BEEKER

הרמקול הקיים מותקן על פלסטיק והוא נשמע טוב. קיימת אופציה להתקנה פשוטה ויחסית זולה, בעזרת חיתוך של הרמקול הקיים, והרכבה של אלמנט חדש על המסגרת פלסטיק שמחוברת לדלת. היתרון הוא שהמסגרת תישאר מחוברת באופן יציב לדלת, אין צורך לקדוח את הניטים ולהרכיב טבעות עץ/ברגים קודחים/ריבטים. עוד יתרון הוא הגובה של הטבעת שמותאם באופן מושלם לדלת, ומייצר אטימה יחסית טובה, כשאין אטימה טובה, התוצאה היא איבוד צלילים ובעיקר תגובת באס גרועה, בדיוק כמו שציינת: מניסיון אישי, החלפה של הרמקול והשארה של המסגרת, תיתן תוצאה טובה מאוד, גם אם זה לא נראה טוב בעיני האודיופילים. לקרוא לזה "פרוביזורי" זה מוגזם בכל קנה מידה. זו החלטה של הלקוח, ולדעתי היא אופציה לגיטימית, גם אם היא לא מתאימה להלך הרוח הכללי את הכסף שחוסכים על התקנה ארוכה, התאמת טבעות MDF ועוד קשקושים, אפשר בהחלט להשקיע ביריעות בידוד בדלת מה הכוונה מצופה? מה שמצופה זה לתת את כל הדעות, לא רק אלו שגוררות מחירי התקנה יקרים בהצלחה

אפשר לשאול את השאלה היותר מוקדמת: "למה בכלל להשתמש בחומר כמו MLV? אני אישית מעדיף להימנע מחומרים כמו MLV הניסיון שלי איתם היה קצר, וממש לא טוב מבחינת חסימת רעשים. ממליץ לכולם לנסות עצמאית לפני שהם מיישמים ברכב

לדעתי אתה מתכוון לThe Hoodliner Custom Thermo / Acoustic Dynamat, דגם 11905 יצא עם אריזה ורודה. שימש להשתקה של תאי מנועים (עמיד עד 105 מעלות) החומר היה ספוגי ועבה ביותר מגיע כיריעה אחת

תוצאה יפה, אתה מאוד כשרוני.

משהו בבדיקה מרגיש לי בעייתי, ואני לא מצליח לשים את האצבע על המקום המדויק, אולי אתה תצליח. אני יכול לחשוב על כמה אפשרויות: תנאי בדיקה לא שווים - יכול להיות שיש הבדלי טמפרטורות בחומרים הויסקואלסטיים, לכן בתנאי שטח (דיפון דלת ב-30 מעלות חום), דווקא החומרים האחרים יהפכו ליותר יעילים. אופי של החומרים שנבדקו - יכול להיות שחומרים כמו דיינמאט וSTP יודעים להתמודד עם תדרי רזוננס אחרים, ויתנו תוצאות אחרות עם לוחות מתכת אחרים. ההבדל טמון בשמיעה ובתפיסה אנושית - יכול להיות שההבדלים שפורסמו, אכן קיימים, אך הם בעוצמות ווליום כל כך נמוכות, שהם לא נתפסים על ידי בני אנוש, מה שהופך את המחקר לכזה שממש לא רלוונטי למערכת שמע ברכב. כלומר, צריך להתייחס לסולם מדידה אחר (כמו סקלה של SONE) כשהבדלים נתפסים רק במדידות של 10DB. ההשערה שלי היא שהם מדדו משהו בווליום נמוך, שהקפיץ את המיקרופון בכמה סדרי גודל, אבל הוא פשוט לא נתפס באוזן האנושית. אבל במציאות, זה לא מעניין, כי העוצמות גבוהות, ובעוצמות כאלו, ההבדלים האלה מתנרמלים ומתכנסים לערכים מאוד דומים.

יצא לך אולי לראות כזו השוואה עם STP? או Dynamat Extreme? או STINGER? מה שמשך את העין, זו ההתנערות של החברה מכל אחריות להשוואה.

יופי, עכשיו נשאר לבדוק את הטענה. הדרך הפשוטה לאמת את התוצאות שלו, היא לבדוק את אותו החומר מול כמות אחרת של יריעות מחברה אחרת. אם זו הטענה, יחס של 1:16 אז לבדוק האם באמת נדרשים 16 ריבועים של דיינמאט אקסטרים כדי להתאים את התוצאות ל-Resonix, או שמספיקות רק 2 יריעות. ומשום מה זה לא נעשה, וגם לא ייעשה

זה גם לא מסביר ציון של 6.6% לדיינמאט אקסטרים.

תבחר אתה. נראה לך סביר שהחומר שלו מגיע ל100% יעילות? זה פי חמש או שש ממוצרים מצויינים כמו דיינמאט או STP, כשלאחרונים יש מגוון באמת חסר תקדים. לא, הייתי שמח לנסות ולהשוות לחומרים אחרים. יצא לי לקרוא עליהם כבר כמה שנים, אאל"ט התחילו להתפרסם בקורונה, ומשום מה כל חוות הדעת מרגישות שיווקיות בצורה די בוטה. אני לא חושב שהחומר רע או לא עושה את העבודה, אלא פשוט הייפ מוגזם מהניסיון המועט שלי, גם אם נתקין חומר איטום סביר מאמזון, אנחנו נחווה שיפור ניכר, שניתן להבחין בו בקלות. גם הסרטון באתר שלהם, עם הכספת והמיקרופון נראה לא אפוי, המדען "האלפבייקד" לא שקל כלום, לא מדד טמפ', לא ניסה לאזן, וגם לא בדק את החומרים מבחינת עלות מול עלות אולי 20$ שבחברה הזו קונים לך יריעה קטנטנה, בחברה אחרת, היו קונים לך שלוש שכבות שהיו משיגות אטימה מעולה? (משהו שבודקים בשנייה עם מחשבון בידוד) לדעתי שווה לבדוק, אבל כנראה זה לא האינטרס שלהם. מעניין למה. להבנתי יש להם טעות בתרגום של הנתונים, או שהם פשוט לא מבינים, או שהם עשו מניפולציה ומעדיפים להשאיר את זה ככה לטובת שיווק. לי אישית מרגיש שיש כמו "מירוץ חימוש" בין החברות בעובי של היריעות, ואילו החומרים עצמם לא השתנו הגזמה בעובי היריעות, לא מרגישה כמו התקדמות, כי פעם זה נפתר בצורה פשוטה עם עוד שכבה מאותו חומר. יש כמה דברים שבאמת שדרגו את הנוחות לחובבים שמתקינים לעצמם, כמו לדוגמה החומרים תלת שכבתיים (ויסקואלסטי-אלומיניום-ספוג), שמאפשרים לחסוך בזמן עבודה, ובאמת קלים ליישום, אך לא בטוח שהם מיועדים לאודיופילים שמכוונים גבוה, אנשים כאלו כנראה יבחרו בשכבות ייעודיות וישמו יריעה נפרדת מכל חומר: ויסקואלסטי>>אלומיניום>>ספוג ויש את אלו שמעדיפים להימנע מפשרות ופשוט יבנו בניות פיבר, מסכים איתך שהזמינות היום ללקוח היא מדהימה, כמה עשרות שקלים וזה מגיע אליך, מה שדרש פעם התאמות וקומבינות לא קלות (זוכר אותי וחברים מהכיתה מנצלים חלון של שעתיים, לנסוע לדרום תל אביב, כדי לקנות ספוג אולפנים כבד) זו בעיה של חוסר ידע של מתקינים, אין שום קשר לגלגלת. אי אפשר לטעון שלגלגלת אין כוח הצמדה (זה הגיוני, כי לא אמורים למעוך את החומר), ואז להפוך אותה 180 מעלות, כדי להשתמש בידית, כדי ללחוץ ולמחוץ את החומר (מה שכמובן די עיוות אותו). ההוראות תמיד תמיד תמיד היו ללחוץ בצורה מתונה, לא לעוות ובטח שלא לקרוע את האלומיניום. זה שיש אובר מוטיבציה ללחוץ/למעוך? טעות, אבל החומר עדיין יעשה עבודה (גם אם לא מושלמת) הגלגלת עם רולר עץ/מתכת: החברה DYNAMAT סיפקה DYNAROLLER שונים, שכל משתמש יכול היה לבחור מביניהם לפי העדפה אישית ולפי החומרים שאיתם עבד. מי שהעדיף יריעות אחידות (שכבה אחת בלי אלומיניום) כמו Dynamat Original או יריעות מארה"ב של 3M העדיף גלגלות קשיחות מברזל ועץ. אני אישית בחרתי ב- Rubber Dynaroller עם גלגל שעשוי מגומי, שהקל מאוד על העבודה מבחינת רגישות, כלי כמעט מושלם לייעוד שלו, ואם משתמשים בו כמו שהתכוון המשורר המקורי, אז הוא לא מועך, לא מעקם ובטח שלא פוגע באלומיניום, והכלי הפשוט והאמין הזה עדיין מלווה אותי עד היום. החוזקות שלו הם גם החסרונות שלו. הגליל שמהדק את היריעות לפח, הוא ברוחב של כ-4 ס"מ, מה שדורש יחסית הרבה מעברים, אבל בגלל שהוא יחסית צר, הוא מאפשר הצמדה יותר טובה במשטחים קעורים. אם בטעות משתמשים ברולר רחב על משטח קעור, אז הוא פוגש ומהדק רק את הקצוות, כשהאמצע נותר רפוי. כמשנסים להדק, הוא כנראה יפצע את האלומיניום. דבר נוסף זה שאין לו מגן לאצבעות, זה נוח כשצריך להיכנס למקומות בעייתיים, אבל קצת חוסר תשומת לב וחוזרים הביתה עם מכות יבשות בכף היד (גם אם יש כפפות עבודה). 1+, חומר נהדר, יקר מאוד אבל ביצועים מצוינים לא רק הוריד רעידות, אלא גם מנע מעבר של הדי קול מדופן הפלסטיק מסכים, מאמין שכולם יכולים, גם חובבי אודיו, זה עדיין לוקח זמן רב יותר מחתיכות קטנות, אבל בסוף זה רק עניין של מיומנות, ותכנון מראש, לדוגמה: כדאי לוודא את ההתאמה של היריעה לפני שמשחררים את עטיפת הנייר, אפשר לשחרר אותו בשלבים כדי שלא נמצא את עצמנו עם חצי מטר של יריעה דביקה מתנופפת כמו דגל באוויר. נ.ב. מבחינתי הכל קיים בארץ וברמה גבוהה, יש כאן ידע מטורף גם לחובבים שלא עוסקים בתחום, וגם למתקינים מקצועיים שמתעדכנים בחו"ל ועושים שימוש בהרבה סוגים של חומרים, המחירים של היריעות טובים. המגוון גדול, פעם היה אפשר רק להתחנן ליבואן שיסכים לצרף למשלוח שלו, איזה חומר שמצא חן בעיניך

מצטער, לא מעוניין להיות הפארטי פופר, והשתדלתי להתאפק לפני שכתבתי, אבל קשה לי מאוד להתחבר ל"תובנות החדשות", של בעל חברת RESONIX, מצטער, הוא כל הזמן נראה מלא חשיבות עצמית כאילו המציא איזה תחום מדעי חדש. גבר, בוא. אתה מיישם איטם על דלת, מה שנעשה במשך 30 השנים האחרונות. זה שבחרת לשים קצת חומר? אז סבבה, אבל לתרץ את זה בתירוצים עלאק מדעיים, כבר פחות סבבה. זה האתר של החברה? https://resonixsoundsolutions.com/blogs/resources/what-is-the-best-sound-deadening-material-independent-testing-data אדי, רק תראה איך ההחברה שלו מקדמת את המוצרים שלה, מטמיעים סרטוני "חובבנים" שהם כל מיני לצים שמצטיידים במיקרופון, עושים ניסויים "עלאק מדעיים" בגראז' של סבתא, בודקים מוצרים של חברות אחרות, ואז יש להם את החוצפה להעלות את התוצאות ההזויות שלהם. רוצים דוגמה? תראה בתחתית העמוד, את רשימת ההשוואה: החומר שהוא משווק -ResoNix Mega כמובן עם 100 % בכל זאת מדובר בחומר הכי טוב בעולם, ממש הקריפטונייט של הרעש! . מקום שני במצעד המעריצים, נמצא החומר "הזול" שהוא משווק, ResoNix Original עם ציון 53 % כי הפאנס צריכים להבין את המחיר המופרע של החומר "החדשני" מהמקום הראשון. ואז נעבור לחברות אחרות, כל מיני חברות ש"לא יודעות כלום מהחיים שלהן וסתם מוכרות לכם יריעות שחורות, טפי על הריח המגעיל שיהיה לכם באוטו וגם לא עשו בדיקה של מיקרופונים": ומקום ראשון של חברות הקקמייקה נמצא חברה איזוטרית כמו STP Gold עם 18.85 % הצלחה במצעד החירטוט. הבאה בתור, עוד חברה מעפנה שחושבת שהיא גורדון סאמנר, אבל אנחנו יודעים שהיא רק מנסה "לעקוץ" אתכם ....חברת Stinger עם 17.7 % וחברה יחסית חדשה בשם NVX עם ביקורות מחמיאות, אבל השיגה אצלנו רק 14.8 % ממשיכים במצעד החברות המאכזבות והגרועות, עם חומר שכיכב פעם בפורום אודיו ומולטימדיה במזרח התיכון, במדינה נידחת בשם ישראל, עם Second Skin Damplifier Pro תמיד ידענו שהחברה מיזראעל לא מבינים שיט, כי החומר הנחשב משיג רק 14.8 %, גם האשמאט -Hushmat עם 11.11 % ממשיכים במצעד הליצנים, STP Aero וגם חברה זעירה בשם 3M עם EDM1029 שמשיגות יחד 11.11 % Soundskins Pro 3-in-1 משיג במבחן הלצים שלנו ציון מעפאן של 8.33 % מתקדמים במצעד הלהיטים אל תחתית הרשימה, המיץ שנשאר בסוף של השקית? אז מצאנו משהו עם ציון נמוך יותר, ועכשיו אנו מגיעים לחומר איטום Dynamat Extreme, אמנם ראינו שמשתמשים בו פה ושם, בתחרויות עולמיות, אבל משיג 6.6% ואל תקשיבו ליוזר בשם BEEKER שמכיר היטב את החומר, הוא מבין רק בחבובות. כל התוצאות באדיבות "הגראז' הכי סתום ביקום", עם המדען הראשי שהגיע בהזמנה מ-TEMU 1. אני באמת לא יודע איך אפשר להתייחס ברצינות ליחצנות וליהירות שלו. 2. מספיק להסתכל על עבודות של חובבי אודיו מסורים בארץ, כדי להבין שהם עשו עבודה יסודית פי עשר ממנו 3. אומר בענווה רבה, שבעלי המקצוע שיש לנו בארץ מדהימים לעומתו, הטובים שבהם לא חוסכים בחומר, ומבחינת רמת העבודה? עולים עליו בעשר דרגות לפחות 4. הציונים שהוא נותן לחומרים של חברות אחרות? ממש מעליב. גם לשקר צריך לדעת

יש אופצייה באמזון יפן, של משלוח חינם מעל 49$? או שזה רק באתר האמריקאי? נראה שבחרת מיקומים טובים לחומר, ועשית שימוש אפקטיבי. כל הכבוד!

יעיל מאוד, יש איזו גישה כלפי בידוד, שצריך להעמיס ולהעמיס את הדלת בעוד ועוד חומרים, ואם אתה לא עושה את זה, אז הבידוד "לא מקצועי". לדעתי זה מוטעה, ברור שאם נעלה את כמות החומרים ונגיע לכיסוי של 300% שטח(3 שכבות מלאות), אז הבידוד ישתפר, אבל זה בור תקציבי בכל תכנון של מערכת, והדבר הטוב הוא לתכנן את החומרים בהתאם לתקציב, ולא לפי גישת הכל או כלום. גם חברות שהן יצרניות בידוד אמריקאיות, עם מוניטין רב, פרסמו דפי הדרכה, וגם עזרים לדילרים שמדגימים בידוד חלקי יעיל (כיסוי של 10%-30%). זה אולי נראה מוזר, אבל ההבנה מגיעה כשמפעילים טרק מוזיקלי עם רמקול מידבאס שמנגן בפח אשפה מתכתי ריק, ולידו רמקול ופח זהים, אבל עם כיסוי של 1SQFT חומר בידוד (שזה הקיט הכי קטן שהיה למכירה), מבינים שגם כמות חומר קטנה, בהיקף הרמקול, ובמקומות של פח שטוח, יכולה להיות אפטיבית. בטוח יש "אודיופילים" שהיה קשה להם לראות את זה, אך למעשה זה יעיל, ואפילו יעיל מאוד ובטח ביחס למחיר. פשוט נהדר, בהצלחה!

כל הכבוד על הכיוון החדש, כל רמקול ייהנה מבידוד רעשים. בהצלחה. יש סיבה מדוע בחרת audio technica? ואם הצלחת להשיג מחיר טוב?

הכוונה לקמח הזה? או שצריך משהו עם גרגרים יותר גסים?

יפה שכתבת "מחיר הוגן", לכן כדאי לברר מראש מה הטווח מחירים להתקנה ממוצעת כזו, כי כל בעל מקצוע מתמחר אחרת את הזמן שלו, יכול להיות שמתקין מדרכה יבקש 300-250 ש"ח, לעומת חנות שתציע מחיר של 500 ש"ח על אותה הרכבה, מה שחשוב לשים לב זה איכות העבודה ושירות לאחר ההתקנה, בהצלחה.

נראה מעולה יש איזה סוג מומלץ?

זה לא שונה ממצב נסיעה רגיל. המנוע מסתובב, גם משאבת המים מסתובבת. גם הטרמוסטט ממשיך לתפקד כרגיל. הוא לא נשאר פתוח בגלל שהמנוע מסתובב מכוח סיבוב הגלגלים, אלא בדיוק הפוך ממה שכתבת. כשאין שריפת דלק (המנוע מסתובב מכוח סיבוב הגלגלים), המים יגיעו לטרמוסטט בטמפ' יותר קרה מהרגיל, לכן הטרמוסטט אמור להיסגר ולמעשה להחזיר יותר מים לסירקולציה לכיוון הבלוק, במקום להפנות אותם לרדיאטור (הם פחות חמים מהממוצע ואתה לא מעוניין לקרר אותם יותר) כשאין הזרקת דלק > אין שריפה > המנוע מייצר פחות חום שצריך לפזר > פחות מים לכיוון הרדיאטור

לדעתי זה כפתור שמיועד להעלות סיבובי סרק, כדי לקבל מתח טעינה גבוה יותר בהדקים של האלטרנטור, זה יעיל במצבים של שימוש בכננת רכינה, חיבור של מדחס חשמלי וטעינה מהירה של המצבר. יש הבדל לטובה בין המתח בסל"ד סרק, לבין המתח כשהסל"ד מנוע עולה. בנוסף לשיפור במערכת היגוי השימוש לחימום המנוע אולי מיועד למדינות עם טמפרטורה מתחת ל 0, ממש לא רלוונטי אלינו.

בדיזלים ישנים עם ווסתי מהירות מכנים הדלק מופסק לחלוטין. אמנם הפיקות של המשאבת הזרקה ממשיכות להסתובב וגם הטובלנים (PLUNGER) עולים ויורדים, אבל המוט שליטה, שמגיע מכיוון הווסת המכני מסובב את ה-PLUNGER כך שתמיד הפתח נמצא מול הניקוז (קו עודפים), ובפועל מוריד את הכמות דלק לאפס מוחלט. הסולר מגיע למשאבה בלחץ של משאבת דלק הראשונית (בד"כ מסוג גג"ש), וגם יוצא ממנה, כשבדרך הוא משמש לסיכוך וקירור, אך אין הזרקה בפועל. במנועים חדשים יותר, הפיצ'ר נקרא Overrun Fuel Cut (OFC) יש טמפ' מינימום לכניסה למצב הזה (כולם מבינים שמנוע קר זה דבר בעייתי), הפסקת הדלק איננה מיידית, המנוע מפחית ואז לאחר פרק זמן קצר, מפסיק לגמרי את הדלק. גם החזרה הדרגתית (הסעפת התייבשה במהלך הירידה ולכן יש פיצוי של אקסטרה דלק כדי לחזור למצב של הזרקה "רגילה". כאן יש פירוט: https://motorsport-electronics.co.uk/onlinehelp/html/8211.html

טעות? כשהבת החיילת מבקשת מחבת לבסיס, אתה לא שולח לה מחבת ברזל של Le Creuset לא רואה שום הצדקה לקנות כלים מאלומיניום במחירים האלה (החנות עצמה מעולה).

תשים לב שבאמזון יש סירים ומחבתות תחת המיתוג של השם T-fal, קניתי זוג מחבתות במחיר מאוד נמוך, גם איכות הציפוי נמוכה, אין מתנות חינם, מקבלים מה שמשלמים. לאחר מכן התפתיתי לקנות מחבת מהסדרה היותר "טובה" בגודל "10.5 https://a.co/d/69al9dB עלתה יותר, פיזרה חום יותר טוב, הגודל היה מושלם אבל לא הייתה ממש "נון סטיק" וגם העמידות של הציפוי היתה בינונית. .

מה לא נכון? זרם לא נעלם. כשאתה מניע רכב כרגיל, סך כל הזרמים הישרים עוברים דרך המצבר. זה מקור המתח עד שנכנס האלטרנטור לפעולה, ואז הוא הופך לצרכן (טעינה). כשאתה מניע עם בוסטר, הוא משמש כמצבר חלופי, וגם אז סך כל הזרמים עובר דרכו

אם להיות קטנוני, סך כל הזרמים הישרים עוברים דרך המצבר. מכיוון שהמקור של כל הזרמים ברכב, מגיע ממקור מתח ישר אחד, וזה המצבר. נ.ב זה קורה גם אם החלטת להתחבר לאוזן של מנוע, או בורג של שלדה.

צריך לחבר את המינוס להדק השלילי של המצבר. זה המקור מתח של האוטו. למה צריך לחבר מינוס ליד המחשב?! אני מאמין שיש תמונות ונזקים, אבל איך זה קשור לחיבור לגוף הרכב? מכבד את אנשי ידידים שתורמים מזמנם וממרצם, אבל אני חושב שהמסקנה שלהם שגויה ומוטעית. אנחנו מסכימים שהבוסטר אמור להחליף את הפעולה של המצבר|? יופי, לכן הוא צריך להיות מחובר בדיוק על קטבי המצבר, השלילי והחיובי. ,

מאיפה הביאו את זה? חשמל זולג למחשב? למה? ברור לך שיש חיבור חשמלי ישיר בין המינוס של המצב והרכב? זה אותו פוטנציאל, שניהם מינוס נ.ב למישהו יש הסבר הגיוני/עבדתי/חשמלי לדבר הזה? או שנגלה שזו אגדת עם שהחלה בסרטון יוטיוב?