orankohn

דגל הולנד.

במזרח ירושלים היום שני דגמים שגרירותיים של טויוטה לנד קרויזר. אחד מהם מתת דגם מעניין שלי לפחות אינו מוכר VX-R.

רכב פלסטיני מותר להעלות ? יש לציין שצולם במרכז המסחרי של צומת גוש עציון. ותהייה מעניינת - האם הסיומת של מספר הרישוי הפלסטיני - 65 - מציינת את שנת ייצור הרכב ? נראה מאוד הגיוני שהחיפושית הזו מודל 1965.

דבר ראשון - תתחדש ותהנה מהרכב ! אם אינני טועה אני חייב תודה לך על הרכב שקניתי לפני 7 שנים. אז פרסמת כאן פוסט לגבי אותה הלנצ'יה איפסילון השחורה והתלבטת לגביה כי הוצעה בסוף 2016 בחצי מהמחירון וחששת שמשהו מסריח. אני הלכתי לראות , בדיקה עצמית מהירה וקניתי. עשיתי איתה 172,000 ק"מ באמינות מצויינת וחסכון אחזקתי - דלק וטיפולים - ממש מוצלח. מה שמענין שגם בגיל 12 עם 262,000 ק"מ הלנצ'יה הייתה תקינה והכל פועל כאשר רוב הרכיבים מקוריים לגמרי ונוסעת כמו שקניתי אותה מבחינת סחיבה והרגשת נסיעה. אשמח לסייע בקשר ליישור קו במה שאני יודע מניסיוני. תשובתי במצורף לצד כל שאלה. עוד המלצה - לפי ספר הרכב יש להחליף מצתים כל 30,000 ק"מ. בדוק מתי הוחלפו. זה לא יקר. תקפיד רק על מקורי של NGK. אם מושכים את המצתים באופן מוגזם תקבל בעיות של צ'ק אינג'ן/מיספייר וכו'. בהצלחה ותהנה מהרכב !

עדכון - עברו כחודשיים פלוס מאז פתחתי את השירשור. הרכב המשיך להיות מפורסם במקביל הן ביד 2, הן במספר קבוצות פייסבוק תואמות ובהתאם לייעוץ כאן גם פה בפורום למכירה. דווקא ראיתי הרבה מאוד צפיות במודעה כאן בפורום. בכל התקופה הזו התעניינות הייתה קרובה לאפס. לא עזרו הורדות במחיר ביד 2. החזרתי למחיר הקודם. מספר המתעניינים היה פחות מאצבעות יד אחת. מעניין שבימינו אף אחד לא מתקשר - אפס שיחות טלפוניות. פה ושם הודעת ווטס אפ וניתוק מגע. ואז לפני מספר ימים עוד התעניינות בווטס אפ. בקשה לצילום מסוים ועדכון לאחר כמה ימים שרוצה לבוא. הגיע בחור סימפטי בשעות החושך. ביקש להתניע. לא ביקש אפילו להזיז את הרכב מהחנייה. מייד אמר - בוא נעביר בעלות. לא ביקש אפילו שקל הנחה, שילם גם ביוזמתו העברת בעלות ותוך 12 דקות מהגיעו קיבל את הרכב עם הסבר קצר וזוג מפתחות ומחזיק מפתחות מתכתי מקורי של לנצ'יה.. בקיצור ,סבלנות לא מזיקה...(וגם מזל לא מזיק). וכאן בימיה האחרונים אצלי לצד מחליפתה הירקרקה.

נראה לי שהמצב אבוד. אין פתרון קונבנציונלי. אם בא לך להשקיע נסה את הפתרון המוכח שמיושם במרוצי ראלי זה עשרות שנים - התוצאה תהיה מעולה !!!

הכל בסדר. הסר דאגה מליבך. זה מה שרשום בספר האחזקה של האאוטלנדר : "עבור שירות .”A5/B5 או A3/B4, A3/B3, A1/B1". השמן שצרפת בצילום מחברה בסדר גמור.

אולי תשתף באיזה דגם ספציפי מדובר ? יש דגמים שהוראות היצרן/יבואן מאפשרות מספר חלופות שכולן תקינות. אם בוודאות לפי הוראות יצרן ו/או יבואן אתה חייב C3 ותקן A3 אינו מוזכר כלל בכתובים - אזי אכן מצב לא תקין. זה לא שמיידית הרכב יקרוס אבל תחזור בהקדם האפשרי למוסך ודרוש החלפה לתקן המתאים עם זיכוי רלבנטי.

על רקע התייקרויות זוחלות (או אפילו רצות...) במחירי מכוניות חדשות בכל הסגמנטים - ראה כאן : https://www.icar.co.il/news/ryspiv7h6/ שם מופיעה האמירה המסכמת :"כולן מקפיצות מחיר" פתאום נתקלתי בידיעה לא פחות ממרעישה - יבואנית שברולט UMI יוצאת במבצע מפתיע בו מוצעת מכונית גדולה מסגמנט מנהלים בהוזלה גדולה של 35,000 ש"ח ! כך יצא שמחיר השברולט מאליבו יהיה 159,990 ש"ח במקום 194,991, שזה מחיר שנמוך אפילו ממחיר משפחתיות כמו טויוטה קורולה ויונדאי אלנטרה. https://wheel.co.il/מכונית-מנהלים-של-שברולט-במחיר-הנמוך-ממ/ מה דעתכם ? מציאה לא נורמלית? יש איזה קאץ'? שווה או לא ?

הרכבים המסחריים האירופאיים מיוצרים בטכנולוגיה מוכחת ושמרנית. רובם מגיעים עם מנועי טורבו דיזל מאוד מוכחים ואמינים. הרכבים האלו מציגים אמינות ועמידות טובים מאוד. אפילו טויטה היפנית חברה לשת"פ עם יצרנים צרפתיים/איטלקיים לייצר רכבים אצלם עם מיתוג טויוטה. נכון שחלק מאותם יצרנים צרפתיים בחטיבות הפרטיות ייצרו מספר דגמים שלא הצטיינו באמינות גבוהה. זה נבע מפיתוח מואץ ורשלני של מנועי בנזין שהתגלו בדיעבד כבעייתיים באמינותם (מנוע PSA פרינס 156 כ"ס, מנוע פיורטק טורבו 1.2 ) . בתחום המסחריות המצב כאמור שונה לגמרי.

אכן מצב ביש... אפשרויות : 1. להמשיך כך ועל כל 10,000 ק"מ לשלם 1000-1500 ש"ח על קניית שמן (עם כל הטרחה הנלווית). 2. שיפוץ מנוע - לך תמצא מישהו שיסכים וגם יעשה לך עבודה מקצועית ואיכותית . בטח יעלה לך 7-8 אלף לפחות.... 3. להחליף למנוע משומש מפירוק - יעלה 5-6. יתכן שתקבל חתול (פגום) בשק.... 4. לנסות להשתמש בשמן בצמיגות שונה - 10W40 חצי סינטטי מאיכות סבירה. גם יותר זול וגם כנראה יצמצם את צריכת השמן. לדעתי, שווה לנסות כשלב ראשון.

בשנתונים המדוברים יש 4 תצורות מנוע גיר. מנועים שקיימים - שניהם מסדרת fire שנחשבים אמינים. ללא שינויים לאורך חיי הדגם. יש מנוע 1.2 עם 69 כ"ס. כנראה הוא הכי אמין אך הביצועים מתונים. יש מנוע 1.4 עם 100 כ"ס ו - 16 שסתומים. כמובן חזק יותר וביצועים טובים, פחות חסכוני ממנוע 1.2. הערת אזהרה : הגם שמדובר במנועים אמינים זה מותנה באחזקה ראוייה שעברו. שימוש בשמנים וחלפים נכונים ואיכותיים. היצרן המליץ שגרת טיפול כל 30,000 שהיא לא מספקת. חפש כאלו שטופלו במשטר תנאים קשים של תכיפות כפולה. המנועים גם רגישים לשימוש בנוזל קירור שאינו המקורי - פראפלו אדום. שני המנועים שודכו לשני סוגי תמסורות. 1. ידני - אמין ומומלץ. 2. אוטומטי שהוא באמת רובוטי חד מצמדי. פחות מומלץ מבחינת אופיו ואמינותו. אמינות סבירה אך עפ"ר בשנתון מתקדם מפתח בלאי ותקלות יקרות , חלקן ממש יקר לתיקון. השילוב 1.4 עם גיר ידני נדיר. יש מספר רמות גימור-אבזור. שים לב לתקינות הגג המתקפל. אם אינו תקין עלול לעלות ממון רב לשפצו. מידי פעם יש צפי לתקלה במנגנון. עלות טיפולים שוטפים סבירה ולא יקרה והרכב די קל לאחזקה עצמית. גם טיפול טיימינג שנדרש בשני המנועים זה כל 120k ק"מ או 5 שנים ומחירו סביר מאוד. חלפים קלים להשגה. מחירי היבואן בחלקם מופרזים. קל ליבא איכותי וזול באתרי חו"ל שונים.

באתר thecar בכתבה על השקת האיפסילון החדשה גיל מלמד יוצא בהצהרה מאוד מודגשת : אין ספק שעניין של סטייל ונראות מהווה פקטור חשוב ללקוחות מסוימים. השאלה אם יש פוטנציאל שיווקי ללנצ'יה הזו בישראל באמת קשה למענה. https://thecar.co.il/מה-למדנו-השבוע-מהשקת-המכונית-החשמלית-ה/

חובבי רכב ותיקים שומרים מקום חם בליבם למותג האיטלקי לנצ'יה ומעריכים אותו (אני משוחד בתור בעל לנצ'יה איפסילון ידנית...) החברה שנוסדה ממש מזמן - שנת 1906 , בעצם מייצרת מכוניות כבר 118 שנים ברצף. נכון שהשנים האחרונות הן צל חיוור לתהילת העבר. לפני עשורים רבים מאוד לנצ'יה בלטה בחדשנות טכנולוגית פורצת דרך ובהצלחה רבה במרוצים שונים. בשנים האחרונות, תחת בעלות פיאט, חברת/מותג לנצ'יה ירדה מגדולתה ובמשך השנים האחרונות נמכרו לנצ'יות (רק דגם יחיד - האיפסילון) רק במולדת האיטלקית, הגם שהדגם הוותיק בן ה - 13 הצליח להיות כל שנות הייצור הרכב השני הכי נמכר באיטליה. חברת סטלנטיס נוסדה ב- 2021 ואיגדה כ-15 מותגים משלל ארצות (איטליה,צרפת,גרמניה, ארה"ב) התלבטה בתחילה מה לעשות עם המותג ואף שקלה להכחידו. הוחלט בסוף לתת ללנצ'יה צ'אנס כמותג בנישה "סמי פרימיום חשמלי". הוחלט לייצר תוך 6 שנים 3 דגמי לנצ'יה חדשים. כולם ברוח התקופה - חשמליים מלא. שלשום הוצג רשמית הראשון - איפסילון חשמלית חדשה. בעוד שנתיים תוצג ה"גאמה"או "אורליה" - משהו בסגנון SUV גדול ומפואר ושנתיים אח"כ ב- 2028 מתוכננת להגיע הדלתא החדשה - האצ'בק בינונית ספורטיבית מפוארת. מי שרוצה לקבל פרטים יכול לעיין כאן : https://www.icar.co.il/news/h1kkkpss6/ מי שרוצה לראות את האתר הרשמי - ראה כאן : https://www.lancia.com/ypsilon/edizione-limitata-cassina היבואן בארץ - סמל"ת - לא מתכננים להביא את האיפסילון החדשה. מה דעתכם ? צודקים או לא ? להלן תמונות להתרשמות.

תודה לכל המגיבים. באמת קיבלתי זויות ראיה נוספות לעניין. נראה שאיישם חלק מהתובנות שהוצעו.

קצת שירשור פריקה וקצת שרשור התייעצות. יש לי רכב נאחסי שלא יודע מה לעשות איתו. מדובר ברכב עודף. יש לי כבר רכב חלופי עדיף מבחינתי. הרכב אצלי כבר 7 שנים , מודל 2012. הרכב עוף קצת (או הרבה) מוזר....רכב ספק מיני ספק סופר מיני. מותג נדיר בארצינו (במכוון איני מציין מותג ומודל למנוע הטייה של סטיגמה ודעות קדומות). הרכב עם גיר ידני ומנוע רגיל אטמוספרי . קניתי לפני 7 שנים עם 90,000 ק"מ ומאז נסעתי עוד 170,000 ק"מ, רובם בינעירוניים. כרגע הרכב עם 260,000 ק"מ עם מנוע וגיר מקוריים. הרכב גילה אמינות ממש גבוהה בלי כמעט תקלות והיה מאוד חסכוני באחזקה ובדלק (מחוץ לעיר 1:19.5). אכן , בגלל שריטה אישית לאורך השנים הקפדתי מאוד על אחזקה קפדנית הרבה מעבר להנחיות היצרן. הרכב נוסע בסדר גמור ואין לו בכלל תקלות. שקט וחלק , ללא נוריות, כל המערכות תקינות, לא צורך שמן ולא נוזל קירור. שמתי את הרכב למכירה במספר ערוצים - יד 2, פייסבוק וכו' וביקשתי מתחת למחירון . (יצחק לוי 14,000) גם במחיר מתחת ל - 10 אין מתעניינים רציניים. בארבע החודשים האחרונים הייתי במילואים בצו 8 באזור עזה. נסעתי איתו המון , כמעט 8,000 ק"מ. אמרתי לעצמי - אם ישבוק - שיהיה. נזרוק אותו למען שירות המולדת. מה לעשות - הרכב עבד מעולה , 0 תקלות.... אמרתי לעצמי , היות שיש ביטוח מקיף, אם יקלע לתאונה,אפילו קלה, בטח יושבת ואקבל מחירון - עם המזל שלי - כלום. גם אם יגנב - אצא מורווח. כנראה הסיכוי שמישהו יגנוב אותו שואף לאפס.... בקיצור , תקוע איתו ולא יודע איך להיפטר ממנו.... זהו...פרקתי. אשמח לעיצות מעניינות מה לעשות.

מנוע ה - 1.4 עם 85 כ"ס אמין ועמיד עם ביצועים סבירים. אם אינך מאלו שאינם ממהרים זו בחירה טובה. כמובן נסה לוודא הסטוריית טיפולים תקינה. כמובן המנוע החדש יותר של 1.2 טורבו עם 105 כ"ס נותן ביצועים טובים בהרבה אבל מצד שני מנוע כזה לאחר מעל עשור מהווה סיכון מסויים. אם טופל היטב לכל האורך במרווח טיפולים נכון ובשמנים המתאימים בהחלט יכול להיות אמין ועדיין פוטנציאל התקלות/עלויות קיים בהחלט. יש חלופה עדיפה - יש במקביל ל- 1.4 עם 85 כ"ס מנוע 1.6 עם 105 כ"ס , נטול טורבו. זהו מנוע בהחלט אמין ועמיד שנותן ביצועים טובים ללא סיכון פוטנציאלי יחסית למנוע הטורבו.

מניסיוני אין מה לפסול רכב רק על בסיס קילומטראז' גבוה. מה שקובע בפועל זה מה מצב הרכב הספציפי ומה מידת הבלאי של המרכיבים השונים. נניח שרכב מודל 2016 עם 300,000 ק"מ, נתון מרתיע לכאורה, נסע בעיקרו נסיעות בינעירוניות נינוחות במהירות ממוצעת של 60 קמ"ש הרי מבחינת שעות עבודה עשה 5,000 שעות. ונניח שיש רכב מודל זהה עם רק 100,000 ק"מ , שנשמע נתון אטרקטיבי, שנסע בעיקרו נסיעות עירוניות ופקוקות במהירות ממוצעת של 20 קמ"ש הרי גם הוא עבד בדיוק כמו קודמו 5,000 שעות ובהחלט סביר שמצבו בלוי ושחוק יותר. מעבר לכך לקסוס , בתור טויוטה משודרגת, ידועה כרכב עם רמת הנדסה גבוהה ואיכות רכיבים טובה ועמידה. בהינתן שהרכב מטופל היטב בהחלט ניתן לשקול רכישה כזו , בפרט אם המחיר שנסגר מגלם הנחה משמעותית.

בתאגידי ענק בכלל ובפרט בחברות רכב יש מתח גדול בין מחלקת הפיתוח/הנדסה לבין מחלקת השיווק והכספים. אינטרס המפתחים/מהנדסים לייצר מוצר אמין ואיכותי בעוד שמחלקות השיווק והכספים לחוצות להקדים השקת מודל חדש ככל שניתן ולצמצם עלויות פיתוח. גם אם קיצור תהליכי פתוח ועיגול פינות משמעו שייתכן שהאיכות ירודה ועלולה להתגלות כבעייתית בהמשך עדיף מבחינתם לרוץ קדימה ולפתור בעיות,אם יהיו, בריקול פתוח או שקט. כנראה בהיבט המאזנים הכספיים זה עדיף. עוד יתרון בגישה זו - בהמשך היצרן מרוויח יותר בהיבט תיקונים וחלפי חילוף או החלפה למודל חדש. לא משתלם לייצר רכב שאינו מתקלקל ושורד בלי סוף...

אמנם לא פתרון ישיר אבל במרבית המיקרות יש במפתיע פיצ'ר של חימום כסאות חשמלי , פריט שמצוי בד"כ ברכבים יקרים בהרבה. המתג נמצא ליד בלם היד. זה יכול לעזור במקצת ללא כל השקעה.

יש לי כבר 7 שנים רכב איטלקי קטן - לנצ'יה איפסילון גימור גולד, מודל 2012 עם מנוע 1242 סמ"ק 69 כ"ס וגיר ידני. אני נוסע הרבה, בעיקר בינעירוני. הרכב כעת עם 258,000 ק"מ. קיבלתי לאחרונה במתנה עוד רכב איטלקי קטן - פיאט פנדה גימור מילאנו מודל 2014 עם מנוע זהה לנ"ל וגיר ידני . הרכב עם 131,000 ק"מ. אין לי צורך אמיתי בשני כלי רכב. אני מתלבט איזה להחזיק ואיזה למכור. לכאורה עדיף לגמרי להישאר עם הפיאט פנדה - גם שנת דגם צעירה בשנתיים וגם כמחצית הקילומטראז' - 131/258. אז איפה ההתלבטות ? הלנצ'יה איפסילון מגלה מספר יתרונות - חלק מובנים וחלק ספציפיים. היא בעלת אורך גדול מהפנדה בבסיס הגלגלים ובאורך הכללי ולכן יותר מרווחת במושב האחורי. ממש ניתן להסיע בה עוד 2 מבוגרים מאחורה - אם כי אירוע נדיר בעבורי. הפנדה במושב האחורי מקסימום טובה לילדים צנומים. גם תא המטען בלנצ'יה גדול בהרבה מהפנדה. הלנצ'יה, למרות הק"מ הגבוה, מגלה אמינות מצויינת לאורך השנים. מטופלת היטב וללא תקלות כלל. הכל עובד היטב. אינה צורכת כלל שמן או נוזל קירור . לגבי הפנדה אין וודאות לטיב הטיפולים בעבר. בשנה האחרונה עברה יישור קו מקיף עם טיפול מקיף ברב המכלולים הנדרשים .(טיימינג, שמן גיר, תושבות, נוזל קירור, קויל, צמיגים חדשים ועוד). כרגע הפנדה נוסעת היטב עם שתי תקלות - מידי פעם נדלק צ'ק אנג'ין - כנראה ממיר עייף ויש זליגת חשמל איטית ולא ברורה - ניכר שיש בה אלתורי חשמל לא מקצועיים. להבדיל הלנצ'יה מקורית בכל ללא בעיות. (לדוגמא, בלנצ'יה רדיו דיסק מקורי עם איכות שמע מצויינת לעומת בפנדה אילתור מולטימדיה סיני עם איכות שמע בינונית). הלנצ'יה מגלה יתרונות אחדים למל הפנדה וגם חסרונות. הלנצ'יה יותר שקטה וחסכונית בגלל יחסי העברה בגיר. נוסעת בבינעירוני 1:20. הפנדה יותר מרעישה וצורכת 1:17 אך מצד שני מעט יותר חזקה ו"סוחבת" יותר טוב. יתרון נוסף ללנצ'יה בהיבט התחושה - הרכבמרגיש מעודן יותר, בנוי יותר טוב, יותר שקט ונעים. הפנדה יותר קופצנית ורועשת. הגימור והאיבזור בלנצ'יה עדיפים. לכאורה, כדאי להתפטר מהלנצ'יה כי רכב עם 260,000 ק"מ עלול לפתח בעיות (למרות שהוכיחה אמינות גבוהה וטופלה היטב) אך מצד שני מעבר לפנדה יהווה ירידה קלה בתמורה. מה הייתם עושים ?

אכן, ייתכן מאוד שהתנעת מנוע ללא שימון מספיק של 2-3 שניות פעם בשנה לא תיצור נזק משמעותי מיידי. האם זה לא יוצר בלאי מצטבר ומקצר את תוחלת החיים של המנוע ? כמעט בטוח שכן. זה ההבדל בין מנוע שמחזיק 280,000 ק"מ עד לכשל לאותו מנוע שאולי היה מחזיק 350,000 ק"מ. בעבר טיפל לי ברכבים מיוחדים שהיה לי בשעתו ( 2 סוגים של סאאב טורבו) מומחה ומוכשר מעין כמוהו שמאוד הקפיד על כך. לכן, אם ניתן להקפיד לבצע את זה ללא השלכה שלילית (שמיכת שמן רב באזור המנוע) - מאוד מומלץ.

תודה לכל המגיבים ! להלן עדכון - סוף טוב הכל טוב. לקחתי את הרכב למוסכניק מבוגר ומקצועי שאני מכיר וביקשתי שיבדוק את מצב הבלמים. הוא בדק ואמר שהבלמים אכן חדשים. לגבי השמן אמר שככל הנראה הוחלף והגוון הכהה יכול לנבוע מאי ריקון יסודי וממושך של השמן הישן. בכל מקרה רואים היטב חיצונית שהוחלף פילטר השמן כך שככל הנראה גם השמן הוחלף. ושוב תודה לכל המסייעים.

מדובר בסיטרואן C3 עם מנוע 1.2. הבלימה תקינה בהחלט אך יש לציין שהייתה בדיוק ככה גם לפני הטיפול.

קרובת משפחה הכניסה את רכבה למוסך מורשה יבואן לטיפול שנתי והעברת טסט. הרכב מודל 2018, יד ראשונה, ונסע אצלה רק 21,000 ק"מ. היא הנהגת היחידה ברכב מאז עלה לכביש. הרכב מטופל כל שנה באותו מרכז שירות כאשר המרווח בין טיפולים הינו לכל היותר 3-4 אלפי ק"מ כל שנה. במרכז השירות ביצעו טיפול שוטף ועדכנו טלפונית שיש צורך להחליף בלמים קדמיים - רפידות וצלחות כי "הבלמים כמעט גמורים". הרכב אכן עבר טיפול רגיל והחלפת סט רפידות קדמיות וסט צלחות בלם קדמיות. (רק עלות בלמים ועבודה כולל מע"מ 1,650 ש"ח !) לאחר 100 ק"מ ושלושה שבועות מהטיפול ביקשה בעלת הרכב ממני להעיף מבט ברכב. בדקתי מפלס שמן ונוזל קירור. השמן, שאמור להיות מוחלף בטיפול שחוייב, נראה במפלס מלא אבל כהה מאוד. ציפיתי לראות שמן שקוף או זהוב אבל לא. יש לציין כי רק לפני 2500 ק"מ הוחלף השמן הקודם. גוון השמן נראה לי הגיוני לרכב שנסע כמה אלפי קלומטרים. בנוסף, במבט בגלגלים הקדמיים נראה לי שכלל לא בטוח שזה סט חדש של בלמים. אינני מומחה גדול אבל החלודה והחריטות בדיסק מעוררים בי ספק. צד אחד נראה שונה מהשני באופן משמעותי. מצרף צילומים להתרשמות. האם אני פרנואיד והכל בסדר או יש דברים בגו ? אם נראה שיש חשש אמיתי אמליץ לה לגשת למוסך אחר מהימן שאני מכיר לבדיקה מקצועית וחוות דעת מומחה. אודה לחוות דעת מביני העיניין ומקווה שחששותי יופגו.