש קצת אלמנטים של 147 אבל בגדול היא לא ממש דומה, הפרופורציות, הפוזה, הרושם הכללי שונים (לשם השוואה - ב.מ.וו סדרה 1, שיש בה אלמנטים ב.מ.וו-ים - כריס באנגליים קלאסיים ובכל זאת דומה ל-147 בגלל הפרופורציות והקווים הכלליים). הסיאט הזו דווקא נראית כמו אלתיאה משוטחת, וזה לא ממש מפתיע. סיאט מאמצים לעצמם קו ייחודי, שזה לא רע בפני עצמו - רק חבל שהקו הזה לא נראה ממש "לטיני ולוהט". אפשר לומר שזה נראה הרמוני ונעים לעין, אפילו אוירודינמי, אבל בטח לא משדר אדרנלין.

מיהו מי - תחליטו אתם, רמז: אף אחד מהם אינו טוב במיוחד, וגם לא חכם במיוחד... חלפתי קודם בנמיר, ותוך כדי עמידה ברמזור לפני רכבת צפון אני רואה מחזה משעשע משמאלי: נהגת בגולף מגיעה משאול המלך, ופונה ימינה לנמיר (הפניה חופשית). מאחוריה נהג מבוגר באמריקאית גדולה (הכוונה למכונית אמריקאית, לא לרוזאן בר). הנהגת מאיטה עד מהירות הליכה כמעט, למרות ששטח הראיה שלה רחב והיא אמורה לראות שהכביש פנוי. וכמובן שהוא פנוי - כי לתנועה שממשיכה משאול המלך ישר יש ירוק ברמזור. האמריקאי צופר לה. הנהגת מגיבה באופן הצפוי ביותר, ובולמת. הנהג צופר עוד ו... נכנס בה מאחורה. סתם כך. חוסר קואורדינציה, מהסוג שבדרך כלל מונע מישראלים לבלום וגורם להם לצפור במקום, הפעם זה ממש גרם לו לתת גז. שניהם נעצרים כמובן, ומצליחים לחסום כביש פנוי לגמרי...

ומקום לתגובות... כאן: http://motobike.msn.co.il/motobike/news/news.asp?id=1778 לדעתי זה יעבור! רק הש"סניקים בטח יתנגדו, כי זה "משחית את הנוער"...

במחשבה שניה, אני דווקא כן צופה מכוניות מעופפות - של כל הנהגים שיעשו כמצוות חיים הכט ו"ישברו ימינה חזק" ברגע הלא נכון...

כמובן שאף אחד לא יודע מה יהיה עוד מאה שנה, אבל נגיד 5 שנים קדימה: 90% מהמכוניות יהיו אוטומטיות עם אופציה ידנית (או רובוטיות עם אופציה אוטומטית). 90% מהנהגים לא ישתמשו באופציה הידנית. 90% מהמכוניות יהיו מונעות ע"י כרטיס חכם, כמו של מגאן II. ל- 90% מהגנבים יהיה כרטיס עוד יותר חכם. 90% מהמכוניות יהיו מצוידות במע' ניווט לוויני ומפות דרכים. זה יהיה מצויין - בחו"ל. בארץ, 90% יסתפקו באופציה זולה יותר שתגיד להם רק איזה פקק קצר יותר ומתי עדיף פשוט לא לצאת מהבית. 90% מהמכוניות יצויידו במכשיר התרעה שמצפצף כאשר הנהג נרדם. 90% מהנהגים ילחצו על Snooze וימשיכו לתוך העץ. חוץ מזה, יהיו הרבה מכוניות היברידיות, הרבה דיזל, הרבה קומבינציות משונות שחוסכות 0.06% מהוצאות הדלק עבור פלחי שוק מאוד ספציפיים, למשל אל תופתעו לראות מודעה כמו "אם אתה נהג מונית שכל ערב אי-זוגי לוקח גם 2.5 חברים בממוצע לבילוי במרחק 15 דקות נסיעה מביתך ומעלה, כדאי לך לרכוש רכב בעל 70% הנעה דיזל-גז קדמית ו-30% חשמלית-סולארית אחורית". זה יחסוך לאותו בעל מונית 13 ש"ח ו-29 אג' בחישוב שנתי, ויאפשר לו להוסיף את המנוע שלו לרשימת הנושאים שבהם הוא לא מבין כלום ושעליהם הוא מקטר לפני הנוסעים שלו.

תכניתנו "תעלומות בכבישי ישראל" תדון הפעם בקו הצהוב, זה שמפריד בין נתיבי התנועה הרגילים לנתיבי התחבורה הציבורית - נת"צ בלע"ז. הבנה מעמיקה של מסתורי הקו הצהוב והשפעתו הטמירה על ערפילי מחשבתו של הנהג הארצישראלי המצוי, עשויה לסייע בעתיד לתיקון דפוסי הנהיגה של הארצישראלי הנ"ל, ומכאן חשיבותה הרבה. הנה דוגמא שנקלטה בעדשת מצלמתנו (טוב לא ממש נקלטה בעדשה, אבל הפעילו את הדמיון). כתבנו יוצא מתל אביב בדרך נמיר צפונה, כאשר באיזור הפלנטריום מצטרף לכביש נת"צ שכזה. מימינו של כתבנו נוסעת וולוו. משמאלו ומאחוריו מכוניות נוספות. לפתע נחתך מסלולה של הוולוו בקו צהוב, שכן הנתיב בו היא נוסעת הופך לנת"צ. נהג הוולוו הנחרד מהתקרבות הקו שובר שמאלה בבהלה, ומציל את נפשו ברגע האחרון. כתבנו מתמרן בקושי כדי להמנע מתאונה. אמנם באותה שעה הנת"צ פתוח לכל, אולם צדק נהג הוולוו - עם קו צהוב לא משחקים. מה בעצם קורה כאן? איך ייתכן שכל כך הרבה נהגים ארצישראלים מצויים, כאלה שאפילו עקיפה על פס לבן אינה מרתיעה אותם, נמנעים מלעבור את הפס הצהוב אפילו כאשר הנת"צ מותר בנסיעה? איך זה שתצפית קלה על הנת"צים בואך תל-אביבה תגלה לכם שהם ריקים כמעט לחלוטין גם בשעות שהם מותרים, גם כאשר הנתיבים הרגילים עמוסים, וכתבנו נהנה בכל פעם מחדש מנסיעה סולו עליהם, תוך גילוי מחדש של ההנאה הישנה שכמעט נעלמה, הגלומה באפשרות לנהוג בלי דודה דבוקה מלפנים ודוד עצבני דבוק מאחור? מומחה פסיכיאטרי אותו פגשנו העלה השערה כי הקו הצהוב מייצר אצל הארצישראלי פלאשבאק היסטרי של מלחמות המכבים, וכתוצאה מטראומה זו הוא מדמה שהקו הצהוב הינו חומת אש העשויה לפידים - לפידים. מומחה תעבורתי עימו שוחחנו, טוען כי התופעה נובעת דווקא מהכבוד הרב שרוחש הישראלי משחר ההיסטוריה כלפי נהגי אוטובוס ומוניות, ובכך נדמה בעיניו הנת"צ כשטיח אדום בוהק המונח בכניסת ה-VIP של מועדון אקסקלוסיבי במיוחד, והרי לא יעלה על דעת איש לדרוך על השטיח האדום של המכובדים - אפילו אם המועדון נפתח רק עוד שלוש שעות. בכל מקרה, ברור שהילה של מסתורין וכבוד אופפת את הקו הצהוב - וגדולי המומחים עמלים בשאלה, כיצד ניתן להעתיק את אותה ההילה גם לתחומים אחרים - לדוגמא, הרמזור האדום, הפס הלבן הרצוף והנתיב השמאלי. אנו פונים לכל צופינו, אנא שלחו אלינו פקסים וספרו לנו מדוע לדעתכם זכה דווקא הפס הצהוב לכבוד הבלתי צפוי של צירופו לעשרת הדיברות? בפרק הבא של "תעלומות בכבישי ישראל" - חידת תשע הנשמות של החתול, ובו נבדוק מדוע הנהג הארצישראלי המצוי יבלום בלימת חרום כאשר חתול חוצה את הכביש במרחק 50 מטרים, אך לא ימצמץ אפילו בחצותו במהירות מלאה מעבר חציה שילד צועד בו.

מה זה "להחליק"? אין פה שום עניין של "החלקה". ירוק מהבהב זה ירוק לכל דבר, ההבהוב יכול לעזור לך לקבל החלטה במקרים מסויימים - בעיקר כשאתה רחוק מהצומת ושוקל האצה או האטה. כשאתה כבר על הצומת במהירות נמוכה אין משמעות להבהוב, ההחלטה היא על בסיס צומת פנוי או חסום.

הישג יפה... בגדול מרבית האשמה היא של המכוניות מאחוריך, ככל הנראה של הלנדרובר שלא שמר מרחק. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם כש"החלטת לעצור בירוק מהבהב" - ההחלטה שלך כללה מבט למראה וראיה שמאחוריך יש "מיני משאית" (משאית חלוקה, אני משער)? האם בחנת את המהירויות שהרכבים מאחוריך נסעו? כי נראה לי שאם לנדרובר, עם כל הכבוד, הצליח לדחוף משאית עליך, אז אחד משניים - או שהלנדרובר הנ"ל נסע יותר מ-5 קמ"ש, או שהמשאית היתה יותר מדי קרובה אליך. חוץ מזה שהית צריך להכנס לצומת (אלא אם הוא היה חסום).

קסנטיה מכונית מעולה, בעלת נוחות, אחיזה ומרווח יוצאי דופן למחירה (וגם מעבר לו). מגהצת מהמורות אמיתית, כמעט כמו היורשת C5. האמינות בגדול סבירה, רכב שאני מכיר סחב 3 שנים ללא תקלות מהותיות למרות קילומטראז' רב (רכב חברה, נסיעות בכל הארץ). תקלות שקצת חזרו על עצמן - מערכות האזעקה והנעילה המרכזית (היו בהתקנה מקומית אם אינני טועה), נורית שמן שהיתה נדלקת ללא סיבה. הרכב הנ"ל נמכר בקלות, בלי לרדת מהמחירון (יצויין שכרכב חברה הוא ממילא היה במחירון נמוך). בתור משומשת מודל 97 כבר עבר את רוב ירידת הערך שלו, לכן לא תפסיד הרבה גם אם תחזיק אותה רק שנתיים שלוש.

הדרך היחידה לבטל דוחות מסוג זה היא הוכחה חד-משמעית לגבי הכרחיותה של החניה הנ"ל. וגם זה, לא תמיד. ביטלתי בזמנו דוח על חניה באדום-לבן, מכיוון שהבאתי הוכחה (קבלה, במקרה זה) שאותו יום קניתי מחשב והייתי חייב לעמוד באותו מקום, שהיה ליד הבית שלי, כדי לפרוק את הסחורה ולקחת אותה הביתה. מיותר לציין כי באותו אזור ידוע כי אין סיכוי למציאת חניה חוקית (מרכז ת"א). אלמלא המצאתי את הקבלה, לא היה מתבטל הדוח.

אין שום בעיה להתקין קרוז קונטרול בכל רכב שהוא. לשמירה על מהירות של 90 קמ"ש יש להניח שק קמח במשקל 500 גרם על דוושת הגז ולוודא כי אין בשטיחון הגומי קפלים שיפריעו לפעילותו התקינה של השק. אחת ל1,000 ק"מ מומלץ להחליף שק עקב בריחה טבעית של גרגרי קמח. רצוי גם שתהיה בצד שקית 200 גרם פיצוחים, בשביל נסיעות פנים-עירוניות.

יש עוד הרבה דגמים, עיינו ברשימה הבאה - http://www.pesto.co.il/health/cedditives12.htm אני אישית חושב ש- E181 מוצלח במיוחד. E127 למי שמחפשים משהו יותר פראי.

הסיפור דווקא משעשע, ה"סקר" לעומת זאת קצת משונה. ווליום זה לא כפתור On/Off, יש גם משהו באמצע. ככל שאתה נוסע בסביבה צפופה יותר (כביש עמוס, בתוך העיר וכו'), ככה צריך להנמיך את הווליום ולהיות קשוב יותר לקולות שונים מסביב - זה יכול להיות צפצוף, טרטור של קטנוע שצץ פתאום מימינך וכו'. ואם צריך גם לפתוח את החלון. אגב כשהחלון פתוח אתה יכול לשמוע בווליום מספק לכל הדעות ועדיין לשמוע את הסביבה.

אני רק רוצה להוסיף - ככל שיעבור זמן רב יותר עד ברור הנושא בבית משפט, כך יוכל הצד השני לטעון שהנזקים לאוטו נגרמו אחרי הרכישה, ובאופן כללי ינסה לערפל את העובדות. לכן חשוב מאוד שהיא תדאג במיידי לתיעוד מוסמך וחתום של מצב הרכב - שתחתים את המוסכניק שבדק לה עכשיו את המכונית על עדות (אם הוא מוכן), ואם יש מקומות שהמוסכניק יכול להצביע עליהם שרואים את העיוותים והפגיעות בבירור, שתצלם אותן. בנוסף, כדאי לקחת את האוטו למכון בדיקה (אבל אחד אחר הפעם...) ולהוציא מהם דו"ח רשמי. במקרים כאלה, תביעות משפטיות מוכרעות ע"י עובדות ועדויות.

לחדד את הנקודה - בשנתונים עליהם נשאל, היו קוואליר בשתי גרסאות, אחת עם תיבת הילוכים פרמיטיבית (3 מהירויות) והשניה חדשה יותר (4 מהירויות). לקוואליר יש מנוע לא רע בכלל - חזק, גם בסל"ד נמוך - אבל התיבה הפרימיטיבית מסרסת אותו, ויש להתרחק ממנה. התיבה החדשה יותר היא דווקא די טובה (אם כי נעדרת תחכום כמו מצבי ספורט וכו') ובהחלט מאפשרת למנוע לסחוב היטב את המכונית. לקחתי אחת כזו בעבר לירושלים - היא סחבה היטב. חוץ מזה - לחיוב, האוטו דווקא כן די אמין, בעיקר עקב העדר מערכות אלקטרוניות מסובכות. מבחינת רמת תחכום ואבזור הוא מקביל לאקסנט, לא סתם הוא היה זול. לשלילה - הוא בעל היגוי מאוד מעורפל ותחושה כללית של כבדות. בגדול - זה כמו יונדאי אקסנט חזקה יותר אבל כבדה יותר.

במילה אחת: פשוט. מכונית פשוטה, אמינה, זולה לתחזוקה (גם אחרי כמה שנים על הכביש), די חסכונית, ויש לה שוק טוב בגלל הסיבות הנ"ל. החסרונות: בשל אותה פשטות - המכונית לא מפנקת, לא נוחה במיוחד (בעיקר בנסיעות ארוכות). מבוגר שישב מאחור ימצא אותה צפופה מאוד. בנויה היטב אך מחומרים זולים למראה. ובהחלט לא למחפשים הנאה בנהיגה. אם מרבית הנסיעות שלך הן בעיר, או נסיעות קצרות מחוץ לעיר, ועיקר החשיבות זה עלות תחזוקה - האקסנט תיתן תמורה טובה. למי שמבלה זמן רב על הכביש המהיר, או מחפש קצת יותר הנאה ונוחות, עדיף לחפש בכיוונים אחרים.

לא ממש שלט, אלא משפט שהיה צבוע לה מאחור באותיות גדולות: זהירות אני בולם פתאום העליבות הכללית של המשאית מרמזת שלא מדובר בהומור מחוכם אלא במסר רציני, לפחות בעיני הנוהג בה. מעניין מה התוקף המשפטי של הודעה כזו, והאם זה תקף גם ליישומים נוספים, למשל: "זהירות, אני שותה וודקה פתאום", "זהירות, אני עושה פרסה איפה שבא לי" ו"זהירות, אני נרדם לפעמים במהלך נסיעה ותוך כדי כך יורד לשוליים ופוגע במכוניות חונות".

"איזה מזל שזה לא פלקל". וגם "קיבלתי מאזדה מליסינג. אני אאפסן את הפרארי בבוידם."

ג'רמי ודני, אתם יוצאים נגד הביקורות על חיים הכט... אני חייב חצי-להסכים וחצי-להתנגד. התכנית ברמת המוטיבציה והקונספט היא טובה, ואתם יודעים מה - אפילו לא מעניין אותי שהיא ערוכה במטרה להגביר את הרייטינג. ברור שתכנית כזו, אם לא יהיה לה רייטינג ואף אחד לא יצפה בה, לא תעזור גם אם תהיה נפלאה. אבל - יש הרבה מה לבקר את התכנית, והפורום הזה בהחלט מקום מתאים לעשות זאת. לדעתי רוב התגובות פה (טוב חוץ מההתיחסות לרנטיסי. זה לא קשור. אבל זה כיף) דווקא כן ענייניות, גם אם לעתים מנוסחות בעצבנות, וכן מתייחסות לבעיות אמיתיות בתכנית. אז קודם כל, צריך לשמוח שחברי הפורום - גם ה-100% יודעים כבר הכל שביניהם - מסתכלים בתכנית ומתעמקים בה ולא סתם מזפזפים לערוץ הבא; ושנית, אילו אני במקום חיים הכט, ומתוך ההנחה שכוונותיו טהורות ואלטרואיסטיות לחלוטין, הייתי שמח מאוד לקבל ביקורת. מתוך הסתכלות על תכניות בנושא בזמן האחרון (כמו התכנית של אילנה דיין), יש בהחלט עליה ברמה של התכניות וההתיחסות התקשורתית לבטיחות בדרכים, כמו גם הטמעה די ברורה של ההבנה שהמהירות היא לא הגורם הבלעדי. סביר שחלק מעליית הרמה נובעת מביקורות שהועברו, בעיקר ע"י עיתונאי תחבורה ורכב על תכניות שהופקו בשנים עברו. לכן - יש מקום, ויש תועלת, ויש אפילו חובה לבקר את חיים הכט, לדרוש ממנו בתור המפיק המוביל בתחום לשפר את התכניות עוד ועוד. אין בכך כל פגיעה באיש ובמטרותיו.

איך קבעת שהשלדה של הפוקוס יותר טובה מה-147? הרבה אנשים לא יסכימו איתך, כולל בוחני רכב שקבעו שדווקא האלפא טובה יותר בתור אלפיסט, שנהג על שתיהן, ומתוך הסכמה של אלפיסטים כמוני, שנהגו על שתיהן - שלדת הפוקוס טובה יותר, והגה הפוקוס מתקשר ברמה גבוהה יותר (הגה ה-147, למרות היותו קצר יותר, קל מדי). כמו כן, קוטר הסיבוב מחריד, והבלמים די וירטואליים. רומן, אני לא יודע מה עבר על ה-147 שנהגת בה, אבל הבלמים לא פחות טובים משל הפוקוס. נכון, שכמו ב-156 לנהיגה ספורטיבית אינטנסיבית יהיה מומלץ לשדרג אותם. פוקוס ו-147 שקולות מבחינת השלדה בגדול, מבחינת ההגה - אני לא יודע; שניהם טובים מהממוצע. לא טחנתי את הפוקוס מספיק כדי לדעת. לדעתי בסיכום הפוקוס נותנת תמורה טובה יותר לכסף, אבל למי שמוכן להוציא סכום גבוה יותר - ה-147 נותנת עוד דברים שהפוקוס לא נותנת: יותר הנאה אסתטית, יותר פאר, יותר אקסקלוסיביות. לא רוצים עיצוב - אין בעיה, קחו פוקוס, זו מכונית מצויינת.

יש שם פספוס מאוד מהותי בצורה של השאלות והתשובות. לדוגמא, השאלה עם הרכב שעוקף מולך, כשיש לבחור בין בלימה לשבירה ימינה. בתמונות, רואים שלימין הרכב שאמור להגיב יש שוליים גבוהים עם אבן שפה - במהירות גבוהה אני חושב שמי שישבור חזק לתוך שוליים כאלה עשוי לעוף, להנתז חזרה לכביש, להתהפך (ונכון, זה עדיף על תאונה חזיתית) ... בסרט גם רואים שהרכבים עדיין רחוקים כמה שניות. אני מאמין שהתגובה האינסטינקטיבית וגם הנכונה פה צריכה להיות בלימה קודם כל וטיפוס על אבן השפה יותר מאוחר, כאשר הקרבה בין הרכבים נהיית מסוכנת. או שאולי אני טועה? בכל מקרה, יש כאן הרבה בעיות חשובות ומעניינות, שההתיחסות אליהן גם בתשובות המוכנות וגם ב"דיון" אחרי כל שאלה, פשטנית מדי. עדיף היה אולי שיהיו פחות שאלות ויותר התיחסות מפורטת לכל שאלה.

טוב, הייתי מהנציגים הבודדים של מועדון אלפא במקום... קודם כל, באמת מצער שלא היו יותר נציגים שלנו. האמת, אני ראיתי את ההודעה בפתיחת השרשור הזה, אשר מבהירה שהמטרה היתה מפגש משותף; אבל ההודעה בפורום שלנו, היתה קצת פחות ברורה, וממנה ניתן היה להבין שזה מפגש רגיל של PSI, שחברי אלפא מוזמנים גם להצטרף (אני מקווה שאני מבהיר את ההבדל בנימת הדברים). לא נורא, אני מקווה שייעשה ניסיון נוסף בעתיד, ושהמידע יועבר בצורה הנכונה כך שחגיגיותם של הדברים תהיה ברורה. בכל מקרה - המפגש באמת היה נחמד, בסה"כ היו שם הרבה משתתפים - כן ירבו. שיהיה בהצלחה לכל המועדונים המוטוריים!

הסתכלתי עכשיו בתכנית של חיים הכט, ופתאום היתה פריצה לשידור והראו את מכוניתו ההרוסה של רנטיסי. אני לא מבין: אתה נוסע במכונית בתוך העיר במהירות סבירה, שומר מרחק והכל, ולפתע יורה עליך מסוק צה"לי 3 טילים. מה אתה אמור לעשות? א. לבלום מייד ב. להאיץ, אפילו מעל המהירות המותרת ג. לא לעשות כלום, זו לא אשמתך (המשת"פ אשם).

לא נראה לי שיש כזו מילה(כנראה טעות דפוס). וחוצמזה, וואגנר מדהים! או, יא אללה, תהיו לי בריאים... ג'ורג' אורוול? "1984"? NewSpeak וכאלה... איכשהו הניסיון לעשות רשימה של מוזיקה טובה ומוזיקה רעה נראה לי, קצת, איך לומר - אורווליאני. (דרך אגב - איך שאני כותב, יש ב-MTV קטע של Korn... בהחלט Very Bad Music !!! )