אישית, אני עם שני כלבים כבר כ-3 שנים כאשר לפני זה היו 3 כלבים...
כל הכלבים ניצלו כל אחד ממקום אחר - אחת מתן לחיות, שניה מערד לחי, והשלישי שנפטר לפני שלוש שנים פשוט נזרק ביער חולדה למות כיוון שהוא היה כלב גזעי עם בעיות ברכיים...
המחשבה שלי תמיד היתה שאני מעניק להם את המקסימום האפשרי מבחינתי אבל מבלי לפגוע יותר מדי בנוחות חיי, מתוך הבנה די ברורה שאחרת הכלבים הללו נשארים במכלאות במקרה הטוב.
מבחינת חופשות וכו' - משאירים את הכלבים בבית ומוצאים נער/נערה ששמחים לקבל קצת כסף על האכלה והוצאת הכלבים בזמן החופשה. הכלבים שלנו מאוד נוחים מצד אחד ומכירים גבולות מהצד השני - כך שגם שהם נשארים בבית, הם יודעים מה מותר להם ומה אסור.
קרציות ופרעושים - נותנים כדור לכלב כל מספר חודשים.
ללכת איתם לטיול - תמיד עם רצועה מבחינתי, אלא אם כן יוצאים לשדה נטוש/יער קרוב ואז משחרר כלבה אחת. השניה כבר חירשת וחצי עיוורת ואני חושש שהיא פשוט תלך לאיבוד אם אשחרר אותה לגמרי.