Fazer

לא "סטייל" - זו פשוט ידית הילוכים של במוו, ניתן לראות אותה גם בפלטפורמות אחרות שמשתמשות במנועים מבוואריה, אינאוס גרנדיר לדוגמה. ממש לא מדויק בלשון המעטה - יש להם בעיקר רכבי כביש, ברמות טירוף שונות החל ממנוע 600 סמ"ק (של סוזוקי כמדומני) ועד פורד דוראטק עם מגדש על ב 620, כולם בגרסאות כביש. כמובן שיש אינסוף אופציות לשדרוגים, כולל לגרסאות מכוונות מסלול ל track days וכאלו (גרסאות R), ויש להם את האקדמיה שלהם (Caterham Academy), אבל הם ממש לא מייצרים בעיקר רכבי מרוץ.

לוי יצחק, האיש והמחירון, הלך לעולמו.

הבעיה מתחילה כשכן מכירים אותם, נגיד כשזוגתו של איזשהו אדם תאורטי מחליטה שהיא רוצה למסור את בגדי ילדיה לילדים התאורטיים של אחיה, שעדיין לא נולדו… ואז אי אפשר להיפטר מהדברים שתופסים מקום יקר ערך. אל תשאל איך אני יודע… 🤣

סליחה על השאלה האדיוטית: פוליטורה זה לא לכה? אני לא מנסה להתאים בדיוק את הגוון, שה אבוד מראש ומיותר, אני מנסה להגיע למשהו שידבר באותה שפה, בהיר, גוון עץ טבעי.

@DareDevil כבר הרבה שנים אין את הכריות המקוריות - כשאני מצאתי את זה, הכורסה היתה שלד עץ בלבד. אני מסכים לגבי הגוון של העץ, זה אומר הרבה עבודה בלהסיר את הצבע הישן, אבל זה כנראה יהיה הכי נאה, וצבע מט זה רעיון לא רע, תודה.

@DareDevil אלו הכורסאות המדוברות, הן יושבות אחת ליד השניה אז צבע העץ של זו שאני משפץ צריך להתאים לצבע של זו הקיימת. כיון שאני קצת עיוור צבעים, לא יודע להגדיר איזה צבע זה בדיוק 🤣 היא לא ממש ענתיקה, מעריך שהיא משנות החמישים של המאה שעברה, וכמו שכתבתי היא צריכה להתאים לכורסה שלידה.

יש לי כורסת נדנדה שהצלתי לפני איזה 20 שנה מהזבל, שיפצתי במינימום, והשתמשתי בה עד עכשיו - היא כנראה משנות החמישים של המאה הקודמת. כרגע היא זקוקה לסיבוב שיפוץ נוסף, אז החלטתי לעשות את זה הפעם ברצינות כי היא גם צריכה שינוי צבע כדי להתאים לסלון החדש. כרגע אני בשלבים של לשייף את כל הצבע הישן עד לעץ עצמו - גם עם משייפת חשמלית זו עבודה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי שתהיה - אבל כשהכל יהיה עץ משוייף, אני מנסה להבין מה השלב הבא. מקריאה הבנתי שבלכות יש כל מיני סוגים, אקרילי, לא אקרילי, לפנים, לחוץ, עם גיוון, בלי גיוון, יש במריחה ויש בספריי, ושבכלל מעבר ללקות יש גם סוג של שמן שמורחים על העץ וזה במקום לכה. מרוב קריאה על זה באינטרנט כבר התבלבלתי. מי עוסק בעץ ויכול להאיר את עיני בנושא?

מאז שפתחו אצלינו ביגודית של ויצו, כל הבגדים המשומשים ונספחיהם (צעצועים, תיקים, אקססוריז וכו') הולכים לשם. מאוד נוח, ומשמש למטרה חיובית מאוד.

חייב להגיד שאני משתדל לא להתעסק עם מסירות (או אפילו מכירות) של דברים משומשים - לפני כעשור מכרתי מטבח שפרקתי מהדירה ששיפצנו, מטבח מצויין בן שנים ספורות, מכרנו בסכום סמלי של 1000 ש"ח. אני הייתי בחו"ל, וזוגתי קיבלה את פני הקונה שהעמיס את המטבח ונתן צ'ק. כשהוא הלך הפקדנו את הצ'ק ש... חזר. היא התקשרה אליו, והוא צעק עליה שאחד הארונות היה שבור (לא היה), ושאנחנו בכלל צריכים לשלם לו על זה שהוא פרק הכל ולקח, התחיל לאיים ולדבר לא יפה - וכל זה כשאני בחו"ל. המחשבה הראשונה היתה להתקשר אליו ולהיכנס ברב-ראבאק שלו, אבל במחשבה שניה אמרנו לעצמנו שיז**ן, והמשכנו את חיינו - אבל לזוגתי זה עשה טראומה שלקח לה הרבה זמן לעבד. מאז...שיקפצו כולם, או שמוכרים משהו במחיר הגיוני, ופונים לקהל של אנשים רציניים (גם שם אפשר להיתקל באנשים מפוקפקים, אבל כנראה פחות), או שהדברים הולכים לרחוב או לפח, מי שרוצה יקח ומה שלא נלקח שילך לחיריה.

צודק לגמרי, אני נוסע על פרימאסי, קילומטראז׳ שנתי נמוך מאוד, בעיקר בעיר ומפעם לפעם טיול משפחתי ארוך, והם מעולים, נוחים מאוד ושקטים, שילוב מעולה. ההחלפה הבאה שלי גם תהיה לפרמסי.

כנראה שהם יודעים משהו שאנחנו לא קח בחשבון שכיון שהמערכת בסניק שולטת גם ב Settinngs והיא גם הדיבורית BT (כשהרדיו כבוי הדיבורית לא עובדת), עם החלפה של ה head unit אתה צריך לדאוג לפונקציות האלו.

אני לא יודע אם יש הנחיות "רשמיות", אבל בעיני שנה וחצי ו 15 אלף ק"מ זה יותר מדי, והייתי מחליף כבר שני צמיגים - זה מה שאני עשיתי במקרים דומים.

לא יותר פשוט להעמיס מקרר מיני בר לדירה שאתה עובד בה, לחבר ל 220V, ולתקוע את הבירות שם? 😄

אני תוהה בקול רם: כיון ששתי הדלתות בנות אותו גיל (אני מקווה), האם לא שווה - במקום לחכות שהמנגנון בצד השני יקרוס באמצע אפריקה - לפתוח גם את הצד השני, לחזק מה שצריך לחזק, וכך להיות בטוח שיש לך שם מתכת בריאה שלא תישבר ברגע הכי לא נכון.

בסניק יש פס קישוט מפלאסטיק בדלת תא המטען, שמסתיר את ידית הפתיחה, תאורת המספר וכדומה - פס אשר צבוע בכסף בלי קשר לצבע הרכב. רכב עם פס קישוט בכסף: ויש רכבים בחו"ל, כנראה גרסאות מפוארות יותר, שפס הקישוט מגיע בכרום: הרכב שלי הוא כסוף עם פס קישוט בכסף, ולכן פס הקישוט בעצם לא נראה, והופך להיות חלק מהדלת: עכשיו: כיון שצבעתי את פס הקישוט בפגוש הקדמי: אני מתלבט אם לצבוע גם את הפס מאחורה, או לעזוב אותו במנוחה. שאלתי מספר אנשים ובניגוד לדעה הכמעט גורפת שהצביעה מקדימה מוסיפה לרכב בלי להראות זולה, הדעות לגבי פס הקישוט בתא המטען הן 50:50. חלק אומר שזה יראה כמו שפם בחלק האחורי של הראש ושדווקא יפה שהדלת נראית אחידה, וחלק טענו שזה יפה שיש accent colour שקושר את החלק האחורי של הרכב עם החלק הקדמי - כשחבר אחד הציע לצבוע גם את ידיות הדלתות בצבע הזה כדי לתת נגיעות שלו בעוד מקום. אשמח לשמוע מחשבות גם של אנשים כאן.

@איציק נ. יתרון נוסף לשני מוטות הוא צריכת דלק (וכנראה גם רעש רוח) - הברלינגו גם ככה קוביה לא קטנה, אם אתה לא צריך את שטח האיחסון של גגון עריסה, חבל בעיני לשלם את הקנס בצריכה ורעש. (לא יודע למה הוא מכניס קישור ל"צריכת דלק" - לא משהו שאני רציתי לקשר אליו)

אני לא בטוח ששורה שלישית שם מתאימה לילדים גדולים... זה מה שהוא ביקש

כנראה הרבה הרבה יותר - כשהאוטו שלי (רנו סניק עם אותו מנוע K9K) היה בפחחות השבוע, דיברתי עם אחד העובדים שם שאמר לי שהמנוע מעולה, שהוא מכיר הרבה נהגי מוניות שעברו 400-500 אלף על מנוע סגור, ושיש לו חבר עם כמעט 600 אלף. מניח שזה גם הרבה עניין של מזל, אבל 300 אלף בלי בעיות נשמע לי קל. כל הכבוד על העבודה הזו! אני מעריך מאוד כל מי שאמיץ מספיק להתמודד עם כזו עבודה לבד, ולשרוד כדי לספר

אז בהמשך לסיפור הברגים הקודחים מההודעה בעמוד הקודם, פרקתי היום את כל הפלאסטיקה הקדמית (באזור תחתית החלון הקדמי/החלק העליון של קיר האש) כדי להבין מה נסגר שם. אמ;לק: לא שאני הייתי נוהג כך לו הייתי מוסכניק, אבל כנראה מדובר בתכנון לקוי של רנו, שגורם לחלק הזה להיכשל ביותר מצורה אחת. ויותר בפירוט: החלק המסומן בצהוב - שאני חייב להגיד שלא לגמרי ברור לי תפקידו, אולי בידוד טרמי/רעשים - הוא סוג של בד/לבד עבה מאוד, שאמור להיות מחובר בין מוט פלאסטיק בחלק הקדמי שלו ובין איזושהי תושבת על קיר האש. אני לא זוכר אם בחלקו התחתון יש פלאסטיק שתומך בו, אבל לדעתי לא. אותה קורת פלאסטיק לא חזקה במיוחד גם מחזיקה את מה שהוא לדעתי מיכל הנוזל ההידראולי של הגה הכוח. כל הקונסטרוקציה הזו לא חזקה במיוחד, והבד שמהווה את עיקר החלק - גם על פי דיווחים בפורומים בחו"ל - נספג במים, הופך להיות מאוד כבד, ולמעשה מפיל את כל החלק, כשהנקודה הבעייתית היא החיבור שלו לקיר האש, אבל כנראה שזה מפעיל עומס גם על הפלאסטיקה, שגם כך כנראה לא מאוד חזקה בנקודות החיבור שלה. כאמור, בעיה שמדוברת גם בפורומים של רנו בחו"ל, ופתרון מסודר - אין. האם זו הסיבה לכך שברגים שם נשברו ושמכונאים במוסך מורשה השתמשו בברגים קודחים בצורה כזו? אני מניח שזה שילוב הן של תכנון לקוי של החלק, והן של מכונאים שלא באמת עובדים בעדינות כשהם מפרקים חלקים (עדיין לא פיענחתי למה בכלל פרקו אותו in the first place). כך נראה הבד המאוד בלוי הזה יותר מקרוב: וזו התושבת על קיר האשר שעליה אמור לשבת החלק הזה - במצבו הבלוי הנוכחי, אין אפשרות לחבר את זה לשם ושהוא יחזיק מעמד. ועוד דבר אחרון: כיון שהרכב טופל רק במוסכים מורשי קרסו כל חייו, הרי לא תצפו שמיכל נוזל הידראולי ישב על כל הברגים שלו, נכון?

מבין לחלוטין את מה שאתה אומר, ואני יכול להסכים שמנקודת המבט הזו זה מיותר, אבל אפשר להגיד את אותו הדבר על הרבה דברים שאני עושה...

בעיקר כי אין מישהו שאני סומך עליו יותר - לואגיות יש את רון, לפז'ו יש את גבע, לרנו אין ממש אנשים שמתמחים ביצרן הזה, והיצרן הזה, מנסיוני, דורש התמחות. כשפעם נכנסתי למוסך שהומלץ על ידי מישהו ושוחחתי איתם, לא מאוד התרשמתי מהידע, ולכן מבחינתי מורשה קרסו, וספציפית זה שאני מטפל בו, זה הרע במיעוטו. וכן, מורשים עשו לי גם נזקים, אבל לפחות אני יודע שמשתמשים בחלפים מקוריים ותואמים לרכב, ובאמת שלא מצאתי מישהו טוב יותר לרנו. כל מוסכי ההסדר שנתקלתי בהם (אמא שלי עשתה תאונה לפני כמה חודשים, עוד קרובים שעזרתי להם), עשו לי רושם של מנסים לחפף את העבודה ולא נתנו לי לשבת להם על הראש - אצל צמח ידעתי מה אני מקבל ולכן היה לי נוח לגשת אליהם. מעבר לזה, בררתי בשלושה מוסכים (כולל אחד בהסדר), וזה היה בסגנון של "תשים את האוטו, קח חלופי, נקרא לך כשזה יהיה מוכן", ואצלהם הגעתי לסידור שהם צובעים את כל החלקים, אני מגיע, מרכיבים את הכל ונפרדים כידידים, וזה היה לי מאוד נוח. לא נגד מוסכי הסדר באופן קטגורי, בעיקר אם מכירים מישהו טוב, אבל כיון שאני לא מכיר אז לי אישית זה פחות התאים. לפעמים הדברים האלו, בעיקר אצלי, יותר אמוציונאליים מאשר רציונאליים, אני הראשון שיודה בזה. לגבי המובילאיי, הלוואי שיכולתי... הרישום של הרכב שלי כולל את הדרעק הזה, ולכן פירוק שלו, מגוחך ככל שזה ישמע וגם אם אף אחד לא ישים לב לזה, הוא לא חוקי. מעבר לזה, עצם הקיום שלו ברכב נותן לי הנחה קטנה בביטוח. למען האמת לרנו סניק בשנתון שלי היתה הוראת רישום גם בלי המובילאיי וגם עם המובילאיי, על בסיס זה ניסיתי בזמנו לשכנע את קרסו לרשום לי את הרכב בלי הדבר הזה, ולכן - תאורטית - אני יכול לנסות לעבור עמדה 1 (או איך שלא קוראים לזה היום), לשנות את קוד הרישום ולייתר את הצפצפה, אבל מעבר לזה שאני לא מוצא את הוראת הרישום הרלוונטית, אני גם לא בטוח שבא לי לעבור את כל הטרללת הזו. עצלנות, זו האמת.

מסתבר שאפילו אייטם חדשותי עשו על הורים שמלמדים את ילדיהם נהיגה. מסתבר שהיום צריך לרשום את הילד/ה שלומדים נהיגה בביטוח כדי לקבל היתר לימוד, וחברות הביטוח מסרבות לזה, כך שנושא הוצאת ההיתרים קצת תקוע בגלל בירוקרטיה.

ועוד עדכון קטן על שני דברים שקרו היום: האוטו עבר טסט, בלי שום בעיה. הפגוש הקדמי הוחלף שוב אחרי התאונה שעשיתי במאי ושהוזכרה כאן. לגבי תיקון הפגוש: כמו בפעם הקודמת החלקים הוחלפו לחדשים ומקוריים בלבד של רנו, והסיבה שהתאונה היתה במאי והתיקון בוצע רק עכשיו היא כי חיכינו לחלקים, שלא נמצאו במלאי של קרסו, שיגיעו לארץ, וזה לקח לא מעט זמן. בניגוד לפעם הקודמת, וכיון שהתאונה טופלה הפעם על ידי הביטוח, העבודה בוצעה במוסך (גם הפעם אצל יוסי צמח), שאומנם אינו מוסך הסדר של AIG (שם אני מבוטח), ולכן שילמתי השתתפות עצמית גבוהה, אבל שם הרגשתי שאני בידיים טובות. והתוצאות? התאמת הצבע של הפגוש יפה ומדוייקת, בדיוק כמו בפעם הקודמת, וכפי שניתן להתרשם מהתמונות לא רואים הבדלי צבע בין הישן לחדש, הם גם מצאו התאמה מעולה לפסי הקישוט שצבעתי בפעם הקודמת עם צבע שאין לו קוד צבע אוטומוטיבי, ואפילו עשו עליו לכה משי, שאני חייב להודות שיצא הרבה יותר יפה מהלכה המבריקה שאני צבעתי. עם זאת, חייב להגיד שהצביעה של הפגוש עצמו הפעם פחות מוצלחת מהפעם הקודמת. זה לא שהיא לא טובה, היא בסדר, אבל אם בפעם הקודמת זה היה 99%, הפעם זה 95%, אבל כשמתעמקים כמו שאני מתעמק, רואים בשוליים דברים שמטרידים אותי וכנראה אף אחד אחר חוץ ממני. אני מניח שככה זה בעבודה ידנית, קשה להגיע לתוצאה מושלמת, או קרובה למושלמת, כל פעם - אבל חייב להגיד שהם לא ניפנפו אותי וניסו לתקן עד כמה שניתן גם את הבעיות שבשוליים, וזו נקודה לזכותם. מעבר לזה, ברמת העבודה הם שיחקו אותה, הבינו את הרמה שאני מצפה לה ועשו הכל כדי לעמוד בה, אם זה ברמת הפרוק הזהיר וההחזרה של דברים למקום עם התופסנים המקוריים, אם זה ברמת הלמצוא ברגים מקוריים של רנו במקומות שהברגים עפו בתאונה ולדאוג שהברגים יוברגו כמו שצריך, ואם זה ברמת הלחבר את לוחית הרישוי במקומות היעודיים כמו שביקשתי. בסופו של דבר, בהחלט יכול להמליץ עליהם, כיון שאני הרגשתי שם שאני בידיים טובות, ובעיקר אכפתיות, ומי שמכיר אותי אישית יודע שאני מאוד לא קל בדברים האלו. וקצת תמונות כדי להקליל את האוירה: ועוד תוספת קטנה בנושא אחר: המובילאיי המקולל החליט בגל החום האחרון להיפרד לשלום מהשמשה, בנוסף לסדקים שהתפתחו במסך של יחידת התצוגה שלו. המצלמה שלו עדיין תלויה על הדבק, אבל היא גלשה מהמיקום המקורי שלה, ואני בתחילת כל נסיעה דואג להדק אותה לשמשה. האם זה יסודר בצורה יסודית? רק העתיד יגיד...

עוד נקודה שעלתה לי היום בראש - הפעם נקודה שלילית דווקא: קיפול השורה השניה. בעוד השורה השלישית מתקפלת לתוך רצפת את המטען ויוצרת רצפה שטוחה, קיפול המושבים בשורה השניה הרבה פחות נוח, והם לא יוצרים רצפה שטוחה בשום מצב. יש שתי אשפרויות קיפול: ניתן לקפל את גב המושב בלבד, אבל אז נוצרת מדרגה בין רצפת תא המטען (שהיא נמוכה יותר) ובין המשך משטח ההטענה על המושבים המקופלים. אופציה שניה היא קיפול של השורה השניה קדימה, אבל גם במצב זה הרצפה אינה שטוחה כיון שתחתית הרכב באזור שורה 2 נמוכה יותר מתחתית תא המטען, והמושבים המקופלים תופסים מקום בקדמת אזור ההטענה. קיימת אפשרות נוספת והיא לפרק לגמרי את המושבים מהרכב, אבל הם כבדים, וצריך להניח אותם היכנשהו. חייב להגיד שאני לא ממש נתקלתי בסיטואציה שזה היווה מגבלה, כיון שאני לא מוביל דברים שמחייבים מרחב טעינה גדול, אבל כמובן שעדיף מושבים שמתקפלים לרצפה ויוצרים רצפה שטוחה להעמסה.

@קורן בן אשר לא ידוע לי על פעולת אחזקה שהיתה אמורה לגעת שם - כל האזור שם זה מנועים של הוישרים, אני לא זוכר שהיתה איזושהי סיבה להגיע לשם, ובמוסך טענו שהם לא מפרקים את הפלאסטיקה הזו בטיפולים. לגבי הפקקים שנעלמו (מספר 7 ו 8): עכשיו נשאלת השאלה האם לרכוש אותם שוב רק כדי שהם יעלמו שוב מתישהו, או להשלים עם זה שככה זה בארץ...