pooh-bear

לא הייתי קונה רכב עם גיר רובוטי לנסיעות כמעט רק בתוך ת"א. ספארק / פיקנטו יכולות להתאים, מאזדה 2 יכולה להיות גם אפשרות טובה אם רכבי המיני מרגישים פחות נוחים בבין עירוני.

אני לא חושב שאפשר למצוא ספורטאז' מ-2016 (הדגם החדש) במחיר הזה. לדעתי הוא די רחוק משם. את ה-crv אני לא מכיר בכלל.

אני ממש לא בטוח שזה ימכור יותר מאיביזה... אני לא חושב שיש בעיה עם רכבי מיני פשוטים, חסכוניים (אפילו ספרטניים) וזולים - הבעיה היא שזה לא נכנס בשום צורה לקטגוריה של זול. למה לא לקנות כבר סוויפט וזהו, אם אתה ממש (אבל ממש) חייב סוזוקי?

כמעט 100,000 ש"ח על הדבר הזה? בדקתי בלוח שנה, חשבתי שאחד באפריל עכשיו. 100,000 ש"ח על רכב מיני של סוזוקי?!? אפילו בלי תיקון סטיה מנתיב? מי יקנה את זה? כאילו, ברצינות? חסרות סופר מיני נורמליות, עם מנוע נורמלי ואבזור נורמלי? חסרים גי'פונים מאפס ק"מ ב-100 וקצת?

עם זה קשה להתווכח. אבל אם זה המצב - לך תמצא את המחשב שנראה לך (ממש בעיניים) הכי מעוצב, תוודא שיש בו מספיק (מעבד סביר, 16 גיגה ראם או יותר, SSD בגודל שנראה לך מתאים) ולך על זה. זה לא שיש פה איזה צורך לאופטימיזציה במפרט על כל שקל.

אפשר להרגע - כ"ץ "התפשר" על 300 ש"ח מהילד החמישי ואילך במקום 100 ש"ח שהוצע קודם. חתיכת פשרה. הכי אהבתי: בוודאי שהן לא צריכות לשלם על כך שהן ברוכות ילדים - אנחנו צריכים לשלם על כך. הרי עד היום הן לא שילמו, למה שדווקא עכשיו יתחילו לשלם? לוגיקה פשוטה. ממש אלמנטרי, מיי דיר ווטסון.

לרוב, שקט עומד ביחס הפוך לביצועים. מחשב חזק יותר מתחמם יותר, ולכן מצריך מאוורר שמזיז יותר אוויר, ועושה יותר רעש (למעבד, לכרטיס מסך, לספק, למארז בכלל). אל תקנה מחשב שאתה לא צריך - זה יקר מדי, מרעיש מדי, לוקח יותר חשמל ולא ייתן לך כלום - אתה כמעט לא תרגיש בהבדל בביצועים. קצת כמו לקנות פרארי בשביל לנסוע לסופר בפארק צמרת. אגב מחשבי מותג - זה מגביל אותך על כל תקלה לפנות ליבואן / מעבדה מוסמכת, ואי אפשר להחליף כלום לבד כי שום דבר לא סטנדרטי. לדעתי עדיף לקנות מחשב לא ממותג שכל טכנאי יוכל לטפל בו מעכשיו לעכשיו, ואם משהו יתקלקל לא תצטרך להזמין חלק מהיבואן בפי 10 ממה שהוא באמת עולה. אם אתה קונה חלקים טובים, לא צריך להיות הבדל באמינות.

בנתונים מעולים היא אולי נסחרת סביב 85 (דגם מאובזר, יד ראשונה פרטית וק"מ נמוך). בנתונים ממוצעים מבקשים עליה סביב 75. אתה יכול לחפש סוזוקי קרוסאובר - הוא יהיה נטול בטיחות אקטיבית לחלוטין, והיו סיפורים לגבי בעיות גיר, לא יודע כמה זה נפוץ ואם זה נפתר בשנתון מסויים.

הבעיה העיקרית היא שרוב מי שמרוויח 50 גם מוציא 50. ואז, כשהוא יוצא לחל"ת (או שהוא עצמאי שמפסיק לעבוד) נוצר לו חתיכת חור. שזה כמובן לא היה קורה בהתנהלות כלכלית חצי סבירה, אבל לרוב זה לא המצב.

מה? אף אחד לא אמר שמי שמרוויח 50 הוא מסכן יותר. מי שצריך לבטל חוגים ואת כל ההוצאות שהן לא חשבונות ואוכל בגלל שהוא לא עובד חודשיים לא התנהל נכון, בטח אם הוא מרוויח 20 נטו. זה אפילו גרוע יותר אם הוא לא יכול לעמוד בהוצאה של 8,000 ש"ח. אני לא מתווכח על יוקר המחיה פה (שהוא לא נמוך) וברור שברמות ההכנסה הנמוכות אנשים הרבה יותר פגיעים, אבל הכנסה של 20 נטו למשפחה היא לא נמוכה. מי שמרוויח סכום כזה ולא מצליח לחסוך שקל, עושה משהו לא נכון.

מזוית אישית, אני מאוד לא מסכים. אין שום בעיה לנסוע ברכב בן 7 (שזה בדיוק מה שאני עושה, אפילו 7 וחצי בקרוב) בלי קשר לכמה שיש לך בבנק או לכמה אתה מרוויח. אני גם לא ממש מרגיש שזו "התפשרות", אבל זה כבר דיון אחר. הגישה הזו של להוציא, להוציא להוציא (שהיא, לצערי, הגישה של בערך 99% מהאוכלוסיה, פה ובעולם המערבי בכלל) טבועה ברובינו כל כך עמוק, שאנחנו לא מסוגלים אפילו לדמיין שיש אפשרויות אחרות, אפילו כאלו שהן לא להתקלח במים קרים. המשבר הנוכחי אולי, בתקווה, יסדוק אותה טיפה. אין שום בעיה לקיים משפחה של שני הורים ושני ילדים מ-20 נטו. אין גם שום סיבה שמשפחה כזו תדרדר לעוני, בהנחה כמובן שהיא מתנהלת בצורה הגיונית כלכלית ולא כמו שכל השאר מסביב מתנהלים כי "ככה". ברור שיכולת החיסכון (התאורטי) של משפחה כזו מוגבלת יותר מזו של משפחה שמכניסה 50 נטו, אבל זה עדיין לא "הדרדרות לעוני". אלא אם, כמובן, עוני זה לא לקנות רכב חדש, לא לאכול רק בחוץ או לא לנסוע עם כל המשפחה לחו"ל לפחות פעמיים בשנה.

עזוב גי'פון. אם אתה מחפש רכב פרקטי, אמין ובטוח (ומשעמם...) בתקציב כזה, קורולה אחרי מתיחת הפנים ב-2016 תיתן לך אמינות, מספיק מרווח, סחירות, ובלימה אוטונומית והתראה על סטייה מנתיב.

עד כמה מתקשים בהליכה? ברמה של כיסא / הליכון? או סתם ברמה של "לא בקטע של לעשות את האברסט בייס קמפ"? אם עדיין יכולים קצת ללכת, בגליל המערבי יש לך את ראש הנקרה (אבל יש שם קצת הליכה, אולי אפילו עם רצפה קצת חלקה) אם אתה מגיע מלמטה (לא מהחניון שיורדים ממנו ברכבל, אלא מכיוון הים, דרך המנהרה לשעבר של הרכבת) יש באזור לא מעט שפני סלע, אם זה מעניין אותך. לחובבי ים יש כמובן את אכזיב ממש ליד. טיפה יותר רחוק תמצא את מערת קשת, שגם אליה יש קצת הליכה. אחרי זה, אם נשאר לך קצת זמן, אפשר לתצפת על המונפורט כמעט מהרכב מפארק גורן, ואם אתם יותר קשוחים אפשר להגיע אליו (סד"ג של 500 מטר הליכה מהחניה, אל תתפוס אותי על המטר) מחניון ליד מצפה הילה, אבל גם אם הגעת לשם יש מדרגות וקצת טיפוס במבצר עצמו, לא בטוח שזה יתאים למשתתפים. אני לא ממש מכיר את עכו, אבל יכול להיות שאפשר בדרך חזרה למצוא גם שם משהו מעניין. היתרון הגדול של האזור הוא שהוא ממש קרוב לחיפה, אז לא שורפים כמה שעות לכל כיוון על נסיעות. מצד שני, הוא בכל זאת מרגיש קצת פחות "צפון" מהרמה או מאצבע הגליל, שגם שם יש בוודאי לא מעט מה לעשות.

אם תוריד את הדרישה ליפני או דומה, הייתי מחפש פלואנס 2 ליטר בנזין (מנוע וגיר של קשקאי) ואז תקבל כנראה רכב יותר חדש בסכום הזה (אבל עם צריכת דלק מכובדת). ברכבים בגילאים האלה, הסיכוי לכמה שנים בלי אף תקלה לא מאוד גבוה. צריך בעיקר לקוות שלא תהיה אף תקלה מג'ורית, אבל בלאי (ותקלות מינוריות) יהיו.

זה לא רכב שפונה למי שאוהב לנהוג, אפשר לקבל 308GT בלא הרבה יותר (ולכן המנוע לא רלוונטי במקרה הזה). זה יותר פונה לדעתי למי שחלם על Q3 או X1, אבל לא באמת רוצה או יכול לשלם על אחת. כמה כאלו יש, שיעדיפו את זה ולא CX-30 בעוד כמה מאות ש"ח לחודש (וכנראה עם ירידת ערך עדיפה)? שאלה מעניינת. במחשבה שניה, כמעט 150 (אחרי צבע מטלי ואגרת רישוי) לג'יפון עירוני? אין איזו מגיפה שמשתוללת בחוץ עם כמעט מיליון מובטלים? עכשיו ממש מעניין כמה הדבר הזה הולך למכור.

@מרק10, מתפלא עליך. כשיש כתבה כל כך עסיסית ב-ynet על הדור המנוון והעצלן שגדל פה, אתה שם ציטוטים על כמה רע פה? מה יהיה?

הדבר היחידי שטוב בפארק צמרת, זה הרכבים. תיקנתי לך (כן, אני יודע מספיק אידיש לדעת שהתרגום נכון, זה פשוט הרבה יותר רלוונטי ותופס בכמעט 100% מהמקרים).

בגדול? שזה מאפשר לגבות יותר מס ממי שנמצא במרכז, ופחות מס ממי שנמצא בפריפריה ואין לו באמת אלטרנטיבה. למשל: מי שגר במודיעין וצריך להגע לתל אביב יכול לנסוע ברכבת. מי שגר במצפה רמון וצריך להגיע לבאר שבע יכול לנסוע באוטובוס שיש בטח פעם שבעתיים, אבל זו לא באמת אלטרנטיבה. לכמות האנשים שגרים במצפה, כנראה לעולם לא תהיה אלטרנטיבה טובה של תחבורה ציבורית.

אהם... כן, במקרה של מגיפה כלל עולמית. במקרים אחרים, סבירים יותר - פחות. זה נכון, אבל בגלל שהתחבורה הציבורית פה כל כך מפגרת, הסיכוי שהיא תצליח להדביק את הגידול באוכלוסיה (ואת פתרונות המגורים הסאב-אופטימליים שנבנים פה) בעשור-שניים הקרובים לא מאוד גבוה.

זה לא איזה ניתוח כלכלי מדוייק. רק להראות שסתם לזרוק מספר בלי שום הקשר זה בוודאי לא ניתוח כלכלי מדוייק (גם אם זה מספר גדול כלשהו), ובטח לא מסביר את העליה במניה.

וזה אומר ש? למשל, שהיא הכניסה פחות מבשלושת הרבעונים הקודמים? וגם שמכל ה-6B האלו, היא הרוויחה בסוף רק 16M? שזה יחס, איך נגיד, די עלוב? ומשמעותית פחות מבשני הרבעונים הקודמים? ועדיין המניה שלה קפצה ברבעון הזה בכמה? בערך ב-50%? בוא ספר לנו עוד למה זו לא בועה. הנה קצת נתונים (די בסיסיים) כדי שיהיה על מה לבנות סיפור.

אתה לא מקדם (לתפקידי ניהול) על סמך ביצועים בתפקיד הנוכחי; מהנדס טוב לא חייב להיות ראש צוות טוב, ומורה טוב לא חייב להיות מנהל טוב. אתה מקדם על סמך הערכה של יכולות שהתפקיד הנוכחי לא בהכרח מחייב, מוטיבציה, נאמנות ובטח עוד כמה גורמים פחות רלוונטיים ויותר פוליטיים. בסוף זו הערכה מאוד "רכה" שמתבססת הרבה יותר על תחושת בטן מאשר על מספרים שמציבים בנוסחה.

20 שנה בתחום, במגוון חברות, כל מי שאני מכיר (נניח, סד"ג של מאות אנשים) שונא את התהליך וחושב שהוא מיותר לחלוטין ולא משקף שום דבר מציאותי. לא "אחד הבעייתיים" ברמה של "מה שמפריע לחברה", "אחד הבעייתיים" ברמה של "לא מביא שום ערך". אבל מכיוון שאתה חושב שזה תהליך פשוט - איך מודדים תפוקה של עובד? למה ללכת מסביב במקום להסביר להמונים הנבערים איך עושים את זה נכון?

הקשר בין האיכות של המורה כמורה (ולא כפוליטיקאי מול ההורים / הנהלה) לבין שביעות הרצון של ההורים הוא מקרי בהחלט. למעט מקרי קיצון (משני הצדדים), תמצא מגוון דעות על מורים בקרב הורים באותה כיתה, אפילו בין שני ההורים של אותו ילד. גם ההורים החרדים "מחליטים" לשלוח את הילדים ללימודי קודש בלבד. עובד מצויין בסה"כ. לא יודע איפה אתה עובד, אבל מדידת תפוקה בחברת הייטק זה אחד הדברים הבעייתיים. לא סתם הרוב המכריע של העובדים שונא את התהליכים האלו. גם כאן זה מבוסס בעיקר על תחושות בטן ולא על מדדים כמותיים.

בנו המון, בלא מעט מקומות: ראש העין, פ"ת, קריית אונו, יבנה, כפר סבא, הרצליה, מודיעין, אפילו בת"א עצמה (שרונה והשוק הסיטונאי לשעבר, לדוגמא). הבעיה היא שכמעט כל הבניה הזו (וגם בניה עתידית) לא באמת נגישה בתחבורה ציבורית. קולגה שלי שגר בפ"ת מגיע למשרד (לפחות לפני הקורונה) ברכב, כי למרות הפרקים, לוקח לו פי שניים זמן להגיע בתחב"צ. אם אי אפשר לבנות תחב"צ מתפקדת מפ"ת לת"א, בוודאי אח אפשר לבנות תחב"צ מתפקדת ממצפה <חור כלשהו> לת"א. זה גם לא סביר כלכלית. צריך להתקרב בתחב"צ מתפקדת למי שגר באיזורים צפופים.