alfa_draco

אספר סיפור: התראיין אצלי לפני מספר שבועות בחור נחמד, למשרת QA. בין השאר הוא סיפר שעבד לפני שנים כמנהל צוות בודקים בחברה מכובדת ומוכרת; ואח"כ, עבר לעבוד כבודק מן השורה בחברת סטארט אפ. שאלתי אותו למה עבר לעבוד כבודק מן השורה - ענה שהיה שיפור תנאים רציני. שאלתי, ולמה עזב את העבודה הזו - ענה, שהחברה פשטה רגל. אמרתי לו: נו, ואתה מבין למה החברה פשטה רגל? לא הבין. הסברתי לו מה הבעיה בחברה שמשלמת לבודק מן המניין הרבה יותר ממה שראש צוות מקבל במקום נורמלי. (אגב, תחליפו אותי ב"לאו צה" או שם סיני כלשהו, תחליפו את המרואיין ב"תלמידו של לאו צה או שם סיני כלשהו" - והנה לכם סיפור ממשלי קונפוציוס. אבל זה לא חשוב כרגע...) הקיצור, סטארט אפ או לא סטארט אפ, אף אחד לא יספר לך את האמת על המצב הפיננסי של החברה בראיון ולו רק משום שעדיין לא חתמת על סודיות. יספרו לך שהכל סבבה, שיש כסף להגיע לירח וחזרה. אתה צריך להפעיל שכל ישר: האם המוצר שהם מפתחים, ככל שגילו לך אודותיו, עושה שכל? האם האנשים שאתה פוגש - בסטארט סביר שאתה פוגש את המנהלים העתידיים שלך ולא אנשי כ"א - האם נראים לך נבונים, נחמדים ונוחים לעבודה? האם החברה שוכנת במשרדים מפוארים ומבטיחה שכר נפלא (רמז, בהמשך לסיפור הקודם: אם התשובה חיובית, תתרחק, רק במקרים נדירים ביותר יש הצדקה לסטארט אפ בתחילת דרכו לעבוד במשרדים מפוארים, בד"כ מדובר פשוט בהנהלה שהסתנוורה מגיוס כספים מהיר מדי). בהצלחה.

כל רכב ימיו ספורים, חלק יותר חלק פחות. הדגם עוד חי ובז'נבה הוצגה רמת גימור חדשה, נכון שהדגם כנראה יסיים חייו תוך שנה אבל זה לא מאוד משמעותי. גם ככה הבראבו לא אלופת מחירוני יד שניה, ולא קונים אותה בשביל "שמירת ערך אצל לוי יצחק". הוותק שלה על הכביש רק מחזק את מוניטין האמינות שלה - יש כבר בראבו שצברו עשרות אלפי ק"מ בארץ (בוודאי באירופה) וטרם דווחו בעיות או מחלות משמעותיות וכנראה שגם לא ידווחו כבר. הבראבו בוודאי מהנה יותר לנהיגה מהאחרות שנזכרו כאן. היא לא דבוקה לכביש כמו ליאון ושות', היא מרגישה קלילה יותר מהן ונכונה להשתעשע (במגבלות ה-ESP הבלתי מתנתק, כמובן). גיר ידני נעים מאוד לתפעול. מכונית מתקשרת שבהחלט יודעת לדבר קצת מההגה והרבה מהשלדה, לנהג שיודע להקשיב.

אין שום דבר רע בגולף, אוטו מצוין. אבל למי שנעול על VW ובכל זאת רוצה קצת לגוון, באמת שסיאט ליאון תהיה אופציה מתאימה. לגבי ג'ולייטה, יכולה להיות תחליף מתאים למי שנדלק על העיצוב - אבל מניסיוני (ואני אשמח להתבדות) "גולפיסט" ותיק לא יעבור לאיטלקיה רק בגלל העיצוב, אולי יידלק לרגע אבל הרציונל יחזיר אותו לחיק הגרמניה. רק לשם העניין, אפשר לשקול את אחד הדגמים הבכירים של פורד פוקוס עם מנוע חזק ורמת גימור טיטניום.

3 האופציות שהוזכרו - טובות, ולפחות לגבי הבראבו והפורטה אני יכול להעיד על אמינות גבוהה (לגבי הפז'ו אני פשוט לא מכיר - אני לא טוען שהיא פחות אמינה). לפי דרישותיך עושה רושם שאכן יש יתרון לבראבו, שהיא מהנה יותר לנהיגה וזריזה יותר, וכן בזכות הגיר הרובוטי שמהווה פשרה טובה בין רצונך בגיר ידני לבין העדפתה האוטומטית של זוגתך. לגבי ההונדה - באמת לא יודע. אפילו לא זוכר שהיתה היברידית ב-2008... אבל אם אתה אומר כנראה שיש ואני מניח שהן היו די נדירות. בכל מקרה באותו מחיר אתה מקבל רכב ישן יותר בלי יתרונות מיוחדים אלא אם אתה עושה באמת מרחקים גדולים בנסיעה רגועה, שרק אז ההנעה ההיברידית של ההונדה מתחילה להפגין כדאיות כלכלית.

צר לי, אבל כמות עבירות התנועה שראיתי שם ממש אפסית, ובד"כ מתבטאת במישהו שלא אותת בכיכר. הרי בנסיעה של רבע שעה באיילון אתה חווה כזה עומס עבירות שבלתי ניתן לספור אותן בכלל, בכל נסיעה באיילון אני אשים לב לאותם 2-3 רוצחים פוטנציאליים ולאותם 5-10 הורגים-ברשלנות פוטנציאליים שמעבירים את הנהיגה בחיפוש משהו בתא-הכפפות, ואתעלם מאותם 100-200 "סתם עבריינים קטנים" שלא שומרים על הנתיב, לא שומרים מרחק, לא מאותתים, וכו'. אני לא רואה בסיס להשוואה בכלל. ואגב, אותו מקרה עם אוטובוס הילדים (שהיה בכותרות הראשיות של כל ערוצי הטלביזיה האירופאיים במשך יומיים-שלושה, אני מניח שבארץ זה נדחק לידיעה צדדית בחדשות חצות) זה Freak Accident נדירה ברמה של התרסקות מטוס, והנהג היה בכלל בלגי.

אתה לא ערני אלעד, שמתי קישור לתמונות בשרשור תערוכת ז'נבה (שהתגלגל בינתיים לעמוד השני או השלישי של הפורום). אתה מוזמן לחפש ולשטוף עיניך בהרים, מכוניות, שעונים, בקתות עץ, שלג ואגמים. אגב אני לא מאלה שנוהגים לצפור על ימין ועל שמאל. אלא שבארץ באמת, רמת הריכוז של חלק מהנהגים היא כזו שלפעמים אין ברירה אלא לצפור כדי להסב את תשומת ליבם שהם מתקרבים אליך (תוך כדי דיבור בנייד ואכילת סנדביץ'), או שהרמזור התחלף לירוק לפני דקה, או סתם כך להזכיר להם שהם לא מנמנמים בסלון ומה שמולם זה לא טלביזיה 70 אינץ' אלא באמת השמשה הקדמית של המכונית שלהם. אני גם תוהה אם זה בעצם משנה, אם כל הטוב הזה נובע ממשמעת עצמית של הנהגים שם, או רק מפחד האכיפה המשטרתית המאסיבית. ואם זה רק אכיפה, הרי עדיין איזה הבדל יש בין התוצאה שם ופה. אין דבר רע באכיפת חוקים בפני עצמה, אלא שיש הבדל משמעותי בין אכיפת מהירות בלבד - בלי לטפל בגורמים המעצבנים שהופכים נהיגה איטית ורגועה לבלתי אפשרית כמעט - לבין סביבה שבה כל הגורמים המשטרתיים והתרבותיים מצטרפים לאווירה נעימה. אני מצהיר בזאת שאהיה הראשון שאתמוך בריש גלי באכיפה משטרתית שתהיה מסיבית ככל שתהיה ובכלל זה בעניין מהירות, בתנאי שתתלווה גם באכיפת כל החוקים ששכחנו מהם שמטרתם ליצור תרבות נעימה בכביש: שימוש בצופרים, עקיפה מימין, איתות, שמירת מרחק, וכו'. ביום שאני אוכל לנסוע בכביש החוף מתל-אביב לחיפה בלי להדרש לעקוף מימין פעם אחת מתנחל-שמאל - אני אחזור מחיפה לתל-אביב על 90 כל הדרך. מבטיח.

באמת חזרתי עם craving אדיר לצפירות, שבא על סיפוקו הבוקר עם השמעת ניסוי הצופרים בתל אביב. דרך אגב ממש התביישתי שפעם אחת בשווייץ, תוך נסיעה רגועה בעיר ראיתי מישהו 20 מטר לפני מתחיל לצאת ברברס מחנייה ואוטומטית צפרתי לו... אני מניח שהסובבים לא זיהו את הצליל

אני רק ציינתי עובדה, לא נקטתי עמדה. האמת שלא פעם, נסע אחרי בסיבובים אופנוע שנראה מעוניין לעקוף והייתי מת שיעקוף כבר, אבל הוא לא עשה את זה. לפעמים זה באמת מתבקש שאופנוע ינצל את מימדיו ויעקוף - בצורה בטוחה ותרבותית. אגב מיותר לציין שהשתדלתי מאוד (כמו תמיד בחו"ל) לא לעבור את המהירות המותרת אפילו במעט, כי באמת חבל על הכסף וכאמור - האווירה שם באמת מאפשרת לנהוג רגוע. ד"א יש רק דבר אחד שבאמת הטריד אותי שם - משהו מאוד נקודתי שלא מתחבר לסגנון הכללי השווייצרי: לעתים קרובות ראיתי רוכבי אופניים נכנסים לתוך כיכר תוך התעלמות מוחלטת מהתנועה. האם יש איזה חוק שווייצי שאני לא מכיר שלרוכב אופניים יש זכות קדימה על פני רכב הנע בכיכר? אני די בספק... התרגלתי לזה, אבל בהתחלה זה היה די מעצבן (ובחלק מהמקומות יש המון רוכבי אופניים, שיהיו בריאים). עוד דבר מעניין... מכיוון שראיתי שם תפוצה רבה של דגמי מכוניות מסויימים (כאמור אלפא, וגם גרמניות וצרפתיות) ניסיתי לזהות על חשבון מה זה בא, ובאופן מפתיע רכבים שכמעט לא ראיתי שם (ובארץ הם כמעט שקופים מרוב שהם בכל פינה): פורד פוקוס, וטויוטה קורולה. יש - אבל ממש מעט, ובד"כ לא חדשים.

כבישי האגרה אינם כאלה שמשלמים בכניסה או ביציאה, למעשה לא ראיתי אמצעי אכיפה (אבל כמו שכבר הבחנתי - המשמעת העצמית היא כנראה האכיפה). אלה פשוט כבישים שהנהיגה בהם דורשת רכישת ה-Vignette, שמדביקים על החלון ותקף לשנה. מבחינת עלות זה די זניח, כמו יום אחד של כניסות ויציאות לכבישי אגרה בצרפת למשל... אבל זה עדיין אגרה.

חזרתי משבוע חופשה בשווייץ, במהלכו עשיתי כ-1,800 ק"מ - מה שבארץ אני עושה בדרך כלל בשישה-שבעה שבועות. בקיצור חרשתי. והתרשמתי. קודם כל, מן המפורסמות היא שאכיפת חוקי התעבורה בשווייץ הינה קפדנית במיוחד. ובכן, אני חייב לציין שבמהלך כל השבוע נתקלתי בסה"כ בשתי מצלמות מהירות (לשתיהן כמובן קודם שלט אזהרה מאיר עיניים) ומצלמת רמזור אחת, אם כי אני מניח שבתוך ערים גדולות יש יותר מצלמות רמזור. גם לא ראיתי יותר מדי משטרה. כך שניתן להניח שעיקר האכיפה נובעת ממשמעת עצמית של השווייצים. מגבלות המהירות בשוויץ הן עניין משונה. בכבישי אגרה אמנם אפשר להגיע ל-120, אך רוב הזמן, המהירות נעה בין 70 קמ"ש בשטח שנראה בנוי לחלוטין ורצוף מעברי חציה (אמנם די נטושים) ל-90 קמ"ש בכביש בין עירוני פנוי למשעי. השווייצרים מבחינתם לא מחפשים את ההיגיון - חוק זה חוק והם אכן ברובם המוחלט לא עוברים את המהירות המותרת, אלא בקמ"ש בודדים בלבד. פעם אחת נתקעתי בפקק עקב עבודות בכביש. חצי שעה הזדחלתי בכביש של נתיב בודד. מאחורי היה אופנוע. בארץ, האופנוע היה נשאר מאחורי בערך חצי שנייה לפני שהיה נעלם הרחק לפנים. בשווייץ - הוא המשיך להתגלגל אחרי, לאורך הפקק. בכלל, האופנוענים השווייצרים מתיחסים לעצמם כאל כלי רכב רגיל, ועוקפים רק במצב שבו מכונית היתה עוקפת - כאשר ישנו נתיב פנוי. קשה לישראלי להפנים את זה (למרות שגם בארץ החוק היבש קובע שאופנוע אמור לנהוג כך!). אז איך זה לנהוג שבוע שלם כל כך הרבה ק"מ, חלקם בכבישים פתוחים, בלי לעבור את המהירות המותרת? באופן מפתיע, התשובה היא - בסדר גמור. מסתבר שכשאף אחד לא נדחף, לא מצפצף, לא חוסם ומונע השתלבות, לא עוקף בטפשות, לא נתקע בנתיב השמאלי, לא חותך בפתאומיות חזרה לימני, לא נעמד בשוליים, לא נצמד אליך מאחור, ולא עושה את כל שאר השטויות שאנחנו רגילים לראות אצלנו - הנהיגה הופכת כל כך רגועה, נעימה וסבלנית - שהדחף להמשיך ולהאיץ נעלם וההתיישרות עם המהירות המוכתבת ע"י התמרורים הופכת טבעית ובלתי מזיקה, איטית ככל שתהייה. אז מה, האם הנהג שווייצרי הינו על-אדם, בעל סבלנות מופלאה ואהבה לאיטיות ושלווה? לא בהכרח. מספיק לראות באיזו מהירות הם יעקפו, בכביש דו-נתיבי, רכב שייסע מתחת למהירות המותרת כדי להבין שגם הם יוצאים לדרך במטרה להגיע למחוז חפצם, ולא סתם לטייל ולבהות בנוף (המדהים, יימח שמם...). ובעיקר, צריך לראות איך הם נוהגים בכבישים הרריים מפותלים... בתור אחד שבעצמו לא ידוע כמי שמעכב את התנועה בנס-הרים, אני חייב לומר שהנהיגה בכבישים ההריים היתה חוויה מעוררת ענווה. השווייצרים מן הסתם מכירים את הכבישים הללו מיום הוולדם, וכנראה גם בוטחים באופן מלא בתחזוקת הכבישים והרכבים שלהם. אבל - המהירות שבה הם נכנסים - כולם, זקנים, צעירים, סבתות, דודות ! - לפניות עיוורות, בלי מעקה בטחון, בכביש שהינו יבש רק בזכות המפלסות כאשר מסביב עד שולי הנתיב ממש הכל מכוסה שלג, גם בלילה - פשוט פנומנלית. אני הזעתי בכל הגוף בניסיון לעמוד בקצב, ולא פעם מצאתי עצמי עוצר בצד, היכן שהתאפשר, כדי לאפשר לרכב מאחורי לעקוף, רק כדי לראות מאחורי ההגה דודה כסופת שיער המתגרזנת לה בסיבובים בשוויון נפש מוחלט. אגב - קל להבין שאתה מעכב רכב - השווייצרי, ברגע שמבין שהגעת למהירותך המקסימלית, פשוט יוריד מהירות ויתרחק ממך. ברור שהם לא צופרים, אבל הם גם לא מסמנים עם האור הגבוה או עושים כל אחת מהפעולות שבארץ מסמנות "סבא תן גז או רד לשוליים". את העניין הזה של נהיגה מהירה ומלאת בטחון בהרים ראיתי גם במקומות אחרים באירופה, כמו צרפת וגרמניה, אבל לא בכזו טוטאליות. במקומות אחרים תמיד היה אחוז סביר של נהגים שעיכבו אותי. בשווייץ - זה פשוט לא קרה (חוץ כמובן ממשאיות - שגם הן, נוסעות בערך כמו שישראלי מצוי נוהג בכביש הררי ברכבו הפרטי). השוויצרים גם אוהבים מכוניות שכיף לנהוג בהן מהר - כל אחד וטעמו - אבל לא ראיתי באף מדינה אחרת כל כך הרבה אלפא רומאו (חדשות וישנות), כל כך הרבה אימפרזה טורבו, וכמובן המון רודסטרים ספורטיביים (אם כי הרבה פחות מכוניות יוקרה של ממש בהשוואה למדינות עשירות אחרות באירופה). בקיצור - לא מדובר בעם של פלגמטים נטולי טסטוסטרון ומפזמי יודל. הם אוהבים לנהוג מהר כמו כל אחד מאתנו, ואולי יותר. אבל כנראה שבאיזשהו מקום, תת-מודע או במודע, הם מבינים עד כמה תרבות נהיגה נכונה משפרת בקיצוניות את איכות החיים ביומיום, על הכביש ומחוץ לו. חזרה לישראל...

אין לי מה לתרום ואולי זו התרומה העיקרית. בסה"כ שנה ורבע על הכביש, בערך 16,000 ק"מ, טרם פגשתי במוסך, בפתח מילוי השמן או בכל חבר אחר שגובה כסף על שרותיו לרכב.

גם אני עברתי בתערוכה, בסה"כ היה באמת נחמד עם הרבה מאוד מכוניות חדשות - וכאמור זו באמת תערוכה קומפקטית שמאפשרת לראות הכל בכמה שעות, ובקלות רבה. האכזבה הגדולה היה בביתן אלפא רומיאו - אולי היחיד בתערוכה שלא היתה בו מכונית חדשה אחת לרפואה - לא קונספט, לא אמיתית, אפילו לא דגם חדש של מכונית ישנה, כלום. עצוב. דווקא הפיאט 500 לדעתי נחמדה ותא הנוסעים מאוד אטרקטיבי, וגם הוסיפו מדף שימושי לנוסע, מעל תא הכפפות, מזכיר לי קצת את הדור הראשון של הפונטו. אוונטדור J - חתיכת מכונית מרשימה. לא הייתי מתנגד... המכונית הכי "לטעמי" ברמת העיצוב והמבנה (לא יודע איך על הכביש...) DS3 RACING. ובכלל, כל קו ה-DS של סיטרואן מ-3 ועד 5, מרשים מאוד. למרצדס יש הרבה מכוניות יפות. SL החדשה אולי הכי מוצלחת מכולן ובדוכן אבארט היו הכי חמודות (גם המכוניות, וגם הדוגמנית, סליחה פרזנטורית, היחידה בתערוכה שהיתה שווה תמונה) למעוניינים, עוד הרבה תמונות מהתערוכה כאן (וגם עוד תמונות נוף משוויצריה... התערוכה היתה רק חלק קטן מהטיול).

Isn't Anything היה איתי עוד בצבא, קסטה קבועה בווקמן, עד שיום אחד העלימו לי אותו (והתגובה שלי היתה "כל הכבוד לחימושניק שגנב את זה, יש לו טעם טוב") ניסיתי להגמל ממנו שנתיים עד שנשברתי וקניתי את הדיסק. הפתיחה שלו מדהימה, ההמשך שלו מדהים, יש לו אנרגיות שאין ב-loveless (שהוא יצירה ענקית בפני עצמו). זה גם היה הMBV הראשון ששמעתי, וגיליתי שכמעט ללא יוצא מהכלל, האלבום הראשון של להקה שאתה שומע הוא זה שתתחבר אליו הכי חזק אחרי שנים - קצת כמו תינוק שנקשר לאמא שלו...

אני בד"כ לא עונה כשהשאלה כל כך כללית, אבל - אפשר בכל זאת להבין מה את רוצה גם אם לא כתבת בפירוש. הלקסוס ההיברידית שהזכירו - למה? זה רכב מכוער, שהייתי מציע אולי לסבא שלי אם היה בחיים. להוציא 200,000 ש"ח רק בגלל שאפשר? אני מניח שאם היה לך תקציב לא מוגבל היית שמחה למרצדס ספורטיבית קטנה, אבל התקציב כן מוגבל ואני מניח שבכמה עשרות אלפי ש"ח שאפשר לחסוך תוכלי למצוא משהו יותר מעניין עבורך - נעליים תכשיטים ארוחות טיול בחו"ל או כל מה שעושה לך את זה. יש אופציות הרבה יותר מתאימות ל"נסיעה לקניון" + חסכון בדלק שעולות הרבה פחות והרבה יותר מתאימות. כמה אופציות שעולות בראש: - פיאט 500 - די ותיקה ועדיין קולית (מספיק לראות אותה בתכלת נוסטלגי סטייל שנות ה-60 בשביל להבין מה זה COOL) מספיק מרווחת לנוסעת אחת וגם לחברה שלה, יש מקום לקניות, הכי קל להחנות אותה בכל מקום, מנוע קטן וחסכוני אבל זריז. - אלפא מיטו - מצד אחד פונה לצעירים ספורטיביים, אבל אני מסתובב מספיק בצפון ת"א כדי לראות כמה נשות רמת אביב אוהבות אותה. למה לא, היא יפה ומשדרת משהו חיובי. - מיני ONE - האוטומטית הבסיסית מתחילה ב-130K. אני אישית לא אוהב, זו מכונית די ספורטיבית ולכן לא הכי נוחה (מבחינת ספיגת מהמורות) אבל יש לה עדיין סקס-אפיל, ולמרות אי הנוחות, ברוב המיני אני רואה נהגות מאחורי ההגה אז כנראה שיש בה משהו. לפחות לא נראית כמו אוטו של סבא. - אודי A1 - גם כן לא הכי זולה, אבל מתקדמת, יפה ואיכותית, עדיין חוסכת הרבה מאוד כסף מהתקציב. - סיטרואן DS3 - בשילוב הצבעים הנכון זה יהיה הרכב הכי יפה מכל האופציות כאן - ואולי גם הכי נוח. מכונית מיוחדת, ב-130K היא חוסכת מספיק כסף כדי לפצות גם אם המנוע שלה לא הכי חסכוני מהאופציות.

אם לקחת 5 אלבומים לאי בודד הנה כמה שאני חוזר אליהם לאורך השנים. אם אני עדיין חוזר לאלבום בן 20 שנה ויותר, יש סיכוי טוב שהוא יחזיק מעמד עוד כמה שנים על האי בלי להמאס... 1. The Smiths - Strangeways Here We Come (נכון, כבר אמרו, אז מה... אי בודד לא יהיה אי בודד בלי סטריינג'ווייז) 2. The Cure - Disintegration (למקרה שיהיה יבש על האי ואצטרך להתפלל לגשם) 3. Ride - Nowhere (למקרה שאני אשכח איך גיטרות צריכות להשמע) 4. My Bloody Valentine - Isn't Anything (למקרה שאני אשכח איך גיטרות יכולות להשמע) 5. U2 - Joshua Tree (כי על האי אין רחובות - על אחת כמה וכמה שאין להם שם) בלי קשר להערות המטופשות שלי כל אלה באמת יצירות ענקיות וחד פעמיות, כל אחת בתחומה. בלחץ רב נשארו בחוץ Paradise Lost, Cranes, Waterboys ו-Viva Hate של מוריסי.

משום מה כרגע באתר לא מופיע מחיר של בראבו רובוטית. אני מניח שזו טעות, לא הגיוני שהפסיקו למכור רובוטית - בהתחשב בזה שרוב הבראבו שנמכרו בארץ הן רובוטיות ולא עם גיר ידני רגיל. שווה לך להרים טלפון לסמל"ת ולבדוק. אני גם חושב שתגלה שביעות רצון גבוהה מאוד בקרב בעלי בראבו, כמוני ועוד כמה בפורום.

איך לא מצאת? http://www.fiat.co.il/heb/description.aspx?type=1&model_id=13 הבראבו יחסית ותיקה ועדיין מהיותר מהנות לנהיגה בסגמנט (מה שלא מפתיע, רכבים חדשים בסגמנט שיפרו ביצועים אבל ממש לא נעשים מהנים יותר). אם אפשר להסתדר עם רכב קטן יותר, סטייל פולו/איביזה/פונטו, אז למה לא. אם רוצים רכב קצת יותר גדול, הבראבו תענה יפה לדרישות. יש מי שיחשבו שהרובוטי לא מספיק טוב, יש כאלה שמבחינתם זה אפילו עדיף על אוטומטי רגיל - כדאי לנסות.

מישהו מכיר את החברה הזו? ראיתי מוצרים שלהם כמו מסכי LCD לרכב, לא הבנתי אם זה יצרן או שהם "עוטפים" מסכים סטנדרטיים (נדמה לי שראיתי איפשהו שזה בעצם LG?)... האם זה בעצם יבואן ישראלי שמוכר מוצרי "מדבקה", או יצרן אמיתי, או סתם חברת התקנות? האתר שלהם מנסה להיות בינלאומי (COM במקום CO.IL...) אבל בעצם אין שם כמעט מידע ממשי.

בארה"ב שוטר צריך להיות בגובה מינימלי שגבוה בערך בשני ראשים מהילד-המחופש-לשוטר שבתמונה, ובד"כ הם גם רחבים ובריאים באופן כללי. כשאתה נראה ככה, יש לך מספיק בטחון עצמי להרתיע אנשים בדיבור מנומס. כשאתה נראה במקרה הטוב כמו דרדס (ולא בר-מוח), אתה נאלץ לדבר כמו ערס בשביל לנסות ליצור רושם על אזרחים.

אף רכב לא שומר על ערכו. מי שרוצה לשמור ערך - שיקנה רכב בן שנה, לפחות ככה מישהו אחר כבר חטף את ה"מכה" של השנה הראשונה. בסגמנט היוקרתי אנשים מחליפים מכוניות יחסית מהר, אני משוכנע שאפשר למצוא A1 ברמה גבוהה יותר מדגם הבסיס, בת שנה, שתיכנס לתקציב, או A3 בת שנתיים, או כל רכב אחר שמוצא חן. החיפוש אחר רכב חדש שומר ערך משול לנבירה בערימת צואה בחיפוש אחרי גוש קצת פחות מסריח מאחרים. אני כמובן לא פוסל קניית רכב חדש - יש לזה יתרונות גם ברמת התחושה הכיפית וגם ברמת האחריות ועלות אחזקה - אבל אלה כבר פרמטרים אחרים. הויכוח אם A1 ופולו זה אותו רכב או לא, די מצחיק גם כן. קח שני תאומים, אחד גדל בג'ונגל והפך לפרא שלא יודע לדבר, השני חונך באוקספורד והפך לדוקטור לבנבן, האם הם אותו בנאדם רק בגלל DNA משותף? לא. אותו הדבר עם הרכב, לקחו פלטפורמה אבל עשו ממנה משהו אחר, זה לא רק תרגיל שיווקי (להבדיל למשל, מדגמי אופל ווקסהול שהיו נמכרים עם גריל וסמל שונה, שמאחוריהם אותה מכונית בדיוק - זה באמת רק עניין שיווקי). מעניין שלא שמעתי אף אחד שחושב שאלפא 159 ואופל ווקטרה הן אותו דבר... למרות הרצפה המשותפת.

כדאי רק לזכור שהג'ולייטה לא רק יקרה יותר ברכישה, אלא גם צפויה להיות יקרה יותר לביטוח, תחזוקה וגם טיפולים, בהשוואה לפיאט בראבו. בנוסף, למרות ששתי האיטלקיות לא הכי חזקות בשמירה על מחירון, הרי בהכרח רכב יקר יותר גם מאבד יותר. כך שרצוי לזכור שמתיחת התקציב עבור האלפא היא משמעותית. בסה"כ נשמע שהבראבו עונה לדרישות היטב, וזו מכונית מאוד מהנה ואיכותית, עברתי איתה 16K ק"מ ואני מרוצה לחלוטין מהקנייה. הגיר הרובוטי - אולי פחות חלק מדואל קלאצ' אבל הוא בסה"כ טוב ולא מקלקל את החוויה, בפרט כאשר אין מטרה לנהיגה ספורטיבית של ממש.

מה דעתך על אלפא 147? לא מפלצת תאוצה כמו שאתה אומר אבל מכובדת, איכותית, מתקשרת ומהנה. סתם לדוגמא חיפוש ב"יד2" העלה אחת 1600 ידנית שנת 2009 יד ראשונה... לא מכיר את הרכב הזה אבל דוגמא למשהו שעשוי להיות מציאה עם תמורה גבוהה לכסף.

לפני שבועיים נתקלתי באותה תופעה בדרך לירושלים. כפולה, כשהפנימית כל כך חזקה שאי אפשר היה להתעלם. הרבה עצרו לצלם, גם אני...

אוף. מה עשית לנו ? עכשיו אנחנו מרגישים כמו אל באנדי שצריך לחזור הביתה אחרי שמאה דוגמניות נכנסו למדוד נעליים אצלו בחנות. סתם פורנו מלוכלך התמונות האלה !!! להבדיל אני מציץ החוצה לחניה. שכונה סבירה בצפון ת"א. מה יש לנו פה: מזדה 2 ירוקה. עוד מזדה 2 ירוקה. הופ! הנה אחת כחולה, סחטיין! מזדה 3 אפורה. עוד אחת. פוקוס. שתי פונטו ספייס. הבראבו שלי. הפנדה. בימר סדרה 3 עתיקה ודי מוזנחת. היי, חידוש! מישהו פה קנה סוניק...

זה שבדוחות בדיקה איפה שכתוב "נזילה" צריך לקרא "הזעה מזערית" זה ידוע. בד"כ אם יש נזילה ממש או שהרכב לא יגיע עד המכון, או שהבודק יגיד לך במפורט שיש בעיה של ממש. אצלי הפנדה הרובוטית נוסעת 6 שנים בלי כל בעיה בגיר. בכל מקרה אם יש צורך להחליף, זה יקר אבל לא מגדיר כ"אסטרונומי", בשרשור אחר ראיתי שמישהו החליף גיר רובוטי בפנדה ב-5K ש"ח, שזה חצי מעלות רובוט מקביל באלפא למשל (ואני מניח שרובוטי DSG למיניהם יעלו הרבה יותר) ככה שגם במקרה זה, המחירים של פיאט שפויים יחסית.