אני מכיר שנפל טיל ברחוב אסף ברמת גן, וההדף ממנו שבר זגוגיות גם ברחובות קרובים אליו, כמו רחוב יואב הקורב לגבעת נפוליאון, שם גרה סבתי.
אני חושב שהיה הרוג אחד בכל המלחמה, קשיש שחטף התקף לב או משהו דומה.
בתור ילד בן 10, אני זוכר את התקופה הזאת די לחיוב. הפחד והלחץ נעלמו אחרי כמה ימים, שהבינו שלא תהיה מתקפת גזים.
החדר האטום שלנו עבר די מהר למקלט הבית, ואני ושתי אחיותיי היינו ישנים במרתף, כדי שנהיה כמה שיותר קרובים.
תקופה נחמדה, של שלושה שבועות חופש מבית הספר, וטלויזיה סביב השעון, עם ערוץ 1 וערוץ 2 הנסיוני, שהעביר תכניות לילדים לאורך הבוקר.
נוסטלגיה.