לגבי הבחירות - אני חושב שבמציאות של היום, שבה הממשל הפדרלי משפיע על יותר ויותר אספקטים של חיי האזרח בארה״ב, ושבה הבחירות עצמן מתקיימות כאירוע כלל-ארצי והאזרח עצמו מרגיש כך, אין באמת מקום להתייחסות לארה״ב כאל אוסף של מדינות, ספציפית לפחות בנושא הזה של בחירות לנשיאות, ויכול להיות שבכלל. ההשוואה לאירופה היא כ״כ דמיונית (מבחינת הסיכוי שתקרה) שקשה לעשות אותה ברצינות. והיא דמיונית אגב פשוט משום שקשה לדמיין איזושהי מדינה אירופאית מקבלת עליה סמכות של איזשהו נשיא עליון, מה שבארה״ב מובן מאליו.
לגבי האם ארה״ב היא דמוקרטיה - אכן, לא לפי החוקה ולא לפי מקימיה. אבל דה-פקטו היום היא נחשבת לדמוקרטיה ייצוגית (לא בטוח שזה התרגום הנכון, representative democracy) ובכל מקרה כך אזרחיה ומנהיגיה מתייחסים אליה (המנהיגים - בד״כ כשהם רוצים לומר שמשהו ״מאיים על הדמוקרטיה האמריקאית״).
לגבי עריצות הרוב - זו תמיד הסכנה בשלטון הרוב ובדמוקרטיה ״תקינה״ יש מנגנונים שאמורים למנוע זאת, ושיטת הבחירות היא לא אחת מהם. מנגנונים אלה הם הדרך הנכונה למנוע את הסכנה, ולא מתן משקל יתר לקולות של מצביעים על פי קריטריון אחד שרירותי (פיזור פיזי של האוכלוסיה). למה לעצור שם? למה לא לתת לכל אזרח משקל על סמך כלל המיעוטים אליהם הוא משתייך - אתני, דתי, מגדרי, הרשימה אינסופית. הרי לא הוגן ״לתקן״ רק לפי החלוקה לעירוניים/כפריים.
ובכל מקרה, לפי דעתי האישית מצב שבו מיעוט כופה את דעתו על הרוב - כמו שקורה בארה״ב, למרות שלא מדובר במיעוט קטן - גרוע יותר.