alfa_draco

נכון שיש מגבלה של גודל מכשיר (לשים בכיס וכו') אבל גם טווח שליטה של האצבעות זה חשוב - בזה אפל דווקא צודקים.

רוב מה שאומרות החברות (אפל או סמסונג) זה BLURB, מלל שיווקי שאם חוזרים עליו מספיק מתחיל לשכנע. הסמארטפון הטוב ביותר הוא זה שעונה לדרישות שלך. למשל יכול להיות שב-SPECS, גלקסי 4S הוא הטוב ביותר אבל מסך "5 פשוט גדול מדי בשבילי מבחינה מעשית - אני כבר יודע איפה הגבול העליון שלי עובר (באזור ה-"4.5-4.7), ואשתי למשל לא תסתדר עם משהו מעל "4. באיזשהו מקום, נוצר מרוץ חימוש של SPECS שמזכיר את התחרות בין אאודי, במוו ומרצדס על כוחות הסוס וכמות ההילוכים במכוניות הדגל שלהם, זאת בזמן שהלקוח מזמן נשאר מאחור ורק האלקטרוניקה מונעת ממנו ללכת לאיבוד בין מאות הכ"ס. אגב HTC, חובב סמסונג כלשהו לפני כמה זמן התפלא לראות אותי משליך את ה-ONE X נטול המגן שלי על שולחן בית הקפה. הסברתי לו שזה HTC, לא סמסונג, והשלכתי את המכשיר שוב הפעם חזק יותר. 4 שנים עם הטייוואנים, למדתי לסמוך עליהם...

(א) כן, עדיף. הגם שהספיקר יושב באוזן, גוף האזניה ובו המשדר בד"כ יושב מחוץ לאוזן במרחק דומה לזה שתחזיק בו טלפון, בו בזמן שעצמת הקרינה קטנה בסדרי גודל. (ב) אמנם בטלפון אמנם האנטנה למטה וקרובה יותר לפה מאשר למוח, יחד עם זאת היו מספיק מחקרים שהראו שדווקא רקמות המוח יחסית עמידות (הרבה נוזלים) בשעה שהיו אינדיקציות להשפעה של הקרינה על אזור הפה (גידולים בלסת). עדיין לא סופקו הוכחות כלשהן שהתקבלו כ"עובדות בסלע" בקרב הציבור הרחב, אבל לדעתי ומהכרותי עם הנושא - אני די בטוח שיש השפעות שליליות, אפילו אם הן תוצאה עקיפה של אפקט תרמי ולא שבירת DNA כתוצאה ישירה של קרינה (מה שקרני רנטגן, למשל, עשויות לעשות בחשיפה גבוהה). (ג) לדעתי הפתרון האופטימלי זה אזנית בלוטוס עם חוט, כך שהגוף רחוק עוד יותר מהראש (מתחבר לחולצה או יושב בכיס, או מה שנוח) ומחובר לאוזן עם חוט. אני משתמש בכזו. מן הראוי לציין שאני משווק כאלה, היצרן שאני עובד איתו מייצר גם אזניות בלוטוס עם חוט וגם "רגילות" שיושבות על האוזן, אני מעדיף בריאותית את החוטיות וגם מוכר בעיקר כאלה.

גם אנשים מסביבי וגם בחדשות מדווחים שמזג האויר החם גורם לקקי הכלבים שפזור ברחוב להיות מהביל ועסיסי במיוחד. בחיים שלי לא ראיתי קקי כלבים ובטח שלא טעמתי אחד, אבל אני חושב שזאת יופי של הזדמנות להתנסות בדברים חדשים. יש כאן מישהו שאכל פעם חרא? איזה טעם ומרקם יש לזה? יש מתכון מומלץ? תודה (וסליחה)

אלעד יש לזה טעם של סטייק פורטרהאוז ניו-יורקי משובח ברוטב מפולפל, ומרקם של לחם אגוזים קראנצ'יים טרי מהתנור. הכנפיים, ספציפית, מזכירות עלי מנגולד שהוקפצו קלות בחמאה ואילו לרגליים יש ממש מרקם של מקלות סוכר מקורמלים הנמסים בפה. YOU SICK BASTARD

HTC ONE V

תודה! אנסה את אליק.

בחיוג קולי אפשר גם להקריא ספרות.

לא יודע, כשאני נסעתי מלונדון לסילברסטון בתח"צ זה היה חתיכת סיפור שכלל 2 רכבות אוטובוס ומייל הליכה ברגל. אולי השתנו דברים... לנסוע לקארטינג בטח לא לעניין. אתה בלונדון! קרטינג יש גם בארץ. האטרקציה המוטורית הכי טובה בלונדון זה פשוט... לונדון. תפקח עין ברחוב, ויש לך סיכוי לראות אסטון מרטינים, רולס, בנטלי, פרארי, למבורגיני וכו'. במיוחד לשמוע אותם - מה שבתערוכות לא קורה... אין כמו צליל מנוע של אסטון.

כן... צעצועים עם פינות עגולות. רוצה לתקן את היפנים שלי, המרובעים והסבנטיזיים, ואני חושב שחשמלאי הגון יעשה את העבודה במחיר של הצעצועים מאוטו דיפו.

או, עדיף - לא יוחזר. פנדוב וכוכבי הם הפכים - פנדוב חובב איטלקיות ומשום כך בקיא בהיסטוריה (של המכוניות ובכלל), כוכבי חובב יפניות ומשום כך הוא בעצמו היסטוריה (כי אין לו מה לספר לנו. האלמרה לא מתקלקלת אף פעם ולכן לא מחליפים אותה וזהו). יבוא יום ופנדוב יבחר לחשוף את עצמו. כשהכוכבים יסתדרו בשורה ויונה תביא עלה של זית. עד אז נאלץ להמתין בסבלנות.

אם אתה משתמש בדיבורית שאפשר להפעיל ממנה אופצית חיוג קולי, לדעתי החיוג הקולי יעבוד גם באמצע WAZE. וככה בכלל, נשאר עם הידיים על ההגה ועיניים על הכביש.

מצאתי ווקי טוקי שהיה שלי בילדותי, מוצר סבנטיז קלאסי תוצרת יפאן עמיד וחזק עם טווח של 800 מטר. ניסיתי לסדר אותם קצת - ניקיתי שאריות של סוללה שנזלה וכו' והחלפתי את המגעים כדי שיהיה אפשר לשים סוללה. רציתי לתת לילדים, הבעיה שאחד המכשירים לא תקין לגמרי ובלחיצה על הכפתור מתחיל לצפצף (השני תקין, בלי עין רעה - בן 35). הילדים מתוסכלים, הבאתי להם סט חדש אבל זה פאקינג צעצוע סיני שנשבר פחות או יותר ברגע שיוצא מהאריזה ושבשביל לקלוט צריך להיות במרחק שאפשר לשמוע גם בלעדיו... בקיצור - גם בשביל הנוסטלגיה וגם בשביל הילדים, יש רעיון איפה אפשר לתקן דבר כזה? החשמלאי השכונתי הסתכל קצת והרים ידיים. אבל לדעתי אין שם כלום - זה הרי מוצר הכי פשוט, נגדים וקבלים וכו' ברמה של "האלקטרונאי הצעיר"...

מתכון לממתקי ג'לי: קח קסטה ותשדרג. (כי גם לגיקים מגיע להשתעשע)

האם לדאוג בגלל שריטה מטאפורית זה סוג של שריטה (מטאפורית)?

הייתי מוותר על טורונטו, במיוחד אם אתה גם כך לא נהנה מטיסות. קר שם מאוד עדיין, העיר לא כיפית בחורף (לא שבקיץ היא מי יודע מה, לטעמי). אם אתה חייב טורונטו, הייתי מציע לך דווקא לשכור רכב ולנסוע לכיוון, אפשר לצאת בבוקר מניו-יורק, ללון בערב באזור מפלי הניאגרה, למחרת לטייל במפלים ואח"כ להמשיך לטורונטו, עוד בערך 3 שעות נסיעה למיטב זכרוני. בטורונטו חובה לעלות ל-CN TOWER, יש למעלה מסעדה מעולה שמסתובבת לאט כך שאפשר להשקיף לאורך הארוחה על כל הנוף (צריך להזמין מראש מקום ליד החלון, כמובן). זאת בהנחה שפחד הטיסות לא קשור לפחד גבהים... עוד דבר חביב שעשיתי בטורונטו, אבל לדעתי לא יהיה הכי נעים בחורף (אולי לא פועל בכלל כעת) זה סיור "היפו", אוטובוס שמטייל קצת בעיר ואח"כ נכנס - כמו שהוא - למים ושט באגם. תכל'ס אם אתה צריך להיות בניו-יורק, ורוצה אח"כ להעביר עוד שבוע שבועיים, הייתי דווקא שוקל להדרים מניו-יורק למקומות נעימים יותר, אבל אני לא יודע להגיד לך כמה צריך להתרחק מנ"י כדי להתחמם. אני מניח שבאזורי נבדה, קולורדו וקליפורניה המצב סביר, גם במיאמי נראה לי נעים. שוב, זה הכל עוד טיסות... לגבי ניו-יורק עצמה - תעשה חיפוש היה פה שרשור כזה על ניו-יורק לפני שבועיים בערך. אם יש תקציב מספיק לבילויים ושופינג, אפשר להעביר שבועיים בעיר גם כשקר, תמיד כיף בניו-יורק (חוץ מכשיש הוריקן...)

הג'ולייטה אמורה להיות מכונית אמינה בהחלט. לגבי הגיר TCT קצת קשה להתנבא כי הוא חדש, אבל אפשר להניח ברמת סבירות גבוהה שהוא לא פחות אמין מגירי דואל קלאטצ' אחרים (DSG ושות'). אני מניח שהצע ה-TCT המשומשות נמוך ביותר, ורוב הסיכויים ש"תיאלץ" לחפש חדשה, אבל שווה לנסות ולחסוך כמה (הרבה) שקלים. אם אפשר, כדבריך, לקבל חוויה ספורטיבית ברכב הזה? אפשר. לא חוויה טוטאלית, אבל אפשר. אם זה יספק אותך או לא, תלוי מאיזה רכב אתה מגיע, מה הציפיות שלך, וכמה היית מוכן להקריב (מבחינת נוחות, שימושיות, הוצאות וכו') בשביל חוויה ספורטיבית משמעותית יותר. לדעתי ולדעת רבים, הג'ולייטה אינה מרגשת, היא מספקת חוויה גרמנית למדי מבחינת תחושת נהיגה - מאוד דבוקה לכביש, לא מאוד שובבה. יש מהוקצעות ממנה בסגמנט אבל יש לה עיצוב ייחודי ומקבלת כמה נקודות בונוס על סגנון. אגב מבחינת בעלות על הרכב, גם שירות סמל"ת מוסיף נקודות - באמת, לפחות השרות שלהם הולם רכב פרימיום והם בד"כ הולכים לקראת הלקוח בכל מיני דברים, מעל הממוצע בארץ. נציגי סמל"ת בדרך כלל ספורטיביים ברוחם ואם אתה עושה רושם רציני, יתנו לך את הרכב לנסיעת מבחן שבה תוכל לנסות את החוויה הספורטיבית בעצמך.

כשתפתח חשבון PAYPAL תוכל לקבל שם את כל המידע. PAYPAL אתר מאוד נוח ויש טבלה של תעריפים. PAYPAL גובה כמה אחוזים מכל עסקה (תלוי בהקף) וכן במשיכת סכומים נמוכים (הם מעדיפים שתשאיר אצלם סכומים עד שיצטברו, מתפרנסים מריבית מן הסתם - זה בנק לכל דבר). בד"כ במכירת מוצר או שרות בסכום "שרירותי" (כלומר בא לך לגבות ככה וככה) המוכר סופג את העמלה או לפחות לא מציג אותה, אתה עושה את החשבון שלך כמה לתמחר. אלא אם אתה מציע במקביל גם אופציות שבהן העמלה נמוכה יותר ואז אתה יכול לומר שהמחיר הוא X במזומן או X+עמלה בפייפאל. אם אתה מוכר מוצר שרות בקוסט פלוס (נגיד, יש קבלן משנה שנותן לך שרות ואתה מוכר את זה הלאה) אז לגיטימי שתציג את העמלה - "השרות עולה X בתוספת עמלת פייפאל ככה וככה". בסופו של דבר זה לא שונה עקרונית מתשלום באשראי.

אכן חביב. ראיתי הופעה בסגנון במועדון קטן בעיירה בצפון קרוליינה, הכי אותנטי... שם נהוג שבין שיר לשיר, כל אחד מהקהל בתורו (אין הרבה קהל) מזמין את הזמר או מישהו מלהקתו לבירה. מיותר לציין שבסוף ההופעה הלהקה היתה שפוכה לחלוטין - מה שבסגנון הנגינה הזה לא רק שלא מפריע אלא אף משתלב היטב...

אוסטרליה יקרה ברוב סוגי המוצרים (את הדברים הטובים, כמו חוף בונדי, קשה להכניס למזוודה...) כשאני חזרתי הבאתי שני מגפוני UGG לילד (לפחות אז לא היה להשיג בארץ UGG במידות תינוקיות, והם היו מצוינים לחורף) ובומרנג מתנה לחמות. מכיוון שאינני נוהג להביא לעצמי מזכרות, אז אני לא יודע מה אדם יכול לבקש עבור עצמו... אבל אם בא לך - אז לך על בומרנג, יש בכל הגדלים והמחירים, הם שטוחים ונכנסים למזוודה בכיף.

דבר דומה קורה לי כשאני חוזר לישראל אחרי שהייה במדינה אירופאית קרירה ונעימה. עם הכניסה לאטמוספירה הישראלית אני נכנס לשוק תרמי, אחר כך חוטף גל הלם כללי, ואם זה קורה בתקופת בחירות רוב הסיכויים שאתפוצץ לפני שאגיע לאדמה.

תסכם מראש עם הידידה המשותפת שתמצא איזה תירוץ להשאיר אתכם כמה דקות לבד. לא על ההתחלה כמובן, אלא אחרי שתספיקו לשבור את הקרח. ואם למרות הסיכום זה לא יקרה, אז כנראה שהחברות מראש סיכמו ביניהן על מילת קוד ל"אל תשאירי אותי לבד איתו"...

פארק יהושע, לרגע חשבתי שמדברים על JOSHUA PARK (שהוא טיפה'לה יותר גדול. נראה לי בגודל של ישראל בערך ). גני יהושע, להבדיל... לדעתי - בעיר כמו ניו-יורק יש אתרים, ויש את העיר עצמה. ביומיים אי אפשר לראות הרבה אתרים, אבל אפשר לספוג אווירה של העיר. את האווירה אפשר לתפוס בטיימס סקוור - חובה לשעות הערב עד שעת כיבוי אורות (שלך, לא של הכיכר) תחושה אמיתי שאתה מגיע למרכז העולם. במרכז הכיכר יש לעתים מיני ארועים, הופעה כזו או אחרת, תמיד יש אקשן. אם אתה לא אנין טעם יתר על המידה, ומחפש לאכול ארוחת ערב ב"אווירה ניו יורקית" ולאו דווקא את הטופ הקולינארי, אז תוכל לעשות מה שעשיתי עם חבורת קנדים בביקור האחרון בעיר - ירדנו להארד רוק קפה להוריד כמה בירות, ואח"כ המשכנו ל-BUBBA GUMP לארוחת שרימפס ודגים שהיתה, באופן מפתיע לאור מראה ה"מלכודת תיירים" של המקום, מצויינת. במשך היום, אני כן ממליץ לרדת לקצה הדרומי ולעשות סיבוב בוול סטריט (הבורסה כמובן סגורה בסופ"ש), גראונד זירו והאזור. גם כן, בעיקר בשביל האווירה, שהיא שונה שם מאשר במרכז/טיימס סקוור. אם אתה כן בענייני שופינג, אני חושב שמייסי'ז שווה ביקור - הכל, אבל הכל, במקום אחד - אם אתה עושה את זה, לך קודם לשרות לקוחות להוציא כרטיס הנחה בהצגת דרכון. התור קצר וחוסך 10% למיטב זכרוני. וושינגטון לא זכורה לי דווקא כאתר שופינג מיוחד (והעיר לדעתי לא זולה יותר מניו-יורק) אלא אם אתה מתכוון לנסוע מחוץ לעיר לאיזה אאוטלט, שאז סביר שתמצא אכן דילים עדיפים. המסעדה הכי מומלצת בניו-יורק - בגדר חובה - BLT PRIME ברחוב 22 איסט, מס' 111. חובה חובה חובה. מעט יקרה אבל פאק איט, אין סטייקים כאלה בארץ, אין לחם גבינה כזה בארץ, הכל שם אדיר. הגעתי לשם בעבר עם מקומיים שמכירים את כל הסטייקיות של העיר, ומאז בכל ביקור בעיר אני מגיע לשם לפחות לארוחה אחת. אני כעקרון בביקור קצר כזה בעד להמנע ממקומות עם תורים ארוכים - אמפייר סטייט בילדינג, פסל החירות וכו' - יחכו לפעם הבאה (תלוי באל קעידה כמובן). לגבי מלון - אם אתה מתעתד לעשות שופינג בעיר, רצוי מלון בעיר שתוכל לקפוץ באמצע היום, לאחסן דברים ולהמשיך לטייל. אם לא - אתה ממילא תסתובב כל היום עם הדברים עליך, ואז לא ממש קריטי מיקום המלון. רק תביא בחשבון זמני נסיעה שיכולים להיות ארוכים. בביקור האחרון עבדו במנהרות והתנועה גם בוויקאנד היתה איומה, שעות של המתנה (עד כדי כך שטיסת אל-על התעכבה בשעתיים כי הטייסים נתקעו בעיר). בניו יורק אתה אף פעם לא יודע מאיזה כיוון זה יגיע...

השנה 2013, למען השם! האם לא הגיע הזמן ששענים ידעו לטפל בתקלות כאלה?

עשיתי נסיעות מבחן על VAGיות למיניהן בעודי בעלים של אלפא (147/156) ואני חושב שמבין אלו שהזכרת, רק ה-GTI תעניק לך הנאה. מצד שני יכול להיות שהאינטיריור של ה-GT הפך אותך למפונק ובמקרה זה ה-A3 עולה משמעותית על ה-GTI/ליאון... בקיצור תחליט פינוק או הנאה בנהיגה.