malcishua

אני בדיעה שהבוחן צריך לעשות את עבודתו (לנגב! את! הכתם! זה הכל!!). הוא היה צריך לעשות זאת בפעם הראשונה - וכן, גם בשעת עומס - בדיוק כמו שעשה זאת (עדיין בשעת עומס) בפעם השניה, אחרי שעלית על הבלוף. אתם, מסתבר, בדיעה שניגוב השמן הוא איזו פרוצדורה מורכבת, הדורשת זמן ומאמץ, שהבוחן לא מחויב לעשות. או שזה לגיטימי לחפף את הבדיקה (מצטער, קשה לי לחשוב על שם אחר ל״לא לנגב את הכתם״) רק כדי שיכנסו יותר מכוניות לבדיקה באותו פרק הזמן. טוב, נו. כל אחד ודעתו.

לא מבין למה כולכם קפצתם עליו (ניקו), הוא סה״כ ניסה להעביר פה את ההרגשה האישית שלו, שאיתה אי אפשר להתווכח (מתוקף היותה אישית). שימו לב שהוא במקור בכלל לא העלה את עניין המחיר ולא טען שהוא גבוה מדי, את זה אתם העלתם ראשונים. במקום לנסות להוכיח לו כמה הוא טועה וכמה המארגנים עשו לו טובה, אני הייתי מנסה לקרוא בין השורות ולהבין איך לשפר את החוויה בפעם הבאה. זה פשוט מגעיל. ניצול ציני של המעמד.

אם אתה שואל אותי, רכב חדש הוא אף פעם לא האלטרנטיבה הככלית הטובה ביותר. תמיד תוכל למצוא רכב בן 2-3 במצב שהוא ריאלית כמו חדש, יותר זול, שעבר כבר את ירידת הערך המשמעותית. בטח בסגמנט הזה של רכבי מיני. אם תטפל בו כמו שצריך, בלי פשרות, תקבל רכב אמין לטווח הארוך.

החישוב שלך לא מדויק כי הוא לא לוקח בחשבון את הכסף שתקבל על מכירת הרכב בתום 10 השנים. מבחינת צריכת דלק לדעתי לא ממש שווה כלכלית להחליף את הרכב בשלב הזה. רק אם הפונטו עושה מספיק בעיות כך שהתחזוקה שלה הופכת יקרה משמעותית ומעיקה עליך מבחינת הזמן והמאמץ שהיא דורשת. יש כמובן גם שיקולים אחרים ולא רק כלכליים - להשתדרג ברכב, לנהוג ברכב חדש וכו׳. את השיקולים האלה רק אתה יכול לעשות.

אני אסביר את עמדתי. הרי את מה שהבוחן עשה בסוף - ניגוב הכתם והמתנה(!) - יכל לעשות גם בהתחלה. יש יאמרו (אני למשל) שזה המינימום שהוא אמור לעשות כשהוא רואה כתם שמן. אבל הוא לא טרח לעשות זאת, אלא פשוט הכשיל את הרכב. לקוח אחר במקומך, שלא היה כ״כ דעתן ולא היה מתעקש, היה לוקח את הרכב למוסך (אולי זה שנמצא קרוב למכון? רק השערה) שם היו במקרה הטוב, מנגבים את הכתם ונותנים לו אישור שהכל בסדר, או במקרה הרע דוחפים לו איזה טיפול מיותר בעלות של אי אלו שקלים. בנוסף היית משלם על טסט חוזר. מה שלך נראה כמו רצון טוב על כך ש״הסכימו״ לבדוק שוב את התקלה (שאתה יודע שלא קיימת, שים לב) הוא מחויב המציאות. המכון לא יכול להכשיל אותך על משהו שלא קיים. הבוחן יודע שהבדיקה המחופפת שלו לא באמת מספיקה ולכן ״מסכים״ לבדוק יותר לעומק. האם מדובר פה ב״שיטת מצליח״ למטרות רווח או סתם בעצלנות משולבת בחוסר מקצועיות, זה באמת לא ברור לגמרי.

לא יודע איזה מכשירים בדקת, אבל ממה שאני מכיר העלות נמוכה בהרבה. מה שכן, השידורים ברוסית זה כבר סיפור אחר. במקרה הזה אני מבין למה אתה מעדיף את סלקום.

מכשיר לקודי זו הוצאה חד פעמית, בניגוד לסלקום טיוי שזו הוצאה שלא נגמרת. אני בטוח שבחישוב פשוט תגלה שהאופציה הראשונה זולה בהרבה בטווח הבינוני והרחוק.

בדיוק. עדיין לא הבנתי מה היתרון של סלקום טיוי על הנ״ל.

קודם כל, לא הבעתי כאן שום דעה בנושא המדובר ולכן ההנחה שלך ש״מבחינתי הסדר הישן״ וכו׳ לא ברורה. התמיהה שלי - והיא עדיין קיימת - היא לגבי ה״מחקרים״ שאתה מדבר עליהם בכזו התלהבות, אבל מודה בעצמך שלא מעניין אותך לקרוא אותם ולא עשית זאת. לא ברור לי איך במצב כזה אתה כל כך בטוח בתוכן שלהם ובכך שהם ״יפתיעו אותנו״. ואם אתה באמת משווה בינך - מישהו שלא מעניין אותו לקרוא את המאמרים שעליהם מסתמכת התזונה שלו, לא פחות, אבל דוחף אותם בהתלהבות לאחרים - לגלילאו, אז באמת נראה שחסר הבסיס המינימלי כדי לקיים איתך דו שיח לוגי. על גלילאו קראת בעיון או שגם זה לא מעניין אותך?

פות״ש, נראה שאתה מייחס חשיבות מאוד גבוהה ליחס בין הקילומטרז׳ לשנתון. מה שחשוב הוא מה אתה יכול להשיג באותו מחיר, שזה מכוניות בשנתון גבוה משמעותית, מה שאומר שגם הקילומטרז׳ שלהן יהיה באותו סדר גודל כמו של הבלנו המדוברת. קצת דוגמאות מיד2: פונטו ספייס, יד 1, 2005, 110,000 ק״מ - 9,200 ש״ח שברולט אבאו, יד 2, 2008, 150,000 ק״מ - 11,000 ש״ח פיג׳ו 307, יד 3, 2006, 145,000 ק״מ - 10,000 ש״ח שברולט אופטרה, יד 2, 2006, 127,000 ק״מ - 12,000 ש״ח כולן משמעותית צעירות יותר, עם אותו ס״ג של קילומטרז׳ (או נמוך יותר) - ובאותו ס״ג של מחיר (מבוקש כמובן, לפני מיקוח). עכשיו תאמר לי אתה - באמת עדיפה הבלנו המדוברת על כל האופציות האלה (ויש עוד הרבה כאלה ביד2)?

אתה קורא לזה ״שירות מקצועי ואדיב״, אני קורא לזה ״שיטת מצליח״.

אני לא מבין, אם זה לא מעניין אותך ואתה לא קורא מחקרים כאלה, איך אתה יודע שנופתע לטובה?

נו באמת, הבנאדם במשבר קיומי ואתם מציעים לו לעשות דיאטה. דיאטה עושים כשיש מוטיבציה, ורוצים שינוי. לא כשנמצאים בדיכאון. ואדים - הדבר הראשון והכי חשוב שיש לי לומר לך הוא - ממש, אבל ממש לא מאוחר מדי. לשום דבר. אני מכיר מישהו שבגילך התחיל ללמוד רפואה. היום הוא אורטופד. אני יודע שזה לא נראה ככה, אבל אתה עוד לא קרוב לנקודת האל חזור. למעשה, אין באמת נקודת אל חזור. תמיד אפשר לקום ולעשות שינוי, ואפילו מהפך. אני יודע שזו נשמעת קלישאה, אבל זה נכון, וראיתי את זה קורה יותר מפעם אחת, אפילו רק בשנה האחרונה. הצעה קונקרטית ממש אין לי בשבילך, כי אני לא מכיר אותך מספיק טוב. לפני אי אלה דפים הצעתי לך להתחיל בקטן ולעשות טיולים (הליכות) יומיים בשכונה, גם כדי לחלץ עצמות ולצאת מ״מצב בטטה״ וגם כדי לנשום אוויר צח ולהיות באיזושהי אינטראקציה עם הסביבה. אני עדיין מקווה שתיקח את העצה הזו ולפחות תנסה. גם את העצה לצאת יותר עם חברים אני מקווה שתיקח. לא חייבים להשתכר בפאב, גם סתם לצאת להמבורגר או לסנוקר או אפילו לסרט - יעשה לך מאוד טוב. תסמוך עלי. לגבי נשים - חבל שאתה מסתכל רחוק מדי ולוקח הכל יותר מדי ברצינות. לא רוצה חתונה? לא רוצה ילדים? הכל לגיטימי לגמרי. אבל למה לא לצאת לדייטים? תתפלא, אבל לא כל מי שתפגוש תנסה להלביש עליך טבעת בכוח. אפשר לצאת לכמה דייטים, לנהל קשר קצר ולסיים בזה. זה קורה הרבה, ויש לא מעט אנשים שמתנהלים כך בחייהם (חבר אחד טוב שלי, למשל, מבוגר ממך ב-10 שנים. עדיין לא חושב על חתונה או אפילו קשר קבוע). למעשה, יש לא מעט נשים בגילך שמתנהלות כך גם הן - אם זה נשים קרייריסטיות ואם סתם עצמאיות מאוד (כמוך). אני יודע, נתקלתי בכאלה בעצמי. אני אפילו מכיר מקרוב מישהי בסביבות גילך שנמצאת בקשר עם מישהו כבר 6 שנים. כל אחד גר בדירה משלו, והם אפילו לא חושבים לשנות משהו בעתיד הקרוב או בכלל. ואולי, יכול להיות, שאחרי שתצא קצת ותהיה באיזשהו סוג של קשר עם בת המין השני (אני מניח שזו הנטייה שלך, מתוך מה שכתבת עד עכשיו, אז סלח לי אם טעיתי) תשנה את דעתך וכן תרצה קצת יותר. אולי לא חתונה וילדים, אבל כן קשר קבוע. ואולי לא. אבל לא תדע אם לא תנסה. אף אחד לא מצפה ממך להכניס שותפה לחיים כבר מחר. רק לצאת עם מישהי, ואם יהיה נחמד אולי לצאת איתה שוב. בלי לחשוב על העתיד, רק על מחר. זה הכל.

אכלתי בוולפנייטס לא מזמן, היה סתמי לגמרי. בסדר, לא פלוס ולא מינוס. בויטרינה עוד לא הייתי, אבל עשו לי כבר כזה הייפ על המקום, שקשה להאמין שיעמוד בציפיות.

אני ממש לא מבין - למה לוותר? פתח case באיביי והעניין יפתר. אל תדאג, המוכר יקבל את ההודעה על פתיח ה-case בשפת אמו. מניסיון, ברוב המוחלט של המקרים הוא יתרצה מיד.

5 שנים זה כבר לא טווח קצר, פות״ש ביקש פתרון לשנתיים.

אבל מאיפה התמונות מגיעות??

גם מכרה שלי הפסיקה לאכול ״גלוטן״ ודיווחה את כל מה שאתה מדווח. אלא מה? התברר שהיא פשוט היתה אוכלת הרבה מאפים (בורקסים, רוגלך, כאלה) בעבודה, וההמנעות מהם כמובן שהפסיקה את כל התסמינים המדוברים. לא חוכמה להפסיק לאכול בורקסים, להרגיש טוב יותר ולהאשים את הגלוטן בהרגשה הרעה. היום היא אוכלת לחם מחיטה מלאה ופסטה איכותית (במידה כמובן) ומרגישה פשוט מצוין. נסה גם, מבטיח לך שהתסמינים הרעים לא יחזרו.

אתה מתכוון כמו זה?

לגבי נקודות יציאה, לא בכל פיקדון יש. ישנם פקדונות שנקודת היציאה היחידה בהם היא בסוף התקופה. למעשה, מניסיוני לפחות, הרוב כאלה (לפחות פק״מים). לגבי תשואה לא מובטחת: כמו שכתבתי, התשואה בסוף מחושבת לפי נוסחא על שערי מניות שנקבעו מראש, כאשר מובטח לך רק שהיא לא תהיה שלילית. זה עדיין פיקדון כמו כל פיקדון אחר, רק שהתשואה מחושבת אחרת והיא לא קבועה מראש (מובטח רק שהיא אי-שלילית). זה הכל. מכאן, כל אחד ושיקוליו. לדעתי אם אתה רוצה לסגור את הכסף לתקופה קצרה - זו אופציה די טובה, אם לוקחים בחשבון את האפשרויות האחרות.

זו כל התורה על רגל אחת. ברגע שהבנת את זה, למדת לרכב על אופניים. משם זה כבר רק תרגול.

אם בבימ״ש הוא לא יתכחש לאשמתו בתאונה עצמה אלא רק לכך שהנזק המסוים נגרם בתאונה, אז כדאי שתבקש מהשמאי שלך להעיד או לכתוב בדו״ח שלפי חוות הדעת המקצועית שלו הנזק נגרם בתאונה, לפי תיאור התאונה והנזק הנראה לעין.

לא רק זה, הוא גם ״יודע״ שאין אלטרנטיבה יותר טובה...

הבנק יכול להבטיח את הקרן מכיוון שהוא לא באמת משקיע את הכסף שאתה נותן לו במניות שהקרן ״מורכבת״ מהן. הוא לוקח את הכסף, משקיע אותו (בד״כ באפיקים רווחיים הרבה יותר) ובסוף התקופה מחשב כמה אתה אמור לקבל לפי התנאים ונותן לך את זה. מדובר בפיקדון כמו כל פיקדון אחר, אלא שכאן התשואה בסוף התקופה מחושבת לפי שער של 7 מניות שנקבעו מראש לפי כללים מסוימים ולא לפי ריבית קבועה מראש.