Buki

דבר ראשון, ה 0 בשעון זה אף פעם 0 מוחלט, ה 0 שעובדים איתו זה פשוט לחץ אטמוספרי שהוא בגובה פני הים בקירוב 1BAR או בקירוב 15PSI או 30 אינץ' כספית. השעון הזה יכול להכנס למינוס עד בערך 15PSi שזה 30 אינץ' כספית, תראה שמבחינת אורך הקטע זה כמו 15PSI. מכיוון שאין דבר כזה מינוס 15PSI לדוגמא, לחץ לא יכול להיות שלילי, אז מתחת ל 0 משתמשים ביחידות אחרות, במקרה זה אינץ כספית. הלחץ שם נמוך ב 30 אינץ כספית מהאטמוספרי, לחץ 0 באמת זאת אומרת וואקום מוחלט קיים רק בחלל. השעון הזה לא אידיאלי למדידת וואקום כי הרזולוציה שלו מאוד נמוכה, יש שעוני וואקום יעודיים אבל זה פחות רלוונטי כרגע למי שרוצה לעשות מילוי קרר פעם ראשונה.

במוסכים לרוב לא מבצעים וואקום חצי שעה אלא 5-10 דקות. לגבי מילוי קרר עצמאי, בשביל לבצע את זה כמו שצריך, אתה צריך שתהיה לך משאבת וואקום ומשקל לבלוני קרר. וכמובן סעפת שעונים ובלון עם קרר. אין לבלון תוקף ככל הידוע לי. זה אם רוצים לבצע מילוי כמו שצריך עם הכנסת כמות קרר נכונה לפי משקל. כשמדובר בהשלמת קרר למערכת עם חוסר קרר, אפשר להסתדר ללא משאבת וואקום ללא משקל. זו שיטה קצת חאפרית כי אי אפשר ככה להגיע לכמות קרר נכונה אלא רק בערך, לפי לחצים. וגם לא נבדקת אטימה של המערכת. אבל זה מתבצע לא פעם גם במוסכים שאין להם מכנת מחזור וזה ויכול לעבוד. את הדרך הזו תארתי בעבר בפורום כולל תמונות והסברים מפורטים. זה 30in Hg או אינץ' כספית, אחת השיטות לרישום לחצים. לדוגמא אתה יכול לראות שהשעון הזה מגיע מקסימום ל 30 אינץ כספית במדידת ואקוום ומעל ה 0 משתמשים ביחידות אחרות כמו PSi. תכלס עדיף להשתמש במד וואקום יעודי בעת ביצוע וואקום אבל נדיר שמשהו מחזיק כזה.

הפלסטיק הזה עם השנים הופך להיות עכור ופחות שקוף, בגלל לכלוך. את הלכלוך הפנימי קשה לנקות אבל הוא גם מלכלך מבחוץ. כשהמנוע קר, לוקח סמרטוט לח ומנגב את המיכל, כבר פתרת חצי מהבעיה ותכול לראות יותר טוב. ואם עדיין לא רואים תאיר על המיכל עם פנס כמו שכתבו, זה עובד הרבה יורת טוב בחושך. מאיר עם פנס ומנענע את הרכב קלות, תוכל לראות את המפלס די בקלות.

לא מנוע המפוח עצמו לא צורך כל כך הרבה. אבל מנוע מפוח שפועל במהירות גבוהה מזרים מאסות אוויר גדולות יותר דרך המאייד, זאת אומרת המזגן צריך לקרר כמות אוויר גדולה יותר. הטמפרטורה של המאייד עולה מהר יותר אז הבקרה של המזגן נדרשת להפעיל את המדחס (מדחס אינוורטר) במהירות גבוהה יותר בשביל להזרים יותר קרר. מדחס זה צרכן גדול ובגלל זה הצריכה עולה ככה. אם המדחס היה ממשיך להסתובב באותה מהירות, היינו מקבלים אוויר פחות קר מהמזגן במהירות מפוח גבוהה. בנוסף גם מאוורר מעבה (יחידה חיצונית) יופעל במהירות גבוהה יותר כי נדרש לעבות יותר קרר וגם מוסיף מעט לצריכת החשמל. אבל עיקר הצריכה זה המדחס, שם יש את המנוע הכי חזק. אותו דבר ברכב, הפעלת מזגן במהירות מפוח 1 צורכת פחות דלק מאשר הפעלת מזגן במהירות מפוח 4.

הסבר לגבי הבדיקה שעשיתי. הבדיקה בוצעה בלילה, בקיץ, טמפרטורה בחוץ בשעה 23:00 הייתה 27 מעלות. המזגן מכוון ל 23 מעלות ומהירות הכי נמוכה מתוך 5 שיש לו (מהירות Silent, אחריה יש 1,2,3 וטורבו). לקחתי כבל מאריך ישן, פתחתי את הבידוד שלו, הפרדתי את מוליך הפאה ומדדתי עליו זרם עם רב מודד צבת. נתתי למזגן לעבוד כרבע שעה עד שצריכת הזרם שלו התייצבה. צריכת זרם במצב הנ"ל הייתה 1.62 אמפר. 1.62 כפול 230 וולט זה 373W או 0.373KW. מחיר KW/h הוא 64 אגורות. 0.64 כפול 0.373 זה 0.24 ש"ח עלות הפעלה במשך שעה. 0.24 כפול 7 שעות זה 1.67 ש"ח. בבדיקה הזו יכול להיות שיש טעות כלפי מעלה, זאת אומרת בפועל המחיר יהיה נמוך יותר כי במהלך הלילה הטמפרטורה בחוץ יורדת מ 27 מעלות אז הגיוני שהמזגן יצרוך פחות. ודבר שני, זו בדיקה של צריכה לילית בעומס חום נמוך, מהירות נמוכה, בלי שמש וכו'. הקירור הזה הוא קירור נעים ומספיק לרוב האנשים לדעתי, אין הרבה אנשים שאוהבים לישון ב 18 מעלות. אם מעלים את מהירות המפוח למהירות הבאה, צריכת הזרם קופצת לכיוון 3.5 אמפר זאת אומרת עלות הפעלה במהירות זו יותר מפי 2 וכן במהירות הבאה אחרי זה הצריכה כבר משהו כמו 5 אמפר. לא בדקתי במהירות הכי גבוהות כי לא משתמש בהן אף פעם.

מדדתי את זה פעם. 1.8 ש"ח ל 8 שעות עבודה של מזגן אינוורטר 1.25 כ"ס על טמפרטורה 23 או 24 מעלות, מהירות מאוורר הכי נמוכה אבל זה מספיק לקרר את החדר. הבדיקה נעשתה בחודש יולי על ידי מדידת צריכת זרם של של המזגן בפעול בקו ההזנה שלו עם מד זרם. במזגן 1 כ"ס אפשר להניח שיהיה משהו כמו 1.4-1.5 ש"ח ב 8 שעות, ב 7 שעות אנחנו כבר מתקרבים ל 1 ש"ח.

@elera

במקביל לכביש 34. חסימת קו אש.

אם על הסרן המניע מותקנים צמיגים בקוטר שונה אז הדיפרנציאל "יעבוד" כל הזמן כאילו הרכב נוסע בסיבוב בשביל לאפשר מהירות סיבוב שונה של שני הגלגלים המניעים. מה ישגדיל את השחיקה של גלגי השיניים בתוך הדיפרנציאל. תכלס זה בתאוריה ובשביל שיקרה משהו לדיפרנציאל, הצמיגים צריכים להיות ממש שונים. אבל בכל מקרה מהסיבה הזו אם יש צמיג אחד שונה ושלושה זהים עדיף שהשונה יהיה על הסרן הלא מניע, שם אין לו קשר לגלגל השני. + עניין משיכת הגה לאחד הצדדים בגלל צמיגים שונים שבא לידי ביטוי בסרן הקידמי.

כן אם השחיקה של הצמיגים האחרים ממש מינימלית ובמיוחד שזה בסרן אחורי שאינו סרן מניע, אפשר להחליף צמיג אחד בשביל שכולם יהיה זהים.

השירשור נפתח לתגובות לבקשת @elera

יש לי מכונית RC על בנזין (ניטרו יותר נכון) שאני בקושי מסיע אותה, הייתה זרוקה בבודעים הרבה שנים. מנוע 3.3 סמ"ק 2 פעימות. יום אחד הוצאתי אותה, תדלדתי בדלק ניטורו שעמד במסחן גם כן כמה שנים (משהו כמו 8 שנים כזה...), אולי פה הטעות הראשונה. הטענתי את הסטרטר וניסיתי להניע. לא הניעה, החלפתי פלג, עם הפלג החדש התחלתי לשמוע פעימות. אחרי הרבה מאוד נייסיונות הניעה ומיד טיפסה לסל"ד גבוהה מאוד. במכת גז המנוע היה פולט ענני עשן ולא ממש נוסע, עובד כמה שניות ונכבה. פה הייתי צריך לעצור ולהחליף לדלק חדש ואז לנסות לכוון קרבורטור אבל כמו דביל המשכתי לנסות להניע עוד כמה פעמים עד שהמנוע כבה והסטרטר לא הצליח יותר לסובב אותו. גם ניסיון סיבוב ידני עם מברג של גלגל התנופה לא גרם למנוע להסתובב. פירקתי את המנוע. הטלטל נשבר. כנראה מחוסר שימון ומסיבובי יתר. שימון במנוע שתי פעימות הוא כידוע על ידי שמן שמעורבב בדלק. אפשר לקנות קיט שיפוץ - טלטל בוכנה וצילינדר, אבל זה לא זול ולא החלטתי אם אני רוצה לשפץ. בנתיים שם פה תמונות, אל תעשו ככה מנוע לפי פירוק. סטרטר חשמלי וקליפס על צינורית דלק איתו מכבים את המנוע. ניתון צינור הפליטה מהסעפת. ניתוק חיבורי החשמל מהסטרטר. המנוע בחוץ. פירוק ראש מנוע. פה רואים את הטלטל השבור. צילינדר ובוכנה. בסרטון אפשר לראות את הטלטל השבור יותר טוב. VID_20241031_155457.mp4 כאמור לא החלטתי אם אני רוצה לשפץ. אבל למדתי שאם משהו לא עובד, לא צריך לנסות בכוח...

יכולה להיות דלת אחורית אטומה אבל בכל המסחריות תמיד יש "תבליט" של החלון גם אם החלון עצמו לא מותקן. כמו בתמונה כאן. אותה דלת משמשת גרסאות עם חלון וללא חלון, לכן בייצור הכל מיוצר אותו דבר. ברכב המצולם זה אטימה שמישהו עשה, לא מקורי כמובן.

לרפרנס. פיאט 500 2016. רישיון נהיגה מעל 30 שנה. משלם חובה 1280, צד ג' 1330. זה לא המחיר הכי נמוך שאפשר למצוא.

אני מסכים. בקורולה, סיוויק ועוד כמה שהיבוא שלהם לארץ התחיל כבר בדור 5 או 6, הרבה אנשים לא יודעים באיזה דור מדובר. לדוגמא דור 10 נגיד אבל דור חמישי שיבא לארץ. תכלס הכי טוב תמונה.

לא 20 שנה אלא עוד מעט 60 שנה, קורולה דור ראשון יצאה ב 1966, הדור שנמכר עכשיו זה דור 12. למה זה אותו שם? קורולה זה מותג שנבהנה לאורך עשרות שנים, רכש מוניטין, כולם מכירים אותו ואין שום סיבה לשנות. כמו גם פולקסווגן גולף, טויוטה לנד קרוזר BMW סדרה 3, סדרה 5 ועוד. שם חדש לדגם חדש שהוא באותה קטגוריה בדיוק, רק דגם מחליף? זה קיים כמובן אבל לא מאוד נפוץ. משתמשים בזה כשרוצים ניתוק מהדגם הקודם שלא היה מוצלח, רוצים להדגיש חדשנות, לדוגמא פורד פוקוס שהחליפה פורד אסקורט.

יכול להיות רלוונטי בשנת החלפת דגם, אולי יש כמה יחידות מהדור הקודם שעלו עם רישוי 2013 אז מבינים שהוא מתכוון לדור החדש ולא לישן. אם אני זוכר נכון הוא מדמה פעולה של גיר פלנטרי, מחליף "הילוכים מדומים" אבל זה רק בעומס חלקי. בעומס גבוה הוא פעול כמו גיר רציף רגיל זאת אומרת ניצול מנוע מקסימלי ולא מדמה שום דבר.

האצת שזה היה נשמע לי מוזר שהוא ענה ככה, אז שאלתי גם ולי הוא ענה נכון גם כשפניתי באנגלית וגם בעברית...

האמת אין לי כוח לעוד דיון כזה, זה דיון די חסר תועלת כי גם פותח השירשור לא סיפק כמעט נתונים וגם יש דברים שאי אפשר לתמחר כמו חופש תנועה ונוחות. בגדול. 1. זה לא יהיה כלכלי, ההוצאות יעלו. 2. בכמה הן יעלו, אנחנו לא יודעים. 3. אם פותח השירשור יכול לספק יותר נתונים, כמו איזה רכב שני הוא חושב לקנות, באיזה תקציב, כמה הוא יסע ואיפה, אפשר לתת הערכה כללית כלשהי. 4. אם זה שווה או לא, אנחנו גם לא יודעים. אם שואלים אותי, ויש לי נגיד רכב אחד ששווה 100 אלף שקל, אני מוכר אותו וקונה שתי מכוניות אחת ב 60, שניה ב 20 ואת היתר משאיר לתחזוקה והוצאות נוספות כי אני "מתמחר" את הנוחות הזו גבוה. זו דעה די מפגרת אבל שאלו מה אנשים חושבים אז רשמתי. אולי באמת הגיוני יותר לשים את כסף בבנק, לא יודע.

אם בוצע טיפול לפני 3 חודשים, השמן לא אמור להיות על מינימום במנוע תקין שעשה 140 אלף ק"מ. אמור להיות על מקסימום או קרוב לזה.

לא יודע. לא עשיתי כאלה הצלבות, מה שהייתי צריך ולא היה אצלם במלאי הם הזמינו מהיבואן הרשמי והגיע למחרת. לא נתקלתי בחלק שלא היה ואי אפשר היה להזמין אבל גם לא ביקשתי חלקים מיוחדים או נדירים במיוחד.

קניתי לפני שנה רכב מודל 2016 ב 20 אלף ש"ח. רישוי + ביטוח חובה וצד ג' זה 4000 ש"ח בשנה. דלק אמור להיות ללא שינוי או תוספת קטנה כי הרכב השני יסע פחות. הרכב שקניתי מצויין כרכב משני לנסיעות קצרות ולהשלמת הרכב הראשי, נגיד 5000 ק"מ בשנה... איך מגיעים להוצאות ל 18 אלף ש"ח בשנה? או ל 25 כמו שספריאל רשם? בגדול, בתשובה לשאלה המקורית - אין מה לדבר על חיסכון בהוצאות בהוספת רכב, ההוצאות יעלו. אבל אם יש נכונות להתפשר על רכב קטן בסיסי לא מאוד חדש (אבל יחסית רענן עדיין) ההוצאות עליו לא יהיו 20 אלף ש"מ בשנה אלא הרבה פחות. אם יש יכולת כלכלית וזה לא יהיה כבד מידי, הייתי הולך על זה.

אני מחזיק או מתחזק בצורה זו או אחרת מכוניות יונדאי וקיה משהו כמו 10 שנים. אף פעם לא עלה בדעתי לנסות לרכוש חלפים ישירות מהיבואן. את כל החלקים שקניתי בארץ, קניתי "מקוראיה פאלקון", זה או יבוא מקביל של חלקים מקוריים או מזמינים מהיבואן המורשה, מוכרים ללא שום בעיה ללקוחות פרטיים.

כמו שכתבתי גודל הקרטון היה בערך 1.5 על 1.0 על 0.2 מטר, משקל לא גדול אולי 5-6 קילו. לא יודע באיזה דרך הוא שלח את זה, לקח לחלון משהוא כמו 3 שבועות להגיע. אגב החלון עצמו עלה גם 90 יורו.