alfa_draco

מוצר מעולה. מהנדסים שאני מכיר שבחנו אותו לעומק, לצורך עבודתם, מעידים על איכות גבוהה מאוד של מוצר, ממשיך קו של כשנתיים של איכות תוצרים גבוהה ביותר של מיקרוסופט - החברה עברה מהפכת איכות רצינית ועמוקה, משלב ניתוח דרישות המשתמשים לסוגיהם, עבור בתכנון ופיתוח המוצר ועד שחרורו לשוק. אישית, יש לי חשק עז לשדרג את המחשב במשרד ל-8 + מסך מגע גדול (ואגב, לא רק מגע - ממשק 8 גם מתאים הרבה יותר מקודמיו לשליטה באמצעות מחוות). וגם להחליף את הלפטופ סמסונג (שהוא מחורבן מכל בחינה, חוץ מהעיצוב הדקיק שלו) באיזה SURFACE בריא. עוד שבוע וקצת, נלך לחלוק כבוד למיסטר בלמר שבא לארץ לארוע חגיגי... בפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה לפני למעלה מעשור, והוא טען אז שווינדוז תחסל את UNIX בתוך 3-5 שנים. נו טוף... אני מניח שהפעם הוא אפילו לא יזכיר את זה.

תכל'ס - זה באמת מביך. המוצר הזה נועד במקורו לשמש כבדיחה, משהו שקונים כמתנה מצחיקה. לא באמת בשביל לדבר בכל מקום... יש דרכים פחות מגוחכות להרחיק את הקרינה מהאוזן. בלוטוס - עקרונית, הקרינה נמוכה בהרבה מאשר של הטלפון עצמו, ולכן נחשב בטוח למדי. המהדרין, משתמשים בדיבורית בלוטוס בהן האזניה עצמה נפרדת מגוף המקלט (יש הרבה סוגים שבהם אפשר להצמיד את המקלט לחולצה ולהשתמש באזניה רק בעת שיחה), מה שמרחיק גם את מעט קרינת הבלוטוס מהראש. מה שכן, מי שהולך עם אזנית בלוטוס הבנויה כיחידה אחת, באמת לא רצוי ללכת כשהיא תקועה כל היום באוזן, זה בטח לא תורם לבריאות.

לא שלחתי EMS בעבר, בד"כ אני שולח דרך פדקס. אם יש ב-EMS נציג שרות או מישהו שאתה יכול לדבר איתו מעבר לתיאום שעת איסוף, אני מניח שתוכל לשאול.

אתה צריך לדאוג שבשליחת המכשיר לחו"ל, תקבל רשומון ייצוא. שמור את הרשומון + חשבוניות המשלוח לחו"ל, רצוי גם הוכחת בעלות נוכחית על המכשיר (למשל צילום, רישום מספר IMEI שלו). בעת ה"ייבוא", יבקשו ממך את המסמכים הללו כדי לשחרר ללא תשלום מכס ומס קנייה. יש פה קטע טריקי, מתחת למחיר מוצהר מסוים, לא מוציאים רשומון ייצוא, אני לא יודע מה הגבול ולכן במידה ואתה רושם ערך נמוך - בקש במפורש מחברת השילוח, שידאגו להוצאת רשימון יצוא (או שיגידו לך איזה ערך כספי לרשום).

תודה. ואגב, לפותח השרשור - אני יכול להציע עוד סקלטון נחמד ואלגנטי, אפילו יותר זול. יש לי כזה: http://cdnc.lystit.com/photos/2012/04/17/kenneth-cole-black-mens-automatic-skeleton-dial-black-leather-strap-product-1-3292118-434013098_large_flex.jpeg נראה לי שהמחיר ברוב החנויות נע בסביבות 120-140 דולר. יש לי אותו כבר קרוב לשנה, אם אני זוכר נכון, מספיק מדויק וחינני בהחלט. מהווה גם אמצעי הדרכה מצוין, הילדים אוהבים שאני מסביר להם עליו, איך החלקים שבתוכו עובדים.

dittohead, חמוד ההמילטון ! כמעט קניתי כזה בשבת, היה יום מבצעים גדול במייסי'ז (אם כי על רוב השעונים ההנחות היו נמוכות יחסית), חיפשתי לי איזה שעון חביב ולא יקר בשביל הגיוון, בסוף קניתי את זה: http://images.bidorbuy.co.za/user_images/233/1388233/1388233_120911145932_Emporio-Armani-Erkek-Kol-Saati-AR4626__40675327_1.jpg המנגנון יפני אנונימי, הגימור לא יגרום לאף אחד לחשוב שזה שעון של 10K יורו, אבל השעון פשוט יפה, יש לו עומק שנראה במציאות טוב בהרבה מבתמונות, הוא יושב טוב על היד ובאופן כללי - עושה את העבודה.

נראים מוצרים מצוינים שאמורים להוסיף עוד נתח נאה לשווי השוק של אפל. ועם זאת - יותר ויותר נראה ש-WP8 הוא ה-COOL החדש, ויש לי חשק עז ל-SURFACE ...

קריסטל ספיר עם ציפוי אנטי רפלקטיבי דו-צדדי, כאשר הוא נקי, ובפרט כשהוא שטוח, יכול בהחלט ליצור רושם חזק מאוד של "שעון ללא זכוכית". כמובן שזה כלל לא קשור לתמונה, צילום מקצועי של שעון מתבצע כך שהתאורה לא משתקפת במצלמה, וככלל לעתים קרובות תצלום השעון לא דומה למציאות (במפתיע, הרבה פעמים שעונים נראים טוב יותר במציאות...) ככה שתצלום לא מהווה אינדיקציה. אישית, גם אם הייתי רוכש שעון באינטרנט בגלל מחיר, הייתי רוכש רק כזה שראיתי קודם במציאות (אלא אם מדובר ממש במוצר כל כך זול שבמקרה הגרוע אפשר לזרוק או לתת מתנה למישהו מעצבן...). זה שחשוב להרגיש ולראות את השעון על היד זה ידוע, אבל פשוט - צילומים כל כך לא משקפים את המציאות...

כמו כל דבר בעסקים צריך לנתח את הסיטואציה. אם אתה עובד מול שותף עסקי או לקוח קבוע - הם רוצים לדעת שאתה יציב כלכלית. במקרה של חברה גדולה זה לא משמעותי (מקסימום אם עובד נוסע על טרנטה יחשבו שהוא קמצן) אבל אם "אתה זה העסק" אז בהחלט כל דבר שמשדר חוסן כלכלי - לא שופוני, כן? - תורם, בין אם זה שעון, מכונית או חליפה. לעומת זאת מול לקוח מזדמן שרק מעניינת אותו העסקה הנוכחית - לא אכפת לו החוסן שלך רק מה אתה מוכר לו ובכמה. אם כי גם פה צריך לחשוב - אם אמרת למישהו, וזה חשוב לצורך העסקה, שיש לך הרבה ניסיון, הרבה לקוחות, אתה ותיק בענף וכו' - ייתכן בהחלט שטרנטה תסתור את המסר הזה וזה עשוי להפריע. בגדול - טרנטה יכול לפגוע ברושם במקרים מסויימים, מכוניות יוקרתית מדי עשוי להפריע במקרים אחרים, רכב "נורמלי" - לא יקר מדי אבל לא ישן מדי - אף פעם לא יפריע. אז זה ההימור הכי בטוח. ואם כבר - אז מכיוון שבד"כ אנשים מזהים רכב מיושן, גם אם זה מרצדס, עדיפה טויטה חדשה ממרצדס ישנה באותו מחיר.

אישית הצלחתי לצלוח את שוויץ בשלום, ללא קנסות. לא צריך לנהוג מהר מאוד כדי להנות בכביש הררי טכני, ולמעשה - המיומנות של נהגים שנולדו וחיים באזורים ההרריים היא כזו שכמעט לעולם אתה תמצא עצמך נותן לנהגים אחרים לעקוף, כולל סבתות כסופות שיער ודודים משופמים. אני מסכים ששווייץ יקרה אם כי - לא חייבים לבזבז יותר מדי כסף, בפעמים שהיה בא לי לחסוך, הייתי מוותר על מסעדה, קונה לי לחם וקצת מצרכים בתחנת דרכים, ואוכל בהנאה מול הנוף - גם כן חלק מניקוי הראש. אגב, בלי קשר לנהיגה - כבר רשמתי זאת פעם וארשום זאת שוב - בשוויצריה, משאירים את הרכב בעיר ששכחתי את שמה אבל קל למצוא, לוקחים את הרכבת לצרמט, יושבים עם כוס שוקו חם ומסתכלים על הפאקינג מאטרהורן, בלייב, מתנוסס שם ממולך - הראש שלך לא רק מתנקה, אלא גם עובר וקס פוליש ודיטיילינג מלא.

בהנחה שאתה רוצה שהסרטון המשעשע אכן ישעשע, אתה לא יכול לשאול את הקהל מה הוא רוצה לראות! יסוד ההומור הוא בהפתעה, ואני חושב שהומור שמבוסס על סקרים יהיה קצת כמו פוליטיקאי שמתבסס על סקרים (כלומר, קצת מצחיק אבל יותר מביך). תפסיק לשאול שאלות. תעלה סרטונים. או שהחומר יעבוד, או שלא, או שחלק כן וחלק לא.

סקירה קצרה מניסיוני: 1. שוויצריה - כבישים מצוינים אם כי לא בהכרח המהנים ביותר לנהיגה (בין השאר בגלל הסיפורים על מצלמות המשטרה בכל מקום...) אבל בהנחה שניקוי הראש דורש שילוב של כביש ראוי, נוף יפה ומקומות שלווים לעצור בהם - שווייצריה לוקחת מקום ראשון. 2. צרפת - כבישים נפלאים בכל האזורים ההרריים. בצד האלפים והיורה אפשר לשלב עם איטליה/שוויץ, בצד הפירנאים אפשר לשלב עם ספרד. נופים מגוונים ואוכל טוב, וגם המחירים לא יקרים באופן חריג - מקום שני קרוב אחרי שווייץ. 3. גרמניה - מגוון כבישים מעולים, נופים, הכל מהכל. אבל השפה הגרמנית מעצבנת. גם שם בסה"כ נהניתי לא מעט, בעיקר האזור היער השחור. מקום שלישי. 4. צ'כיה - באזורים שצפונה לפראג, לכיוון גרמניה, ובעיקר האזור המכונה (בצדק) שוויצריה הצ'כית - כבישים טובים ומהנים מאוד לנהיגה, נופים ומקומות מעניינים לעצירה, מחירים נמוכים להצחיק ואפשר לשלב עם גיחות לגרמניה. מקום רביעי. 5. רומניה - הייתי בעיקר בבוקרשט, אבל הסרטון של טופ גיר מדבר בעד עצמו. בוקרשט עיר מאוד מהנה ובאופן מפתיע - גם טעימה ביותר. אופציה ראויה בהחלט. 6. ספרד - הכבישים בהם נהגתי היו פחות מעניינים מאלו שבצד הצרפתי, אבל אני בטוח שיש גם כבישים מצוינים רבים במדינה הגדולה הזו, וברצלונה עיר בילויים נהדרת. גם כן אופציה ראויה. 7. כביש 12 שלנו כבר מותר לנהיגה חופשית... ? כי בינינו - לניקוי ראש קצר - הכביש הארוך, הפתוח והנהדר הזה, עם מנה יפה של סיבובים מהירים, עלויות וירידות, תנועה דלילה ונוף המדבר הייחודי - לא נופל מכל כביש נהיגה באירופה!

כל הגדולים התחילו עם קומודור 64 !! כל מה שאתה צריך זה לחפש בEBAY קומודור במצב טוב. אין דבר שיותר מכין אותך לחיים מאשר BASIC בלי שום פקודה גרפית וזכרון פנוי של 48K

קניתי לפני כמה זמן מכשיר DYMO. המכשיר עצמו זול אבל לא התעמקתי במחירי תוויות כי אני מדפיס מעט יחסית. היתרונות שראיתי - מקלדת QWERTY אנגלית - עברית די נוחה, מה שרואים על המסך - כולל ערבובי עברית-אנגלית - זהה להדפסה. לא חקרתי את השוק יותר מדי אבל המכשיר נראה לי די נוח, לא נדרשתי כמעט לקרוא את ההוראות בשביל לעשות מה שרציתי.

היפוך הקטבים המגנטיים...

לא מעט אמריקאים מהדרום גאים בהיותם דרומיים, הם מאמינים שהם יותר פטריוטיים ושורשיים, לעתים קרובות יותר דתיים, מה"צפונים", הם אוהבים את המאכלים, השתייה והמוזיקה האופיינית שלהם, ובד"כ זה גם הולך עם היותם רפובליקנים, מתנגדים לשלטון ריכוזי ולמיסוי גבוה ובעד כלכלה חופשית (מאוד). חלקם מאמצים את דגל הקונפדרציה כאיזשהו סמל לערכים המסורתיים הללו, אבל זה לא אומר שהם גזענים יותר מכל אדם אחר (לכל אחד יש דעות קדומות...) בוודאי לא אומר שהם חברים בקלאן.

בחיי שאני לא מבין את הקשר לחזיר וצום ביום כיפור. למרות שסטייק אמיתי עושם מפרה, ביום כיפור אני מעדיף את הצ'יזבורגר שלי עם שינקה למעלה, ובינתיים עוד לא הגיעו אלי הסמויים של הרבנות.

תשמע, קודם כל תבדוק - יש מצב שהיא בכלל פולניה! (סליחה. הייתי חייב) וברצינות - ראש השנה, יום כיפור, ארוחות חג, עם כל הבלגאן הזה אתה לא מוצא תירוץ להשחיל את הנושא בצורה טבעית? ("אמא שלי תמיד עושה חריימה לראש השנה, מה אתם הייתם אוכלים?")

תתחדש ותהנה! להערתך לגבי הנוזלים (פראפלו,שמן) היקרים יחסית - עניין זניח למדי ולא צריך לחשוב פעמיים לפני רכישת נוזלים איכותיים, לאור זאת שהמנוע הזה (לפחות בבראבו שלי ושל מכרים) לא אוכל שמן ומים בכלל. מה שאמור להיות מובן מאליו, אבל אני הרי בוגר אלפא, אז שום דבר לא מובן מאליו...

אני נישאתי בקפריסין. העניין היה טריביאלי לחלוטין, מי שמכיר אותי ואת אשתי ידע שאין לנו עניין בטקסים דתיים, מי שלא מכיר גם לא יודע איפה, למה וכמה היה החתונה, וזה non-issue. מאותה סיבה גם לא עליתי לתורה בבר מצווה (ואם כבר אז, כשהיינו ילדים תמימים, זה עורר יותר שאלות) ואת הברית של הבן עשינו בבית חולים. אולי אם הייתי גר בפריפריה, בלי לעשות הכללות, זה היה מעורר שאלות, בתל-אביב זה פחות מעניין את רוב האנשים מאשר הכביסה המטפטפת של השכנה מלמעלה.

את השאלה צריך להפנות ללקוחותיו של רני רהב, אם הם מרוצים - זה מה שחשוב. באופן אישי אני חושד שבאיזשהו מקום, ראוי היה לרהב להשקיע קצת פחות אנרגיה ביחצונ"ו האישי ויותר בלקוחות, אם כי אני מניח שרוב העבודה האמיתית עבור הלקוחות מבוצעת ע"י עובדי משרדו ולא ע"י רני עצמו. בסדר - כל משרדי הפרסום והיח"צ בארץ חוטאים לעתים קרובות ביתר פרסום עצמם ועבודתם ע"ח לקוחותיהם, זה מאפיין את הביצה הברנז'אית הקטנה שכולם שוחים בה. ומעבר לכך - יישלח רני רהב לעונה הבאה של השרדות VIP על תקן בוקי נאה בהפוכה, ויפה שנה אחת קודם !

אוף, בגללך אני כבר כמה דקות מנסה לחשוב אם יש מישהו שאני מכיר שכן מתאים לתפקידו.

חזק כשקניתי את הרכב החדש הראשון שלי - פיאט פונטו, דור ראשון - הרכב רק יצא, עוד לא הגיע לארץ, לא היו ביקורות ולא נסיעת מבחן. הייתי ילדון, אהבתי את העיצוב החדשני של הפנסים האחוריים אז הזמנתי אחת. אז כנראה שאני Silly Early Adopter. הרכב השלישי שקניתי היתה אלפא 147. שוב, ראיתי אותה כשהגיע לאולם, באותו יום אמרתי "זה יהיה הרכב הבא שלי". עוד עשיתי בשביל הנימוס נסיעת מבחן, שלא שינתה דבר כמובן, ואכן הרכישה בוצעה בהקדם. עוד לא היו כאלה על הכביש כמעט, הרכב היה מוציא עיניים and i loved it. אני אוהב רכבים שאין הרבה על הכביש: חוץ מאותה פונטו ראשונה, היו לי פונטו קבריו אדומה - רכב לא ממש נפוץ... אלפא 156 מתוחת-פנים - גם כן רכב נדיר למדי, והבראבו הנוכחית שגם היא לשמחתי לא חיה נפוצה בכביש - ובמיוחד ידנית מאובזרת בהזמנה מיוחדת כמו שלי. אפשר לומר שאני "מאמץ מוקדם ומקווה שאחרים לא יצטרפו".

לשאלה העיקרית, ברכה או נטל,השאלה למי. לחברה ככלל יש בעיה - במיוחד למי שאמור לממן את החיים שאחרי הפרישה - ביטוח לאומי. ובמיוחד ל"מעמד הביניים" שבשונה מבעבר, היום בהרבה מדינות כולל כמובן ישראל, מתקשה לחסוך סכומים שיאפשרו לו תקופת חיים די ארוכה, לעתים עשרות שנים לאחר פרישה. חוץ מזה הכל גנטיקה, בצד אמא שלי מגיעים לשיבה טובה. סבתא שלי נפטרה בגיל 88 בשנתה, עד שבועיים לפני כן עוד שחתה מדי יום כמה בריכות, רק לקראת הסוף חשה קצת חולשה. הייתי לפני חודש במסיבת יום הולדת 90 של דוד רחוק מאותו צד של המשפחה. הבנאדם, שברח בצעירותו ממחנה גרמני (שם נשארו הוריו ורוב משפחתו), לחם עם גדודים צ'כים כנגד הנאצים והגיע ארצה אחרי תלאות, עדיין צלול לחלוטין, זקוף, בריא, מלא חיים ואופטימי, זכר את המקום שבו נערכה הבר-מצווה שלי, אז הוא ראה אותי לאחרונה (אני בקושי זכרתי את זה... עברו 30 שנה) ואין ספק שישמח מאוד להגיע גם למסיבת יום הולדת 100.

טוב, חזרנו, היה נחמד מאוד. קודם כל,לגבי מה שנאמר- כנראה היינו בצ'כיה אחרת... יכול להיות שבצפון זה שונה? אני הייתי בעיקר במחוזות הקרובים לגרמניה - אוסטי, "שוויצריה" הצ'כית. אבל גם נהגתי לשם מפראג, וגם בחזרה כמובן. הרושם שלי היה מאוד שונה. 1. נהגים מצויינים. בכל השבוע לא ראיתי אף לא עבירת תנועה אחת או מקרה אחד שאפשר לתאר כחוצפה. לגבי מעבר המהירות המותרת - רק ברמה שנראתה לי סבירה, כמה פעמים עקפו אותי במקומות שנהגתי לאט מחוסר הכרת הסביבה, ותמיד בזהירות. 2. כבישים - בחלקם באמת גרועים, בעיקר בתוך כפרים מהסוג הישן והמנומנם (יש לא מעט כאלה). אבל רוב הכבישים הבינעירוניים לא רעים, המהירים מצויינים, ויש הרבה כפרים וישובים שנראים יותר כמו גרמניה מאשר מזרח אירופה והם סלולים ברמה גבוהה בהתאם. 3. FUN - אפשרי בהחלט! באזורי ההרים יש לא מעט כבישים מתפתלים ויפים הסלולים באיכות גבוהה, עם תנועה מועטה, ללא משאיות סבתות ושאר מעכבין. חוץ מזה - מדינה די חביבה, לפחות באזורים שהייתי - 90% גרמניה ב-50% מחיר. אגב הרכב שקיבלתי היה פיז'ו 308 SW. באופן כללי, התחושה הראשונית היא של רכב גדול מדי לעומת מה שאני רגיל, אבל בסה"כ מכונית די חביבה לנהיגה. התנהגות כביש והיגוי לא רעים בכלל. החסרון העיקרי היה ביחידת ההנעה - מנוע דיזל לא מתוחכם (בהשוואה למנועי VW שהתנסיתי בהם בחופשות קודמות) עם רצועת כוח מאוד צרה, וגיר 5 הילוכים ידני עם חור בין כל הילוך והילוך - בעליות הרריות, בהן מנוע דיזל אמור להצטיין, חסרונותיו של הגיר ממש בלטו. האוטו הזה, אם היה מקבל מנוע דיזל וגיר של פיאט או VW, היה יכול להיות הסעה משפחתית ראויה ביותר.