alfa_draco

הוא לא נסע נגד התנועה. מדובר באלוף דריפטים רציני, ובזמן שקוטלי קנים שכמותכם מנסים לקחת סיבובים על הצד, הוא לוקח אותם ב- 180 מעלות! כבוד.

אם הבנאדם היה מרוצה מהTT הוא עלול לגלות שה-S2000 היא חיה אחרת לחלוטין. אם ה-TT הושבתה בגלל טעות נהיגה שלו, בוודאי שה-S2000 זה לא מה שהוא צריך. מיאטה בלתי-משופרת תתן לו הרבה הנאה, אבל בצורה יותר קלה לשליטה לנהג שחושב שהוא שומאכר אבל הוא לא.

קהל היעד העיקרי יהיה נהגי גוש דן, לכן במקום "טופ גיר" התכנית תקרא "ראשון-שני-ראשון-שני". אני הכי מצפה לפינת a star in a reasonably priced car, שבעברית תקרא "סטאר ברכב לא משופר", ורכב המבחן יהיה פיאט אונו. בקרוב - צביקה פיק מרים גלגל בסיבובים; ננסי ברנדס מפתיע את כולם וקובע שיא מסלול; אברום בורג לא מצליח להכניס לשני וקובע שיא שלילי; סבלימינל מרסק את המכונית על גדר המנחת.

צודק, זו הברלינה של צביקה ... ככה זה כשעוברים על כל כך הרבה תמונות אחרי לילה לבן (התינוקת לומדת לבכות...) את הג'וליה האדומה של ראובן רואים בתמונה אחרת.

רוב הכבישים בארץ עונים להגדרה של מסלול טכני. נהיגה יומיומית בין בורות, באמפים, שיירי צמיגים, פגרי גמלים ושאר מפגעים גורמת גם לג'ימיקנות המפותלות ביותר של "אלטרנתיבי" להראות כמו טיול בפארק.

לפני כחודש עשיתי סיבוב בכביש בית אורן עם הליאון טורבו הנ"ל ומיד לאחר מכן עם האיביזה קופרה החדשה (שעשתה אותו יום את סיבוב הבכורה שלה בארץ). אני חייב להסכים עם מה שנאמר לגבי הליאון, אבל לחובבי סיאט אני חייב גם לומר שהופתעתי לטובה מהקופרה - ללא ספק הגרסה המוצלחת ביותר של איביזה עד היום. הקופרה מרגישה חיה ומתחברת לנהג, ומדגישה שאילו רצו, היו יכולים סיאט לעשות הרבה יותר עם הליאון. מצד שני גם הליאון מדגישה שאם קונצרן VAG היה רוצה, היה יכול לייצר מכוניות הרבה פחות מסורסות לכל אורך הליין - ועובדה שהליאון על כל חסרונותיה מרגישה ונוהגת הרבה יותר טוב מהאאודי A3 המקבילה (לא נהגתי עדיין ב-גולף GTI המדוברת...)

ביום שישי המועדון ערך את מפגש הקיץ המרכזי, בהצלחה מרובה! הוצאנו כמה שיירות מאזורי המרכז והצפון, ונפגשנו כ- 60 רכבים ומעל 100 חברים במסעדת "צל תמר" באשדות יעקב, לארוחה + בדיקה מעמיקה של ה-Brera + מסך ענק שמצידו האחד מוקרנים פרקים מההיסטוריה המוטורית האיטלקית ומצידו השני - ארגנטינה נגד גרמניה בשידור חי... אתם מוזמנים להציץ בשרשור עם התמונות אצלנו - http://www.iaroc.org.il/modules.php?name=Forums&file=viewtopic&t=1512. אני חושב שהתמונה של הג'וליה נוסעת בכביש לצידה של ה-159 אומרת הכל...

הבעיה עם הפרייד היא לא מושבי הריקארו שאין לה או איכות הדשבורד. זה באמת לא צריך לעניין אף אחד בעלות של הרכב הזה. הבעיה עם הפרייד היא רמת הבטיחות שלה - מהנמוכות בעולם המערבי. אני לא מדבר על המבנה החלש שלה, שאני מתאר לעצמי אינו נופל מהותית מכל רכב אחר שתוכנן לפני עשרות שנים. הבעיה עם הבלמים הלא קיימים (גם כשהם כביכול תקינים), הבולמים הגרועים, האחיזה המחפירה. לא מאחל לאף אחד להכנס למצב של התחמקות ממכשול תוך בלימת חרום, במהירות גבוהה, עם הרכב הזה. אם זה היה מהבית למכולת, מילא. אבל בנאדם שנוסע 60 ק"מ ביום, עושה מספיק קילומטרז' מחוץ לעיר ככל הנראה ונחשף לכל תחלואיהם של כבישי ישראל ונהגיה, ומגיע לו קצת יותר בטחון.

ברכבת, הנהג הוא נקודת הכשל העיקרית (לא כולל גורמים חיצוניים כמובן). הרכבת הבטוחה ביותר היא אוטומטית לחלוטין - יש כאלה ביפן, וגם בגרמניה ומקומות אחרים יש רכבות שאמנם יש בהן נהג אבל תכל'ס הרכבת על "טייס אוטומטי" והוא לא מתערב. מערכות תצפית שמזהות אוטומטית מחסומים בצמתים, מערכות דמויות גדר בטחון שיזהו הפרעה על הפסים, ויחוברו ישירות למערכת ניתוב ובקרת-מהירות - כל אלה טכנולוגיות שזמינות כבר שנים, עולות פחות מכוח אדם, בטוחות יותר ומגיבות טוב יותר מכל נהג רכבת (שמצוי 99% מהזמן ב"טראנס" כתוצאה מנסיעה ישרה כמעט ללא התערבותו, וזמן התגובה שלו במצב חרום נמוך יותר משל נהג מכונית). ובינתיים, אצלנו: לפני שנה היתה תאונת רכבת, ומיד רצו להקים ועדה, שהמליצה להקים יחידת משטרה מיוחדת להצטלבויות כביש-מסילה. הלכו לתקנן ולארגן, ובינתיים בא חודש מאי ה"אדום" ומיד כל מתנ"א גויסה לפטרל על כביש 4 וכביש 2. אז עכשיו אין תאונות בכביש 4 (נניח) ויש תאונת רכבת, מן הסתם בחודש יולי יהיה מבצע משטרתי מיוחד לאורך המסילות, ואז יהיו תאונות אחרות (אוטובוס? משאית? טיולית? נגמ"ש? לסטטיסטיקה שלנו יש סטיות תקן נרחבות...) ומיד ירוצו לחפש את המטבע מתחת לפנס אחר. ככה זה כשאין מחקר, אין אסטרטגיה, אין יעדים ארוכי טווח ואין עניין אמיתי לאף אחד להשקיע בשיפורים שישאו פירות בקדנציה של הממשלה הבאה.

המגאן מאוד נוחה. אין לה יתרונות נוספים, כרכב ליסינג, על פני הפוקוס (חוץ אולי מעיצוב פנים - עניין של טעם, אני לא אוהב לשבת בפוקוס, המגאן בסדר מבחינה זו). מניסיון של כמה וכמה נהגי מגאן ליסינג, כמות התקלות של המגאן חורגת מהסביר, עד כדי כך שזה יעצבן אותך גם אם זה לא יעלה לך גרוש.

קצת באיחור (אני בד"כ על תחנות בלי פרסומות)... אתמול שמעתי את זה, וזה כל כך יפה - כזו הרמה להנחתה שאני לא יודע מאיפה להתחיל. יש לי כמה פרסומות חלופיות משלי: "אח שלי, שמתי באוטו צ'יפ ואגזוז לחץ". אם שמעתם את הילד שלכם מדבר כך, סימן שהוא עשה חצי עבודה. קחו את הרכב למוסך מורשה ודאגו לשיפורי בלמים ושלדה. "אח שלי, הכנסתי לניידת ממל'ז משופר ומצלמה שקולטת מספר רישוי מ-10 קילומטר" אם שמעתם את הילד שלכם מדבר ככה, סימן שהוא שוטר מהסוג הרע. קחו את הניידת שלו לשטחים ותשאירו אותה שם עם המפתחות בפנים "אח שלי, שמתי באוטו צ'יפ ואגזוז לחץ". אם שמעתם את הילד שלכם מדבר כך, סימן שהוא הולך להפסיד במרוצי מכוניות מהסוג הרע. קחו את הרכב למוסך בלתי מורשה ותשתילו מנוע V6 גיבור, אח"כ תארגנו קומבינה במשרד הרישוי. "אח שלי, שילשתי את תקציב הניידות והתקנתי מצלמות מהירות על כל כביש 2" אם שמעתם את הילד שלכם מדבר ככה, סימן שהוא שר תחבורה מהסוג הרע. קחו לו את התיק ותנו לו את תיק המדע והטכנולוגיה או איזה משרד אחר עם תקציב למסטיקים.

עזבו את הסמל, אני אשאל ככה: נגיד שהסאנגיונג הזה היה נוסע כמו פורשה 911. ביצועים, אחיזה, תחושות, הכל - 1 ל-1 פורשה. והיה עולה חצי מהפורשה. מישהו פה היה קונה אותו?

אם כבר הגעת ל- 250K, אפשר להכניס גם את אלפא 159 החדשה לרשימה, היא עונה על כל הדרישות: יפה להפליא, מאובזרת, נוחה, מהנה מאוד. בטיחות אקטיבית ופסיבית ברמה גבוהה ביותר. דגם הבסיס, הפחות יקר, אמנם לא נותן ביצועים מדהימים, אבל בהחלט "סוחב" ואני מבין שזה כל מה שאתה צריך. כל זה כמובן בתנאי שאתה לא חייב גיר אוטומט... שאז אתה כבר מתקרב ל-300,000 ש"ח.

הרכב הזה היה אמור להיות רכב כביש רגיל. לאחר שראו את העיצוב הוחלט להעניק לו יכולות שטח משופרות, במטרה להרחיק אותו כמה שיותר מהציביליזציה. אגב באוטומוטור עמדו איזה 3 סאנגיונגים אחד ליד השני (רודיוס, אקטיון ועוד משהו) - זה עורר בי חשק לכרוע על הרצפה לפני לוחם רומאי האוחז לפיד בוער ולזעוק TAKE MY EYES!!!

לא נהגתי מעולם על מרצדס, זה אולי המותג היחיד שנמכר בארץ שמעולם לא בחנתי, אבל לדעתי מרצדס היא אחת המובילות בתחום העיצוב כבר כמה וכמה שנים. A-Class המהפכנית (והמתהפכת, אבל שטויות - כשמנסים דברים חדשים תמיד יש מחלות ילדות...), Smart הקטנה, SLR המדהימה, CLS המרשימה והמקורית. זה כבר מעבר לעוד עיצוב נחמד, זו תפיסה כוללת של הובלה בתחום העיצוב - ומבחינתי זה נותן למרצדס הרבה נקודות זכות.

נו בטח שאין לו גישה לאינטרנט. מישהו עם לוגו של "נטוויז'ן" על האוטו החליט להחזיר... אני בכלל חושב שאת תומר צריך להעניש על העניין הזה בחומרה - אולי לרתק אותו שבוע לדובלו, או לעשות עבודות רס"ר במתחם סמל"ת במעויין שורק, משהו כזה.

אז זהו, הגענו בסוף לויכוח העתיק, ב.מ.וו נגד אלפא. אבל זה לא כל כך רלבנטי לשרשור, כי 159 לא ממש מייצגת את אלפא - לפחות לא את אלפא ההיסטורית, זו שהויכוח הנ"ל מתיחס אליה. 159 היא מכונית מצויינת (גם אבסולוטית, גם יחסית לקודמותיה, גם יחסית למתחרותיה כיום) אבל אלפא בינונית. דרך אגב, ב.מ.וו 120 שהוזכרה פה, (לא כל הסדרה, יש גם M1, יש 130...) גם היא מכונית מצוינת אבל ב.מ.וו בינונית. גם היא אינה פרארי עם (בעצם בלי) בגאז', ממש ממש לא.

טוב, נקווה שיגיע הפעם. זה נופל על פגרת הקיץ של WRC, אז בהחלט ייתכן...

Yaheli נשמע לי כמי שנכווה בשל ארוע בעברו (האם נדפקת במוסך המרכזי? קנית "לימון" ולא החליפו לך? גילית שהשכן קיבל הנחה גדולה יותר על ה-156 שלו?), תגובות קיצוניות כאלה אינן תוצאה של חווית נהיגה נטו. אני רואה עצמי כאלפיסט בעל תודעה, הווה אומר לא עיוור לחסרונות. אני בוודאי לא קונה רק בגלל המותג, למרות שאני "נושא משרה במועדון"... באלפות לדורותיהן תמיד היו חסרונות, גם בקלאסיות ביותר. תמיד היו מוזרויות ודברים שגרמו לך לשאול "למה לעזאזל האיטלקים בנו את זה ככה". כל אחד רשאי היה להחליט אם מתאים לו או לא. קהל היעד היה אותם אנשים שמבחינתם השלמות איננה כשהכל מושלם, אלא כשהחסרונות חיים בהרמוניה עם היתרונות, זה מה שקוראים "נשמה", "אופי" וכו'. שלמות אבסולוטית לא נמצאת, צר לי לאכזב, גם לא במיטב התוצרת הבווארית. אכן - מנקר אצלי חשש מסויים שה-159 הזו איבדה משהו מאותו "אופי". לא כל חסרון מייצר אופי... השומה של סינדי קרופורד (סתם דוגמא לחובבי סינדי, שאני דווקא לא מביניהם), ייתכן שאם היתה דווקא במרכז המצח ולא בצד הפה, לא הייתם שומעים על סינדי לעולם. לגבי השוואה עם רכבים אחרים, אני חייב לומר שלא ראיתי רכב שמנצח את ה-159 בנוק אאוט. יש כאלה שינצחו אותה בנקודות, תלוי מי שופט ועל פי איזה קריטריונים הוא מחלק נקודות. מי שסבור שעיצוב ויופי הם זיוף, ונהג אמיתי הוא בן ספרטה העתיקה, יגזול ממנה בוודאי יתרון מהותי שלה. אבל עדיין - לגבי A3 למשל, שניתנה כדוגמא: היא לא סתם "פונה לקהל אחר". ההגה שלה נוראי. מבחינתי, הליקוי שלה ושל דומותיה בתחום הזה הוא לא סתם חסרון, הוא נכות, שאינה נופלת למשל מאכזבת ה-147 ב-NCAP, מחסרונות ה-SELESPEED או מנטיית ה-156 דור ראשון להתרסק לבורות. עניין סובייקטיבי, כמובן, כאמור כל אחד שופט אחרת, אבל אי אפשר לטעון שאלפא ייצרה בשנים האחרונות רכבים שאין להם שוק ושיתרונם היחיד הוא בעיצוב ובשם.

לכל שאלה תשובה. המנורות מוגנות ע"י זכוכית, כמה זכוכיות למעשה - זה הייחוד, זה היופי. לאלפא יש מספרים מקומבנים כי כשאתה מוכר מעט אתה יכול לתת את הטאץ' האישי לכל מספר והבררה, עדיפה אם יש לך עוד 100 אלף ש"ח אקסטרה, ואם אין לך צורך במושב האחורי. כשעוז (מטר תשעים בערך) ישב מאחורי ההגה של הבררה המושב שלו הגיע עד למושב האחורי. לא היה ביניהם מילימטר. אני רק 1.88, לכן מאחורי ניתן יהיה להושיב דרדס אנורקטי.

זכור לי שלפני כחודשיים פורסם שפטר סולברג אמור להשתתף בארוע כלשהו בארץ כאורח סובארו, זה היה אמור להיות באפריל כמדומני. אז מה בסוף? אני מבין שהוא לא היה, האם העניין נדחה, בוטל, התמסמס או סתם הופרח כבלון, כמו חצי מהידיעות על להקות-על ש"אמורות להופיע בארץ בקיץ" ובסוף "ביטלו הופעתן עקב שלפוחית במיתרי הקול של הסולן"?

אתמול התקשרה מור מסמל"ת, בחגיגיות רבה, על מנת לתאם לי מועד לנסיעת מבחן ב-159 מנוע 1.9 ידני, כפי שביקשתי. אם זה היה לקוח, הייתי קובע פגישה לעוד שבועיים. אם זה היה לקוח חשוב, אולי הייתי משבץ אותו לעוד שבוע. אבל זה 159. "מחר" אמרתי, "12 בצהריים". קבענו. ברבע לשתיים עשרה כבר התייצבנו אצלה, אני ועוז (עוד חבר ממועדון אלפא). קודם כל התיישבנו לנוח מעט בבררה, והתרשמנו ממשקלה של הדלת (לדעתי אפשר להפחית 100 קילו ממשקל הבררה רק ע"י החלפת הדלתות בקרבון). אח"כ לקחנו את המפתחות של ה-159 וירדנו עם מור לחניון. אני ועוז קצת מתרגשים לשמוע שאנחנו הראשונים שנוסעים על הרכב הזה, שהגיע רק אותו בוקר לסמל"ת. מכניסים את המפתח למקומו ולוחצים על Start. המנוע משמיע צליל אלפיסטי שקט אך ברור. לוקח לי זמן למצוא תנוחת נהיגה מתאימה - דוושת המצמד קצת שקועה מדי, או שאולי החיפוי שמעליה קצת נמוך מדי, ואני צריך לשבת נמוך כדי שהרגל לא תיתקע בחיפוי. בסוף מסתדרים ויוצאים לדרך. התחושה הראשונית די שונה מאשר בדור ה-156/147. מוט ההילוכים (6 קדמיים) קצר ונותן תחושה מאוד מדוייקת להבדיל מהמהלך הארוך והספוגי מעט ב-147. דוושת המצמד לעומת זאת רכה וספוגית מעט לעומת הדוושה הנוקשה והמדויקת יותר ב-147... (מאוחר יותר עוז נהג גם הוא וטען שגם דוושת הבלם ספוגית בהשוואה לדוושה ב-156 שלו. לי תחושת הבלם היתה דומה ל-147). ההגה - כבד יותר מב-147, וזה מקהה מעט את התחושות שלו. בגדול הוא די דומה ל-147, ונראה שההבדל בתחושות הוא תוצאה ישירה של תוספת המשקל, הרבה ממנה בפרונט. איכות הנסיעה - גבוהה ביותר, הרכב נוח, מגהץ מהמורות בכביש בקלות ושומר על הקו בקלות. שיפור מהותי מול דור 156/147. בכביש המהיר הוא גם מרגיש קליל יותר מהצפוי, וסוחב יפה בשביל מנוע 1.9 על טונה וחצי. אופי המנוע מעט שונה, קצת יותר ליניארי מאשר ה-TS הישנים ולכן גם אין בשום שלב תחושת בעיטה (תחושה שאפילו ה-1.6 ב-147 נותן בסל"ד הנכון...). אחרי שיוט קצר באיילון אנחנו נכנסים למתחם גלילות, להסתובב קצת בין הככרות והעיקולים. דבר ראשון אני נותן לחבר'ה התרעה שאני עומד לבחון את הבלמים. 3 שניות אחרי זה אני בולם (ה-159 עוצרת היטב...), ומור במושב האחורי לומדת מדוע חשוב לחגור גם מאחור. את הנייד שלה ואת סיכת השיער (!) שלה אנו מוצאים מתחת למושבים הקדמיים בסוף הנסיעה... בשלב זה, אני חושב, היא כבר מוכנה לתת לי להמשיך את הנסיעה לבד. אנחנו חולפים על פני חייל שממתין לטרמפ ליד הכיכר בין סינמה סיטי למחנה גלילות. הוא מסתכל עלינו במבט עמום קצת, לא נראה לי שהוא שם לב למשהו מיוחד ברכב, אבל הוא עוד יראה אותנו בהמשך ומבטו עוד יתרחב. כמה סיבובים בכיכר ואני מתרשם שהרכב נוטה מהר לתת-היגוי, הרבה יותר מה-147 על צמיגים ברוחב זהה, תוצאה מתבקשת של הכובד והרכות ואולי גם רצון מכוון להתנהגות "בטוחה". אחרי כמה סיבובים נוספים בקצב מתגבר, נראה לי שמור רושמת לעצמה mental note לקחת כדורים נגד מחלת ים בפעם הבאה שחבר מועדון לוקח איתה נסיעת מבחן. האמת היא שאני לא ממש מתקרב לקצה עם הרכב הזה, ונראה לי שהשילוב של כבדות המרכב וכבדות ההגה הוא כזה שמצריך למידה קצת יותר מסודרת של מגבלותיו, רצוי במגרש ללא אבני שפה... מבחינת התנהגות, הרושם הכללי שנוצר אצלי הוא משהו באמצע בין האלפות של השנים הקודמות לבין הגרמניות החדשות. ה-159 משדרת יותר קלילות ויותר חיבור לנהג מאשר רוב המכוניות האירופאיות שנהגתי עליהן לאחרונה, יחד עם איכות נסיעה גרמנית לחלוטין. עם זאת, היא בפירוש פחות חובבת סיבובים מאשר 147/156. בעוד שבאיילון היא בהחלט מהנה ונעימה יותר מהאלפות שקדמו לה, בסיבובים הדוקים היא נופלת בהשוואה אליהן - אולי לא באחיזה האבסולוטית אבל בהחלט בתחושה. לא רכב לג'ימקנות. בדרך חזרה אני נותן לעוז לנהוג קצת, ומשחק את הנוסע. כנוסע - זה יופי של אוטו, נוח ונעים, ועכשיו אני גם יכול להסתכל מסביב ולראות שבכל זאת די הרבה נהגים והולכי רגל נתקעים עם המבט כשה-159 מתקרבת (חייל אחד בקריה נראה לי הלך לבלוע את הסיגריה שלו). יש גם מעט אכזבות, כמו העובדה שדגם הבסיס (כפי שהוא מוגדר בארץ) לא כולל סאנרוף ובקרת אקלים, פינוקים קלים אך מתבקשים במחיר הזה, שגם היו סטנדרט בבסיס ה-156. סיכום - כרכב משפחתי, בראיה פרקטית, עבור מי שמרבית זמנו בפקקים ובאיילון, ה-159 עושה רושם מצויין: איכות ותחושה גרמנית, יחד עם יופי וטאץ' איטלקי. כרכב FUN, חסר פה משהו (בעצם, כמה דברים) שהיה ב-156. מי שמחפש FUN באלפא חדשה, ופחות חשובים לו המרחב, האיכות והנוחות, יצטרך כנראה "להסתפק" לפי שעה ב-147. ברמה האישית - לא התאהבתי ב-159. גם לא התאכזבתי ממנה, ובהתחשב ברמת הציפיות הגבוהה שלי גם זה משהו. אילמלא שיקולים משפחתיים לא הייתי חושב פעמיים - ה-147 מהנה יותר. אבל היום כששיקולים פרקטיים מצטרפים לתמונה, ה-159 באה בחשבון. לא לפני שנבדוק כמה 156ים מעניינות... ____

שר תחבורה לא חייב להיות מומחה לתחבורה, אבל כדי לשנות דברים לטובה הוא צריך את הדברים הבאים: א. שיהיה אכפת לו מהנושא ב. שיהיה אדם פתוח המחפש פתרונות יצירתיים ולא את המטבע מתחת לפנס ג. שלא יהיה אדם שאת מרבית שנותיו העביר כשנהג ממונה מסיע אותו ממקום למקום למרבה הצער, מופז הוא אף לא אחד מאלה. לכן אין לי כל ציפיות שהן לשינוי כלשהו לטובה או להפגנה כלשהי של רעיונות חדשים.

מזכירה: בוקר טוב תומר: לא טוב ולא נעליים! (מתנשף) איזה מניאק עם לוגו של החברה שלכם נסע כמו משוגע באיילון (משתעל) תני לי את קצין הרכב (גונח) מזכירה: אין לנו קצין רכב, אתה רוצה לדבר עם המנכ"ל? תומר:בבקשה (מתעטש) מנכ"ל: בוקר טוב תומר: לא טוב ולא נעליים! (מפריש קצף מהשפתיים) איזה מניאק עם לוגו של החברה שלכם נסע כמו משוגע באיילון ובכביש בין סינמה סיטי למחנה גלילות (משמיע צליל כשל עז עם עצירות) מנכ"ל: איזה רכב? תומר: אלפא 147, מספר XXXXXXX (רוקע ברגליו, יורק לכיוון המשוער של סמל"ת) מטורף, אשתי כמעט עשתה הפלה במכונית, והיא בכלל לא בהריון! מנכ"ל: אל תדאג! אני אטפל בו! תומר: תודה (נאנח בהכרת תודה) ... מנכ"ל למזכירה: אני יוצא לאיזה שעה לעשות סיבוב ב-147. הדפוק הזה בטלפון הביא לי את הסעיף, אני חייב לשחרר קצת לחצים באיילון פלוס סיבוב בכביש הפנימי של גלילות, המסלול הרגיל. (עלי לציין שעוד לפני תומר, פינטזתי על הקטע שבו מישהו מתקשר לחברה להתלונן עלי. בתור מנכ"ל החברה אני בהחלט לא מתכונן לעבור לסדר היום כאשר עובד בכיר ככל שיהיה, ואפילו זה אני עצמי, עוקף את תומר באיילון - הגם שאני סבור שאעשה את זה בצורה קצת פחות "חנאנאית" מהמתואר בכתבתו של תומר)

אני לא יודע עד כמה זה חדשני כניסוי בינלאומי. יש את זה בארה"ב, אני זוכר לפחות רמזור אחד כזה שראיתי בנתיב השתלבות לאחד הכבישים הראשיים בלונג-אילנד. ככל שראיתי הוא מעביר רק מכונית אחת כל פעם (זה היה בהשתלבות של דרך שאינה סואנת במיוחד). עוד עניין ספציפי לירידה מקקל לאיילון: למי שעולה מאילון לקקל יש אפשרות להמשיך ישר ברמזור, ובעיתות עומס רבים מנצלים את זה כדי לעלות לגשר, לעקוף את הפקק ולהמשיך ישר - מה שכמובן מגביר את הפקק עוד יותר בגלל התופעה שציינת. ייתכן שמטרת הרמזור היא פשוט להרתיע נהגים מלעשות את זה.