pooh-bear

70% עד גבול מסויים, כמובן. תחשוב על זוג ששניהם עובדים בשכר גבוה שפוטרו, עם משכנתא גבוהה, 3 ילדים והלוואות על רכבים. הם לא באמת יכולים לשרוד על דמי אבטלה במשך שנה.

אנחנו כנראה נאלץ להסכים שלא להסכים. אני לא טוען שהפיאסטה עדיפה בכל מצב, לשני הרכבים יש יתרונות וחסרונות. יש כאלו שעבורם תא המטען או חלונות אחוריים ידניים בפיאסטה יהוו דיל-ברייקר מוחלט (נניח, מי שמסיע 2 ילדים ברכב על בסיס קבוע), ולעומתם יש כאלו שיעדיפו מזגן חזק, גיר מדויק ופחות וויברציות בסרק (נניח, רווקים שעומדים כל יום שעה בפקק לכל כיוון במרכז), ועבורם החלונות האחוריים או עוד כמה ליטרים בתא המטען פשוט לא רלוונטים. לגבי רצועת התזמון, אני בוודאי מסכים שהיא פחות נפוצה במנוע האטמ', צריך לזכור אבל שנמכרו פה משמעותית פחות מנועים כאלו מהגרסה המוגדשת, יכול להיות שזו גם סיבה ללמה לא רואים בעיות כאלו. בסוף, הרצועה אותה רצועה והשמן אותו שמן. רק למען הדיוק, הפיאסטה אחרי מתיחת הפנים (איפשהו בסוף 2013, אולי 14) כבר כוללת דיבורית בלוטות' וחיבור USB ו-AUX מהמפעל.

@Gavrik, נסעתי בפיאסטה כזו כשהיא היתה יחסית חדשה, אני זוכר שהיא היתה נוחה בצורה מרשימה. יכול להיות שהתרשמת מאחת קצת עייפה? אני מסכים שה-208 מודרנית יותר, אני רק לא בטוח שזה תמיד לטובה. המולטימדיה שלה למשל אמנם "מודרנית" יותר, אבל קצת איטית ופחות נוחה לתפעול מאשר מכשיר עם כפתורים פיסיים. אני לא בטוח שכשלוקחים יתרונות (איכות חומרים, שקט, מרווח, אבזור) אל מול חסרונות (בעיית אמינות פוטנציאלית, גיר פחות נח, מזגן קצת חלש) ה-208 יוצאת עדיפה. בכל אופן, קל להגיד שכשקונים אחת כזו בת 2-3 אפשר להחליף רצועת תזמון בקניה ולסגור את הפינה הזו. כשקונים אחת בת 6-7, כבר קצת יותר קשה לדעת אם ואיזה נזק נגרם. מה שלא יהיה, שתיהן בחירה טובה. @נטלינ, לדעתי כדאי לך לנסות את שתיהן ולראות מי עדיפה בעינייך.

נשמעלי שזה יותר בכיוון של טרנספורטר ושרשור הקורונה, לא?

לא לגמרי מסכים שהיא "מתעלה" עליה בכל כך הרבה יותר סעיפים: היא יותר מאובזרת ויותר חזקה (אבל לא באמת חזקה ברמה שזה מהווה שיקול משמעותי, לדעתי) ולדעתי גם נראית טוב יותר, אבל זה אישי, לחובתה היא פחות אמינה (לך תדע איזה נזקים כן או לא נגרמו מהרצועה) והגיר הידני שלה פחות מוצלח. למי שאמינות מהווה עבורו פקטור מאוד משמעותי ברכישה, הפיאסטה תהיה עדיפה, לדעתי. לא שה-208 גרועה, יכול להיות שלא תחווה בה אף תקלה, אבל יש סיכון מהרצועה שאי אפשר לגמרי להתעלם ממנו.

הפיאסטה מתוכננת ומיוצרת באירופה (למיטב זכרוני בגרמניה, אבל אני לא בטוח) אין לה שום קשר מכני לפורד ארה"ב. הפיאסטה הידנית היא רכב די בסיסי מבחינת מכלולים ואמין (יחסית למחיר), ועדיין נח יותר, מרווח יותר, חסכוני יותר (לפחות מה-1.2 האוט') ובטוח יותר (וגם מהנה יותר, אם זה רלוונטי איכשהו) מהמיני הקוריאניות. ב-2014 היא עברה מתיחת פנים, קל לזהות אותה לפי הגריל העצום, אחרי מתיחת הפנים האבזור מעט השתפר (דיבורית בלוטות' למשל) אם אני זוכר נכון. חפשי פה קצת, יש כאן כמה בעלי פיאסטה, @EliC25 קנה אחת ממש לאחרונה.

לי זה נראה כאילו כבר בחודשים הקרובים יתחיל להיות שמח. הרבה מאוד אנשים שורדים איכשהו עד עכשיו, אבל עוד חודשיים שלושה כאלו דברים לא יחזיקו מעמד. גם חלק לא קטן ממי שכן מקבל אבטלה, לא באמת יכול לשרוד לתקופה ארוכה על הסכומים האלו.

אם ידני זו באמת אופציה, פיאסטה ידנית תהיה רכב מוצלח יותר, כמעט מכל בחינה (האוט' היא למעשה רובוטית לא מוצלחת בכלל, בגלל זה העדיפות הגדולה לידני במקרה הזה). את בטוחה שבתקציב שלך את מקבלת פיקנטו או i10 מ-2014? נשמע לי קצת מעט.

הסיפור עם מיכל האוריאה רלוונטי רק לדיזל, והפיקאסו הקצרה מאוד נדירה בדיזל (בטח אלו שהן לא מוניות לשעבר). לילד אחד היא גם כנראה גדולה מדי. כמה קשה מצוקת החניה שלכם? אזור 1 בואכה רוטשילד או ל' / בבלי? אם היא קשה ברמה שכל כל ס"מ קובע, ג'אז תהיה בחירה עדיפה בהרבה, ובאופן כללי בחירה טובה. לרעתה היא קצת חלשה ורועשת (פחות רלוונטי בתוואי עירוני מישורי), והעובדה שהיא לא מאוד נפוצה, אז לא תמיד קל למצוא אחת במצב סביר.

C4 פיקאסו קצרה מ-2016 תהיה מאוד מרווחת גם בתא המטען וגם לנוסעים (חולקת מנוע וגיר עם ה-508).

לדעתי, A4 מתיישנת זה ממש לא מה שאתה מחפש - עלויות התחזוקה לא יהיו נמוכות (בטח לא בנסועה גבוהה). אקורד אטמוספרית, למרות נתון הספק גבוה, לא תרגיש מאוד חזקה, וכננראה תהיה יחסית צמאה. מגאן דיזל יכולה להיות יופי של אפשרות, אבל יש לה גיר רובוטי עם עלויות תחזוקה נלוות. במקומך הייתי מחפש 308 סטיישן - בתקציב שלך אפשר למצוא אחת מ-2017 ולקבל חיסכון יחסי בדלק, אמינות סבירה (בטח עם קנית אחת מסוף 2017, וגם אם לא - אם הוחלפה רצועת תזמון בזמן), נוחות ולא מעט מרווח. זו לא קודיאק חדשה, תצטרך להתרגל - אבל בתקציב כזה, זה לא מעט רכב.

האמת שזה היה הכיוון הכללי שלי, זה גם עלה כבר בשיחה הראשונה. יותר בכיוון של "בוא נעשה מה שצריך לעשות עכשיו באופן זמני כדי שלא נקרוס, ואח"כ נעצור לשאול שאלות".

מסוגל - יכול להיות, לפחות ברמה סבירה (ולא מצטיינת), בקנה מידה קטן. רוצה - ככה ככה.

מקרה קאלסי של "אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים". אני אגיד שוב, עלות אלטרנטיבית וכו'. אני רוצה לפחות לחשוב שאנחנו גם סוג של משפיעים על העתיד שלנו, כל בחירה מובילה למקום טיפה שונה. לקחת את זה מאוד רחוק. מה שקרה זה שמצוות של 3 אנשים + 2 בחצי משרה + אף לקוח אמיתי באופק הפכנו לצוות של 3 + 2 בחצי משרה + משרה פתוחה (או שתיים) + 5 ב-offshore + שניים וחצי לקוחות פוטנציאליים די מעכשיו לעכשיו, אבל כל הבעיות שהיו לנו עד עכשיו נשארו. הוא לא מנסה להפיל עלי מה שלא בא לו לעשות, הוא באמת לא מגיע להרבה דברים, ורואים את זה. הוא גם לא מחפש מחליף (למיטב ידיעתי). אין לי גם באמת בעיה לחזור לתפקיד הנוכחי שלי, אני כאמור די מרוצה ממנו בלא מעט אספקטים. ההצעה, ד"א, היא חצי פתוחה - תגדיר מה אתה רוצה לקחת על עצמך ונראה מה אפשר לעשות עם זה. לא בסגנון אולטימטום של "אני צריך שתוריד לי את הזבל או שאני אפטר אותך". אני באמת לא חושב שמדובר פה באיזה ניסיון לפגוע בי. בסה"כ אנחנו די עמוסים, תמיד יש יותר מדי מה לעשות, ואף אחד לא מנסה לפטר אף אחד (ואם כן, זה כבר לא ממש משנה).

אני מסכים שזה כנראה המצב, למרות שזה לא לגמרי נכון שאין פה ברירה (זה לא שיש לנו יותר מדי עובדים ופחות מדי משימות), אבל זו כנראה ברירה פחות מוצלחת. רק להבהיר: תואר ראשון במדמ"ח + MBA (עם התמחות דווקא במימון, ככה זה כשיותר קל לך עם מספרים). את ה-MBA אפשר פחות או יותר לייחס לשטויות שאתה עושה כשאתה צעיר וטיפש. אני לא בטוח שאתה דוגמה מייצגת לקליטה של עובדים מבוגרים. זו צורה מאוד מסויימת להסתכל על הסיטואציה, אני לא מסכים איתה. המצב לא "תוכנן" או "הונדס" מלמעלה - הוא קרה. אולי אפשר היה לחשוב עליו מלכתחילה, אבל את זה אפשר להגיד על עוד הרבה דברים שקורים אצלינו. אני בוודאי לא חושב שמנסים לעשות לי דווקא עם ההצעה הזו, אפילו די להיפך. אני גם לא חושב שאם אני אגיד לא התשובה תהיה שאני צריך לחפש לעצמי מקום עבודה חדש, הנושא עלה כמה וכמה פעמים והובהר לגמרי, אבל כן, זה משליך על אפשרויות בעתיד. אני לא מעוניין בדיוק מהסיבות שפורטו קודם - אני לא כל כך אוהב לעשות את זה. שום דבר מסתורי מעבר. לא אוהב לעבור על באגים בג'ירה ולתעדף אותם, לא אוהב לשבת בישיבות להסביר בפעם החמישית למה משהו לא עובד, מעדיף להתווכח עם הקומפיילר מאשר עם ראש צוות QA. אין פה שום אג'נדה נסתרת. לגבי העלאה - בוא, קורונה, לחץ, מה לא. זה באמת יהיה גול עצמי. אם אתה מקבל על עצמך תפקיד חדש, קודם תוכיח שאתה טוב בו, אח"כ תבקש כסף.

לא. זו ממש התלבטות, הסבר בסוף. תמיד יש לך עלות אלטרנטיבית. אם ניהלת 10 שנים, אז בסבירות לא נמוכה אתה כבר פחות "חד" בצד הטכני, ובהרבה מאוד מקומות יחשיבו אותך כ-Over qualified לתפקידים טכניים. זה אף פעם לא גם וגם. בכמה מילים, ניהול (של צוות שבאמת עושה עבודה, לא ניהול של מנהלים) מתחלק לניהול משימות, ניהול אנשים וניהול מוצר. אתה חייב איכשהו לבצע את שלושתם, אם כי כמובן לכל אחד מהם יש אנשים אחרים בארגון שעושים חלק מהתפקיד (מנהלי פרויקט, HR ומנהלי מוצר, בהתאמה). תפקיד ניהולי מחייב יכולות נוספות מעבר לטכניות בלבד. אבל אתה חייב לתת קצת קרדיט לארגונים - זה לא שבאמת יבחרו את האוטיסט מ-8200 שכבר חמש שנים לא אמר לאף אחד בוקר טוב להיות ראש צוות רק כי הוא הכי תותח, יש עוד כמה קריטריונים שאתה צריך לענות עליהם. לא כל הבחירות מוצלחות, חלקן ממש תמוהות, אבל בסופו של דבר אתה גם לא יכול להיות חסר ידע טכני לגמרי. אתה חייב להבין שהאנשים מבצעים את המשימות בצורה הנכונה. זה לא רק לנהל שיחות עם העובדים ולהזיז משימות בגאנט. בהרבה מקומות, שאין בהם באמת הנדסת מוצר (יענו, system architect טוב) אתה גם ממלא את התפקיד הזה, ואז היכולות הטכניות שלך הופכות להיות די קריטיות. רק דבר אחד (חשוב) שכחת - אריות אסייתים או אפריקאים? זה נכון ברמה הכללית והעקרונית, קצת פחות בסיטואציה הספציפית (הסבר בסוף). ניסיתי לגעת בנושא השכר - כרגע הוא לא האישיו (בטח לא העיקרי). אני חושב שאנשים מתוגמלים בסוף לפי הערך שהם מביאים לחברה ולפי הביקוש שיש להם במקומות אחרים. מבחינת ערך, אני מקווה שהוא לא יורד (לפחות לא משמעותית) עם הגיל והניסיון. בנושא הביקוש עלולה להיות בעיה, אבל גם ביקוש למנהלים בתחום ספציפי בהייטק הוא לא מי יודע כמה. אני לא באמת יודע מה עדיף. ולהסבר בסוף: המצב הנוכחי שלנו הוא שהצוות גדל משמעותית (ולא במקום הנכון, לצערי), והמנהל סוג של "מבקש" שאני אקח על עצמי חלק מהעבודה (הקצת שחורה) שלו. להגיד לא באופן מוחלט יכול (להבנתי, אולי אני טועה) להתפס כסוג של הקטנת ראש גורפת. זה די סוגר אפשרויות עתידיות, ובכלל, נתפס קצת פחות טוב. זה אולי מאיר את השאלה באור קצת שונה מאשר שאלה כללית של "להמשיך לעשות עבודה טכנית או לנסות להתקדם לתפקידי ניהול".

זה קל: למכור את החדש, ולקנות ישן. Elementary, my dear Watson.

תודה על התגובות! כמה הארות (כנראה הניסוח המקורי היה פחות מדויק): שכר הוא לא תלוי תפקיד, לפחות לא באופן מיידי. הוא גם פחות אישיו כרגע (אני תמיד רוצה להרוויח יותר, מניח שכולם, אבל זה באמת לא מה שמהותי לי כרגע). לגבי "סמכות טכנית" - בטח יש על זה איזה משפט מבה"ד 1 שאני לא מכיר, אבל זה משהו שסתם טייטל לא עוזר בו אם אין לך את זה מלכתחילה, ופחות משנה אם יש לך. אני פשוט לא לגמרי בטוח שהדלתות האלו כל כך קורצות לי, באופן אישי. אני עשוה פחות או יותר אותו דבר כבר בערך 20 שנה, ועדיין די נהנה מזה. כמובן שבמציאות יש ימים טובים יותר ופחות (וכאלה שאתה רוצה לקפוץ מהחלון), אבל טווח כזה כנראה קיים כמעט בכל תפקיד. בסה"כ אני בערך יודע לנווט את עצמי למקומות שטוב לי להיות בהם. אני פחות חושש מכישלון מוחלט. כבר ניסיתי לכמה דקות תפקיד כזה בעבר, יש לי אפילו קצת ידע (תואר במנ"עס + קורס ראשי צוותים די מוצלח), אני פשוט חושב שאני מבין שמדובר בתפקיד שונה, וכזה שאני פחות אוהב לעשות. אני משער שאני יכול להצליח בו במידה פחותה מבתפקידים טכניים, משהו בסגנון עיקרון פטר. לגבי הגיל - יש לי עוד איזה עשור עד לשם, אבל צריך להתחיל חשוב בכיוון. זו בערך השאלה: האם לבחור בתפקיד שיהיה פחות נח, פחות "כיף", רק בשביל הטייטל? בגילי האגו כבר פחות משחק תפקיד, אז זה לא ממש משנה לי מהבחינה הזו. אני תוהה אם שווה להתאמץ יותר בשביל טייטל בלבד (ונניח, אפשרויות התעסוקה שהוא מביא איתו). אני אפילו לא לגמרי סגור לגבי אפשרויות תעסוקה - כל אחד רוצה להיות מנהל היום, ויש כנראה הרבה יותר "מנהלים" פר תפקיד שבכלל פתוח למישהו מחוץ לארגון מאשר מהנדסים עם 30 שנה ניסיון. בקיצור, לא יודע.

כמו בכותרת. בקצת יותר פרטים: מקצוע טכני (אפילו מאוד), עבודה יחסית מעניינת, נראה שיש ביקוש בשוק לתפקיד, אפילו משכורת שאפשר לחיות ממנה. בסה"כ, אין מה להתלונן משום בחינה. מצד שני, צוות שגדל משמעותית, מנהל שמבין שיש לו (באמת) יותר מדי עבודה, הצעה די פתוחה לעשות משהו קצת כללי יותר, בין אם יותר ניהולי או יותר טכני, אבל משהו שמחייב פחות עבודה טכנית עצמאית ויותר דברים אחרים. לשלילה: פחות מעניין אותי. באמת. מעדיף להתמודד עם אתגרים טכניים מאשר אנושיים. לא בטוח בכלל שהיכולות שלי בתחום המוצע הן on-par לאלו הטכניות. יותר לחץ, דורש קצת יותר זמינות. לחיוב: מאפשר לראות דברים קצת יותר מלמעלה ולקבל יותר recognition. אולי בסוף כן יהיה מעניין יותר, לא פוסל. דחיה מוחלטת אולי תראה קצת מוזר, אולי אפילו פחות committed לארגון. בסה"כ: אם אפשר היה להמשיך מה שאני עושה עד הפנסיה, בלי לפחד לא למצוא עבודה בגיל 55 כי זה "לא מקובל" (או לפחות מאוד להתפשר) ולהמשיך לקבל משכורת סבירה, נשמע לי אידאלי. זה פשוט נתפס מאוד מוזר היום, כשכל אחד עסוק בלאסוף לעצמו כל מיני טייטלים ל-linkedin, ואף אחד לא באמת רוצה ממש "לעבוד". בניסוח אחר: אני מניח שאפשר יהיה למצוא עבודה בגיל 55, מכיר אפילו כמה שמצאו, אבל זה לא תמיד פשוט, בהרבה מקומות יסרבו לך בעדינות גם בלי להזכיר את נושא הגיל (או בפחות עדינות, יש גם כאלו), או שבכלל לא יזמנו אותך. אני פחות רוצה להיות בפוזיציה הזו של לקחת מה שיש בלי יכולת מיקוח. דעתכם? תודה!

בתקציב כזה זה הרבה מאוד עניין של איך החזיקו את הרכב, וגם לא מעט מזל. אם אפשר, בהינתן שאין את הידע לסנן רכבים טובים ושאתם מצפים לתחזוקה מינימלית, הייתי אולי שוקל לקחת הלוואה קטנה ולקנות רכב ב-25-30, זה כבר טווח מחיר שתוכל למצוא רכבים אמינים וחסכוניים (אם לא מחפשים משהו גדול ומפואר), כמו מיצובישי ספייס סטאר או ניסאן מיקרה, אולי אפילו איזו פיקנטו (שתהיה פחות חסכונית). אם לא, יש C4 אחת למכירה בפורום ב-5,000 ש"ח, שעל פניו מתוחזקת בצורה סבירה. אל תצפה לצריכת דלק מצטיינת או לאחזקה של שמן ופילטר פעם בשנה וזהו, אבל יחסית, עם מספיק מזל, זה יכול להיות סביר.

אתה מתכוון שה-NAS אמור להעתיק אליו? אני לא כל כך מכיר מה יצורים כאלו תומכים, אבל נשמע לי הרבה יותר הגיוני שתגדיר volume (כונן? לא יודע בדיוק איך להגיד את זה נכון בעברית) ב-NAS, ואז מהמחשב תעתיק אליו דברים. באופן עקרוני, עדיף לנסות להעתיק מעט דברים הרבה פעמים מאשר המון דברים בפעם אחת. זה לפעמים לא עובד כל כך טוב.

ועדיין, שקיפות תורמת ליצירת שוק חופשי, לא להיפך.

לא נסחפת בכלל... זה בדיוק הפוך, בטח עם handz. זה דווקא מוסיף לשקיפות, אתה יכול לראות בקלות כמה מוכרים יש, כמה מבקשים ואפילו את ההיסטוריה שלהם (עם handz). מי שמבקש מחיר מופרך לרוב נתקע לא מעט זמן וכשאפשר לראות את זה, אתה יודע שזה מחיר מופרך. מה עוזר לך חוסר מידע?

יש באמת המון אינטרסנטים והמון כסף שישימו להם את טרפוד המאגר הזה כמטרה, אני נוטה להסכים שהסיכוי שהוא יקום לא מאוד גבוה. לגבי השרה - לא בטוח שהרבה הבנות באופן כללי חלחלו אצלה, אבל אנחנו גולשים לפוליטיקה. מצד שני, בכל נושא חדי הקרן המפליצים אני מעט יותר אופטימי - אם לפני 3 שנים היית חייב אינטרנט אקספלורר בגרסה הכי ישנה שמיקרוסופט ידעו לתת לך להוריד רק כדי עשות לוג-אין לרשות המיסים, השנה הצלחתי להגיש דוח שנתי מתוך פיירפוקס, על אובונטו! זו התקדמות כל כך מטורפת שזה כמעט בלתי נתפס. אולי, עם קצת מזל, איזה ניצוץ קסום יופלץ לכיוון למשרד התחבורה.

א. ואם האמריקאים האלו השכירו את הבית ושילמו את המשכנתא מהשכירות? ב. אף אחד לא יודע מה יהיה "אם". יכולים להיות מליון תסריטים. אני לא חושב שאנחנו הולכים לשם, אבל לך תדע. מצד שני, אני כן חושב שמה שמתפספס פה זה שביחד עם הריבית האפסית וניפוח המשכנתאות (ויתר ההלוואות) אנשים איבדו לגמרי את ההבנה שבכלל קיים דבר כזה שנקרא "סיכון" הפסיקו לתמחר אותו וברגע שזה קורה לרוב האוכלוסיה, כל משבר (גם קטן יותר מהנוכחי) יגמר בדרישה לחילוץ המוני. אני לא בא להעביר ביקורת, רק להצביע על המצב.