Fazer

למעשה לא רק בארה"ב, גם באירופה זה ככה ולדעתי בעוד הרבה מדינות אחרות.

קניתי לפני חודש Noco GB40, עדיין לא השתמשתי והוא חדש מדי כדי להעיד על איכותו.

@vadim6385 ואז יש מישהו שבא ללמוד סתם כדי להרחיב השכלה, כדי לאמן קצת את המוח, כדי להתאוורר קצת מתחום העיסוק העיקרי שלו ויכול ללמוד תחום שמשמח אותו בלי לחשוב על "במה אעבוד" - וזה (נשמע לי לפחות) כיף.

להגיד לך שממש ממש ממש אהבתי ללמוד בתיכון? ממש לא, אפילו די שנאתי את זה, אבל אני חייב להגיד שעם הגיל אני יותר ויותר נהנה ללמוד. בתואר הראשון היה סבבה, בתואר השני ממש נהניתי מרוב הקורסים. מה שכן, אני מאלו שצריכים מסגרת לימודים, סתם למצוא לי שעה זמן פעם ביום כדי לשמוע הרצאות בקורסרה פשוט לא עובד לי.

הגישה שלה היא שהיא תזרום עם כל מה שיגרום לי למכור את הדוקאטי שאני משפץ כבר שנים... 😁

אני כבר לא בגיל של ללכת עם הראש בקיר, אז זה לא ראס בן אמו, אבל כיון שאני לא צריך את הלימודים האלו מבחינה מקצועית, הדבר הכי רציונאלי שאני יכול להגיד זה שבא לי שזה יהיה לימודים פרונטאליים, קצת אווירת אקדמיה, לשבת בשיעורים, לבלות בקמפוס - לא כי אני חייב, כי אני רוצה. בת הזוג שלי טוענת שאני דפוק 🤐

זה בדיוק מה שאני מנסה להמנע ממנו - אני רוצה להרחיב את ההשכלה דווקא בתחומים שמעניינים אותי אבל שאני לא מכיר, "ידע כללי" כזה. הצצתי היום קצת בידיעון של אוניברסיטת ת"א, ומה שהכי תפס לי את העין זה מדע המדינה או קולנוע. שני תחומים שאם אסיים בהם את התואר אז מה טוב, ואם לא אסיים בהם את התואר אז... לא קרה כלום. בכל מקרה, לא בא לי להיות "שומע חופשי", אני כן רוצה לאתגר קצת את עצמי ולהרגיש מחוייב ללימודים.

כי זה באמת לא מענין אותי הייתי מפתח בסוף שנות התשעים/תחילת אלפיים, ומאז עברתי לעולמות הפרויקטים - ללמוד מדמ"ח כדי אולי מתישהו לחזור לכתוב קוד פשוט לא מעניין אותי. תודה על הנקודות למחשבה, בינתיים זה חיזק את המחשבה שלי ללכת לכיוון של משהו "לא פראקטי". הרגת אותי עכשיו... 48 זה ה 45 החדש! אל תעשה ממני יותר זקן ממה שאני גם ככה מרגיש 🤣

אז היו כאן כל מיני שרשורים על לימודים אקדמיים, אבל הסיטואציה שלי קצת שונה 🤐 בן 48, עם תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בניהול, עובד בעבודה מסודרת, ואיכשהו כבר תקופה ארוכה בא לי לחזור לאוניברסיטה על בסיס מינימאלי כלשהו - קורס או שניים בסמסטר, בשביל הכיף, בשביל להפעיל את המוח, ובשביל ללמוד קצת דברים מעניינים ששונים מהיומיום שלי. ההתלבטות שלי היא האם ללכת על תחום לימודים פראקטי שאולי יעזור לי אם ההייטק יחליט שאני זקן מדי (נגיד ראיית חשבון או משפטים), או על תחום שהוא יותר בשביל לגרות את הסקרנות האינטלקטואלית ובשביל הנפש (נגיד מדע המדינה, מזרח תיכון, או משהו בסגנון). ברור לי שזו החלטה מאוד אינדיבידואלית, אבל מסקרן אותי לשמוע דעות מהקהל.

שהפעם הבאה לא תהיה רחוקה מדי... כולנו מצפים לעדכונים שלך!

בסניק המגבים הקדמיים הם במידות "30 (750 מ"מ) ו "26 (650 מ"מ). את הקטן מביניהם אין בעיה להשיג אבל את הגדול יותר - גורנישט, הכי ארוכים שמצאתי היו "28. אז נכון, אני יכול לאבד 2.5 ס"מ מכל צד, וזה כנראה לא סוף העולם, אבל ראבאק - שמו שם מגב בגודל מסויים, וה OCD שלי דורש מגב באותו הגודל שינקה כמה שיותר מהשמשה. רעיונות להיכן ניתן להשיג מגבים בגודל חריג (שמעתי שגם ב SMAX יש את אותה מידת מגבים)?

קנית כבר - איך דעתנו משנה עכשיו? אישית אני לא שמעתי על המותג הזה, ולא הייתי קונה אותו. לאיזה רכב זה?

עד סוף השורה השניה הסניק והגרנד זהות לגמרי, כך שמבחינת מרווח בתא הנוסעים אין הבדל וגם סניק רגילה תספיק ל 2 מבוגרים ו 3 ילדים. הבעיה היא שדי מהר קרסו הפסיקו ליבא את הרגילות והביאו (וגם זה במשורה) רק את הגרנד. אצלי, כאמור, זה הרכב העיקרי במשפחה ולכן אחרי שקודם היתה לי סניק 5 מושבים, הנוכחית היא 7 מושבים, לא כי אני צריך את המושבים הנוספים אלא כי זה נותן לי תא מטען עצום לטיולים המשפחתיים. מבחינת נוחות נסיעה בעיני אין מתחרים לצרפתיות (סניק וגם הסיטרואן פיקאסו/ספייסטורר), אבל אם אתה מדבר על סיבוב גן/בי"ס, הקפצות לחוגים ונסיעות הלוך-חזור בעיר באמת שאין הרבה הבדל בנוחות בנסיעות של 5 דקות לפה או לשם. אישית מאוד ממליץ (זו הסניק השניה שלי כאמור), אבל חובה למצוא אחת שטופלה כראוי כי שמעתי גם סיפור זוועה על האמינות שלהן כשהן מטופלות ב"תחזוקת שבר".

אני אוהב שהמספרים יוצאים נחמדים - בקרוב: חמישית חמשים.

אתה שאלת על גרנד סניק וענו לך על ג'אז - לא ברור לי הקשר, אבל שיהיה. בתור בעלים של גרנד סניק מצד אחד ושל ג'אז מהצד השני, אני חייב להגיד כמה דברים: המקום הבטוח לכיסא בטיחות הוא מאחורה, בכל רכב, בכל נסיעה. להושיב ילדים מקדימה "כדי להשגיח עליהם" רק אומר שתשומת הלב שלך לא נמצאת על הכביש. כמעט כל רכב יארח שני ילדים + מבוגר מאחורה, בתנאי שהילדים לא בכיסאות, אבל מעט רכבים, לפחות מנסיוני, יכילו שני כיסאות מאחורה ועוד מבוגר ביניהם - הסניק הוא אחד מהם. אנחנו נוסעים לא מעט פעמים 3 מבוגרים + 2 ילדים והסניק מדהימה לזה. לנסיעות לא בסביבה עירונית הסניק 3 הרגילה (לא הגרנד) עם מנוע בנזין תהיה מדהימה. הבעיה היא שהן כבר מתחילות להתיישן וצריך לחפש אחת שמורה ושטופלה במוסכים טובים. אני מאוד נהנה מהגרנד, ומתא המטען הגדול שלו, אבל אצלי זה הרכב הראשון בבית. הג'אז מצד שני (היתה לי 2008 ועכשיו יש לי 2016) מאוד מרווחת יחסית לסופר מיני, אבל היא עדיין קטנה משמעותית מהסניק כיון שאלו שתי קטגוריות אחרות. אני במקומך הייתי מחפש סניק 3 (5 מושבים) מהדגמים הראשונים, מנוע בנזין (של ניסן) נחשב אמין למדי, והמרווח הפנימי חסר תחרות.

לא רואה שום סיבה למכור כרגע... 😎

חלקים מקוריים מקרסו. במוסך (מרתון ברעננה) הציעו לי סיניים תחליפיים או "מקורי מיבוא מקביל" שנשמע לי קצת חשוד (מוזר שקרסו מרשים למוסך מורשה שלהם לעבוד עם יבואן חלפים מקביל), אבל בסופו של דבר החלטתי ללכת על המקורי, וזו בחירה יקרה מאוד - בעיקר האחוריים שבאים עם מייסבים. כיון שלא היה לי זמן לעשות סקר שוק ולהתייעץ, לקחת מקורי נותן לי שקט נפשי וזמינות - וגם זה שווה כסף. בדקתי עכשיו בחיפוש בגוגל, סתם מתוך עניין, ולא מצאתי חליפי לסניק.

חוזר להמשיך לדווח: אחרי כמעט 5 שנים (פחות 3 וחצי חודשים) ו 55,000 ק"מ הוחלפו הצמיגים בחדשים, מישלין פרימסי 4, הוחלפו צלחות הבלמים (בפעם הראשונה) והרפידות. עלויות: רביעיית פרימסי: 2200 ש"ח ברקסים קדימה (צלחות + רפידות): בערך 1600 ש"ח ברקסים אחורה (צלחות + רפידות): בערך 2000 ש"ח אחרי שהכל הוחלף, אני נזכר באחת מהסיבות שקניתי את הרכב הזה: הקופסה הגדולה הזו פשוט כייפית לנהיגה, בטח יחסית לרכב שמיועד להסיע 7 אנשים. התחושה בהגה מוצקה בלי להיות קשה מדי, הישיבה על הכביש כייפית, השילוב של בולמי זעזועים שמסננים טוב את השיבושים, לא קשים מדי אבל לא רכים ומתנדנדים, ביחד עם צמיגים חדשים עושה נפלאות, השקט מופתי, וגם אחרי כמעט 5 שנים כיף לי להיכנס לאוטו בבוקר. חסרונות? המוסכים של רנו בינוניים, כולל כאלו שנחשבים למוצלחים ברשת, תא הכפפות עדיין קטן מדי (בסניק הקודמת התא היה מספיק גדול ללפטופ, בנוכחית הוא לא), לבדוק לחץ אויר בגלגל הרזרווי צריך אשכרה לשכב מתחת לאוטו (ולהחליף גלגל זה כבר דוקטורט), ופתחי המיזוג לשורה השניה לא מוציאים אויר בעוצמה מספיק גדולה כדי ממש לקרר את אלו שתמיד חם להם, אלא אם המניפה על המצב הכי מהיר. עוד שלושה חודשים טיפול וטסט, אחזור לדווח.

כמו שכבר אמרו - הגעה לרכבת לוקחת זמן (אני גר בדיוק בצד השני של הוד השרון), והנסיעה היא במסלול עוקף ומאסף, לוקח אותו זמן כמו באוטו.

אצלי זה מורכב: אידאלית הייתי עושה יומיים מהמשרד ושלושה מהבית, אבל (בעד ונגד): הפקקים למשרד (גר בהוד השרון ועובד בת"א) בלתי נסבלים בתקופה האחרונה, לוקח לי שעה וחצי להגיע לגני התערוכה ואיזה 45-50 דקות חזרה, ועכשיו הפקקים ממשיכים עד שעות מאוחרות יחסית. אני אומנם גמיש בשעות ויכול לצאת מאוחר מהבית, אבל אם כבר פתחתי מחשב ונכנסתי למוד עבודה, אני לא אפסיק באמצע. יש לנו דירה קטנה ואני עובד מהסלון/פינת אוכל/שולחן עבודה בחדר של אחד הילדים, מה שאומר שכשהם חוזרים בצהריים מבית הספר מתחיל הבלאגן, ורעש, וריבים, מה שמקשה על העבודה. הנוחות של להיות מסוגל לקחת אותם לביה"ס ולהחזיר אותם, ולפנות את זוגתי לצאת לעבודה מוקדם כמו שהיא רצתה כשאני הייתי הרבה בטיסות היא חסרת תחליף. כרגע אני מנסה לארגן את הסבים ליומיים בשבוע להוציא את הילדים מהמסגרות, כדי שלפחות יומיים עבודה יהיה לי משרד ושקט, ובמקביל מנסה לשכנע את זוגתי שהגיע הזמן לחזור לאופנוע כדי להתחמק מהפקקים, אבל ריבוי תאונות האופנועים לאחרונה מפחידה אפילו אותי.

שיט... הייתי צריך ללמוד אדריכלות כשלאבא שלי עוד היה משרד בארץ... למה הלכתי להייטק למה? 🤣 וברצינות: בתור מתבונן מהצד, ובן לאדריכל, אדריכלות זה אחלה מקצוע למי שזה בדם שלו, וכשהוא היה בארץ היה לו הנדסאי שניהל הרבה מאוד פרויקטים במשרד.

טסלה נגד כל השאר הופך להיות קצת כמו אייפון נגד אנדרואיד: כת הגאדג׳ט המגניב כנגד חובבי הפראקטיקה. (נכתב מאייפון...)

😂 התקנתי אותם על הרכב של אשתי, והם בכלל לא רעים, בטח ברמת המחיר שלהם.

התקנתי היום את הצמיגים, טריים לגמרי (שבוע 4 של 21) - רק במעבר מגומי ישן וקשה לגומי חדש מרגישים פתאום עד כמה הצמיגים הקודמים כבר עשו את שלהם אחרי יותר מ 4.5 שנים. הצמיגים החדשים עושים רושם מעולה, אבל לצערי הנסיעה היחידה שלי איתם היתה למוסך כדי להחליף צלחות ורפידות בלם, כך שרק מחר אדע לתת פידבק יותר רציני.

אני רק הערה: יש ערבוב בעייתי בין שיטת ההנעה לשיטת ה"תדלוק" (ולשיטת אחסנת הדלק) - במנוע בערה פנימית זה המנוע ומיכל הדלק, ברכבים חשמליים זה המנוע החשמלי והסוללה. הבעיה כיום לא נעוצה בשיטת ההנעה (חשמלית או מנוע בערה פנימית) אלא בדלק ובשיטת אחסנתו. הבעיה של החשמליות היום נובעת מה"דלק" ולא מהמנוע, ואם ימצאו פתרון לזה (נגיד משהו דומה לתא דלק רק יותר פראקטי), כל בעיות השיטה החשמלית יפתרו. כרגע יש לנו רק סוללות, עם עלות גבוהה מאוד, סימן שאלה של אורך חיים ועלות החלפה, זמן "תדלוק" ארוך וכו' - זו טכנולוגיה שאומנם הולכת ומשתפרת אבל עדיין דורשת המון סוללות כבדות וגדולות. לי, בתור מי שגר בדירה בלי חניה, היברידי נטען נראה אידאלי: נוסע ביומיום על חשמל, טוען פה ושם בקניונים, ולאילת נוסע על בנזין.