קורן בן אשר

אני חושב שההטרלה הייתה הרבה יותר מוצלחת ושנונה אם היו מציגים את הרכב בפרנקפורט על האודר. (למי שלא מכיר, יש עוד עיר בשם פרנקפורט בגרמניה.)

תסביר בבקשה איך הגעת ל-1:16, במיוחד לאור העובדה שמחשב הרכב מראה לך 1:18.5. מדדת בפועל ממילוי למילוי? לאורך כמה זמן? מניסיוני ברכב הזה צריכת הדלק בפועל *טובה יותר* ממה שהמחשב מראה בכ-5%. הכי טוב: תעשה נסיעה של שעה על כביש מהיר מישורי עם בקרת שיוט על 100. לפני כן תאפס את כל המונים. בסיום הנסיעה אתה צריך לראות צריכה ממוצעת בסדר גודל של 4.5 ליטר ל-100 ק"מ.

לא אותו מנוע ולא אותו גיר.

זהו, שזה לא נכון, וזו ממש דוגמת טקסטבוק איך מסיקים מסקנה שגויה ממידע עובדתי. קראתי לא מזמן נתונים סטטיסטיים על רכבים באירופה, הנסועה הממוצעת בשנה לרכב דומה עד כדי נמוכה משמעותית ברוב המדינות, כאשר בחלק מהן הנסועה היא בתחום 11 עד 14 אלף קילומטר בשנה, למיטב זכרוני. עוד דבר מעניין: הנסועה הממוצעת במגמת ירידה, ואילו גיל הרכב במגמת עליה.

לא, הוא פשוט מחפש תירוץ כדי להתחמק מהעניין. איזה מן תירוץ מטומטם זה, הרי במוסך מפרקים גלגלים לבדיקה בשוטף. זה רעיון לא רע לעשות תרגיל רטוב ולוודא שיש את כל הכלים המתאימים והילדה יודעת מה לעשות. לדעתי חשוב לתדרך אותה בתור התחלה לשים משולש במרחק מתאים, להפעיל אורות מצוקה ולהתרחק מהרכב למקום בטוח.

לא רק תרבות, אלא כפי שהוסבר, יש גם סיבות יותר אובייקטיביות. לגבי מזג האויר. מז"הא שונה. לא בהכרח יותר נוח. מזג האויר בישראל מאוד נוח רוב השנה. במישור החוף סובלים שלושה חודשים אבל שאר הזמן סה"כ די נוח. ספציפית הקרינה חזקה בגלל קו הרוחב וכי יש מעט מאוד עננות יחסית בממוצע. זה נכון ומשפיע על הצבע ועל קצב התפוררות פלסטיקה וגומי חיצוני ופנימי. באירופה המערבית צפונית לקו רוחב 50 נניח, מזרח אירופה, חלקים נרחבים של ארה"ב, וקנדה, חורף קשה/ קשה מאוד וארוך. דרום אירופה חמה מאוד בקיץ, לא פחות מישראל. חוף המזרחי של ארה"ב אקלים זוועתי - קיץ חם ולח יותר מישראל (מניסיון), חורף קר, מושלג ולא קל. על המזה"ת, צפון אפריקה והמזרח הרחוק אני לא מדבר בכלל. לעתים רחוקות אני רואה וואנים מסחריים בני 15-20 שנה שנראים ככה, אכולים לחלוטין. זה לא נפוץ. רכבים פרטיים הכי גרוע שראיתי עד כה, בחניה של הבניין בו אני גר - טויוטה RunX כבת 10 או קצת יותר, עם תיקוני חלודה - פלאחים מרותכים באזורים המועדים לפורענות (לפני/אחרי בתי הגלגלים) וסימני חלודה קלים מסביב. או חוף צפון קליפורניה,היכן שהטמפרטורות נעות סביב 15 מעלות כל השנה.

אתה צריך לראות איך מכוניות נראות פה. וזה הרוב בגלל "שמירה פאסיבית" ולא שאנשים מלקקים את המכוניות שלהם כל סופ"ש. הרבה גם בגלל האקלים. מכוניות בנות 15 נראות כאילו יצאו מהמפעל - לא אתמול, זו הגזמה - אבל נניח לפני שנה-שנתיים ביחס למכוניות בישראל. צבע ללא רבב, פנסי פוליקרבונט נראים כמו חדשים. פח ללא שום מכות וללא שריטות. מצד שני, תנאי הכבישים בחורף במדינות מושלגות גובים מחיר כבד מהשלדה, בעיות קורוזיה זה עניין רציני פה שבארץ לא מכירים כמעט בכלל. בין השאר, יש פה לא מעט צרפתיות ישנות מדגמים שאצלנו נעלמו מהכבישים מהר מאוד. C5 דור ראשון, 407, מגאן וסניק דור ראשון ושני. כמובן דיזלים וסטיישנים בעיקר. וכמובן המון וולוו מכל סוג, חלק לא קטן מהן בנות 15-20 שנה. כולן נראות ללא רבב. אגב, אצלי מול הבניין חונה רכב החלומות שלי - אאודי A6 סטיישן, דיזל 3 ליטר, קוואטרו בגירסת allroad עם מתלי אויר.

בנסיבות אחרות הייתי שמח לעשות עצירה של יום-יומיים בקפלאויק (כיף-לה-ויק?), אבל כרגע זה לא בא בחשבון, אין לי זמן לבזבז ואני לא יכול להרשות לעצמי להתקע לפרק זמן כזה. אז למעשה פתרת לי את ההתלבטות. בהית'רו (שאני לא סובל) הקונקשנים הם של סביב שלוש שעות, אז אני לא מודאג. מתלבט אם לטוס ב-744 לדאלאס (IAD), או 787 ל-BWI (נוחות הטיסה ב-787 היא פקטור רציני). לגבי דאלאס, אתה ממש לא צריך לספר לי, ההגיה שלו למיטב ידיעתי כמו Dull-us (יעני משעמם-אנחנו), אז תיעתקתי דאלאס בכל זאת.

הפעם תורי. בשבוע הבא אצטרך ככל הנראה לטוס מעבר לשלולית מהלסינקי לחוף המזרחי. האופציה הכי זולה ומהירה כרגע - איסלנדאייר דרך קפלאויק לוושינגטון דאלאס. קונקשן 50 דקות. סביר? אני קצת חושש. אם יש איחור - אני בטח אתקע שם ליממה. (כרגע אני שוקל פינאייר/בריטיש דרך הית'רו, שזה הדיפולט שלי, או סאס דרך קופנהגן). תודה מראש.

גם בגלל האקלים השונה. סיבות נוספות (משתנות ממדינה למדינה): 1. תרבות בסיסית של שמירה על הרכוש, שזה כולל אחזקה מתאימה. נכון לכל מוצר מבית ועד אופניים. אם כי תרבות השתמש וזרוק חודרת לאט גם לכאן. 2. כבוד לרכוש האחר. 3. פחות מכות בחניה (צפיפות כלי רכב יותר נמוכה, ובערים הגדולות אחוז משמעותי נוסע בתחב"צ ביומיום). 4. עניין של תרבות ונראות. לנסוע ברכב חבוט שבור ומלוכלך = לצאת לרחוב בבגדים קרועים ומטונפים.

חלק מזה זו קבעוניות. הרי עד עצם היום הזה אתה שומע וקורא שאלות "מה דיזל? אחזקה יקרה, רישוי יקר, ביטוח יקר, זה רועש" ושאר נפלאות. מעבר לזה, כפי שכתבתי, שמרנות קיצונית, אנשים קונים רכב רק לפי הסחירות, כל דבר אחר (צריכת דלק, נוחות, שימושיות) בעדיפות נמוכה מאוד. אז קונים יפנית או קוריאנית סדאן אוטומטית ולומדים לחיות איתה (או מתלוננים על צריכת הדלק).

הזכרת רנו בגלל שזו האופציה הכי נגישה וכמעט יחידה לרכב דיזל משפחתי שיש כיום בארץ? ובכן באירופה כמובן יש נציגות מכובדת לרנו, אבל זו ממש לא האופציה היחידה. יש פה גרסאות דיזל של כל דבר שאתה מכיר וגם של מה שאתה לא מכיר. סמארט דיזל, יאריס דיזל, קורולה דיזל, אוונסיס דיזל, סאנגיונג, קיונדאי, ניסאן, הונדה, פורד וכמובן גרמניות, צרפתיות ואיטלקיות. לגבי הסיבות, ובכן הישראלים שמרנים מאוד בנוגע לבחירת רכבים. נימוקים אפשריים: 1. ישראל היא אי יבשתי מבודד, פחות יודעים מה קורה בעולם, אי אפשר לעלות על רכבת ולהיות תוך שעתיים במדינה שכנה. נוגע לכל תחום. 2. כשיש מיסוי של 100%, צרכנים נוטים להיות אולטרה-שמרנים, ישראלים נוטים לקנות רכב בשביל למכור אותו ולא בשביל לנסוע בו. אז קונים "מה שהולך בשוק".

השילוט בישראל בינוני מינוס, לא קטסטרופה אבל בהחלט לוקה בחסר. אני חושב שאלופי העולם בעניין הזה הם ההולנדים והגרמנים, גם הבריטים והצרפתים לא מפגרים הרבה מאחור. בארה"ב למעט בכבישים מהירים השילוט קטסטרופה, מעט מאוד תמרורים עם סימנים, הרוב טקסט, כמות עצומה של מלל שכמעט בלתי אפשרי לקלוט. התעתיק ההזוי של שמות מעברית לאנגלית הוא שריד ארכאי של כללים שקבעה האקדמיה ללשון העברית, למיטב ידיעתי בשנים האחרונות נכנסו לשימוש כללים חדשים שדי מיישרים קו עם ההיגיון ועם מה שרוב האנשים כותבים בפועל, עד שזה ייושם בכל השלטים בארץ מן הסתם עוד חזון למועד, ונמשיך לנסוע ל-Petah Tiqwa ול-Shave Ziyyon. אגב, בפינלנד הכל משולט בפינית ובשבדית (שפה רשמית כאן). אז לרוב אפשרי להסתדר למי שדובר שפה גרמאנית כלשהי. ביוון כל מי שלמד מדעים מדוייקים או הנדסה אמור להיות מסוגל לקרוא את השלטים בלי בעיה (היה די משעשע לגלות זאת בעצמי בפעם הראשונה). יש בישראל בעיה תרבותית רוחבית עם נושא הנגשת המידע והשילוט, או יותר נכון העדרו. אני קורא לזה "בעיית האין-פורמציה". זה קורה בכל מקום, מאוד בולט בתחבורה ציבורית למשל. מצד אחד גופים ציבוריים ופרטיים לא מנסים להנגיש מידע. מצד שני אנשים לא מחפשים מידע - סומכים תמיד על לשאול מישהו אחר. זה עניין תרבותי, ישראלים לא מייחסים חשיבות למלה הכתובה וגם לא מחפשים אותה. אני תמיד אומר שאנחנו לא "עם הספר" אלא עם התורה שבעל-פה. עם הספר? אלה גרמנים, אמריקאים, יפנים...

יש. יש לנו תאומים בגיל דומה. חפש בגוגל "לגדול חכם", זה ערוץ בתשלום, הילדים אוהבים מאוד. ביוטיוב: Numberblocks, לימוד חשבון בסיסי. סדרה של ה-BBC. באנגלית. כנ"ל, הילדים אוהבים. יש גם ערכה של קוביות שמלווה את הסדרה וניתן להזמין. יש סדרה מקבילה שלהם ללימוד אנגלית, Alphablocks, טרם התחלנו (מתכננים בקרוב). מן הסתם יש עוד אינסוף ערוצי תוכן, רק צריך למצוא אותם.

בעקרון הפתרון הקלאסי בשבילך הוא ברלינגו. הבעיה היא שזה רכב עבודה בהגדרה, שעובר חיים קשים. לכן כמשומש זו בעיה. אפשרות נוספת - סיטרואן c3 דיזל ידנית. מעבר לכך גם משפחתיות סטיישן יתאימו לך היטב. מגאן סטיישן דיזל רובוטית למשל (* לוודא החלפת מחשב גיר ומצמדים). יש גם אפשרות למונדאו מהדגם עם המנוע האטמוספרי, המון אוטו בגרושים. יש כאן מוקדי ידע מונדאו בפורום, חכה לתגובתם.

20k בשנה זה לא הרבה. החסרת המון פרטים. מה אופי העבודה, ככל שזה משפיע על בחירת הרכב (נוסע לבד, מסיע אנשים איתך, סוחב ציוד , איזה מין ציוד). נוסע בשטח? נוסע עירוני מלקוח ללקוח? פקקים? או נסיעות בין עירוניות בפריפריה?

אתה חולק עליי באופן גורף אבל למעשה מחזק את מה שכתבתי. קודם כל גם לי יש משפחה בארה"ב, וגם אני גרתי בעבר תקופה וגר כעת באירופה המערבית. עולם הרכב בארה"ב זה יקום אחר לגמרי ולא דומה לשום מקום אחר בעולם, להוציא אולי אוסטרליה. כשיש מיסוי של 50% על חלפים ברור שרמת המחירים מלכתחילה תהיה גבוהה, עוד לפני שהכנסנו פקטור חזירות שקיים בעיקר במכלולים מורכבים או לחילופין חלקים איזוטריים שאותם רק היבואן מחזיק. הבאתי את הדוגמה של שוויץ כדי להראות שאי אפשר לכתוב "חו"ל" באופן גורף, כי אם אתה בוחר מדינה שמתאימה לתיאוריה שלך, אז אני יכול לבחור גם אחרת. אנחנו בהחלט צריכים לשאוף גבוה, אבל הקנטרנות והפרובינציאליות הזו מוציאה אותי מדעתי בכל הקשר שהוא. כשמישהו כותב על "חו"ל" מייד ברור שאין לו באמת מושג על מה הוא מדבר. כדי להגיע גבוה צריך לבחון דברים על בסיס ענייני ולא על בסיס אמוציות והשערות.

שולחן עמידה עם גובה משתנה חשמלי היה לי בדנמרק לפני עשר שנים. לצערי כרגע לא ישים מסיבות פרקטיות. אבל זה יכול להיות רעיון מעניין ברגע שאחזור ל"משרד" הקבוע שלי בארץ.

עוד פעם הסיפורים הפרובינציאליים סטייל טמקא "בחו"ל זה ככה וככה ורק בישראל יאדה יאדה" (אגב ממתי הפסיקו לכתוב חו"ל והתחילו לכתוב חול?). אין מקום כזה חו"ל. יש בערך 200 מדינות, שונות מאוד אחת מהשנייה בכל אספקט. בהכללה גסה, במדינות מערביות עלות חלפים יותר נמוכה בדרך כלל מישראל (גם די ברור למה - בראש ובראשונה מיסוי), אך עלויות עבודה גבוהות יותר. יש כאן חבר פורום שגר בשוויץ, תשאל אותו כמה עולים שם טיפולים. הבעיה העיקרית בארץ היא לא המחירים, אלא המקצועיות והאתיקה של העוסקים בענף הרכב.

רצית רכב חסכוני שמתאים לנסיעות ארוכות בתוואי הררי, לא? תכל'ס כל רכב יעמוד בנסיעות האלה, פשוט יש יותר מתאימים ופחות מתאימים. ג'אז רכב מוצלח, אמין וחסכוני, יקר ביחס לשנתון, אבל חלש מאוד ולא הייתי מחפש כזה לנסיעות בתוואי הררי. i10 תהיה יחסית זולה ביחס לשנתון, לא חסכונית בכלל ולא נוחה במיוחד לנסיעות ארוכות (רכב מיני בסופו של דבר). שיקול שלך.

בדוק את מצב מעברי ההרים. אמצע ספטמבר זה כבר ממש לא קיץ באזורים האלה. יכול להיות שחלק ממעברי ההרים כבר סגורים. בעונה הזו אני אישית הייתי מסתובב בעמקי הריין והמוזל. סע מפרנקפורט מערבה עד עמק הריין ואז צפונה או דרומה ככל שייתחשק לך.

תחפש פלואנס/מגאן דיזל במצב טוב עם ק"מ לא מעל 150K, שעברה החלפת מחשב גיר ומצמדים. אין בתקציב שלך רכב יותר מתאים לנסיעות ארוכות בתוואי הררי.

מעניין. אבדוק. האמת היא שהתחלתי את הסיפור מהסוף. ההתחלה הייתה לפני חודש כשהצטרפתי (כנראה) למועדון פורצי הדיסקים. טוויסט נוסף בסיפור הוא שכל זה קורה כשאני שוהה במדינה זרה (פינלנד) באופן זמני. זכיתי גם להכיר את מערכת הרפואה הציבורית בפינלנד, כולל איך נראה אמבולנס מבפנים. חזרתי לתפקוד די רגיל יחסית מהר (שבועיים וקצת). למעשה עד עכשיו לא עשו לי שום דימות מסוג כלשהו, ואני עובד על לעשות MRI באופן פרטי בקרוב כדי לדעת היכן אני נמצא ומה מצבי. אז אני נמצא כרגע בסיטואציה קצת מוזרה. הרבה אנשים בסביבתי הקרובה והרחוקה המליצו על פילאטיס מכשירים, אפילו מצאתי פה חוג פילאטיס באנגלית לא רחוק ממני. אבל אני לא רוצה להתחיל בפעילות כלשהי לפני ביצוע דימות ואבחנה קצת יותר מדוייקת ממה שיש לי עד עכשיו.

תודה לעונים. זה לא במקום אלא בנוסף לפעילות גופנית. בכל מקרה הזמנתי באמזון כדור 65 ס"מ. אנסה אותו. מקסימום הילדים יחרימו לי אותו (ה"משרד" שלי בבית).

שקט (בקבינה) גם יותר מ A320 , B737 לנגזרותיהם.