אין דרך קלה להתמודד עם זה ידידי. אני משתתף בצערך.
אני הלך לעולמו לפני קצת יותר משנה ועדיין קשה לי, עדיין מנסה לעכל. סתם סיפור קטן, מיד אחרי שסיימתי את הקורס נהיגה ספורטיבית (הכתבה עם DriveLogic) רציתי להתקשר אליו, הטלפון כבר היה ביד והאצבע על הטלפון שלו במועדפים.
אני מנסה להנציח אותו ואת זכרו, משתדל להמשיך הלאה אבל עדיין מוצא את עצמי בוכה כמו ילדה קטנה.
אחד הדברים שהכי עזרו לי היה לדבר עם חברים, חברי ילדות, חברים מהעבודה ומספר חברים מקארספורום שלא פגשתי מעולם.
תנסה להמשיך לעשות משהו שהייתם עושים ביחד ולדמיין את התגובות שלה (במקרה שלי, אני אוסף דגמי מכוניות מיניאטורים וממש מדמיין מה אבא שלי היה אומר על כל דגם והאם היה ממליץ לקנות או לא).
שוב, משתתף בצערך, אם אתה צריך, זמין בה"פ