Jump to content

BEEKER

  • הודעות

    1,673
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

כל מה שפורסם על ידי BEEKER

  1. המטרה ידועה? מטרה חינוכית? בכל זאת הוקם ליד מוזיאון הילדים, או שפשוט ישראל תמיד תישאר ישראל, פשוט חיפשו חניה זמינה לקרון רק"ל שהגיע לפני שהפסים מוכנים?
  2. המגבר שהמלצת עליו, הוא מגבר חלש ביחס למגברים אחרים באותו תקציב תראה את ההמלצות הנהדרות של @Tom_22 בהודעה הזו: מגברים כמו Pioneer GM-D8704/D9704 עם לפחות 30% יותר הספק ביחס למגבר הרץ חוץ מידידנו העטלפים, כדאי לשים לב לקונטקסט, יכול להיות שיוזרים מסויימים נהנים להמליץ על ציוד שנמכר/מפורסם רק בחנויות מסויימות.
  3. אם תפרט על המערכת שיש לך כרגע, זה יוכל לעזור, סוג רכב, דגם רמקולים, חיווט, והתקנה. יכול להיות שיש לך ציוד טוב אבל יש בעיה בכיוונים/ התקנה. יש טרקים במוזיקה, וגם טרקים טכניים, שעוזרים לבדוק את האשליה, שהמערכת יוצרת (קראת לזה "הפיזור של המערכת"), ואתה יכול להתרשם עוד לפני המפגש, כך שתוכל לשים לב ליותר פרטים כשתיפגש במערכת טובה יותר, או פחות. זה קישור לדיסק עם טרקים כאלה, קצת ישן, אבל זה לא באמת משנה, בעיקר שתבין את הרעיון. יש גם דיסקים יותר טכניים, כמו מתחרויות EMMA (תחרויות אירופאיות) ויש אפילו פלייליסטים שעוזרים לכוון, מה ששלחתי לא יתאים לאנשי מקצוע, מכיוון שהאיכות בספוטיפי/יוטיוב היא לא מרשימה, אבל הטרקים הנ"ל כן ייתנו לך מושג מה לחפש במערכת. אם בעתיד תרצה טרקים מקוריים באיכות גבוהה, זו לא בעיה, יש טרקים של חברות רמקולים כמו פוקל, בוסטון אקוסטיקס, והם די זמינים, בהצלחה
  4. כל עוד הפלס נמדד באותו מיקום (לכן הוא הדביק סרגל זוית על הריצפה)
  5. אתה טועה הבועת אוויר יכולה להיות קצת הצידה, כל עוד היא תימצא באותו מקום, גם כשאתה מסובב את הפלס ב180 מעלות. כשהפלס לא מכוייל, הבועה "זזה" כשמסובבים ב180 מעלות תראה את הסרטון הזה הוא מדביק זווית על הריצפה, כדי שהפלס יחזור לאותו מקום בדיוק ואז הבועה צריכה להיות באותו מצב (היא לא חייבת להיות באמצע) דקה 2:29 הבועה נמצאת שתי שנתות ימינה ואז הוא הופך ב180 מעלות ובדקה 2:47 רואים שהבועה נמצאת יותר משתי שנתות ימינה, זה אומר שהפלס לא מכוייל
  6. זה היה מפתיע, לא בטוח שזה קשור ל"פורום טכני אחזקה וטיפולים"
  7. תמונת המראה למודעה שלך, היא מוכרים שמקפיצים את המחיר באופן מוגזם כלפי מעלה, כביכול כדי לתאר רכב "נהדר". לדעתי שתי השיטות שגויות, מי שרוצה למכור שם מחיר ריאלי ומסיים עם זה, עם גמישות קטנה ליד הרכב
  8. לא הבנתי מה המטרה של ההודעה שלך. לתאר מקרה פרטני ולייצר ממנו כלל? נניח וכן היה לך רכב שמחיר המחירון שלו 50 אש"ח, אבל לא הצלחת למכור במשך 3 חודשים עד שבסוף "נאלצת" להסכים למחיר של 40 אש"ח, אז כנראה שזה השוק של הרכב. אם יש מחירון שקובע מחיר תיאורטי של 50 אש"ח, אבל אפילו לא לקוח אחד מוכן לשלם אותו, אז מצטער, אבל עם כל הכבוד זה לא מחיר הרכב. שוק רכבים יד-2 הוא שוק חופשי, הרכב נמכר כשהקונה והמוכר נפגשים במחיר שמוסכם על שניהם. ואם יש מגרש שמוכן להתעסק עם המכירה ויש לו את הסבלנות ואכן קנה ב-40 אש"ח, אז שיבושם לו. מי שדוגר על הרכב כמו תרנוגלת על ביצים, מתעלם מזה שהמחירו מתעדכן מטה כל הזמן, ויש רכבים חדשים שעולים ללוח כל יום
  9. . הסיבה והתוצאה: הם הורידו את מחיר הרכב, והרכב נמכר במהירות וללא מאמץ מיותר מצידך. בשורה התחתונה, לעשות טרייד אין על הרכב הישן ולתת למישהו אחר לטפל במכירה, זה לא עניין של "לצאת פראייר" או לא, זה פשוט שירות שחוסך זמן ועצבים. לא לכולם יש עצבים "לבלות שעות" עם הקונים הישראלים ושיטות המשא ומתן שלהם, בטח לא בתהליך מכירה של רכב אהוב שלפעמים יש רגשות וזכרונות טובים ממנו, וקשה לשחרר.
  10. אני אישית מעדיף לרכוש רכבים שטופלו במוסכי היבואן, גם אם זה עולה לי בפרמייה מסויימת, יש ביטחון בכך שהיסטורית הטיפולים נשמרת גם לטובת הקונים הבאים. נראה בומבה
  11. נכון, נכון ונכון. אבל בשורה התחתונה לא הצלחת למכור, ואתה עדיין בעל הרכב. מבין לליבך, קשה להיפטר מרכב ספורטיבי מיוחד, אבל מי שרוצה למכור צריך להתאים את עצמו לשוק, או לחכות ל"צנחן" שיגיע. בהצלחה.
  12. בתור חובב רכב, נתתי לפודקאסט שתי הזדמנויות שונות ונשברתי. הדינמיקה של המנחים היא לא נעימה, והפודקאסט הוא על גבול הבלתי ניתן להאזנה. לא מצפה מכל פודקאסט להיות ג'ו רוגן, אבל זה שלכולם יש אפשרות להשיג מיקרופון ואוזניות, לא אומר שגם צריך לעשות בהם שימוש. תמשיכו בעבודה הטובה, סרטון מאוד יעיל שעזר לבן משפחה קרוב לקנות סיויק משומשת
  13. תומר הדר הוא אחד מעיתונאי הרכב המוערכים שיש לתחום הזה להציע, אני משתדל מאוד לקרוא/לראות את הסקירות שלו על רכבים. נ.ב. הסגנון של ההודעה לא מכבד, הוא בכל זאת אדם מוכר, לכנות מישהו "קשקשן שמכור לקליבייט" מיוזר אנונימי, זה לא מוסיף כבוד
  14. יש אפשרות לשמוע אותם לפני רכישה? הגודל "8 משמש לפעמים בתור מידריינג' לעוצמות גבוהות, בייחוד בתחום SPL זה דוגמה לרמקול פיוניר שמיועד לשימוש כזה https://usa.pioneer/products/ts-m801pro בדומה לדגם TS M800PRO האופי הזה של רמקול "8 שמשמש בתור מידריינג', קיים גם בחברות אחרות כמו CT Sounds או Skar Audio, אבל זה הימור. לדעתי רוב הסיכויים שהצליל יהיה מודגש מבחינת צלילי מיד, אבל לא תקבל צליל שלם כמו במידבאס Rs-audio neo 200.2, התחום הנמוך יהיה חלש/חסר מאוד. אם יש לך אפשרות להרכיב כאלה לניסיון, זה יהיה נהדר, בהצלחה
  15. https://en.wikipedia.org/wiki/Co-Co_locomotive
  16. מעולה. כיף לראות, ממש blast from the past אני עד עכשיו מחייך בכל זאת, הכל בקופסה הוא אנלוגי
  17. ועכשיו למוצר שונה לגמרי. האם צריך להתקין את הרמקולים העיקריים מקדימה? אולי מאחורה? כאמור, הויכוח הזה בין חובבי האודיו, נמשך שנים אחורה (וכולנו יודעים מי ניצח), אבל הייתה פעם גם גישה שלישית, של שמיעה היקפית, והפוסט הזה מוקדש למעבד צליל של חברת Altec Lansing שניסה להיות DSP עוד בתחילת '90. הפעם הראשונה שראינו את המעבד הזה, היתה פרסומת בחוברת אודיו בהפסקת ביה"ס, כי זה מה שעשו פעם, פשוט מביאים מהבית חוברות צבעוניות של מכוניות, מטוסים, מסוקים ורמקולים, ואז מדברים על זה בהפסקות. הפרסומת המוזרה הבטיחה שהמכשיר ALC-20 ישלב רמקולים בצורה בלתי מוגבלת, כי הוא היה קרוסאובר ואקולייזר שאמור היה להתאים כל מערכת לסביבה האקוסטית של כל רכב, ולצליל ההיקפי שהמכשיר אמור היה לייצר, קראו אמביוגרפי. המכשיר התפרסם בעיקר ברכבי מתחרים באותה תקופה, והיה פחות נפוץ אצל חובבים, בגלל תג מחיר של 1,200$ שעזר למצב את המעבד כיוקרתי, אך פחות נגיש (מחיר של 8 מגברים בערך). ביצועים: 4 כניסות RCA ו-14 יציאות. היציאות חולקו לארבעה חלקים (קדימה/אחורה, ימין/שמאל), לכל חלק היה קרוס אובר HPF לצלילים גבוהים, LPF לנמוכים, וערוץ BANDPASS (למידריינג'ים), שהיה חתוך מלמעלה ומלמטה. לכל חלק היו גם 3 ערוצי אקולייזר, וכפתור שליטה בפאזה של הרמקול (0 או 180). הערוצים של הסאב, יכלו לשלוט על נקודת חיתוך, פאזה, עוצמה, SLOPE (אפשר היה לבחור 12DB או 24DB), וסוג של לאודנס שנקרא DSC (Dynamic Sound Control) ולכל הטוב הזה? חיברו מודול קדמי, שאיפשר שליטה (חלקית) ומשוב ע"י מנורות, וזה היה הדבר הכי קרוב ל-DSP במשך כמה שנים, עד שיצאו מעבדי DSP דיגיטליים של פיוניר ואלפיין. הניסיון שלי עם המעבד צליל הזה, הסתכם בשימוש של כמה ימים, בערך עשר שנים לאחר שהוא יצא לשוק בארה"ב. ידיד לתחום, שחלם על בניית רכב תחרותי בא"י, ייבא כזה מעבד ומודול משומשים, בלי הוראות כמובן, אבל היה מספיק גבר לתת להתנסות איתו ברכב שלי לכמה ימים, וכמובן הגשים לי חלום מחוברת צבעונית מימי התיכון (חוברת אלקטרוניקה, כן?) . אנקדוטה קטנה, למי שמכיר את חברת JBL, האות L בשם מסמלת את לנסינג, שעזב את חברת Altec Lansing, והקים בשותפות את James B. Lansing Sound
  18. ולמשהו שונה לגמרי, לפני שנים רבות (סליחה מהחברים הצעירים), לפני הסטרימינג, השתמשנו ברדיו-טייפים+צ'נגר (מחליף דיסקים). הרדיו ידע לנגן FM, הטייפ ידע לנגן קלטות שבעיקר שימשו את ההורים, וגם אותנו לעיתים (הקלטות היו האופציה היחידה כשהיינו צריכים להקליט משהו), ודיסקים שנחשבו למדיה האיכותית. ומי שלא רצה לאבד את האופציה של קלטות (זה בכל זאת היה אוטו של ההורים), הוסיף צ'נגר (מחליף דיסקים) למערכת. מכיוון שהפעולה של החלפת הדיסקים בצ'נגר היתה מעיקה, פיוניר החליטו לקחת את זה צעד קדימה, והוציאו לשוק את CDX-P5000, מחליף דיסקים אימתני, בגודל של טרולי ממוצע, שנתן אפשרות אחסון של 50+1 דיסקים, ואת האפשרות לנגן ברכב ימים שלמים ברציפות, ללא צורך להוריד דיסקים מהבית. ככה זה נראה: את הדיסקים, המכשיר איחסן בצד, כשהיתה מעין "מעלית" שדאגה להוציא את הדיסקים ולהחזירם למקום. המכשיר הגיע עם מעבד של 1BIT שהיה נפוץ באותה תקופה, שמירה על רמת ווליום ממוצעת AGC (Automatic Gain Control) Digital Compression (היתה אפשרות בחירה בין 2 מצבי LOUDNESS ועוד 2 מצבים שנתנו דגש לצלילים ווקאליים). אחרי שההתלהבות הראשונית שככה, אז המורשת שהמכשיר הזה השאיר אחריו, היא בעיקר המחיר הגבוה, הזמן הארוך בין החלפה להחלפה, וכמות התיקונים הבלתי נגמרת. התברר שהחלפת הדיסקים עובדת נהדר כשהרכב במצב מנוחה בחניה, אבל מאוד בעייתית בזמן נסיעה, מה שגרם לדיסקים לקפוץ החוצה ולתקיעה מיכנית של "המעלית" שטענה אותם, מה שחייב פירוק מלא במעבדה, רק כדי לחלץ את הדיסק הסורר. נ.ב. לי אישית לא היה מחליף כזה (עבדתי בעיקר עם אלפיין/פיוניר של 6 דיסקים), הנסיון הרע עם הצ'נגר הזה, היה בעיקר של חברים לתחום, והסקרנות לנסות ולתקן לבד, כדי לחסוך את הנסיעה מחיפה עד המעבדה המרכזית של "עוזי רדיו" בדרך פ"ת שבתל אביב (השם הקודם של דרך בגין)
  19. התמונה שהעלית מאוד מעניינת, אבל לא נראה לי שזה הסאב Mitsubishi Diatone, 60אינץ' זה בערך מטר וחצי, והסאב בתמונה שהעלית הוא ענק (ולמרות שאין אבטיח לקנה מידה, הוא נראה הרבה יותר גבוה מהאנשים שתומכים בו) הסאב Mitsubishi Diatone אמור להיראות כך: הממברנה - נבנתה מאלומיניום, עם ציפוי פלסטיק מחוזק בסיבי פחמן (להוריד משקל), ועדיין שקלה ב-3 קילוגרם (!). המסגרת (פריים) - נבנתה מארבעה חלקים נפרדים, שחוברו עם ברגים. אלקטרומגנט במקום מגנט טבעי - בזמן התכנון, הם גילו שיש בעיה של משקל, מכיוון שכדי לקבל כוח מגנטי (מולו עובד הסליל של הרמקול), יש צורך ב800 ק"ג של מגנטים טבעיים, לכן השתמשו בחלופה של אלקטרומגנט. הם בנו ליבה עם סלילי נחושת מלופפים סביבה, החוטים בהם השתמשו, הם חוטי נחושת לקטרים רכבת, ולבסוף סיימו בהצלחה עם משקל של 400 ק"ג (חצי מהתכנון הראשוני). כאן אפשר לקרוא עוד: https://audio-database.com/MITSUBISHI-DIATONE/diatonesp/d-160-e.html נ.ב זה באמת עיצוב הזוי, זהו, ניצחת את השרשור אאל"ט בעבר היו סאבים דומים לחברת Tymphany, לא יצא לי לראות, אלא רק בחוברות אודיו
  20. ועכשיו למשהו שונה לגמרי, דוושת גיטרה (Tube Driver) של היצרן BK Butler, שהתגלגלה לסדרת מגברים יוקרתית לרכב. באטלר תכנן ובנה פדלים לגיטרות חשמליות עם מנורות ואקום (בדומה לקדם-מגבר מנורות לבית, סוג של פרה-אמפ), בין הלקוחות שלו היו להקות, זמרים ונגנים מפורסמים (אריק קלפטון, פינק פלויד, זיזי טופ). ב-1996 הם מוציאים סדרת מגברים יוקרתית, הסדרה בנויה בצורה דומה, על בסיס 75 ואט לערוץ שני ערוצים - 2*75W ארבעה ערוצים - 4*75W חמישה ערוצים - 5*75W, המנורות היו בשלב הקדם מגבר (קלאס A), וההגברה הסופית הייתה טרנזיסטורית רגילה (קלאס A/B). המגברים היו מאוד מרשימים, מעוצבים היטב, פנו לליבם ולכיסם של חובבי המנורות, אבל היו להם חסרונות לא מועטים, המגברים צרכו זרם מאוד גבוה בזמן מנוחה (IDLE CURRENT - הזרם שהמגבר צורך כשהוא מופעל ללא אות כניסה). מגבר ממוצע צורך בסביבות חצי אמפר עד 1.5A, במגברים של באטלר צרכו פי 4 ויותר. בעיות אמינות - המנורות והתושבות שלהן, לא היו ממש עמידות למהמורות ובאמפים בכביש, וכל הטוב הזה, בנוסף לבעיות אחרות שנבעו מהתחממות. וזו הסדרה הכחולה (הותיקה הייתה סדרת יצור שנבנתה בשיתוף עם PHASE) https://butleraudio.com/car.php
  21. אם אנחנו בתחום הסנטר, אז אי אפשר מבלי להזכיר רדיו-דיסק של פנסוניק, שכלל DSP יחסית משוכלל לאותה תקופה, פנל קדמי חשמלי ורמקול סנטר אוטומטי עם הספק של 5W (!!) הרעיון? מרשים, הרמקול קיבל MIX של ערוצים ימין+שמאל. הביצוע? התנועה של המנועים הייתה מושלמת ומרשימה. מבחן התוצאה? מאכזב. מאוד. ככה זה נשמע בלייב: בתור מעריץ של מערכות עם סנטר לרכב, מאוד רציתי שזה יצליח, אבל גם להערצה יש גבולות. קצת דומה לפרק בסיינפלד: George, we’ve had it with you. Understand? We love you like a son, but even parents have limits.
  22. הרמקולים "4 ו-"3.5 מאוד דומים בגודל ואפשר להרכיב "4. צריך רק לפרק שני חיבורים במסגרת של הרמקול, אתה יכול לראות כאן: לרמקול יש 4 תופסנים, צריך לפרק 2 מהם (תנועה מעלה/מטה מפרקת אותם) דקה 3:07 דרך אגב, ההזוי מהסרטון משתמש באולר, לא משהו שמומלץ לידיים שלך או לדשדבורד של האלטו יש כלים ייעודיים כמו זה: https://a.co/d/gmmC5M0
  23. מצטרף להמלצה להתקין "4, רמקול יותר נפוץ, ולמרות שדרושות מספר התאמות, התוצאה תהיה טובה, אבל חולק על זה שאין מבחר של "3.5, אתה כנראה צודק שאין מבחר בחנויות בארץ, אבל זה רמקול שניתן להשיג בקלות באמזון https://a.co/d/gR6Wm5j ואחד של JBL https://a.co/d/gyd1jhU ופיוניר https://a.co/d/ij1OjtZ ולמי שרוצה למתוח את הגבולות של המערכת בעתיד, יש את המידרינג' הזה של קיקר https://a.co/d/azpPXf8 (מניסיון אישי, הוא מעולה)
  24. ברכב צריך לשים את הרמקולים העיקריים מקדימה? או אולי מאחורה? הויכוח הזה בין חובבי האודיו, נמשך שנים אחורה, והתשובה די ברורה, המערכת אמורה ליצור אשלייה של במה קדמית, כאילו הנהג יושב מול הופעה חיה: בדומה להסבר הבא: https://www.crutchfield.com/S-FfPWWVaonvi/learn/car-speakers-soundstage-imaging.html אבל המוסכמה הזו לא תמיד מתאימה לכולם, יש חובבי אודיו שנהנים יותר מצליל היקפי, והפתרון בעבר היו רמקולים אחוריים, עם טויטרים מובנים. חברת פיוניר לקחו את זה צעד קדימה (אפילו יותר מדי) ובנו רמקול שנועד ליצור אפקט של "במה אחורית", לשם כך הם שינו את הזווית של הטויטרים, ואם טויטר רגיל משתמש בחלון האחורי כדי לכוון את גלי הקול לקדמת הרכב, אז הרמקולים הללו (TS-1600 ובהמשך TS1600RII) נעזרו במשטחים ייעודיים (ACOUSTIC LENS) שנועדו להגביר את האפקט ואת הכיווניות לנהג שישב מקדימה כך זה נראה: ההספק לא היה גבוה (60W) אבל בהחלט שידרו לסביבה שמישהו כאן רציני לגבי המערכת שלו ברכב. הרעיון למשטחי ההחזרה הגיע מרמקולים ביתיים פופולריים הרמקולים הללו נמכרו גם בישראל בגודל "8, וגם בצורה מחודשת: הפופלריות של הרמקולים דעכה עם הזמן, לא בגלל שהיו גרועים, אלא כי חובבי האודיו הבינו את הפוטנציאל האדיר של קומפוננטים והאשליה של במה קדמית ברכב
  25. אם הרכב שלך נראה כמו בסרטון, אז מדובר ברמקול "3.5 (או 87.2 מ"מ) אפשר לראות את הגודל בדקה 06:18 (מודפס על המדבקה שמכסה את המגנט) בהצלחה
×
×
  • תוכן חדש...