BarryG

בשביל לעסוק במקצוע צריך גם לקוחות. אם לקוח הולך למי שאינו בעל הסמכה זאת החלטה שלו. התחזות כבעל הסמכה אפשר בקלות לפתור באמצעים משפטיים.

היא יכולה להטיל סנקציות על החברים בה, מה יותר מזה?

אתה פשוט מתאר את איך שזה עובד היום (בחלק מהמקצועות) ולא מסביר למה זה טוב יותר מאגודות וולונטריות. "זה תפקידה של המדינה" זה לא נימוק, סתם הצגת מצב (שכאמור מתקיימת חלקית כי לא בכל המקצועות נדרשת הסמכה ממשלתית).

חוץ מה- אד הומינם בנוגע לגיל שלו, אתה עדיין מתעלם מהשאלה למה ההסמכה צריכה להיות בחסות הממשלה. הטענה שלך מפורקת לשתי טענות- "יש מקצועות שדורשים הסמכה של מי שעוסק בהם" ו- "ההסמכה צריכה להיות בחסות הממשלה". כל ההסברים שלך נוגעים לטענה הראשונה, שעליה אין בכלל ויכוח, ומתעלמים מהשניה שהיא זאת שלגביה יש אי הסכמה.

אתה ממש אופטימי בנוגע לאיך שזה מתנהל בפועל...

הלקוחות יתבעו את המתחזים. לגבי השאר, הטיעון שלך זה בערך "זה חוקי כי יש חוק"...

Sperial, אני לא חושב שיש פה ויכוח על האם יש ענפים שצריכים רישוי או לא. ברור לכולם שהם ילכו רק לרופא שיש לו תעודה על הקיר. הויכוח הוא האם הרישוי צריך להיות בחסות המדינה או לא, ואת זה לא הוכחת. אתה כותב, בצדק: " איך ידע הציבור האם אדם עומד בסטנדרד המינימלי של עורך דין? איך ידע בית החולים כי אותו אדם למד רפואה? התשובה היא שהוא צריך להציג אסמכתא, והאסמכתא היא הרשיון: כדי לקבל רשיון אדם צריך להוכיח שעמד בסטנדרד מסויים - למד את המקצוע ועמד במבחנים." וזה בסדר גמור. אבל למה הקפיצה למסקנה שהמדינה (או, בסופו של דבר, אנשים כמוני וכמוך שמונעים מאינטרסים שונים) צריכה לנהל את הרישוי הזה? סליחה, יותר גרוע, בחלק מהמקצועות (למשל, עריכת דין), המדינה לא מנהלת את זה בפועל אלא נותנת לגילדה לנהל את זה בחסות חוק שלא מאפשר לפתוח גילדה מתחרה.

עוד טיפ חשוב- במסעדות אפשר להזמין קנקן מים חינם, זה מקובל ותקין, גם במסעדות יוקרה (יש מדינות אחרות שבהן יסתכלו עליך עקום). מה שאתה צריך לבקש זה une carafe d'eau

תקרא את מה שכתבתי למרק. זה שאין הסדרה חוקית של מקצוע X לא אומר שאנשים ישתמשו במאכרים.

יפסיקו לקרוא לו אביר הקפיטליזם, ככל הנראה. מה נראה לך יותר הגיוני, אם מישהו מתהדר בתואר כלשהו אבל פועל בדרך שאינה תואמת לתואר הזה, צריך לצעוק שהוא לא יכול להיקרא כך או לשנות את משמעות התואר?

לא ביקשתי לבטל את כל החוקים... אבל יש חוקים, ולא מעט, שנולדו בגלל שחברה/אירגון רצו לחסום את המתחרים.

מרק, שים לב שאנחנו לא בעד ביטול ההסמכות האלה, רק נגד האיגון בחוק. ברור שאני אבדוק אם הגננת/עורך דין עם הסמכה שאני סומך עליה או המלצות, למה צריך חוק בשביל זה? אם אתה טוען שכולם יבדקו אם יש הסמכה הרי שהחוק כלל לא נדרש.

למה הזוי? בתחום האנליסטים בארה"ב יש לישכה וולנטרית עם הסמכת CFA, בחינה קשה מאוד, אין חובה לעשות אותה כדי לעבוד כאנליסט. בפועל יש פערי שכר גדולים בין מי שעבר הסמכה למי שלא והגופים הרציניים דורשים את ההסמכה. איתות האיכות בהחלט יכול להיות וולנטרי. "כבר אמרו לך" זה לא טיעון רציני.

בשביל לבדוק הכשרה לא צריך אגודה מקצועית אחת שמוכרזת כמונופול. למה לא לאפשר לפתוח עוד כמה לשכות עורכי דין, ושכל אחד ירשם לאן שהוא רוצה ויעמוד בדרישות של איזה לשכה שהוא רוצה? אם הדרישות יהיו שונות, מה שיוביל לטענתך לאיכות שונה, תהיה גם דיפרנציאציה במחיר ותוכל להחליט לאיזה עורך דין ללכת. רוצה את הטופ שבטופ? לך לעורך דין מהלישכה הכי מחמירה. רוצה לחתום על חוזה מול שוכר דירה? לך לאחד הזולים. הטענה שלך עובדת נהדר בויכוח פופוליסטי בפייסבוק. במציאות, תפתח גרף של התפתחות ענפים המרכיבים את מדד המחירים לצרכן לאורך שנים ותראה מה מאפיין את הענפים שהמחירים שלהם עולים ומה מאפיין את אלו שיורדים.

צודק, אני אחדד, בשוק תחרותי המחיר הוא אינדיקטור לערך המוצר/שרות. וארחיב בקצרה, בשוק תחרותי ללא פיקוח מחירים המחיר מסמל את נקודת המפגש בין הביקוש להיצע. אם הביקוש עולה ללא עליה בהיצע, המחיר יעלה, ולהפך.

מחיר הוא האינדיקטור הכי טוב לערך של השרות. עם כבר, קביעת תעריף אחיד זה מה שלא הגיוני (ובגלל זה הכניסו תעריף לילה, אבל זאת עדיין דיפרציאציה גסה מאוד ביחס לטכנולוגיה האפשרית היום).

מבחינת פארקים הכי מפורסם הוא זה של ארמון וורסאי, אבל כמו שכתבו לפני, הוא קצת רחוק מהעיר ולא הייתי נוסע לשם כשיש לי יומיים בפעם הראשונה בפריס. אומנות באמת לא חסר בלובר למרות שלדעתי הוא לא המקום האידיאלי לאנשים בלי רקע... אל תנסו לעבור את כל המוזאון, תתמקדו באגף או שניים שנראים לכם מעניינים (למשל, ציירים מתקופת הרנסנס באיטליה, או האימפרסיאוניסטים). מוזאון נוסף שהוא לא "כבד" הוא המוזאון של רודן, פסל מפורסם מאוד עם סיגנון יחודי. אפשר לשלב אותו עם הביקור במגדל אייפל. מבחינת מקומות מעניינים, תעלו לגבעת ה- Sacre Coeur אבל לא מהמדרגות הראשיות אלא בדרך שעוברת מתחנת הרכבת התחתית Blanche שממול למולאן רוז'. יש בסביבה גם את מוזאון דאלי שהוא מוזאון ממש קטן ויכול להיות מעניין. זאת גם אזור נחמד לטייל בו קצת וגם תצפית טובה על העיר. מבחינת אוכל, יש הרבה מסעדות כוכב מישלן עם תפריט משתלם מאוד לעסקית צהריים, אז מומלץ. רק תזכרו שארוחת הצהריים היא בטווח זמן קבוע אז אם תבואו בשלוש יהיה סגור... אם אתה רוצה יש לי מפה טובה עם אתרים מסומנים בגוגל מפס, שלח לי מייל בפרטי ואשתף איתך. ועוד עצה- תראו את הסרט midnight in paris של וודי אלן לפני הטיסה, ממש מכניס לאווירה וגורם להתאהב בעיר.

תלוי מה אתם אוהבים- אמנות? להסתובב במקומות מעניינים בעיר? פארקים?

אינטואיציה שפיתחת במשך שנים? בן כמה אתה וכמה תקופות מיתון עברת כאדם בוגר? לא מבין איך רואה חשבון נותן תחזיות כלכליות על בסיס תחושות בטן...

אתה מבין שלפי זה אין שום משמעות לאופציה...

למה מוזר? זאת בדיוק משמעות האופציה. עריכה- הקדימו אותי פעמיים...

אינטראקציה שונה לגמרי, פיתוח חשיבה אסטרטגית/טקטית והתאמה למספר שחקנים משתנה כשכולם משתתפים בו זמנית.

מתוך היכרות די טובה עם מגוון של משחקים "חדשים" אני חולק עליך... האבולוציה בתחום היא בהחלט קדימה ולא לצדדים. לצורך הדוגמה, מונופול, שהוא בהחלט משחק קלאסי, סובל מכמה מאפיינים שהופכים אותו לגרוע ולא יכול בכלל להתחרות במשחקים שנחשבים לטובים היום. יש בו אסטרטגיה שולטת אחת, הוא בנוי בעיקר על מזל, בשלב כלשהו ברור מי המנצח וקשה מאוד להדביק אותו, זמן המשחק משתנה מאוד ושחקנים יכולים לעוף באמצע ולחכות הרבה מאוד זמן לסיום המשחק. אגב, פותח השירשור, אתה יכול לראות ביקורות ביוטיוב לגבי המשחקים שהומלצו כאן: יש עוד המון, בחרתי כמה באקראי...

back to basics זה פשוט חבל, עולם משחקי הקופסה התפתח בצורה מדהימה בכעשר השנים האחרונות- המון מכניקות חדשות, משחקים המשלבים כל נושא אפשרי, רמות קושי/אורך שונות ובעיקר תשומת לב לאספקטים שגורמים למשחק להיות מהנה (בשונה לחלוטין ממונופול שחוטא בזה צורה איומה). קאטאן, קארקאסון וטיקט טו רייד (עדיף הגירסה של אירופה) שהומלצו פה הם מקומות מעולים להתחיל בהם ומתאימים לכמות השחקנים שציינת. יש שתי קבוצות פייסבוק ישראליות בנושא- unbored with board games ו- ישראמיפל, אתה מוזמן להתייעץ גם שם.

לגבי 3, זה נכון שהיקף ההשקעה במוצרים עוקבי מדדים גדל משמעותית אבל לא הייתי אומר שזה טרנד במובן השלילי של המילה. מצאתי נתון מ- 2015 שאומר ששיעור ההון בקרנות מחקות מדד ביחס לכל תעשיות קרנות הנאמנות עמד על 34% בשנת 2015, כך שלא נראה שזה יוצר עיוות משמעותי במחיר של המניות במדדים הפופולריים. חוץ מזה, גם בתעשיות קרנות הנאמנות הרגילות הן בדרך כלל מתרכזות במדד ספציפי במטרה לעקוף אותו ומחזיקות את רוב המניות שלו, פשוט חלק קצת יותר ממשקלן במדד וחלק קצת פחות. אז הטענה שזה גורם לעיוות לא נראית לי נכונה. בכלל, יש הרבה מאוד כסף שמחפש במה להשקיע בשנים האחרונות, אז ה"עיוות" הוא גלובלי ולא נובע מעליה בהשקעה במוצרים עוקבי מדד. לגבי התשואה הצפויה, סביבת הריבית כיום נמוכה משמעותית מההיסטורית, כך שהתשואה הצפויה נמוכה יותר גם כן. התמחור הנוכחי של S&P500 מייצג תשואה נומינאלית של כ- 7%, בישראל קצת יותר גבוה אבל לא דו ספרתי.