alfa_draco

אילן - כמה שלמונים (אני מבין שזה הגרסא העברית לקרדיטים, המטבע הנהוג בסיפורי המדע הבדיוני של שנות ה-80) נתנה דייהו לך כדי שתזכיר אותה באותו משפט עם ה-BRERA ? אגב, נכון שהבררה לא מושלמת. אין אלפא מושלמת. שלמות לא הולכת יד ביד עם ה"נשמה" שאתה מחפש תמיד במכוניות... שלמות יש בלקסוס (אופס - נרדמתי על המקלדת. שכחתי את האפקט שיש למילה לקסוס עלי)

לתשומת לב, אני נסעתי על FSI - לא TFSI. הבדל של איזה 50 כ"ס... בכל מקרה אני אישית אילו חיפשתי סוג כזה של רכב ורציתי יותר כוח, הייתי מחפש אותו בקרב מכונית מטיפוס ב.מ.וו 1, לא באאודי. גם על הבימר אני לא מת, היא מאוד בעייתית בהבט של תמורה למחיר, אבל היא באמת מיועדת לנהיגה. אילן - אל תתרגש... אני מחפש תמיד אופציות, אבל בסוף תמיד חוזר לארץ המגף... בכל מקרה אין מצב שאני אקנה רכב בסדרי הגודל של 200K ש"ח + בלי לבחון את כל האופציות. סתם ככה לידיעה, רוב האופציות שציינת לא בכיוון - כשאני אומר משפחתית אני מתכוון ל-4/5 דלתות, ותא מטען גדול יותר משל ה-147 (בספורטבק הוא דווקא מספק), מה שפוסל חלק מהספורטיביות שציינת. לגבי SUV - שיחפשו אותי בסיבוב, תרתי משמע

אני שמעתי ששימוש מופרז ב-BOLD לא רק שלא משפר ביצועים אלא הורס את המסך...

אלון, המשפט הזה הוא ניסיון חצי משועשע וחצי רציני שלי לנתח באופן מדעי למה הרגשתי כמו שהרגשתי (ולא, זה לא בגלל הסלט טונה מהבוקר. בדוק. כשיצאתי מהאאודי הרגשתי שוב טוב ) מה שכתבתי זו באמת הסיבה המדעית לכך שבנהיגה אתה הרבה פחות נוטה להרגיש סחרחורת מסיבובים והאצות, לעומת מצב של ישיבה פסיבית ליד הנהג. מה שאני משער שכאשר המכונית עמוסת אלקטרוניקה מדי, הנהג הופך קצת לנוסע פסיבי... וכתוצאה הוא גם מרגיש ככה... תודה שזו תיאוריה מעניינת!

עשיתי סיבוב על ה-A3 המוארכת הזו, במסגרת החיפושים אחר אופציה משפחתית יותר מה-147 ויקרה פחות מה- 159. ללמדכם כי אינני נעול על אלפא (למרות ש... מה זה... יש לי פה איזה שרשרת שקשורה לי סביב הרגל ומחוברת לטמבון של האלפא... למישהו יש מפתח?). מיד כשנכנסתי נזכרתי בימי ילדותי על ה-A3 MARK I שהיינו חורשים איתה בשדות העמק... אה לא. סליחה. אין פה היסטוריה. לפחות עד שמהנדסי אאודי לא ימצאו דרך להנדס היסטוריה מלאכותית עם תגבור כוח משתנה לתוך זכרונות הלקוחות. הדבר הכי טוב בה זה כנראה מנוע ה- 2.0FSI שאיתו נסעתי, מנוע חזק, מושך בכל סל"ד, ויש לו צליל נעים, אפילו מאוד. במצב ספורט תיבת הטיפטרוניק נותנת לו למשוך עד מעל 6,000 סל"ד לפני החלפת הילוך, וזה די והותר בשביל להמנע מהחלפות מיותרות ברוב המצבים. הרכב נוח ומשדר יציבות ומוצקות מוחלטת, אבל דווקא על הרקע הזה בולטות כל מיני שטויות, כמו רעשים פלסטיים מוזרים מאחור, "תריס" של חלון הסאנרוף שסרב להנעל במקומו והעדר דיפלקטורים בסאנרוף שגרם לרעשי רוח מוגזמים כאשר החלון היה פתוח, אפילו במהירות נמוכה. ההגה - נקודת תורפה. אומרים שההיגוי בדור החדש של אאודי/VW השתפר. לא יודע - ההגה הזה לא משדר כלום, נאדה, גורנישט. שום קשר למצב העומס או האחיזה (והפעם דווקא בדקתי היטב, במגרש ריק ומרוחק מהכביש). אם ההגה מדבר עם מישהו, זה עם מערכות האלקטרוניקה שמטפלות לבד במה שצריך. יש לזה תופעת לוואי מעניינת - תחושה לא נעימה של MOTION SICKNESS. כאשר הרכב עושה בדיוק מה שהנהג מצפה, הציפיה הזו מנטרלת את תחושות ההאצה שמגיעות מהאוזן הפנימית, ולכן מי שנוהג ברכב יכול להרגיש מצויין בנהיגה אגרסיבית ולא להבין למה הנוסע לצידו נהיה ירוק. כנראה (וזו תיאוריה פרטית ולחלוטין לא מוכחת שלי) שאאודי עושה הרבה תיקונים ועושה אותם מוקדם, שכן קיבלתי MOTION SICKNESS אחרי דקות מעטות של נסיעה באחד הכבישים הצדדיים והמתפתלים שבאלפא, וגם במכוניות אחרות שלקחתי לשם, אני עובר באותה מהירות ובסגנון נהיגה דומה בלי להרגיש כלום. עוד בעיה בהגה - המעבר הקיצוני מדי מקלילות מוגזמת במהירות נמוכה, שמזכירה את מצב CITY בפיאט, לכבדות די מלאכותית במהירות גבוהה. התוצאה - בלימה מנסיעה מהירה לתוך כיכר ו"ירייה" מתוך הכיכר להמשך נסיעה מהירה יוצרת קושי לבצע היגוי מדוייק במהלך התרגיל הזה. כנראה מתרגלים לזה, אבל זה בהחלט מיותר. לא הבנתי אף פעם ואני עדיין לא מבין למה יצרניות רכב סבורות שכבדות מלאכותית תגרום להגה שלהם להרגיש כמו הגה של למבורגיני. אם הכובד לא נובע מחיבור לגלגלים, אז הוא לא ממש במקום, האין זאת? בקיצור, נראה לי מכונית מתאימה למי שמחפש מעין "האצ'בק GT" עם רמת שימושיות מעט גבוהה יותר מאשר האצ' רגילה, עם דגש על נוחות וכוח זמין. למחפשים ריגוש בסיבובים - כדאי לחפש במקום אחר.

תביא בחשבון שיש כל מיני עגלות. יש כאלה יקרות שמתקפלות לגודל ממש קטן. יכול להיות שיהיה עדיף לך להשקיע עוד 1,000 ש"ח בעגלה כזו (לדוגמא - אני לא מומחה במחירי העגלות, אבל בטח יש פורומים גם לזה...) ולקנות רכב קטן וחסכוני, במקום לקנות רכב יותר גדול ופחות חסכוני שיעלה לך הרבה יותר בסופו של דבר. שווה לבדוק.

קניתי פנדה לאשתי לפני מעט יותר מחצי שנה. המכונית נהדרת! לפני שבוע האוטו שלי שכב אצל הזגג (אחרי שחלונו נופץ בידי בני עוולה...) נסעתי על הפנדה יומיים, ונהניתי. הבחור שאמר שאחרי הפנדה הוא רצה לחזור ל-206... ממש לא רלבנטי. גם אני שמחתי לחזור ל-147. אבל מה הקשר? שאלת לגבי מכונית עירונית. הפנדה נוחה מאוד, כולל כל מצב עירוני (פסי האטה, בורות מע"צ, חניה על המדרכה אם צריך). זריזה מאוד במהירות עירונית, וראות מצויינת לכל הכיוונים - ביחד עם המידות הצנועות, לא תמצא מכונית נוחה יותר להחנות, חוץ מסמארט (שהיא הרבה פחות פרקטית וגם פחות נוחה). הגיר הרובוטי פחות נעים אולי מתיבה אוטומטית טובה, אבל חסכוני יותר ומאפשר מצב ידני שהוא ידני אמיתי (בלי קלאצ' כמובן) - לא טיפטרוניק. בוא נגיד ככה - אם לא יתגלו בעיות אמינות בעתיד, זו הולכת להזכר כקניה מצויינת. בינתיים אני עוקב אחרי פורומים באירופה, שם פנדות נוסעות כבר שנתיים, ונכון לעכשיו לא התגלו בעיות והמכונית מצליחה שם מאוד.

נו, יאשה הרי נוסע ברכבת כי היא הכי מזכירה לו את המכוניות הישנות - רועשת, צפופה, לוקח לה קילומטר וחצי לעצור, וברור שבסופו של דבר היא תגמור במגרש גרוטאות אחרי תאונה. יש לה גם נשמה (המגולמת בשיר "קטר קיטור ישן, עמד בתחנה והעלה עשן"). (למען הסר ספק, הכוונה לרכבת ישראל. זו לא ה"רכבת" שאילן מדבר עליה בהשוואה לפורשה בוקסטר. זו כבר מתייחסת למערכת הרכבות הגרמנית, זה משהו אחר שקרוי בעברית באותה מילה עקב אוצר המילים הטכניות המצומצם של שפת התנ"ך).

כשאני הייתי בשנה שעברה הייתי בז'נבה יומיים, ולכן הייתי בתערוכה כמה שעות ביום הראשון, ולמחרת חזרתי שוב ליום שלם - אבל עשיתי את היום באיזי, כי פגשתי שם חבר'ה, דיברנו הרבה והעברנו איזה שעתיים רק ליד האזור של אלפא רומאו. אפשר בלי בעיה לדחוס הכל ליום אחד, אבל זה יהיה יום מתיש ובסוף אתה כבר סתם הולך מאוטו לאוטו בלי לשים כבר לב לכלום. לכן, אם יש אפשרות לשהות באזור יומיים ולבוא לשני חצאי ימים - תהנה יותר. מצד שני, אם אתה לבד, תשתעמם חצי יום בז'נבה, שזו - תסלחו לי - עיר משמימה בטירוף. לגבי תחבורה ציבורית - מכל מקום לכל מקום, אין מה לדאוג, השוויצרים אלופי העולם בתחבורה ציבורית מכל סוג. עוד המלצה - תביא לך איזה סנדביץ' או משהו ובקבוק שתיה לתערוכה. אתה עשוי לגלות שהתור לכל נקודות המכירה של אוכל יהיה ארוך ביותר, במיוחד ביום הראשון.

הבינלאומי תקף בצמוד לרשיון הישראלי, צריך את שניהם. לא יודע איך שוטרים מתיחסים, אבל בהשכרת רכב בארה"ב בודקים את שניהם.

קנינו כמה וכמה מגאנים מהדור הזה בחברה, המסקנה היא שהם אכן בעלי אמינות למטה מהממוצע, ישנן כל התקלות שהוזכרו (בעיקר נושא הגיר וסלילי הצתה), וגם איכות פלסטיקים כללית בעייתית - לא קטסטרופה אבל יותר מדי כפתורים וחלקי פלסטיק מתרופפים תוך שנה שנתיים. הרכב אמנם נוח, די נעים לנהוג ולנסוע בו, אבל לא ברמה שמצדיקים את עלות האחזקה. השיקול העיקרי שאנחנו עדיין סוחבים עם המגאנים ולא נפטרים מהם זו הבטיחות. הייתי אומר שעבור מי שהאמינות לא במקום הראשון (כלומר, אתה לא תלוי ברכב לפרנסתך, ואולי גם מכיר איזה מוסכניק טוב שלא מתכנן לבנות עוד קומה בווילה כשהוא רואה אותך מתקרב...) והבטיחות כן חשובה (מסיע גם את המשפחה ברכב) - אפשר בהחלט לשקול את המגאן. אחרת - יש אופציות עדיפות.

לחץ אויר מעט גבוה יותר אכן משפר את דיוק ההיגוי (הקשחת הצמיג משפרת את התגובה שלו לפקודת היגוי - גוף קשיח מגיב כיחידה אחת, גוף רפוי יותר מגיב בהדרגה), אבל זה עד גבול מסויים שתלוי במאפייני הצמיג, אחריו ההתנהגות נפגעת. להוסיף איזה 2 PSI מעל הלחץ הרשום אמור להיות בלתי מזיק בכל מקרה ועשוי כאמור לשפר, מעבר לכך רצוי לא להוסיף מבלי להתיעץ עם בעלי ידע או ניסיון ספציפי לצמיג.

מועדון אלפא רומאו ישלח בימים הקרובים מכתבי תודה למי שעשה במלאכה, בכנסת ומחוץ לה. נכון שיש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל לפחות עכשיו העבודה הזו תוכל להעשות בצורה חוקית! נכון שעוד אין בסיס חוקי ל-Track Days אבל אין ספק שעוד יהיה. לא לשכוח - להעביר את החוק היה החלק הקשה. להכניס בעתיד תיקונים, במיוחד כאלה שייצרו עוד הכנסה למפעילים ולמדינה - זה כבר יהיה קל. והדבר הכי חשוב שכבר בנוסח הבסיסי של החוק יתאפשר - שהכשרונות האמיתיים שיש לנו בארץ - ויש כמה כאלה - יוכלו להתאמן כאן בצורה גלויה, ובהמשך גם יוכלו לייצג אותנו בכבוד בעולם!

ג'ורג', אם היית שם בעבר בטח כבר עלית לסטרטוספיר? אם לא - חובה, לעלות ולעשות את הביג-שוט (ואז לעלות שוב (ושוב)..) אם אתה קצר בזמן או התור ארוך, עדיף לוותר על הרכבת - אבל לא לוותר על הביג שוט !!!

בגדים: ב-Manhattan Mall שאתה בטח מכיר (קצת למטה מכיכר הראלד) יש חנות חדשה למעלה, יש שם מגוון עצום של בגדים נחמדים במחירים כמו conways אבל בלי הצפיפות והבלאגן של conways. יצאתי עם ערימה קטנה. וגם, קצת בנאלי אבל... אם כמוני אתה מאלה שהיה נרתע להכנס למייסי'ז כי זה "רק לדודות" אז לא, פעם אחרונה גיליתי שיש שם דווקא הרבה בגדים בסטייל ובכל טווח המחירים שאתה יכול לרצות. עוד "תגלית" - הקפה שמוכרים ברחוב טעים בדיוק כמו בדאנקן דונט'ס (יענו פחות מבארץ אבל אפשר לשתות) אבל אין תור (וגם עולה גרושים, for what it's worth...). המחזמר עפ"י מונטי פייתון Spamalot נחמד מאוד ואין בעיה להשיג כרטיס במקום מהבוקר לערב, בכל מקום באולם שתרצה. והכי חשוב - ברח' E34, בצד ימין שלך אם אתה בא מכיוון אמפייר סטייט, אחרי איזה 2-3 בלוקים/רחובות מהסטייט (אתה תראה בצד השני של הרחוב בית מס' 53...), יש פיצה צמחונית ששכחתי את שמה אבל תזהה שליד הקופה עומד בד"כ דוס עם זקן. תכנס לשם ותזמין פיצה פלאפל. אם אתה לא אומר לעצמך על המקום "איזה שוס אני מביא את זה לארץ ועושה מכה" אני מחזיר לך הכסף!

חבר'ה, אין דבר כזה שאי אפשר או אין זכות להעביר ביקורת. מי שהיה במקום - זכותו להגיד את דעתו (רצוי עם נימוקים ונימוסים, כמובן). קובי - עשית דבר נדיר והשקעת הרבה בשביל משהו שאתה מאמין בו. על זה מגיע כל הכבוד. ועדיין - תן גם את הכבוד למבקריך, תקשיב להם, תגיד תודה למי שמעיר הערה בונה גם אם היא לא ישימה. אני אומר את זה כחבר ועד מועדון אלפא, שותף לארגון הרבה ארועים של המועדון שגם מקבל הרבה ביקורת על הארועים האלה ומשתדל להקשיב וליישם. מי שטרח לכתוב ביקורת, גם הוא השקיע (גם אם רק דקה או שתיים) כלומר הראה שאכפת לו. אני גם אומר את זה כמנהל חברה שצריך לדעת לקבל ביקורת מעובדים ומלקוחות. קבלה נכונה של ביקורת מכל מי שמוכן להשמיע אותה היא גם תנאי לתהליך למידה וגם כלי ניהול ויחסי אנוש ממדרגה ראשונה. לדעתי - הביקורת על בטיחות הצופים בג'ימיקנה עצמה אכן אינה כל כך רלבנטית, הרי ברור שקשה לארגן בארץ תחרות מסודרת עם גדר בטיחות ומקומות ישיבה והכל... זו הרי מטרת החוק - שבסופו של דבר כן יהיו בארץ מתקנים מסודרים ומאובטחים שלא צריכים להסתתר תחת הגדרה של "בית ספר לנהיגה" או משהו כזה. התחרות עצמה היתה בהחלט מהנה, היה כיף לעשות את המסלול הזה וגם לצפות במשתתפים האחרים. לצד השלילה - ראוי היה לארגן יותר טוב את הכניסה וההתפרסות של הרכבים בחניה בתחילת היום, ובעניין זה אני בטוח שבעתיד ניתן יהיה להעזר בנציגי המועדונים שיארגנו כל אחד את הנציגים שלהם בשטח שיוקצה לכך מראש. שוב, בוא נשים דברים בפרופורציה... אני הייתי שם מ-8 עד כמעט 3 אחה"צ, אז נכון שהיו הרבה זמנים מבוזבזים אבל כשהאווירה טובה ויש במקום חבר'ה שרובם באו להנות, הזמן עובר מהר, ובסה"כ המטרה הושגה.

לשאלה המקורית, התשובה פשוטה (א) - הדלתות מאחורה לא נפתחות, זה סתם ציור על גוף הרכב. הרעיון הוא כמו בסרטים מצויירים, העכבר בורח, מצייר דלת על הקיר ועובר דרכה, החתול מנסה גם ונמרח על הקיר. התשובה (ב) - אתה מקבל את הידיות רק אחרי שסיימת להחזיר את הלוואת רכישת הרכב. התשובה (ג) - הדלתות מאחורה הן לא לכניסה, הן ליציאה בלבד. נכנסים מקדימה. זו הכנה לדגם הבא שיבנה על אותה פלטפורמה - סיוויק אוטובוס. התשובה (ד) - הדלת האחורית נפתחת בבעיטה (וננעלת בצעקות). אה... זהו בינתיים.

צריך להיות מוכנים לתקשורת עם מסר פשוט וקליט. עיתונאי מקרי עם מצלמה יכול ליפול על כל אחד מאיתנו שיגיע לשם... לא יודע אם מתוכננים נאומים או משהו כזה, אבל המסר לדעתי צריך להיות, בתמצית: פוליטיקאי שמתנגד לחוק הספורט המוטורי הוא פוליטיקאי שמעוניין שמרוצים יתקיימו במחתרת, ללא תקנות בטיחות ומבלי שהמדינה תרוויח מכך. פוליטיקאי שתומך בחוק - תומך בספורט מוסדר, בהעלאת רמת הבטיחות והמתקנים, וגם המדינה תרוויח מההכנסות שהארועים ייצרו. (ולגבי "ספורט מוטורי = תרבות מוטורית = פחות תאונות" - למרות שאני די מאמין בזה, המסר הזה יותר מדי מעורפל, לא מספיק ניתן להוכחה, לא מספיק פופוליסטי - ממנו לא ניתן לייצר טיעון בעל משקל בשיח הציבורי או הפוליטי)

הלו, קונוסים זה מצרך יקר! בזמן התרגול מחנים בין דייהו, אחרי שזה מצליח עוברים להחנות בין מכוניות.

סביר של-530 שנת 2004 יש צמיגים המתאימים למהירות של אוטובאן, השאלה אם לנהג בעל 61 הרשעות יש שכל לבדוק לחץ אוויר בצמיגים. צמיגים בלחץ נמוך מדי יתחממו הרבה מעבר למה שהם מיועדים. העובדה המצערת שכמעט כל התאונות בכביש 6 נובעות מפיצוץ צמיגים, לכן לא צריך לזלזל במה שהשוטר אמר.

בטרייד-אין של סמל"ת יש קאפה 2.4 שנת 2000, נכנסת בתקציב. אמנם אוטומטית... אבל יש גם יתרון מסויים בלקנות מסמל"ת, אני מאמין שאתה תוכל לסמוך על היסטוריית הרכב שתקבל מהם וגם לבדוק את הרכב במוסך (הצמוד לטרייד-אין) ביחד איתם, אם יש לך עין לזה.

זה בעצם ויכוח יותר מעניין. דני (אלטרנתיבי) המליץ על אחיזה על הגלגל ולא בתוכו בגלל נוחות רבה יותר בעת העברת היד לנקודת אחיזה שונה, ובגלל שזה מבטיח שהאחיזה בהגה קלה יותר ולא מאומצת מדי. און (דרייב ארט) לעומת זאת, ככל הזכור לי הסביר שהעניין של לא להכניס אגודל להגה בגלל פגיעה בתאונה קשור לג'יפים הצבאיים של פעם, ובמכונית מודרנית אין שום סיבה שאופן האחיזה ישפיע בשעת תאונה, ולכן דווקא עדיף להחזיק אגודל בפנים - לטובת אחיזה משופרת בהגה. אני מקווה שלא שיבשתי את טיעוניהם, זה על פי זכרוני... בוא נשים את התאונה בצד, מבחינת היגוי נטו מה נראה עדיף?

וואלה, הדיון נמשך... הנה כמה סיבות למה 9+3: א. שליטה מירבית על ההגה. הנקודה הרחוקה ביותר על ההגה מכל יד תהיה רבע סיבוב; בכל מצב אחר תהיה נקודה רחוקה יותר. בשעה 12, למשל, יהיה הצד הנגדי רחוק חצי סיבוב. ב. מינימום כוח דרוש ביד. אחיזה ב 3+9 מצריכה מינימום כוח מכל יד לכל תנועה של ההגה. נכון שממילא בהגה מודרני של מכונית נורמלית לא צריך יותר מדי כוח, אבל בכל זאת יש הבדלים. צריך לזכור שבמוטוריקה של שרירים, יש טרייד אוף בין כוח לעדינות, ומינימום כוח משמעותו שיש יותר עדינות ושליטה מדויקת. מיותר לציין שבנהיגה ספורטיבית מה שצריך זה לתפעל את ההגה בדיוק ועדינות, לא בכוח. ג. שיטת הרבעים, שלומדים בנהיגה מתקדמת כדרך נוחה לבנות את תנועות ההיגוי לכניסה ויציאה מסיבוב, מתבססת כמתבקש משמה על חלוקת ההגה לארבע נקודות אחיזה. בדרך פחות או יותר ישרה האחיזה תהיה על 2 נקודות נגדיות מתוך הארבע = 3 + 9. מה שנכון - נדרשת תנוחת נהיגה טובה כדי לנהוג לאורך זמן ככה. באלפא אין לי בעיה לנהוג שעות בלי להוריד ידיים מהפוזיציה הזו. לעומת זאת כשנהגתי בפונטיאק אמריקאית שכורה לפני כמה זמן, תנוחת הנהיגה ואפשרויות הכוונון היו כל כך עלובות שלא היתה לי ברירה אלא להעביר חלק גדול מהזמן בשעה 12...

לא מאמין שאמרו לך באלטרנתיבי 2 ו- 10. אני בהחלט מאמין שהעיתון יכתוב את זה... (בתקשורת תוהו ובוהו ורוח חיים-הכט מרחפת על פני המים).

בשם כל חברי מועדון אלפא רומאו, אני רוצה לנצל את המקום כדי להביע את הערכתנו למועדון PSI על היכולת להרים ארוע כזה. אני מקווה שיהיה מוצלח כמו שזה נשמע. PSI מעלים פה את הרף עבור כל מועדוני הרכב וזה מצויין לכולנו. שיהיה בהצלחה ובהנאה! (תודה גם על ההזמנה שפורסמה בפורום IAROC ואני מקווה שרבים מחברינו יבואו למפגש)