BEEKER

זה אותו מינוס, המינוס של המצבר מחובר חשמלית לגוף הרכב, יש להם אותו פוטנציאל

מרשים, גם אם יספרו שהמכשיר מניע D9, אני עדיין אעדיף לקנות חברה מוכרת, אני עדיין משתמש ב ENX12K של ENERGIZER, מחיר בטווח 450 ש"ח, זרם התנעה של 600 אמפר, מיועד למנועי בנזין עד 4,000 סמ"ק ודיזל עד 3,000 סמ״ק. אני אישית לא מתנדב בידידים, אבל כמות ההנעות שהמכשיר הזה סיפק במשך חמש השנים האחרונות היא מטורפת. החיסרון היחידי הוא אורך הכבלים (מעט קצרים), וזה פחות נוח, אז צריך לתפוס את הכבל מינוס לשלדה, או לחלק ברזל קרוב.

בצק מחמישי בלילה (48 שעות התפחה), קמח שטיבל לפיצה, ל-180 מ"ל מים מהמתכון המקורי, הוספנו עוד כף (15 מ"ל) אפינו בסיסים מוכנים להקפאה, על מחבת ברזל, עם רוטב MUTTI לפיצה. לחיילת שלנו נשאר רק לפזר גבינה מגורדת ולהכניס לתנור. יש תמונה אחת של ההתפחה, כשהבצקים מכוסים במגבת פשתן איקאה, נקראת Tea-towel, שזה בגדול "לא משאירה סיבים", ותמונה אחרונה של בסיס חתוך כדי שאפשר יהיה לראות את הבועות.

כל הכבוד סמיון, אמנם לקח לא מעט זמן, אבל בהתחשב שאנחנו בישראל, זה די מובן, מחמם את הלב לראות שהצלחתם להשיג שיתוף פעולה עם ארגון EMMA, בהצלחה!

אני אנסה לחלק לנקודות כדי שיהיה יותר ברור הידרציה - ההידרציה באמת קיצונית, על 450 גרם קמח, שמים 3/4 כוס מים שזה 180 מ"ל (כוס היא 240 מ"ל, למתכון צריך שלושת רבעי כוס שזה 240*0.75=180 מ"ל) אם הבצק לא מתאחד בצורה טובה, אפשר להוסיף עוד כף מים (15 מ"ל) או שתיים, אבל אז מקבלים ניחוח יותר מורגש של שמרים בפיצה. התפחה ארוכה בקירור - לשים לב שהבצק צריך השהייה ארוכה במקרר (לפחות יממה, אפשר גם שתיים), לתת לו להגיע לטמפ' החדר לפחות שעתיים לפני עבודה. לרדד לשכבה דקה - שכבת הבצק הסופית אמורה להיות דקה, ואין צורך להוסיף קמח לרידוד. לאחר שהוא יוצא מהמקרר ומתחמם על השיש, הוא מאוד נוח לעבודה. חום גבוה באפיה - חייבים לאפות בחום גבוה, כדי שהבצק "יתנפח", לא לצפות לבועות של נפוליטנית, זה נראה יותר כמו בועות של בצק עלים אם אופים בחום נמוך, המים מתאדים, הבצק נשאר נמוך ומקבלים משהו שיותר דומה לטורטיה דחוסה בהצלחה!

יש שם מים רק בזמן הכביסה, הם לא מצטברים, ובטח לא נשארים. כשפותחים את הדלת בסוף הפעולה, יש קצת לחות וזהו, היא מתייבשת בזמן קצר, גם כשהדלת טרוקה ולא פתוחה לרווחה.

לא נשמע הגיוני שצריך להעיף מים מהאטם גומי, אצלנו יש צינור שמנקז את המים, צריך רק לדאוג שיישאר פתוח ולא סתום מניסיון, יותר קל לשלם 25 ש"ח ולשים סיפון קבוע בקיר, מאשר לדאוג כל הזמן שהצינור הגמיש יישאר עם U

אצלנו הדלת נותרת טרוקה, ועדיין אין את הבעיות שאתה מתאר, יכול להיות שמקור הריח הוא הביוב? אולי כדאי לעקוב אחרי צינור הניקוז הגמיש, שיוצא מתחתית המכונה. הוא אמור לעבור דרך סיפון שמונע חזרה של אויר ממערכת הביוב. נקרא מחסום למכונת כביסה וכמובן יכול להיראות גם ככה נראה לי שזה מה שידידנו @קורן בן אשר הסביר העקרון די פשוט, מופיע בתמונה בתור TRAP, בהצלחה

תודה על הפירוט, נראה ששמרת על התקציב בצורה ממש טובה, לכאורה מדובר בחדר לא גדול (5 מ"ר), אבל המושג "אמבטיה שירותים" זה שואב תקציב רציני בכל שיפוץ, והצלחת לעבור את זה בצורה יפה, שאפו!

מעניין, מה אמורים לבשל איתו בתנור? אאל"ט הסירים לתנור הם בד"כ נמוכים ורחבים, בדומה לצורה הזו: https://a.co/d/6euy912 יש לנו את הטכנולוגיה לבשל עם סיר כזה, תכיר, כפפות לתנור

1+ מבחינת פיזור חום על גז, הם מעולים, אבל מלבד חוסר ההתאמה לאינדוקציה, נראה ששכבת האלומיניום בתחתית לא מתאימה למדיח, בתכניות ארוכות או כאלו עם חום גבוה, נראה כאילו היא "נאכלת" על ידי חומרי הניקוי. הרבה פעמים אנו מעדיפים לבשל על סולתם חדשים (תחתית נירוסטה), למרות שהם מעבירים חום בצורה פחות טובה, רק בגלל שהם נכנסים למדיח בלי נקיפות מצפון.

אין לי מושג איך אתה מגדיר "ניו-יורקית" אבל יש מתכון לבצק דק, הוא עבר איתי עוד מימי הפורומים של תפוז בקיצור, הדבר הזה לא נדבק, לא "מתעלף" על משטח העבודה, יחס הידרציה לא הגיוני, אבל איכשהו בסוף זה עובד. אי אפשר להרוס אותו, זה מה שמופיע במילון ליד ההגדרה של idiot proof. זה הלינק: https://www.pizzamaking.com/thincrust.php צריך השהייה במקרר של מינימום 24 שעות (אפשר יותר בכיף), ולהוציא אותו מהמקרר שעתיים לפני העבודה, כדי שיגיע לטמפ' החדר. בהצלחה.

זו לא בעיה של הלקוח. כמה עולה כזה באליאקספרס? הלקוח יכול לעשות את החישובים לבד

על פניו המחיר מאוד יקר, זה לא קנווד, או אלפיין אלא מכשיר סיני ממותג, ואאל"ט ההתקנה לא אמורה להיות מסובכת מדי, אלא PLUG-PLAY של תואם מקור.

עשיתי פרוייקט דומה בזמן הקורונה, רשימת הקניות הייתה די דומה: משחזת זווית BOSCH עם מהירות משתנה - 1,380 ש"ח דיסק מקיטה קטן "4 - 320 ש"ח מכסה למשחזת עם חיבור לשואב אבק - 150 ש"ח (אמזון) 2 פלס לייזר BOSCH - כ-1,500 ש"ח (אחד היקפי 360 מעלות והשני רגיל) חצובה של BOSCH לפלס - 500 ש"ח מכונת חיתוך סיגמה לקרמיקה 60 ס"מ - 1,780 ש"ח. גוף דיסק מקיטה 12V לחיתוך זכוכית - 1,250 ש"ח דיסק יהלום מקיטה (מקורי) - 350 ש"ח פטישון בוש - 690 ש"ח פלס קאפרו -120 ש"ח סולם אלומיניום קאפרו 650 ש"ח מכשירי SP לצנרת - 280 ש"ח, את הלוחץ שכרתי בתשלום נפרד מחנות אינסטלציה. איזמלים לפטישון, מקדחי SDS, ודיסקים שונים - 700 ש"ח חותך צנרת פקס - 120 ש"ח מקדחי כוס יהלום - 500 ש"ח מהדקי קרמיקה מפלסטיק+ מכשיר לחיצה) - 350 ש"ח ציוד בטיחות - מסכה, פילטרים, כפפות עבודה, סטנד לעבודה - 400 ש"ח. סה"כ כ-11,500 ש"ח. האם היתה הצדקה לכל הכלים הנ"ל? לא בטוח, אבל אחרי חצי שעה של ניסיונות לשרטט מידות על הקיר, כשאני ואשתי נאבקים בצינור שטיכמוס מלא מים, הגעתי למסקנה שזוגיות זה חלק מאוד חשוב בשיפוצים, happy wife happy life ואז הרבה יותר קל להיפרד מ-2,000 ש"ח, לטובת חצובה עם שני פלסים של BOSCH. גם הדיסק מקיטה 12V לחיתוך זכוכית, לא היה הכרחי, אך זו הייתה אחת הקניות הטובות, מכיוון שהוא איפשר לחתוך קרמיקה בצורה עגולה, בשקט וללא אבק, מכיוון שיש לו מיכל מים שמטפטף מים בצורה רציפה על הדיסק יהלום. משחזת זווית BOSCH עם מהירות משתנה - נקנתה בגלל בטיחות, רוב הפעמים ניתן היה לעבוד עם דיסק "4 שעלה 320 ש"ח, אבל לפעמים הרבה יותר נוח ובטיחותי לעבוד עם כלי חזק במהירות נמוכה. נקנה גם מכסה עם חיבור לשואב אבק (עבדנו איתה כמחרצת). המלצה לסיום: לתכנן מראש ולקנות מאמזון ומאליאקספרס, מקדח כוס יהלום פשוט, עולה כ35 ש"ח בארץ, בחו"ל רוכשים סט מלא במחיר הזה. דיסק יהלום מקיטה מקורי 3/8 3", עולה כ360 ש"ח אחרי הנחה אצל היבואן, באמזון המחיר לא רחוק מזה, אך הייתי זקוק לדיסק בדחיפות ושילמתי. באמזון גם ניתן לקנות דיסקים תחליפיים ממותגים אחרים, שמתאימים לגודל המוזר הזה (גם היקף חיצוני של הדיסק וגם קוטר טבעת פנימית), בפחות מרבע מחיר.

יצא לי לראות בפראג גם לוחות ישנים יותר, עם מד מהירות ומה שנראה כמו מד זרם, אבל הנהגת העצבנית פשוט לא הרשתה לצלם (קו 22 מממרכז העיר בתחנת I. P. Pavlova לכיוון Na Groši). פראג היא מרכז השאיפות לחובבי הטראם

כי אז הלקוח הישראלי יתבכיין ש"דוחפים לו דברים". מי שרוצה מחליף לבד. עשיתי בדיקת מצבר (סובארו XV) היה תקין על גבול הנמוך. הטענתי בבית עם מטען מצברים של בוש, זה החזיק שבועיים ואז הניע רק עם בוסטר. אז מה שווה הבדיקה? לדעת שהוא לא 100? ידעתי שהוא חלש לפי הרעש של הסטרטר. מסקנה: להחזיק בוסטר טעון בבגאז'

לפי הנתוני בדיקות, הרמקול הוא לא "3.5, אלא קטן יותר, קרוב ל- "2. אתה צודק שמחינת כלל אצבע, כדאי לחתוך ב400 הרץ ומעלה, אבל זו נקודת חיתוך מעט גבוהה והוא יאבד הרבה מהתחום הווקלי של הזמר. אני הייתי בוחר להרכיב בתיבה אטומה, בגלל היתרונות הבאים: *לרסן את התנועה של הממברנה. *פשטות - חוסך צורך בחיותך HPF. *התיבה האטומה משנה את FS ל-FC, מכיוון שברגע שהוופר מוכנס לתיבה, ה-Fs הופך ל-Fc, שהוא בעצם תדר תהודה של המערכת (רמקול ותיבה). בגלל שזו תיבה אטומה, Fc תמיד יהיה גבוה מ-Fs כי לחץ האוויר מאחורי הממברנה מרסן אותה (כמובן כל עוד לא בחרנו נפח ענק), והמערכת הופכת ל"נוקשה" יותר. בהצלחה אם הוא יעביר לתיבה פורטד, זה יסבך את העניינים כי פורט יוסיף תדר תהודה למערכת שייקבע על ידי הפורט ושם חיתוך לנקודת FS מאוד חשוב. ולנסות

אם פירקת מתיבה קיימת, וזו תיבה שתכנן היצרן, לא יותר פשוט למדוד נפח פנימי של התיבה? נ.ב זה מאוד דומה לציטוט של אוסקר גולדמן, אמנם זה נאמר על סטיב אוסטין, אבל העיקרון עובד גם על רמקול: "רבותי, אנחנו יכולים לבנות אותו מחדש, יש לנו את הטכנולוגיה. יש לנו את היכולת"

כל הכבוד על המדידות, מעריך על היסודיות, אבל מה המטרה? אלו לא רמקולים שהגיעו מקופסאות עם נפח ידוע?

למה? אני לא בעד לקנות את הזול ביותר, מכיוון שיש לו צריכת חשמל גבוהה יותר, והיא משחקת תפקיד משמעותי בשימוש אינטנסיבי, ובטח בכזה טווח זמן ארוך

תודה על ההעלאה, זה משהו שראיתי רק בקטלוגים ופרסומים ישנים

העבודה שעשית והמיקום נראים נהדר, אבל התגובה הממוצעת והאיכות מסך של המכשירים האלה, היא בערך כמו של טאבלט סיני מלפני 7 שנים, והרבה פחות מכל פלפון ממוצע. בול בפוני, סיכמת את החוויה הכללית השירשור מצטער על השפה, אבל המכשירי מדבקה הסינים, הם פשוט זבל עופות. היחידים שנפגשתי בשנים האחרונות, שאכן מוציאים איכות סבירה הם קנווד JVC ואלפיין נכון. מצד שני, כמה אנשים משתמשים ביציאה אופטית? כנראה מעט מאוד. הרוב נאלצים להתמודד עם איכות רדיו מזעזעת, רעשים בקליטה, רעשי מנוע ברמקולים והגברה חלשה מאוד מבחינת קליטת רדיו, כל מכשיר של חברה מוכרת (קלריון, פיוניר, סוני, קנווד וכו'), הציג ביצועים הרבה יותר טובים, מכל יחידת מולטימדיה סינית עדכנית. גם רדיו מקורי של הרכב, מצליח לקלוט בצורה טובה לעומת הצעצועים הסינים. פשוט מוציא את החשק לשדרג

קודם כל תודה על הלינק לחסרי הפייסבוק, והרבה זמן לא ראיתי בעל מקצוע בתחום הרכב, שממש מחפש ונובר בתוך הרכיבים. שאפו

מניסיון עם רכב קטנטן (סובארו ג'סטי) לפני 30 שנים, מגש סיבית מנגר, ורמקולים "6 של קנווד דגם Kfc-1665 (תודה על הנוסטלגיה ), התוצאה היתה יחסית טובה. הנהג יכול להבחין בסטראו בסיסי של ימין ושמאל, גם אם נראה שהמרחק ביניהם הוא קטן, מכיוון שהאוזן יותר רגישה מבחינה כיוונית לצלילים גבוהים (טויטר) ואמצעים (מידריינג'), ופחות לבאס. זה לא מושלם, אבל לדעתי יספק.