BarryG

שמע, אני לא אוהב לנתח את המצב על בסיס כתבות, בטח לא מ- ynet, אבל במקרה הזה נראה שהמצב המתואר חופף למציאות: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5326957,00.html מה יש לנו פה? מבחינת הגירעון, בגלל שהוא מחושב על בסיס 12 חודשים אחרונים, בתכל'ס כבר בתחילת 2018 היה יכול להיות ברור שאם לא יהיו הפתעות חיוביות בסוף אותה שנה יהיה גירעון גבוה כיוון שתקבולים שהתקבלו בסוף 2017 יצאו מהחישוב של ה- 12 חודשים (גם משחק של תזרים מול כלכלה וגם חישוב מטופש של 12 חודשים אחרונים). אם אתה יודע שקיבלת סכום כסף גבוה ובעל אופי חד פעמי בסוף 2017 ואתה מציג שהכל סבבה באמצע 2018 כי אתה סופר את אותו הסכום אתה עובד על עצמך. מה עוד יש לנו? אכן כמו שאתה אומר עליה בהוצאות, אבל ממה היא נובעת? ופה מגיעים לקטע שצריך להסתמך על ynet ואני אשמח למידע אחר, אבל עד שזה יגיע נראה שהעליה בהוצאות הממשלה היא בעיקר מהסכם שנחתם עם ההסתדרות בנוגע לשכר עובדי מדינה והגדלת קצבאות נכים. תקן אותי אם אני טועה, אבל אלו שתי הוצאות שבאחריות משרד האוצר? בנוסף, כמו שאנו יודעים בהמשך, יש עוד סכום לא קטן שיצא על גמלאי המשטרה. ברור אגב שגם ראש הממשלה אשם, אבל הוא אשם באי פיקוח נאות על שר האוצר, שזה תפקידו בפועל.

טענת שבפועל הגירעון היה נמוך עד ספטמבר 2018, ואני טענתי שזה לא נכון כי שיחקו עם המספרים. לגבי אחריות לגירעון, היחיד שרואה גם את צד ההכנסות וגם את צד ההוצאות זה משרד האוצר- כל שאר המשרדים רואים רק את צד ההוצאות. עכשיו תגיד לי אתה מי אחראי לכך שההוצאות גבוהות מההכנסות בהיקף הגבוה מהרצוי? רמז: משרד האוצר ניסה לשחק עם המספרים כדי לדווח על גירעון נמוך מבפועל.

זה מה שנקרא זיכרון סופר קצר... במשרד האוצר, בחסות המנכ"ל שליחו של כחלון, שיחקו עם המספרים כי הגירעון מחושב על בסיס תזרימי ולא כלכלי, וכך כדי להציג גירעון נמוך ביקשו מעסקים להקדים תשלומי מס, וכנראה גם דחו הוצאות תזרימיות על ידי עיכוב תשלום לספקים. בסופו של דבר יש גבול לכמה אפשר להרחיק את התזרים מהכלכלה ואז אתה מקבל קפיצה בחודש אחד שנובעת מסגירת חלק מהפער. אגב, אחד מדוחות מבקר המדינה שהמבקר החדש דחה את פירסומו היה אמור להיות בדיוק על זה.

כל הסיפור של החישוב הזה זה התשואה האלטרנטיבית על הכסף, זה מה שגורם לרכישת דירה להיות לא כלכלית.

כל הכלכלנים? אתה בטוח?

אתה יוצא מהנחה שהמשקיעים לוקחים אינפלציה בחשבון ומניחים ששכר הדירה בערך צמוד לאינפלציה, שזאת הנחה שיכולה להיות נכונה, אבל שים לב שלא הזכרת אותה קודם אלא דיברת על חזרה לריבית של 5% בלי להגיד שאם הריבית עולה לרמה הזאת גם האינפלציה תעלה משמעותית (יותר נכון, הריבית תעלה בגלל שהאינפלציה תעלה משמעותית). בכל אופן, מ- 1995 עד 2001, להוציא את 1998, וב- 2003 ו- 2006 הריבית הריאלית הייתה גבוה מתשואת שכ"ד (כאשר ב- 1999,2000,2003 הפער היה יותר מ- 5%). אבל אני מניח שבמקרה הזה מה שיותר מעניין זה ציפיות האינפלציה ולא האינפלציה בפועל, ואת זה כבר יותר קשה לבדוק.

חשבתי כמוך אבל אז בדקתי נתונים היסטוריים, ומסתבר שזה לא נכון. מ- 1994 (השנה הראשונה שלגביה יש נתונים) השנה בה תשואת השכירות הייתה הכי גבוהה היא 2003 עם 4.86% בערך. ריבית בנק ישראל עמדה באותו זמן על 7.5%.... למעשה, הפעם הראשונה שריבית בנק ישראל ירדה מתחת ל- 5% היא 2004, כאשר בכל התקופה שלפניה תשואת השכירות הייתה נמוכה מריבית בנק ישראל. גם אם מסתכלים על תשואת אג"ח ממלשתי שקלי ל- 10 שנים מגלים שהוא היה גבוה מתשואת שכירות עד שנת 2013 בערך.

"אם" זאת מילת המפתח פה. ושוב, אל תיקח את באפט כדוגמה, הוא היוצא דופן שמעיד על הכלל (מכיר את ההתערבות שלו מול קרנות גידור?). וגם, מצטער, אבל אתה לא באמת יודע איך זה עובד- אין מושגים כמו "מוריד פרופיל" או "מחזק את ההשקעות שלו". אלשטולר אכן מראה תשואות יפות אבל יש סיכוי לא קטן שזה בגלל שהוא לוקח סיכון גדול יותר, אבל בשנים האחרונות השוק רק עולה. השאלה אילו תשואות הוא יראה כשיהיו ירידות.

זה לא עניין של להחליט, זה עניין של אג'נדות- גלובס תמיד היה בעד ירידת מחירים ודה מרקר להפך. וכן, ציפורי לא ידוע באובייקטיביות שלו ואוהב להשתמש באנקדוטות שתומכות בדעתו כדי לנסות להשליך על הכלל.

יש פה שתי טענות- אחת, שביצועי בית ההשקעות יהיו טובים משל מדד המניות הכללי, והשניה שמדד S&P500 לא בהכרח מייצג טוב. לגבי הטענה הראשונה, מחקרים שנעשו בתחום מצאו שרוב בתי ההשקעות, בניכוי דמי הניהול והמס, לא מצליחים להשיג תשואה גבוהה מתשואת המדדים. יש כאלה שכן אבל הם רחוקים להיות מלהיות הכלל, ולכן באפט (שמחזיק בחברת אחזקות ולא בית השקעות) מפורסם כל כך. בכל אופן, קשה עד בלתי אפשרי להגיד מראש מי בית ההשקעות שידע להכות את המדד, במיוחד שבישראל מנהלי השעקות ואנליסטים מתחלפים ואין לך דרך לדעת מה התרומה הישירה שלהם. לגבי הטענה השניה, היא דווקא הייתה לטובתך- ה- S&P500 השיג, לאורך זמן, תשואה גבוהה ביחס למדדי מניות במדינות מפותחות אחרות. לכן, הסיכון המשתקף מה- S&P500 כנראה נמוך ביחס למדדים הישראליים והעולמיים. כדוגמה קיצונית לצד השני, מי שהשקיע במדד המניות היפני ב- 1991 עוד לא קיבל את כספו חזרה. אחרי 7 שנים כי השיא היה בשנת 2000... ובכל מקרה, גם להסתכל 20 שנה אחורה זה ממש לא מספיק. וזה בסדר גמור, לא טענתי שלא, אבל אנחנו מנסים לכמת ולהציג את הסיכון. סתם להגיד שיש סיכון לא עוזר לאף אחד. לכן יש הבדל בין השקעה לתקופה של 6 שנים, שהיסטורית, בהסתברות נמוכה מאוד אבל קיימת, היה אפשר להפסיד בה כמעט חצי מהכסף, להשקעה עם טווח של 15 שנים שבהם הסיכוי להפסד משמעותי היה אפסי. אני מסכים שטיבו של השוק לעלות, אבל בוא ננסה להיכנס קצת יותר לעומק ולעבור מסתם סטטיסטיקה לנימוק- תנסה להסביר למה זה עובד ככה?

transporter, אתה מטעה וחבל. אם הניסיון שלך והסקת המסקנות שלך מסתכמים בעשור האחרון אז זה לא מספיק, אי אפשר להסיק מתקופה של עשר שנים לתקופת השקעה של 6 שנים, במיוחד שזאת הייתה תקופת גאות ייחודית מבחינת אורכה ולוותה בסביבת ריבית נמוכה מאוד ביחס להיסטורית. הסטטיסטיקה ארוכת הטווח במניות, על פי מדד S&P500, אומרת שהסיכוי להפסיד בטווח השקעה של 6 שנים (כמשקיעים סכום מסויים ולא נוגעים בו לתקופה זו) היא בערך 8.5%, כאשר ההפסד המקסימלי בתקופה זו היה 47.8%. על פי נתוני העבר הסיכוי להפסיד מתאפס בתקופת השקעה של 16 שנים בערך.

אני לא ממליץ על גישה של "בוא נגדיר תשואת יעד ונבחר את הסיכון לפי זה" כי אז אתה פסיכולוגית תתעלם מהסיכון ותעריך אותו לפי תשואת היעד שבחרת ביחס לתפיסת התשואות שלך. למשל, אם אתה חושב ש- 10% זאת תשואה "סבירה", אז מבחינתך 5% זאת תשואה נמוכה ומכאן שהסיכוי להפסד נמוך, למרות שזה לא בהכרח כך במציאות. לכן ביקשתי ממך להגדיר את רמת הסיכון שאתה תוכל לישון איתה בשקט בלילה ולא להתחיל בתשואת היעד.

אני מפרש את התשובה שלך כ"לא מוכן להפסיד בשום הסתברות". לפיכך, השקעה מאוד סולידית, שזה סיכוי מינימאלי להפסד, תביא לך בערך 1% בשנה, בין אם זה פיקדון בבנק או אגרות חוב בדירוג גבוה (במידה ואתה מחזיק בהן ישירות). בקרן נאמנות/תעודת סל של אגרות חוב אתה מסתכן בהפסד במידה והריבית תעלה כיוון שלא ניתן להחזיק באגרות החוב לפדיון בצורה זו, מה שחושף אותך לסיכון שמחירן ירד- כך שהמכשיר הזה אינו מתאים לרמת הסיכון שהגדרת.

להבנתי מכלכלנים שקרובים למשרד האוצר, בתחילת הקדנציה לפיד הסתמך מאוד על היועצים שלו ועשה מהלכים חיוביים, אבל עם הזמן הבין שהוא מאבד ככה מנדטים והתחיל לקדם צעדים פופוליסטיים (כמו המע"מ 0). עדיף כמובן על כחלון שהתחיל בכלכלת בחירות מהיום הראשון במשרד.

כתבתי לך, המרכיב האג"חי בדירוג גבוה יעשה בערך 1% נטו. המניות, בשאיפה, 7% נטו. מכאן, בממוצע, תקבל 2.2% נטו. אבל למה ההתעקשות על פחות מ- 20% מניות? בוא תלך צעד אחד אחורה, תגיד מה המטרה של הכסף וכמה אתה מוכן להפסיד בהסתברות נמוכה יחסית (נגיד, 20%)?

אתה לא יכול להרוויח 10% שנתי באג"ח בשום מצב למעט באגרות חוב מסוכנות מאוד. גם במניות זה קצת גבוה ביחס ל"צפוי", בטח ביחס לתשואה נטו.

שים לב שהתשואה נטו של אג"ח בדירוג AA עם טווח השקעה של כ- 5 שנים נותנת היום בממוצע 1%... כבר עדיף פיקדון לדעתי.

מה זה תיק סולידי? איזה סיכון אתה מוכן לקחת בפרמטר של הסיכוי שתפסיד, נגיד, 20% מהסכום?

אין לך מה לחפש בניהול אקטיבי של השקעות בעצמך. קודם תגדיר לעצמך מה המטרה של הכסף- רכישת רכב בעוד שנתיים? רכישת דירה בעוד 5 שנים? חיסכון לפנסיה? אם יש מטרה מוגדרת וטווח השקעה של, נגיד, עד 5 שנים, הרי שככל הנראה תעדיף לקחת סיכוי מינימאלי שהסכום יירד. לצערי, במקרה הזה כיום אין הרבה אלטרנטיבות לפיקדון בבנק (יש פיקדונות אטרקטיביים יחסית בחלק מהבנקים). אם המטרה הינה השקעה לטווח ארוך יותר, כבר אפשר להפוך את זה ליותר מעניין. תקרא מדריכים על השקעה פסיבית במניות. נראה לי שבאתר של הסולידית יש משהו בסיגנון, למרות שאני לא מתחבר לסגנון ההשקעה שלה. מבחינת ספרים, the little book of common sense investing צריך להיות מספק. אחרי שתבין מה התשואות והסיכונים הצפויים בהשקעה במניות באמצעות תעודות סל, ואיך השוק מתנהג לאורך הזמן, תוכל לפתוח תיק אחרי השוואה של התנאים בבנק מול ניהול עצמי בבית השקעות.

יש לי מפת גוגל מפס עם אתרים מומלצים בניו יורק, אם תרצה. חפש שירשורים קודמים, היו הרבה המלצות.

אתה מבין שזה לא קונסיסטנטי בשום צורה, מצד אחד להתעצל ללחוץ פעמיים על כפתור ומצד שני להעדיף לעמוד 20 דקות לשטוף כלים...

במדיחים מודרניים לא צריך שום pre-wash. לפני ששמים במדיח מעבירים מתחת לברז וזהו, פעולה של 10 שניות לכלי. פותח השירשור, מדיח זה כנראה השידרוג הכי משמעותי שאתה יכול לעשות מבחינת עבודות הבית, גם אם תפעיל אותו רק פעם בשבוע. פתאום לא צריך להתבאס על כל צלחת/כוס/מזלג נוסף שמוציאים, פתאום לא מתבאסים על שטיפת כלים אחרי אירוח חברים. ובונוס, זה חוסך במים לעומת שטיפה ידנית.

איציק, מה אני יכול לנתק פה? תודה על העזרה כמובן.

זה בדיוק המצב אצלנו, ברגע ששומעים שהוא מצפצף מכבים ומדליקים שוב... באמצע היום עוד ניחא, באמצע הלילה לא כיף בכלל...

דירה שכורה אז אני לא בדיוק יודע, כתוב תדיראן Carrier