Fazer

חלומות הם של החולם, אבל יש לא מעט כתבות שטענו שה 620 פראי מדי לשימוש נורמאלי, ודווקא הדגמים הקטנים יותר הם ה sweet spot של הרכב המופלא הזה. אבל אם לחלום, אז בגדול 💪🏻

@EliC25 גם אני רציתי ללכת לראות את אותה GTE, אבל לא יצא - במודעה היא נראתה שמורה בצורה משגעת. ולגבי הפנדה, קדימה, תארגן משהו. מאוד רוצה לשבת באחת כזו.

@zaf זה אותו אחד שהביאו להדגמה של הסייברטראק?

שכחתי לכתוב את זה בהודעה הראשונה, אבל יש חוקים למשחק הזה, ובחוקים כתוב במפורש שכל מי שעבר את גיל 21 לא יכול לבחור ברכב אוטומאטי בתור רכב חלומות, לחובבי רכב שיכולים לשתות אלכוהול באופן חוקי בארה"ב זה פשוט לא אמור לעבור עם פחות משלוש דוושות.

@מיץ פטל לוטוס או קייטרהאם? @topop יש קבוצה ישראלית חזקה מאוד של רנו 4, שמשפצים ומשמרים אותם.

@tinoki הנה כתבה שמוזכרת בה אחת מהסהרה הישראליות. אני זוכר שבזמנו דובר על זה שאחת נמכרה לחו"ל.

נקראת דה שבו סהרה, רכב מדהים:

Not again…..!!!!! 🤦🏻‍♂️ פות״ש: אני נוסע על פרימסי, צמיג מצויין לדעתי, אבל אחרי 5 שנים בהחלט הגיע הזמן להחליף - גם אם אתה יכול למשוך עליהם עוד כמה חודשים-חצי שנה, זה לא שווה. עלות החלפת צמיגים אינה גבוהה, והשיפור באחיזה יהיה משמעותי.

המחירים האלו הופכים להיות הנורמה - ראיתי אותן נמכרות בין 100-150 אלף יורו, וזו בצילום המסך שלך (הכחולה) היא נדירה מאוד - רכב מספר 2 שיוצר (שלדה 002), עם קילומטראז' אפסי, ובצבע כחול שבזמנו מעט מאוד הזמינו ולכן הפך לנדיר מאוד ברבות השנים (בעיני הוא מכוער, אבל על טעם ועל ריח...)

איך אמר פעם קלארקסון (או אולי זה היה האמונד, או מיי... לא באמת זוכר): Every man has the perfect 10 car garage in mind. אז גאראז' עם 10 רכבים זה קל, אפשר לסמן וי על הרבה חלומות מוטוריים, אבל אם היו מכריחים אתכם לבחור רכב אחד בלבד, מה החלום המוטורי שלכם? בשבילי זו הרנו 5 טורבו. אפילו לא יודע להסביר למה בדיוק, אבל מהרגע שראיתי אותה באחד מגליונות טורבו המוקדמים זה פשוט היה זה. וכן, יש גם מכוניות אחרות מתקופת Group B שהייתי רוצה בגראז' החלומות שלי, למען האמת כל אחת מהן תעשה אותי מאושר, ויש אפילו מכוניות שאינן אקזוטיות - נגיד לנצ'יה בטא קופה, או פיאט פנדה 4X4 משנות השמונים, אבל אם אני צריך לבחור אחת בלבד זו הרנו ללא ספק. פעם, אי שם בשנות התשעים של המאה הקודמת, הייתי צעיר תפרן ופיספסתי הזדמנות לרכוש אחת כזו שעמדה באיזשהו מגרש במחיר שהיום אפשר רק לחלום עליו, אבל אז נראה לי בלתי מושג בעליל, ומלבד זאת מעולם אפילו לא נגעתי בכזו וכמובן שלא ישבתי באחת, אבל הפיקסציה נשארה.

זו אכן חוצפה מכל הכיוונים - אבל זה בעיקר מאיין דה פאקטו את הקונספט של בחירה חופשית של מוסך כולל כאלו שאינם בהסדר ולמעשה אומר ״אתה יכול לבחור כל מוסך ובלבד שהוא בהסדר״, כיון שאף אדם הגיוני לא ישלם מכיסו הפרשים כספיים + השתתפות עצמית כפולה רק כדי לתקן את הרכב שלו במוסך שהוא בחר.

@neorex חד משמעית כן - שמאי בודק את הרכב, מצלם הכל, אם צריך המוסך מפרק חלקים לבקשתו, ואז מתחיל תהליך הטיפול ברכב. גם אם עובדים עם מוסך שאינו בהסדר עם חברת הביטוח, אני חושב שעדיף לקחת שמאי שכן עובד עם אותה חברה - המוסכים כבר מכירים את התהליך - אחרת זה עוד יותר מורכב.

מוזר אך אמיתי מאוד - איזושהי הנחיה של חברות הביטוח למתקנים שלא במוסך הסדר. @sperial הוספתי את צילום המסמך שראיתי אצל הפחח (אני מתלבט אם לפתוח על זה שרשור בפני עצמו, זה משהו משמעותי שחשוב לדעת).

@hans סליחה שאני חופר - מה אומר מידות אפסית, למה בעצם? מכות? מים? מדובר על משהו שיושב בבית, לא על משהו לגינה (שאין לי). עוד לפני שעלה כל נושא השעווה, זו הלכה שאני קניתי: @ברווז אתה כמובן צודק, אבל אחרי היהודי ה 438,127 הפסקתי להקשיב, זו הסיבה ששמעתי רק מליון דעות.

@hans @ברווז שוב אני! מישהי שאני בערך מכיר ייעצה לי לא לחשוב אפילו בכיוון של לכה, אלא ללכת על שעוות דבורים, או שמן (ועל הדרך הבנתי גם שיש משהו כמו ווקס קארנובה לרכב שמשתמשים בו גם כגמר לעץ). מה דעת הפורום בנושא? מודה שאני התבלבלתי, שמעתי ממליון יהודים מליון דעות...

בדיוק. או שימונה מומחה מטעם בית המשפט שייעץ לשופט.

אני לא משוכנע, אגב: האדם הסביר שקונה רכב חדש יחסית, אלא אם רכש אותו הרבה מתחת למחירון, מצפה שהוא יטופל בצורה כזו שלא תאיין את האחריות, וזו ציפיה סבירה, כלומר שהאוטו יטופל או במוסכי יבואן או על פי מפרט הטיפול של היבואן במוסך מורשה משה"ת. מעבר לזה, כיון שהוא רכש רכב מסוחר שמחויב בגילוי נאות, זה אמור להופיע שם, כיון שאי טיפול שמבטל אחריות שאמורה להיות בתוקף זה פגם מהותי במוצר שאמור להיות כתוב שם. שוב, זו דעת הדיוט, אני לא עו"ד.

אני לא עו"ד, אבל מציע שמעתה והלאה - גם אם לא נהגתם כך עד עכשיו - הכל מתועד, כל התקשורת עם החברה שמכרה לכם את הרכב. בנוסף, לקחת עו"ד בשלב הזה זה רעון מצויין, ואז לפעול לפי עצתו, אני לא מכיר אבל אולי יהיו פה כאלו שכן. כשהציגו לכם שנעשו כל הטיפולים, איך הציגו לכם את זה? יש לכם תיעוד של זה?

ראיתי בכמה הזדמנויות פרסומות על ביטוח יעודי לרכב חשמלי, ובאמת שלא הבנתי למה צריך משהו יעודי...

@ברווז מכיר את הרס"רים האלו שאחרי שאתה חושב שניקית את כל החדר, אחרי שעברת עם סמרטוט על המשקופים, מסילות החלונות, ואפילו על המנורה והטוסטר לחיצה, נכנסים לחדר, מפרקים לך את בית המנורה, מעבירים חוטר בצנרת החשמל וכשהם מוצאים שם אבק אתה מקבל שבת? אז כזה, רק באשתי... 😄 היא מתה להעיף את הכורסה הזו, שאני משום מה מחבב מאוד (ולא רק בגלל שאני שיפצתי אותה והיא איתי כבר המון זמן, גם בגלל שאני חושב שהיא מספרת סיפור), ולקנות כורסה חדשה נוספת במקומה, וכל תירוץ יהיה טוב בשבילה, כולל "אופס, פיספסת כאן קצת מהצבע הישן שאני שונאת". אז בינתיים היא מוותרת, כי לשייף כורסאות זו תעסוקה יותר טוב לילדים בחופש מאשר להיות עוד כמה שעות במסכים, וברור לי שגם אחרי שבוע שיוף היא תמצא איפה נשאר מילימטר מרובע של צבע ישן, אבל אני משתדל למזער נזקים...

@hans @ברווז תגיד מה דעתכם: המחשבה הראשונית (והנאיבית) שלי היתה לשייף את כל הצבע/לכה הישנים, להגיע לעץ עצמו, ואז לצבוע בלכה משי (הסתכלתי ברשת על מט ועל משי, ונראה היה לי שמשי יותר מוצלח, אבל עד שלא מנסים לא יודעים אני מניח). אפילו קניתי מלטשת 5 אינץ' מאיזה מותג מדבקה כלשהו כדי לנסות לעשות את העבודה מהר ויעיל. המלטשת עשתה עבודה נחמדה בחלקים הישרים, אבל בכורסה הזו יש הרבה מקומות מעוגלים או חללים קטנים מדי שהמלטשת לא מצליחה להיכנס אליהם, ולכן חזרתי להרבה מאוד שיוף ידני מתיש (עם הדיסקיות של המלטשת...). הבעיה היא שגם אחרי הרבה מאוד שיוף, יש מקומות שלא הצלחתי להגיע אליהם, או שהצבע כנראה נספג יותר מדי בעץ, ולכן כרגע זה נראה ככה: וכאן נשאלת השאלה: מסיר צבע, כן או לא? מצד אחד לא בא לי להשתמש בחומרים כימיים חריפים על עץ, ושחומרים כימיים חזקים יספגו בעץ, ומצד שני ממה שקראתי גם נגרים ומשפצי רהיטים משתמשים במסירי צבע כימיים, כך שאני מניח שזה לא מסוכן מדי. יש מחשבות/תובנות בנושא? ועוד דבר: שיוף ידני לחלוטין (עם נייר השיוף ביד) או כמו ברכב עם בלוק שיוף? מה הדעות בנושא?

@WE988244 בארה"ב זה ככה: Kelley Blue Book

פשוט כי אין צורך, וזו השקעת אנרגיה מיותרת. יש, לדוגמה, מאזדה 3 שנת 2014, 99.99999% מהן הן סטאנדרטיות כמו שיצאו מהיבואן ועם קילומטראז׳ ממוצע +/-, עם בלאי ממוצע שכולל שריטות כאלו ואחרות, ולכן אין צורך להעריך כל אחת בנפרד ואפשר לתת איזשהו מחיר משקף שהוא שווי של ״הרכב הממוצע״ בשנת המודל הזו. אני יודע שכולנו אוהבים להיתלות במקרי קצה (קליאו ספורט, סוזוקי ג׳ימני, הונדה s2000, מיאטה if to name but a few) שפונות לפלח שוק מצומצם והמלאי מהן מצומצם מכל מיני סיבות, ולכן נסחרות במחירים שונים מהמחירון, כדוגמה לזה שמחירון הוא בעייתי, אבל אם מסתכלים על הפעמון הגאוסיאני, המקרים האלו שלנו, למרות שיש לא מעט דוגמאות כאלו, הם עדיין בשוליים ולא במרכז הפעמון.

לא ידעתי את זה, וזה מעניין. בויקיפדיה כתוב שהוא נולד בשם ״יצחק לוי״ ובצבא שינה את שמו ל״לוי יצחק״, אבל שם המשפחה של בנו הוא לוי כך שאני מעריך שפורמלית הוא נשאר כמו שכתבת.

לא "סטייל" - זו פשוט ידית הילוכים של במוו, ניתן לראות אותה גם בפלטפורמות אחרות שמשתמשות במנועים מבוואריה, אינאוס גרנדיר לדוגמה. ממש לא מדויק בלשון המעטה - יש להם בעיקר רכבי כביש, ברמות טירוף שונות החל ממנוע 600 סמ"ק (של סוזוקי כמדומני) ועד פורד דוראטק עם מגדש על ב 620, כולם בגרסאות כביש. כמובן שיש אינסוף אופציות לשדרוגים, כולל לגרסאות מכוונות מסלול ל track days וכאלו (גרסאות R), ויש להם את האקדמיה שלהם (Caterham Academy), אבל הם ממש לא מייצרים בעיקר רכבי מרוץ.