pooh-bear

ממליץ גם על הפיקאסו הקצרה, היא ארוכה בכמה סנטימטרים מ-4.4 (אבל קצרה מ-4.5), וכנראה תהיה הכי מרווחת שתוכל למצוא בגודל הזה. אל תיתן למראה החיצוני להטעות אותך (מבחינת האורך) - היא נראית הרבה יותר ארוכה ממה שהיא באמת. הבעיה העיקרית היא שהיבואן הביא את הדגם הקצר רק ברמת האבזור הנמוכה (קומפורט פק), מה שאומר שהיא נטולת מערכות בטיחות אקטיבית. לקראת סוף 2018 אאל"ט השם שלה השתנה לספייס טורר, ואז הגרסה הקצרה התחילה להגיע ברמת גימור אקסקלוסיב (עם מערכות אקטיביות) עם מנוע בנזין 1.2 שממש תפורה למה שאתה מבקש, אבל לך תמצא אחת למכירה... לגבי הדיזל, שים לב שיש בעיה עם משאבת האוריאה שדורשת החלפת מיכל שלם (מאוד לא זול), יש פה כמה רכבים שטופלו במוסכים מורשים שבהם ההחלפה בוצעה ע"ח היבואן (לפחות חלקית), אבל גם רכב אחד שטופל במוסך פרטי ובו ההחלפה בוצעה ע"ח הבעלים. באופן כללי, לנסיעות עירוניות דיזל פחות יתאים.

רק שהאבטלה הזו היא זמנית לגמרי, ועבודה שתמצא עכשיו לא בטוח שתמצא אח"כ.

זה לא שאני חושב שמדובר ברכב מוצלח במיוחד, אבל צריך להבין שיש לקוחות שהדברים היחידים שמעניינים אותם הם אמינות, שמירת ערך, חיסכון בדלק ו... אמינות. הם יחטפו צמרמורת רק מהמחשבה לקנות רנו או פיג'ו (רצוי לא להזכיר לידם סיטרואן אם לא הזמנתם מד"א מראש), ורכבים קוריאנים נחשבים אצלם, במקרה הטוב, לתחליף עלוב. מערכות בטיחות מבחינתם זה למי שלא יודע לנהוג, אבזור נוחות זה לחלשים, ובכלל הם לא מבינים את כל הדור המפונק שצמח פה. בפלמ"ח זה זה ממש לא היה ככה. השאלה היא רק כמה מהם עדיין בחיים, וקונים רכבים חדשים.

פוקוס st-line. בהצלחה!

אחזקת רכב עולה בזמן וכסף. בהערכה מאוד גסה, זמן זה לפחות ביקור שנתי במוסך, טסט, ביטוח, וקניה מכירה פעם ב, בלי להידרש למשל לניקיון ותדלוקים. בכסף מדובר על סד"ג של 1000-1500₪ בחודש, לרכב משומש במצב סביר בנסועה בינונית נמוכה, כולל ירידת ערך. האם זה משתלם? תלוי כמה תסעי בו. אם תשתמשי בו כל סופ"ש זה כנראה יהיה זול ונח יותר מלשכור רכב כל שבוע. אם תסעי בו פעם בחודשיים כנראה ששכירות תהיה אפשרות זולה ונוחה יותר.

למי אכפת מה התקציב? למה זה מעניין? אם אתה חושב שהרצליה פיתוח, כפר שמריהו או ארסוף הם מקום טוב לגדל ילדים, שיהיה לך בהצלחה. בלי רמזים, הם לא, ממש לא. וחוץ מזה, הם מספיק רחוקים מקניון איילון, שזה היה אחד הקריטריונים של פות"ש.

תתחדש! ובהצלחה עם הגיר... לפחות מרחוק, הוא נראה ממש ממש שמור.

מה שבוקי אמר. הרבה פעמים המכלולים העיקריים ימשיכו לעבוד מעולה, אבל המכלולים המשניים ימאיסו עליך את הרכב, ובמצטבר יעלו לא פחות. נכון לכל רכב מזדקן, לאו דוקא ל-c4.

פיאסטה, אם החוסר בכיוון גובה מושב הנהג לא מפריע לך. אם כן, 208 וקליאו גם מצויינות. ב-208 צריך לשים לב לרצועת התזמון המתפוררת )שהרבה פחות נפוצה בגרסה האטמ', אבל לא בלתי סבירה לחלוטין).

להנשים את פוקס וקסטרו זו גרסת 2020 למפעלי הטקסטיל בדימונה. אם זה לא עסק כלכלי, ואין בו שום added value למדינה, זה לזרוק כסף לפח בשביל חוסר יעילות.

אז לסטודנט שנה שלישית כן אפשר לבעוט בתחת ולהגיד לו לעצור את הלימודים? גם הוא לא יכול לעבוד במלצרות בגלל הקורונה. מה ההבדל? ולמה ההתחיבויות של טרנספורטר צריכות לעניין אותי? הוא לקח אותן לשם שמיים? מתוך ציונות? הוא לקח אותן כדי להרוויח יותר כסף ולקנות יותר ואגיו. אם אתה שולח אותי ושכמותי לעבוד בניקיון (גם לנו יש התחייבויות, גם אם בסדר גודל אחר), גם טרנספורטר יכול. לגבי ויזל, הוא יבעט לעובדים בתחת בהזדמנות הראשונה שהוא יוכל. לא יודע אם זו ההשקעה הכי נכונה במקרה הזה. זה בכלל ביזיון שאי אפשר לתאר. זה פשוט לא שוק חופשי בשום צורה שהיא. אם אתה מאמין במודל של שוק חופשי, אתה חייב לאפשר לחברות לקרוס פעם ב. זה לא נעים, אבל האלטרנטיבה היא עוד פחות נעימה. מה שהפד יכול לעשות, לדוגמה, זה להעביר את הכסף הזה לאזרחים במקום לחברות. ואז לאזרחים יהיה כסף לקנות ולהשקיע, והחברות המוצלחות יותר ישרדו. אבל הפד מחפש כרגע שקט תעשייתי במקום ועדות חקירה, וזו הדרך היחידה שלו לשם.

למה, באמת למה, סטודנט (שעבד! לא ביקש משהו ממישהו) ונגמרה לו העבודה בגלל הקורונה (אבל הוא עדיין ממשיך ללמוד, אז הוא לא באמת יכול לקחת כל עבודה שהוא מוצא, בגלל אילוצי לו"ז) לא זכאי לכלום, אבל טרנספורטר שאוכל ואגיו במרפסת לא צריך ללכת לעבוד בניקיון, והוא כן זכאי לפיצוי מהמדינה? במקרה שלו המדינה כן מייצרת כסף? ולמה הראל ויזל, שבסה"כ מוכר סחורה לאנשים, לא יכול למכור און-ליין במקום לבקש פיצוי מהמדינה? נו, און ליין זה קשה, צריך תשתית, וטכנולוגיה, והשקעות, וניהול לוגיסטי שונה וכל זה. רגע, זה לא מה שעושים המפונקים מההייטק כל היום? אלה שלא עובדים קשה בכלל, רק יושבים במזגן?

צודק 100%, אבל אני גם לא קורא לך "מפונק".

א. סליחה, אבל אני פשוט לא מאמין לך. אתה לא תלך לעבוד בניקיון בשניה שיגמרו לך דמי האבטלה (שאין לך, לא?) כי אתה פשוט לא תשרוד ממשכורת מינימום (לאורך זמן). גם אני לא. גם @מרק10 לא. כולנו נלך לחפש עבודה במה שאנחנו יודעים לעשות, כי זה הגיוני לנו והגיוני למשק. כמובן שבסוף, כשאנשים נלחצים עם הגב לקיר הם עושים כל מיני דברים, אבל בשביל זה צריך באמת לעמוד עם הגב לקיר. אם ח"ח זה יקרה, תראה את כולם, כולל אנשי הייטק, עובדים במקומות שהם לא חשבו שהם יגיעו אליהם. ב. לא הבנתי מי מצפה ממך לממן אותו. עובדי הייטק מקבלים אבטלה ליותר זמן מעובדי ניקיון? זה איזה קריטריון חדש שאני לא מכיר? להפך, הם משלמים יותר ביטוח לאומי וכשהם באים לחתום אבטלה הם מקבלים רק חלק מהמשכורת (למרות שהם שילמו על כל המשכורת). ג. "לצאת מאזור הנוחות" זה סתם שם קוד לזה שאתה מלכלך את הידיים בעבודה. זה לא להפוך להיות נהג אוטובוס או מנקה אם סיימת תואר במדמ"ח ויש לך 20 שנות ניסיון. ואם אתה רוצה שיהיו לך 20 שנות ניסיון אתה חייב כל הזמן לצאת מאזור הנוחות שלך, כי היום עבדת ב-X, מחר יש ++X, מחרתיים Xava, Xotlyn או ווטאבר, וכל הזמן אתה צריך ללמוד, ולפתור בעיות שלא נתקלת בהן, לא להעביר שורות קוד מצד לצד. מי שלא עושה את זה מסיים בכתבות צבע במוסף הכלכלי על האבטלה בהייטק בגיל 40.

אני לא ראיתי שפות"ש דיבר על שכירות... בית פרטי במרכז עולה המון, אין דרך לעקוף את זה. בטח במקום מרכזי יחסית בת"א.

אני לא חושב שתמצא פה המון משתמשים שהתקציב שלהם בכלל מתקרב לאזור (כולל אותי). מה זה "בית ספר ברמה" בעיניך? כי זו שאלה מאוד מורכבת, שיש לה כמה תשובות שונות לגמרי. אישית, שכונות "יוקרה" עושות לי אלרגיה, ואחרי ניסיון קצר עם ילדים משכונה כזו (פארק צמרת), הייתי ממליץ לך להתרחק כמו מאש מאזורים כאלו. אבל זה מאוד אישי, יש כאלו שיגדירו בדיוק את זה כ"איכותי", אז כדאי לפרט. בת"א יש לך בתים פרטיים (יקרים, מאוד) בתל ברוך, אפקה וצהלה, אני לא מכיר את החינוך שם, מניח שהוא סביר. אם אתה מחפש משהו קצת יותר מרכזי, יש לך אזור מאוד מצומצם של בתים פרטיים (די צפופים) ממזרח לאיכילוב, בין הנרייטה סולד לדפנה. להבנתי משם אתה מגיע לבי"ס היובל, שלפחות לפי מדל"ן הוא לא יותר מסביר, אבל אני לא מכיר אותו אישית. האזור עצמו סביר לגמרי לטעמי (כלומר, יקר אבל לא יוקרתי מהסוג של פארק צמרת). למי שהחינוך התל-אביבי לא אליטיסטי מספיק עבורו, וממש לא אוהב את הילדים שלו, תמיד יש בתי ספר פרטיים (כשהשיא הוא כנראה ביה"ס האמריקאי באבן יהודה). באופן כללי, אין דבר כזה ב"ס "מעולה" ובי"ס "גרוע". חלק מאוד גדול מהחוויה תלוי במחנכת ובחברים לכיתה שאותם אתה לא יכול לבחור. גם בבי"ס טוב אתה יכול ליפול על מחנכת פחות מוצלחת או על ילדים בעייתיים, ובשכונות יוקרה אמיתיות ילדים בעייתיים זה כמעט מאסט.

תגיד, איך אתה מסביר את העובדה שברכב פרטי, large לכאורה הרבה יותר מסוכן מ-midsize ומסוכן כמעט כמו small? ואת היחס ב-pickups? או שאתה בוחר לקחת רק את המסקנות שאתה מחפש? יכול להיות שיש משתנים מסבירים נוספים לנתונים האלו? ושהגודל ממש לא קובע? רמז: נסועה בק"מ (הכי א"ב של סטטיסטיקה), יחס הספק/משקל (שיכול לתת אינדיקציה לכמה מהקטגוריה הם רכבי ספורט שנוהגים בהם בצורה מסוכנת), גיל ממוצע של נהגים (שאולי יכול להסביר למה cars large כל כך מסוכן - כי הנהגים לרוב מבוגרים מאוד) ובטח עוד כמה שלא חשבתי עליהם.

אתה יודע שהרכבים האלו נמכרים ב-5000-7000 ש"ח? או שזה מה שמבקשים? כי לשים 7,000 ש"ח על רכב מ-2002 עם 300,000 ק"מ נשמע לי לא סביר בעליל. מצטרף לכל מי שחושב שאלא אם תיפול על אספן או מישהו שיש לו ערך סנטימנטלי לדגם, לא תוציא מפה הרבה יותר מ-10,000 ש"ח, אם בכלל. העובדה שהרכב כמעט לא נסע לא אומרת שיש לו עוד הרבה מאוד לנסוע בלי תקלות, בלאי הוא במידה רבה גם פונקציה של זמן, לא רק של נסועה וטיפול.

אני לא ממש מסכים איתך. אני חושב שבענף הבניה הוא נובע בעיקר מתרבות , גם של העובדים וגם של המעסיקים, ומחוסר אכיפה, כי העובדים מגיעים ממגזר מאוד מסויים שלא ממש מעניין אף גורם ממשלתי. בטיחות תלויה הרבה מאוד בהתנהלות המקומית של העובדים והקבלן. בתרבות מאצ'ואיסטית שהמוטו העיקרי שלה הוא "יהיה בסדר", בטיחות אף פעם לא נמצאת בראש סדר העדיפויות. את התוצאות רואים בשטח. אני בכלל לא בטוח שיותר זול לקבלן לזלזל בהוראות בטיחות ואז לשלם פיצויים למי שנפגע, לסגור את האתר לכמה ימים ולככב בחקירות משטרה. אבל ככה הוא רגיל, וככה הוא ממשיך (וימשיך) לעשות, כי גם לעובדים לא אכפת. פה אני אפילו עוד פחות מסכים איתך. גם בענפים אחרים, כמו ניקיון, יש חוסר בתנאים סוציאליים וחוסר ביציבות תעסוקתית, וראה זה פלא, עדיין משלמים שם מינימום, במקרה הטוב. המשכורות הגבוהות בהייטק נובעות משילוב של כמה סיבות: כי אפשר (כלומר, המעסיק מרוויח המון פר עובד יחסית לתעשיות אחרות), כי יש ביקוש גבוה לעובדים (טובים) וכי התרבות מקדשת הישגים, ולכן המעסיק לא נלחם בעובדים (והם לא נלחמים בו) אלא נלחם איתם ביחד, ולכן מוכן לשלם שכר גבוה ולתת תנאים "מפנקים" (שוב המילה המעצבנת הזו) כדי לקבל עבודה.

אני עובד בעבודה שיש בה תנאים הרבה, הרבה יותר טובים. אני לא חושב שיש על זה ויכוח. ענף הבניה באופן מאוד ספציפי סובל בארץ (מכל מיני סיבות שאני לא בטוח שאנחנו רוצים להיכנס אליהן כרגע) מתנאים ממש גרועים. זה כמובן ממש לא מחויב המציאות אבל הונסטלי, זו לא בעיה שלי, ולי יש מספיק בעיות גם ככה אז אני חייב להודות שה לא ממש על סדר היום שלי. אבל זה באמת הסמן הקיצוני בכל מה שקשור לתנאים ולבטיחות בעבודה. מה שאני מנסה להגיד זה שתנאים טובים != פינוק. אתה יכול לקבל תנאים מעולים ועדיין לעבוד מאוד קשה (גם אם לא קשה במובן הפיסי של המילה). לבוא ולהגיד שכולם מפונקים, בטח מאנשים שאין להם אפילו קצה של מושג מה באמת עושים ב"הייטק" הזה, פשוט מוציא אותי מדעתי. ובסוף, אף אחד לא עוצר אף אחד אחר מללכת לעבוד איפה שהוא רוצה (כאילו, בערך, לפני ש@יבגניפ יספר לי שערבים לא באמת מתגייסים ל-8200, אז אני כמובן מסייג), אז או שכל מי שחושב שעובדי הייטק הם מפונקים הוא חניך של א.ד. גורדון ולא הגיע להייטק מאידאולוגיה, או שמרוב פינוקים הוא התבלבל ולא עבר אינפי' 2. שזה בערך כמו שג'ובניק יקטר על התנאים שמקבלים בשייטת (כן, התנאים יותר טובים בשייטת, אבל מסיבה מאוד ברורה).

השאלה המעניינת היא למה בדיוק consumer report קורא SUV. אני לא ממש משוכנע שזו אותה קטגוריה שפות"ש מתייחס אליה.

אני יודע, זו עוד סיבה למה הדור של היום הוא ממש לא יותר מפונק מפעם. פשוט מדהים (ומכעיס, מודה) כל פעם מחדש איך אנשים שאין להם שום מושג מה זה הייטק, ברמה שהם לא יודעים מה לעשות אם מישהו בטעות הזיז להם את האייקון של הוורד קצת הצידה, יודעים מצוין שכולם בהייטק מפונקים, כי הם מדדו את כמות הזעה ואת הכח שנדרש ללחוץ על כפתורים במקלדת וגילו ששניהם ממש פחותים ביחס לעבודה בניקיון, או במוסך, או בתור נהג אוטובוס. הם כמובן לא מדדו את השעות, את הלחץ, את המורכבות האין סופית (ולא, זה לא מתחיל ונגמר בלהזיז אייקונים הצידה או לכתוב כמה משפטים באיזה מסמך), את הסיזיפיות וההתמדה שנדרשים לפעמים כדי לפתור איזו בעיה איזוטרית שלא באמת מעניינת אף אחד, את קצב ההשתנות והצורך ללמוד בעקבותיו, את הנסיעות (לא, זה לא צ'ופר) ואחרי כל זה, את המלחמה האינסופית להוכיח את עצמך כי שום דבר לא מובטח לך מעבר ל-30 יום הבאים. אבל יש מזגן, ויש מכונת אספרסו, ויש משכורת גבוהה -> אז ברור שכולם בהייטק מפונקים, ולך תוכיח שאין לך אחות. וברור שכל המקטרגים לא בהייטק כי הם לא מפונקים ולא אכפת להם להזיע, מאידאולוגיה, ולא כי הם בקושי סגרו 3 יח' מתמטיקה על 70.

תראה, לפני נניח 2-3 דורות להיות נהג אוטובוס באגד היה יופי של דבר. היית מקבל אחלה משכורת, קביעות וגם פנסיה לא רעה. יש לי שכן כזה. מצד שני, לא היית צריך ללמוד כמעט כלום בשביל זה, לא היית לוקח עבודה הביתה, והעבודה עדיין היתה לא מאוד פיסית, ובישיבה (והחל מאיזשהו שלב, גם במזגן). היום, כדי להרוויח טוב (בהייטק, שזה מה שכולם פה מדברים עליו), אתה צריך לרוב ללמוד לפחות תואר ראשון די קשה, להמשיך ללמוד גם אחריו בערך כל הזמן, לעבוד לא מעט שעות בעבודה שמצריכה הרבה מחשבה, ריכוז והתמדה, לקחת עבודה הביתה מדי פעם, לפעמים אפילו להיות מוכן לטוס מהיום למחר ללקוח זועם באיזה חור כדי לנסות להציל את המצב (ולעבוד שם 18 שעות ביום). ואחרי כל זה, יכולים להעיף אותך בהתראה של 30 יום כי איזה מנהל גדול החליט שצריך לצמצם, או סתם ככה, כי לא באתם לאמריקאים טוב בעין. עכשיו בוא, ספר לי שוב למה הדור הצעיר בהייטק יותר "מפונק" מנהג אוטובוס מלפני 40 שנה.

כן, מתברר שיש להם כאלו בדיוק באתר! וזה מאוורר בן עשר+! תודה על הטיפ, אני אנסה אותם או בדובין, איפה שיהיה את הפיתרון הכי מוצלח.

אוף-טופיק לאוף-טופיק: כמובן שכדי לפרק את המאוורר ולהגיע לקבל, כיביתי את כל החשמל בבית. כשהדלקתי חזרה, אחד משני המסכים שלי לא שרד. על פניו, נראה שהמסך נוצר בחתיכה אחת ואין שום דרך לפרק אותו (פירקתי 5 ברגים שמצאתי, לא היה נראה שזה שינה משהו למוכנות של המסך להיפתח, הברגתי מחדש). אז שניה לפני שאני מציק לאנשים ביד2 רק כדי ללכת מחר ל-KSP, מישהו במקרה מכיר מישהו שמתקן מסכים שלא נדלקים? או בכלל חושב שיש בזה איזה שמץ של היגיון (כלומר, שזה לפחות לא יהיה יקר יותר מלקנות אחד חדש)? תודה שוב!