קורן בן אשר

אין עם מי לדבר, תמתין בסבלנות כמו כולם. Dhl global זה דואר רגיל, לא בלדרות. החבילה שלך יושבת ב"חור השחור" במיקום כלשהו וממתינה שמישהו ייסרוק אותה והיא תיכנס למערכת. עד שזה ייקרה אתה לא תדע איפה היא.

תחנה תפעולית דבירה. שתי אפשרויות: 1. ממתינות להכנס למתחם הממגורות להטענה. 2. ממתינות להגרר ליעדן בלילה (ככלל משתדלים לשנע מטענים בלילה).

לא כתבת אם הרכב המדובר ידני או רובוטי (אני מנחש שהאפשרות השניה). נכתב הרבה בפורום על הרכב - תעשה חיפוש. כעקרון הרכב מוצלח ודי אמין, מבחינת מרווח, גודל תא מטען, נוחות וכמובן צריכת דלק עולה על כל משפחתית יפנית/קוריאנית בשנים האלה. אם אתה בא מאקסנט 2008 זה יהיה עבורך כמו לעבור לחללית. נקודות תורפה: הגיר הרובוטי - בנסועה שרובה המוחלט בין עירונית אני מאמין שלא היו בעיות מיוחדות. אבל כן כדאי לדעת שהתחזוקה יכולה להיות יקרה. כמו כן מזגן חלש. הרכב של החבר - קנה רק אם יש תיעוד מלא לטיפולים, אם הרכב טופל לפי המפרט גם אצל החבר (ולא פעם בשנתיים כי "נסע מעט") ואם הוחלף מחשב גיר. אם לא הוחלף מחשב גיר ו/או מצמדים, זה כנראה ייפול במשמרת שלך. אני אישית נגד לקנות מליסינג. הרכבים האלה רגישים לטיפול לקוי ולהזנחה/התעללות. מה זה Ambience - רמת הגימור הנמוכה? לדעתי לא שווה. הרכב הבסיסי ערום מאוד. לדעתי חפש רק מפרטי ברמת הגימור הגבוהה ביותר. דבר אחרון, אם אתה מתמחר אמינות מעל הכל ומוזן מסטיגמות, אולי כדאי לוותר. זו לעתים נבואה שמגשימה את עצמה.

אני לא הייתי מתקין באמצע תוך שימוש בעוגנים של המושבים הצדדיים ללא היתר מפורש *גם מיצרן המושב וגם מיצרן הרכב*. התקן מגדיר מרחק מסויים בין העוגנים (11 אינץ' == 280 מ"מ), חיבור עם העוגנים הצדדיים יוצר עומסי צד שאין לך שום דרך לדעת אם העוגנים *תוכננו, נבדקו ואושרו* אליהם ללא אסמכתא מיצרן הרכב.

חלום חיי לצאת מהבית ולשכור איזה משרדונצ׳יק נחמד. לא יכול להרשות לעצמי מבחינה כלכלית. אולי יום אחד זה ייקרה.

הכל עניין של מינון. יש דברים שפשוט אי אפשר לסגור עד שלא יושבים ביחד פנים מול פנים. בדוק, מניסיון. אבל כן, אחרי שעושים נניח פגישה, סוגרים את הפרטים הקטנים, מחלקים את העבודה, קובעים יעדים לו"זים ובקרה, אפשר להתפזר ולעשות את העבודה כל אחד בביתו עם הקפה יושב בתחתונים בניחותא מול המסך. בטח לעבודה כמותית כמו דו"חות של רואה חשבון. השם ישמור. היה גם קטגוריה "מה עשית בשירותים"? 🙄

אני עצמאי וכבר תשע שנים עובד מהבית, תענוג מפוקפק לעתים. יש יתרונות וחסרונות. ברוב העולם המעסיקים רוצים שתגיע למשרד. אבל לא ייקרה כלום אם יום (או אף יומיים) בשבוע יעבדו מהבית. המודל הזה כמובן לא חדש, קיים בהייטק כבר שנים, אם כי נראה שבשנים האחרונות נבלם קצת. בהחלט צריכים להיות מוגדרים ימי ליבה ושעות ליבה ששם כולם צריכים להיות נוכחים. כמובן יש עיסוקים בהם עבודה מהבית לא יכולה להתקיים.

אני לא מתכוון ש- 50% מהילדים יהיו בחינוך ביתי. אבל אולי עוד עשר שנים יהיו 5% בחנוך ביתי במקום השיעור האפסי שקיים היום. ואולי נראה גם אקספרימנטים בכל מיני מודלים מעורבים של חינוך ביתי ומוסדי. אגב, חינוך ביתי לא נדיר במדינות המערב (אירופה וצפון אמריקה) - בטח לא מיינסטרים אבל כן בסביבות 5% עד 10% מהאוכלוסיה. כן. זה בהחלט לא מתאים לכולם. אבל כנראה שיש אחוז מסויים באוכלוסיה שיהיו לו האמצעים הכלכליים ופחות מעוניין בקריירה. מה עוד שהמצב הנוכחי מעודד רטרוספקטיבה של כל מושג ה"קריירה". לא כולם מהנדסים או רופאים והקיטוב במעמד הכלכלי הולך ומחריף; יש כאלה שהקריירה הצפויה להם היא לשבת במשרד טחוב מול אקסל תמורת 7-8K בחודש להרבה שנים, וחלקם יתחילו לשאול את עצמם "למה".

אמנם אני שונא את הסטייט אוף מיינד הלניניסטי "כדי שיהיה יותר טוב, צריך שיהיה קודם יותר רע", ובטח לא מתחבר לגל העכור של אנרכו-פרימיטיביסטים, מחברי עצים קיצוניים וסתם מיזנטרופים שממש עולצים בתקופה האחרונה. אבל כן, בכל זאת יש קצת טוב בעניין הזה. כמו יום כיפור ארוך שמאפשר קצת לשבת בשקט ולחשוב. בשנתיים האחרונות חשתי כבר מועקה של ממש ממירוץ העכברים הבלתי נגמר, הרגשתי שהחבל כבר עומד להקרע (ברמה הלאומית והגלובלית). אני לא משלה את עצמי שבטווח המיידי יהיו שינויים דרסטיים, אבל בטווח הארוך אני חושב שכן יהיו שינויים הדרגתיים. יש הרבה קבעונות ציבוריים ומוסדות שונים שמתגלים במערומיהם בימים אלה. משרד החינוך למשל. אני חושב שההתנהלות הזו תיתן דחיפה לחינוך ביתי. אולי אם יהיה למישהו שכל, יעשו חושבים בכל הנוגע לעומס בכבישים. אולי כדאי לעודד עבודה מהבית? לחלק את המשק לקבוצות, בכל יום בשבוע קבוצה אחת עובדת מהבית? הרגלים אישיים אולי גם יישתנו. כל מי שטס הרבה שם לב שכבר שנים נוסעים ממוצא אסיאתי מסתובבים בשדות התעופה עם מסכה. עכשיו אנחנו מבינים למה. אולי גם אנשים יפסיקו עם ההרגל הנלוז לבוא לעבודה חולים, שלא לדבר על לשלוח ילדים חולים לגן ולביה"ס.

https://www.consumerreports.org/car-seats/car-seats-and-rear-center-seat-installations/

יש שם הרבה אילוצים לגבי גובה הגשר, מכאן הצורך ברמפות ובקיר תמך/מעקה. אני מניח שגם מיקומי הסמכים, ומכאן צורתו המפותלת של הגשר, נובעים מאילוצים בשטח. טרם הייתי שם, מהתמונות נראה סה"כ סביר. צל זה באמת בעיה. ניחא, זה גשר שרק עוברים עליו ולא גן משחקים. בוקי, מה הם המגדלים בבניה שנראים ברקע של תמונה 2? נראה שזה דרום-מזרחית למגדל לוינשטיין.

פרסומת בטמבלויזיה: אבקת כביסה סופר-דופר-אולטרא-ביו שמביסה את כל סוגי הכתמים! ילד: תחזיק את השוקו שלי...

השם ישמור, איך רכב בן 8 הגיע למצב הזה? לגופו של עניין, לפני כמה שנים הרכב שרכשתי עבר צביעה אצל האחים יזדי בראשון, הצביעה ברמה כזו שאפילו מביני עניין מופתעים ממצבו. לא יודע אם זו רק מקריות, ומה המצב שם היום. גם המחיר היה די הוגן לפי החשבונית שבידיי.

לי לא יצא לראות ממש את השימוש בכרטיסיות. זה הרבה לפני זמני. אבל אני מכיר את הפרוצדורה מהסיפורים של הדינוזאורים בארגון. יש לי כמה כרטיסי פורטרן שמצאתי בזמנו, שריד משנות השבעים שהעלה אבק במשך שנים באיזה ארון, ומשמשים אותי בתור סימניות. התכוונתי בדיוק להפך; הייתה אפשרות כזו בפורטרן 77 לכתוב נגיד Var_A = 0 בכל מקום בקוד והנה משתנה חדש, ללא שום צורך בהכרזה. אני מקווה שאתה אתה מבין מה הבעיה עם זה, במיוחד בימים שלא היה שום ממשק IDE ויזואלי, והקימפול וההרצה הכל ב command line. GOTO ניחא, זה גם זוועה שעדיף להמנע ממנה. מייצר קודי ספגטי שמאוד קשה לעקוב אחריהם.

בחרתי C...וטוב שכך. למרות שתכל'ס הפואנטה היא שאין באמת הבדל עקרוני מה לומדים - מה שחשוב זה העקרונות הבסיסיים. פורטרן רק נשמע ארכאי. כמו קובול למוסדות פיננסיים ועסקים, פורטרן פותחה לחישובים הנדסיים-מדעיים והיא עמוד השדרה בתחום הזה עד היום. הקודים הכבדים ביותר, למשל חיזוי מז"א, כתובים בפורטרן, ובסטנדרטים העדכניים שלה (פורטרן 90 והלאה) היא לא נופלת מ-CPP. בכל אופן, אחרי הלימודים נאלצתי ללמוד פורטרן, היו אצלנו קודי לגאסי מורכבים משנות השבעים והשמונים שהיו כתובים בפורטרן 77. בסטנדרט הזה היו עדיין שתי המצאות "נפלאות": היה Go to, והיו משתנים שמוגדרים ללא צורך בהכרזה. נפלא. יצא שבאותה תקופה שכללתי וליטשתי עד מאוד את אוצר הקללות שלי בשפות סלאביות שונות. מאז נותרתי אוהד מושבע של C. (גילוי נאות - לא איש תוכנה, אוירונאוט)

זה בסדר, אני בטוח שגם תלמידים של סוקרטס התלוננו ש"מי זה המרצה החתיאר הזה" וש"לא מלמדים שום דבר רלוונטי". כך היה גם במחזור שלנו בטכניון לפני עשרים שנה, וכך הלאה. אחרי כמה שנים מקבלים פרספקטיבה. אני נזכר בויכוחים הרי-גורל בינינו בסוגיה האם לקחת מבוא למדעי המחשב C או פורטרן. כמה מגוחך זה נראה היום.

שמו ברז נורמלי במקום הדבר המצחיק הזה שהיה צריך ללחוץ עליו שעה עד שיואיל למלא דלי בזרזיף דק? אם כן אלה חדשות טובות. יש לי בעיות גב ונמאס מסחיבת דליים, מבחינתי המקום הזה הוא חבל הצלה לפני הפקרת הרכב למטאטא המוות ב"רחיצת המג'ייפים" כלשהי.

למה חבל על הזמן? נכון המקום נראה חרבנה, אבל בעשרה שקלים יש לך גרניק לחמש דקות וזה בדיוק מה שצריך. דבר אחד באמת חסר שם: ברז מים נורמלי למלא דלי.

יש קשר, רק שהקשר הוא נסיבתי. צריך לשים על השולחן אמת מסויימת שהיא לא פוליטקלי-קורקט: הסטודנטים הם אלה שקובעים את רמת המוסד ולא להפך. בוגרי קאלטק, סטנפורד ו-MIT בממוצע טובים יותר לא כי המוסד עצמו טוב יותר (גם אם זה נכון), אלא כי מלכתחילה הם סוננו במסננת דקה מאוד ורק הטובים ביותר התקבלו. אז התוצאה די מובנת מאליה. (כבונוס, סטודנטים טובים יותר ניתן ללמד חומר רב ומתקדם יותר). אז כן, בממוצע סטודנט בסטנפורד יהיה יותר טוב מסטודנט בעברית ובטכניון, וסטודנט בעברית ובטכניון יהיה יותר טוב מסטודנט במכללת הגליל המערבי. אם לא מסתכלים על הממוצע, אז כן יש יוצאי דופן, פה ושם יש כאלה שיכלו אולי להתקבל לסטנפורד אבל לא היה להם כוח לווגע'-ראס הזה והם הסתפקו בכללת סמי שמעון. וכנראה יש גם פה ושם מקרים הפוכים.

לא יכול להוציא עוסק פטור כי כבר עובר את התקרה. פות"ש, מע"מ זה לא מס שאתה משלם. זה סכום שאתה גובה ממזמין העבודה ומגלגל הלאה למדינה. מבחינתך מע"מ לא קיים. תדאג לתמחר את השירות שלך בהתאם. ברמת הכנסה כזו מס הכנסה תשלם מעט מאוד אם בכלל, ביטוח לאומי יהיה באזור 14 עד 16 אחוז. קח בחשבון שמשכורת ברוטו של שכיר בגובה X == הכנסה נקייה לפני מס בגובה X+Y של עוסק מורשה, Y יכול להיות 30% עד 50% מ-X. זה בגלל התנאים הסוציאליים שלא קיימים אצלך בתור עצמאי. תחשוב מה זה אומר לגבי רמת ההכנסה הצפויה לך. בנאדם שעובד לבד ומהות העסק לא מסובכת יכול להגיש דו"חות חודשיים/דו-חודשיים לבד, ולהעזר בשירותי רו"ח רק לדו"ח שנתי. עלות כ-1500 ש"ח בשנה. זה הכל על קצה המזלג ולא תחליף לייעוץ מקצועי של רו"ח.

יש גם מעבר חקלאי כק"מ וחצי מערבית לבית רבן. מעבר הכרחי (לא ניתן לעקוף אותו בשום צורה).

אין קשר ישיר בין מלוכלך ומלכלך. לא נדיר לראות בארץ בתים מצוחצחים מבפנים אבל בחוץ הכל זבל. זה עניין של תפיסת עולם תרבותית. בתרבות כאן (ובעוד מקומות), מה שלא רכוש פרטי שלי == לא של אף אחד (כלומר הפקר). לעומת זאת בתרבויות רבות, לא שלי == של כולם (ציבורי). בישראל ראיתי הרבה יותר מנקי רחוב ופחים מבכל מקום אחר שהייתי בו (שזה בגדול בעיקר מדינות צפון-מערב אירופה וכן ארה"ב). גם רכב איסוף גזם ורכב איסוף גרוטאות מהרחוב זה משהו שלא קיים בהרבה מקומות. רוצה להפטר מגזם או גרוטאות כלשהן? בבקשה תפנה בכוחות עצמך (מי שגר בבית פרטי מחזיק נגרר גם למטרה זו) או תזמין פינוי בכוחות עצמך. יש תחנות פינוי ומחזור מסודרות לכל סוגי הפסולת. תזרוק קרש אחד מחוץ לבניין, תקבל קנס כבד מייד.

אפשר לראות באורתופוטו המצ"ב כיצד המעבר ממשיך יפה את הגיאומטריה של הכביש הקיים. נכון שעכשיו יש שדה ראיה מעולה וזה יותר בטיחותי - זה עדיין לא מסביר את ההנמכה כולל אבני השפה וכולל ה"משולשים" בכניסות למעגל.

לא מכיר שום תכנון ל-BRT או רק"ל בכביש הזה. ההשערה של בוקי ("אחרי שבנו, גילו שמוביל של משהו מאוד רחב וגבוה לא יכל לעבור מתחת לגשר מבחינת גובה. וזה הפתרון שנמצא") נשמעת כסבירה ביותר. אני צריך לשאול את בועז מ"שבתשתיות" מה דעתו בנושא.

הדבר ההגיוני היחיד שעולה בראשי הוא שכשהרחיבו את הכביש לפני 6-7 שנים, עבדו על הכביש בשלבים, בנו את הכיכרות, ניתבו את כל התנועה דרכן בכבישי שירות זמניים, בזמן שעבדו על הכביש באמצע. במקרה כזה היה צריך להשאיר פתרון לכלי רכב כבדים, היות שזה ציר תנועה ראשי לנמל אשדוד ובנוסף בעל חשיבות בטחונית. ההשערה הזו מבוססת על זכרון מעורפל היות שנסעתי ואני מרבה לנסוע בכביש הזה לגדרה, מצד שני זה לא מסתדר עם האורתופוטו באתר גובמאפ ובגוגל ארץ. אם מישהו רומז לנימוקים ממחלקת "סוס כמוס לפרה ולסוס", אני לא חושב שיש כאלה; לא ראיתי מעבר כזה באף מקום כולל על צירים בעלי חשיבות בטחונית. מישהו מכיר עוד דוגמאות כאלה בארץ?