BoazB11

שלח לעצמך בווטסאפ. זה מקטין אוטומטית למיטב ידיעתי.

בתקציב שלך לא תמצא יפנית היברידית שלא שחוטה/קרועה אם בכלל. בנסועה קטנה כפי שציינת אין משקל גדול לצריכת הדלק בשיקולי הבחירה, ובתקציב כזה כדאי לתת דגש על אמינות בעיקר. אם גיר ידני בא בחשבון, סוזוקי אלטו יוכל להיות בחירה טובה. אם אוטומט בלבד - מיצובישי ספייסטאר תהיה אמינה וחסכונית יחסית. דוגמה אקראית מהלוח: https://www.yad2.co.il/vehicles/item/vs9bhs1n

כנראה שלא חיפשת במקומות הנכונים. טמבוריות לרוב לא יחזיקו מגוון רציני. גוגל יוביל אותך למקום הנכון גיאגרפית עבורך: https://www.google.com/search?client=firefox-b-d&sca_esv=adca3bde667fa053&q=נייר+ליטוש+עץ+P600&spell=1&sa=X&ved=2ahUKEwiWycTKprePAxVS9bsIHVVGFX4QBSgAegQIDBAB&biw=1536&bih=721&dpr=1.25

אם כבר שמת לכה ואתה רק רוצה ליטוש החלקה סופית - אל תשתמש במלטשת. תלטף עם הנייר בעדינות בתנועות ישרות, לא מעגליות. אם בכל מקרה מתכנן עוד שכבה, אז מלטשת רוטטת תהיה יעילה. עם מספרי הניירות כמעט אף פעם לא התעסקתי. אני לא מחפש פיניש תעשייתי מושלם, וכפי שכבר אמרתי, מלטשי ברזל משומשים עובדים לי מעולה. כמה שהם יותר גמורים, הליטוש חלק יותר. אישית אני גם לא מלטש ידנית, הכתף שלי לא אוהבת תנועות חזרתיות... אז בעיקר עם דיסק.

כה זה נראה אחרי 3 שכבות של לכה, על בסיס מים כאמור והחלקה עדינה עם סקוץ' מטבח רגיל. לא מושלם (יש 'בהרות' וסימני מריחה של המברשת) אבל עונה על הדרישה ואילוצי הביצוע.

נראה לי שאתה טועה... אאז"נ = אם אני זוכר נכון (חבר של אאל"ט = אם אני לא טועה). כתוב עליו P80. לדעתי זה מיועד לברזל במקור כי הוא מאוד קשוח ואם לא נזהרים הוא חופר לתוך העץ. מנסיון בגלל סיבה פשוטה של זמינות, גילתי מזמן שנייר שיוף משומש של ברזל עושה עבודה מעולה על עץ. הימני התחתון הוא הסקוץ' שמיועד בגדול לניקיון , אבל מחליק עץ מעולה. מתחבר לדיסק עם פלטה עם צמדן.

חחח... אני אוהב שיש שקע זמין ונגיש בכל מקום, אז ספרתי 31 שקעים סה"כ, 25 של חשמל ועוד 6 USB... לא יודע אם זה לגיטימי, אבל לא עצרו אותי על זה, אז כנראה שכן. מטלית משאירה סיבים, ומברשת הייתה זמינה ועשתה את העבודה בלי להשאיר 'קוליסים', כי כאמור שמתי שכבה מאוד עבה שפילסה את עצמה. ראיתי בכל מיני סרטונים כל מיני שיטות יישום, לפעמים פשוט במריחה עם יד עטויה כפפה חד"פ. כל עוד זה עובד זה 'לגיטימי' לדעתי. לא מזמן חידשתי לבני פלטה ישנה של עץ מלא שזוגתו הביאה איתה. שיוף ראשון גס עם דיסק ונייר שיוף אדום, להוריד את כל הלכלוך והפגמים השטחיים. שיוף שני השתמשתי באותו דיסק עם סקוצ'ברייט עגול משומש שנותן החלקה ברמה של ירך של נערה (אאז"נ)... את יישום הלכה (שקופה על בסיס מים) השארתי להם לעשות עם המלצה לשתי שכבות ושיוף סופי עדין עם סקוץ' רגיל. בתמונה הפלטה לפני, אבקש שיצלמו לי גם את האחרי.

יש רכבים שבלימה חזקה מפעילה אוטומטית את איתותי החירום. לדעתי הנהג בלם. בלימה אוטונומית כפי שראיתי כמה פעמים היא קשוחה יותר מאשר בסרטון.

1+ במשך הרבה שנים עבדתי בעיצוב אירועים, בעיקר חופות ופרחים. ישבתי עם מאות זוגות (אם לא יותר...) ואם יש לי מסקנה אחת ברורה, היא: אין אדם שהוא בלתי "חתין"... ראיתי אני חושב את כל השילובים האפשריים מבחינת נראות, גובה, אופי, גיל, מוצא, מין וכו'. חלק גדול היו מקטגוריית ה"בלתי מרוצים" בעליל, וגם אותם הצלחתי לרצות בסופו של דבר. ראיתי כאלה שהתנהגו כמו זוג גרוש רע עוד לפני שהתחתנו, כאלה סטלנים שהחתן קורא לזוגתו "אחי" ונותן לה כאפות כמו לחבר מהצבא...(אמיתי!) כאלה שעושים חשבון לכל העולם סביבם חוץ מאשר לעצמם, כאלה ששמים Z על כולם, ואת כל המנעד שבאמצע. לגבי איך ואיפה לפגוש 'קהל יעד' רחב יותר, לא שאני מחפש, אבל כשעשיתי 'דוג סיטר' לכלבה של קרובי משפחה, אחרי שבוע-שבועיים של טיולים במסלול קבוע, כבר הכרתי כמה בעלות כלבים באותו מסלול ונוצרה אינטראקציה בלתי מחייבת, ובתחושה שלי, אם הייתי מחפש סטוץ או היכרות מסויימת, אז היו שם כמה קצות חוט למשוך. כשעשיתי קורס NLP לפני כמה שנים, רוב המשתתפות היו בנות, ונוצרו שם קשרים של פתיחות וכנות שגם מהם אם הייתי בעניין, היה אפשר להמשיך ישירות או להיכרות עם 'צד שלישית'. גם בקבוצות ספורט של ריצה, רכיבה וכדו', נוצרים קשרים חברתיים שיכולים לייצר כיוון.

לפני די הרבה שנים חידשתי שולחן כתיבה ישן מאוד. על הפלטה הישנה הדבקתי פורניר, ויישמתי לכה עם איירלס בכמה שכבות. אז כן - בהחלט משייפים לכה, והחיספוס כפי שנאמר הוא מסיבים זעירים שמתרוממים להם ומזדקרים... אני זוכר את התיסכול מכך שנדרשת עוד שכבה ועוד שכבה, ככה לפחות 7-8 פעמים עד שלבסוף נמאס לי, כי לא הגעתי לרמת הזיגוג שרציתי, ופשוט שפכתי את כל המיכל של הלכה על הפלטה (על הפורניר למעשה) ומרחתי עם מברשת כמו עם שפכטל. בגלל הכמות והעובי נוצר פילוס עצמי, והגעתי לתוצאה המיוחלת. מה שכן - לקח ה מ ו ן זמן לייבוש מלא (למגע תוך 24 שעות), ברמה שכמה חודשים אחרי, כוס חמה הייתה משאירה טביעה עגולה (ונעלמת אחרי כמה שעות). אחרי קרוב ל-20 שנה, התוצאה מעולה , חזקה ויציבה, ולמעשה זה עדיין השולחן שאני מקליד עליו כעת... הלכה שהשתמשתי בה אז הייתה יאכט וארניש המקורית על בסיס טרפנטין ולא מים. את ה"ח" שבניתי מעל השולחן ריססתי פעמיים-3 , לא יותר, ועם שיוף קל ועדין הגעתי להחלקה מעולה (פלטות "ליבנה" = בירץ)

קשה לי להגיד כי אני לא כזה מומחה. יכול להיות שתיאורטית יש איזו ירידת ערך בהערכה שמאית, אבל בפועל יש רכבים שנסחרים מעל המחירון, שהוא יותר בגדר המלצה ולא איזה נתון פיננסי קשיח. מה שקובע בעסקה ספציפית הם כוחות השוק של היצע וביקוש, וכמובן כושר המיקוח והלחיצות של הקונה והמוכר. אם יש 4-5 לקסוסים כאלה בלוח, והקונה יכול לבחור בין אחד עם נזק מינורי ובין אחד נקי לגמרי, ברור שזה עם הנזק המינורי יצטרך לרדת קצת במחיר כדי למצוא קונה. אתה בתור קונה צריך לבדוק מה מצב השוק, כמה אתה לחוץ לסגור או יכול לחכות עוד X זמן לרכב 'נקי' לגמרי. לגבי הרכב שהבאתי כדוגמה - על הדלת והחיבור שלה לרכב לא היה שום סימן שאני (או הקונה) יכולנו לראות. מדובר היה בדלת חדשה בצבע הרכב שהוחלפה כמה שנים טובות לפני המכירה. יידעתי את הקונה מראש, הראיתי לו קבלות וצילומים של לפני, ובבדיקה כאמור עלו על זה ברגע. אני לא יודע על סמך אילו סימנים הם זיהו, אבל זו העבודה שלהם והם עשו אותה טוב. אגב, אותו רכב היה במצב נדיר לשנתון ונמכר קצת מעל המחירון, כששאר השוק נסחר הרבה מתחת. אם להיות ספציפי: קיה סיד 2010 שנמכרה ב-2019 ב-36K₪ (מחירון 34K דאז), ובלוח היו כמה עשרות כאלה שהוצעו בכ-25K +-.

היו מגלים ועוד איך. מכרתי בעבר רכב שהוחלפה בו דלת צד אחורית למקורית חדשה. עלו על זה בשנייה למרות שבעין לא מקצועית לא ראו שום סימן.

מסכים איתך עם העניין של האגו, אבל עם ה"מגיע לי" אתה נתפס לסמנתיקה. אם יש לך הערכה עצמית טובה, ואתה מרגיש ויודע שאתה אדם שווה בשורה התחתונה אז אתה מרגיש ש"מגיע לך" ולא בקטע כפי שאתה מפרש אותו, והסבירו לך את זה לפני. אני אמנם בזוגיות ארוכת שנים, אבל יש לי בנים בגילאים הרלוונטיים (בין 30 ל-40) וההתרשמות שלי היא קצת שונה מחלק מהתגובות כאן. אני רואה בנות בגילאים האלה והן הרבה יותר לחוצות על זוגיות פורייה מאשר הבנים. וראיתי כבר כמה בנות כאלה שויתרו בכאב לב גדול על אהבה גדולה והתאמה מצויינת, רק בגלל שהזכר לא מרגיש בשל להתחייבות שכוללת ילדים, ואפילו מוכנות לוותר על רשמיות של נישואין בשביל זה, למרות שהן חולמות על זה מגיל 12 בערך, אבל כשהן חוצות את ה-30 הרחם כבר בוער, בילויים של רווקים פחות מושכים אותן, והן יותר ממוקדות מטרה בהתרבות. כשאני שומע על יועץ כזה כמו של פות"ש, אני מיד חושב שזו צריכה להיות יועצת...

אם בכלל... נתון יציב כבר כמה שנים מראה שלכ-50% מהרוכבים אין בכלל פוליסת ביטוח בתוקף. עושים פעם בשנה ביטוח לשבוע, מעבירים טסט ושוכחים מזה עד שנה הבאה. הנתון הזה לא לוקח בחשבון את אלה שגם לא טורחים בכלל להעביר טסט. מבין הוולטרים, לפי צורת הרכיבה שלהם - אני משער שהאחוז הזה גבוה בהרבה. ה"טירונות" שרובם עברו על אופניים חשמליים הרגילה אותם לכך שהחוק לא באמת חל עליהם. אבל הכי גרועים מבחינתי הם דווקא אלה שכן מבטחים, ואפילו ביטוח עסקי יקר... שליח אחד הסביר לי פעם שאין לו בעייה בכלל שיעלו את דמי הביטוח כמה שבא להם. לא מזיז לו... לפחות פעם בשנה אחרי שהוא נשרט קצת בכדורגל למשל, הוא מביים תאונה עצמית, מזמין משטרה ואמבולנס, וחוזר מהמיון שמח וטוב לב כי הוא יודע שהביטוח ישלם לו את דמי הביטוח+++ ועוד סיפר לי בגאווה שפעם "מכרתי את הרגל". נפצע פציעה רצינית יחסית ברגל, ומכר לעו"ד את זכויות התביעה בקרוב ל-200K₪ (והוא עדיין משחק כדורגל...) אני מכיר עוד הרבה סיפורים כאלה, וה"קומבינות" האלה הן לדעתי מה שמייקר באמת את דמי הביטוח.

מהתקופה בה הייתי פעיל במאבק הרוכבים נגד התייקרות תעריפי ביטוח החובה. זה היה באמת לפני כ-15 שנה, וכיום אני כבר לא מעודכן כ"כ, אבל לא נראה לי שמשהו מהותי השתנה. גם אז חב' הביטוח טשטשו את שורת הרווח וטענו שהרוב מגיע מרווחי הון ולא מפרמיות, ובעצם הם על גבול ההפסד. צודק. החוק הוא סוציאלי, ובמקרה של הרוכבים הוא גובה על הסיכון שאתה צורך ולא על זה שאתה מייצר. העיוות בחוק הפלת"ד נובע מהזרמים המנוגדים של חוק סוציאלי מול חישובים אקטואריים של שוק חופשי וערך של סיכון טהור. הסכמי החצייה ומרכיב ההעמסה נועדו למתן את התוצאות של הניגודים הנ"ל, ועליהם התרעם ידידנו שאליו הגבתי.

חישובים אקטואריים, כן... מעניין שהחישובים האלה אנדמיים לארה"ק ולחוק הביטוח הסוציאלי שמחייב לרכוש מוצר ביטוחי ברמה מאוד גבוהה ללא אפשרות בחירה מבחינת הכיסוי. זה כמו שהרגולטור יחליט שכולם יסעו רק במכוניות יוקרה כי הן הכי בטוחות... אלה שאתה "רואה בכל רמזור" הם עבריינים. אני רואה בכל רמזור נהגים שחוצים באדום, ובכל כביש מהיר נהגים מנותקי קשר שעסוקים באיזה מסך. למה אני צריך לשלם על הסיכון שהם מייצרים? מה עם כל הכלים החשמליים שהחוק בכלל לא מכיר או מתייחס אליהם? איזה ביטוח יש להם? (אין) ומי משלם על הסיכון שלהם? (אתה ואני וכולנו). אגב (וזה הוכח אקטוארית) - חלק גדול ומשמעותי מדמי ביטוח החובה משולמים לפגיעות שטחיות שלא לומר מתוחמנות, של רוכבים שמחליקים מסיבה כזו או אחרת על הכביש, עם או בלי מעורבות של כלי רכב אחר, וגם אצל נהגים יש כאלה שמנצלים כל מכה קלה לתביעת פיצויים מופרכת ויקרה (ע"ע צווארון הביטוח...). הערבות ההדדית שמגולמת בחוק הפלת"ד היא סבוכה ומורכבת, ומאוד נוח לחברות הביטוח לשסות את המבוטחים השבויים שלהם זה בזה ולהמשיך ולהרויח מיליארדים מהשוק הזה, וזאת תוך כדי גלגול עיניים ודיבורי סרק על "סיכון טהור" , כמו זה שאתה מדברר אותו בהודעותיך האחרונות.

אוקיי... באמת לא הבנתי את כוונתך. חשבתי שאמרת שכעת אנחנו נכנסים למהלך היסטורי בתחום הביטוח.

יש איזו רפורמה שאני לא מכיר? אני רואה בביטוח רק היסטוריה, ובמה שקשור לדו"ג אפילו פרה-היסטוריה בחלוקה לקטגוריות. נכון שבביטוח - כמו בקזינו, הבית תמיד מרויח, אבל אצלנו זה מלווה בקשרי הון-שלטון, בקרטליזציה שמתחזה לשוק חופשי (ע"ע הפול) ובשורת רווח תחתונה שרק עולה ומטפסת כל הזמן. *וזה בהתייחס לביטוח החובה שעוסק בנזקי גוף בלבד. את מה שקורה בשוק היותר חופשי של ביטוח רכוש, אנחנו מכירים היטב (אובדן להלכה למשל) וכבר הוסבר כאן בפורום איך חב' הביטוח והמדינה מרויחים מזה, והאזרח הקטן משלם...

שאלת תם... בהרבה דיונים ממליצים על הספייס-סטאר כרכב אמין וחסכוני יחסית (עם מעט הסתייגויות) אבל כשמישהו ממליץ על האטראג', שהיא למעשה ספייס' עם בגאז', מיד שופכים עליו גלונים של נוזל קירור. מדוע ולמה?

נהפוכו... כל דו"ג שלא מבטח חוסך לך X שקלים/אגורות בדמי הביטוח רכב שלך. הסכם החצייה ומרכיב ההעמסה נועדו לאזן את סעיף ה-No Fault שעומד בבסיס ביטוח החובה שלמעשה הוא ביטוח סוציאלי חברתי כפי שציין ישה, ובו המדינה מחייבת כל נהג לרכוש ביטוח עם כיסוי ענקי ללא אפשרות בחירה. רוכבים נפגעים בגופם בכל תאונה, וכנראה שחלק גדול מהן הוא לא באשמת הרוכב. זה נראה בהתחלה כחוסר צדק ("הנהגים מסבסדים את הרוכבים), אבל לפי הצדק הזה נהגי משאיות צריכים לשלם שקלים בודדים כדמי ביטוח, כי הם כמעט ולא נפגעים בגופם בתאונות, לכן "מסבסדים" את שאר משתמשי הדרך הקטנים שנפגעים מהם... זה למעשה די דומה לביטוח רפואי, שגם אותו חובה לרכוש, וגם בו הבריאים 'מסבסדים' את החולים/נכים וכו'.

יש מסלולון 'אקסטרים' חמוד בפארק הירקון, צמוד ל"פארק חמשת החושים". אטרקטיבי לילדים ולא רק... אפילו אני מצליח ליהנות מסיבוב שם כל פעם שאני עובר ליד. די קרוב לחניון, אז אפשר להגיע גם רגלית מהרכב. (ואם הוא בייבי נינג'ה כזה, יש גם סקייט-פארק מגניב בהמשך צמוד לרמת החייל (מאחורי אסותא) )

תתחדש ותהנה! אני יוצא קצת לפני השקיעה וזה יחסית די נסבל, ואפילו רואים כבר את מבשרי הסתיו...

אני זוכר שעם מקדחה נתקלתי בזה הרבה פעמים. מתחילה 'לטייל' לצדדים במקום פנימה. מאז שעברתי לפטישון לא זוכר אף מקרה כזה. אולי מזל, ואולי (כך מרגיש לי) המקדח פשוט מעקם או חודר את הברזל בלי בעיה. פעם היה ב'עמנואל' (אאל"ט אתה מהרצליה...) כיום אני קונה אצלם דיבל ירוק לא ממותג, אבל איכותי ברמות. ברוב המקרים של קירות ישנים כבר אין לי צורך לתקוע קיסמים וכדו' כדי לבסס אחיזה. הירוק הזה מחזיק מעולה. מה שמייחד דיבל טוב (לבלוק) זו התפיסה שלו בקיר שמצליחה להחזיק את הדיבל תוך כדי ההברגה בלי שהוא יסתובב ויפורר את הבלוק. ברגע שהבורג בפנים ו'מנפח' את הדיבל, כבר כמעט ואין לו יכולת לפורר את הבלוק והוא נתפס חזק.

כבר יצא לי לראות כזה. בונים סביבו את פיר המעלית ובסוף שולפים אותו מלמעלה...

1+ מצטרף לתומכים. זה מסוג רכבי הליסינג שלא יגיע לסוחרים, אלא למקורבים בחברה, אם לא תרכשי אותו בעצמך. אני מציע לשמור תיעוד (חוזה חכירה, ביטוח וכדו') שיעיד על כך שהרכב אצלך מיומו הראשון, וזה יתן לך יתרון על רכבי ליסינג אחרים כשתרצי למכור בהמשך. * הצצתי במחירון לוי כרגע, 82K₪ משוקלל לדגם 'סאן', ומבקשים ממך 10K מעל... מצד שני - מחירון יד2 קובע 111K₪ אחרי שקלול ליסינג וק"מ וזה פחות או יותר גם המחיר המבוקש במודעות ביד2 עם כפול ק"מ ומעלה, כך שהמחיר המבוקש כנראה סביר ותואם למחיר השוק.