יש לי סיפור בשבילך על סייקו 5.
כשאחי הגיע לגיל בר-מצווה (ב-1974) הוא קיבל מההורים במתנה סייקו 5 עם הקדשה חרוטה מאחור.
בתיכון בו למד כל תלמיד היה נדרש להגיש בכיתה י"ב עבודה גדולה, כתנאי לקבלת תעודת סיום הלימודים. אחי בחר לעשות עבודת מחקר בחקלאות (קיבוצניקים מהצפון הרחוק). באחד הימים בהם עבד בשדה נקרעה הרצועה של השעון והוא הניח אותו על מכסה המנוע של הרכב איתו ירד לעבוד (אם אני זוכר נכון זה היה סיקס פתוח). בסיום העבודה הוא שכח שהשעון על מכסה המנוע וכמובן שהשעון נפל בשדה ואבד.
אחי סיים יב', התגייס לצבא ונהרג בתחילת מלחמת לבנון הראשונה.
יום אחד, כ-5 שנים מאוחר יותר, עבדתי בסככת המכונות החקלאיות של הקיבוץ. מגיע אחד העובדים ונותן לי שעון מכוסה בוץ ואומר "נראה לי שזה שלכם" אני מסתכל על השעון - סייקו 5, הופך אותו, ומאחור ההקדשה של ההורים לאחי. שאלתי אותו איפה הוא מצא אותו והוא סיפר שהוא חרש את השדה ולפתע ראה משהו מנצנץ באדמה, ירד מהטרקטור וכך מצא את השעון.
לקחתי את השעון, שטפתי אותו בכיור מהבוץ ונערתי אותו מעט והוא מייד התחיל לעבוד. אבא שלי אימץ את השעון וענד אותו עוד כ-20 שנים אחר כך.