20 שנה עם הE30

ובכן, ביום שישי האחרון זה קרה. על פי הרישיון, חלפו 20 שנה מהיום בו רכשתי את הרכב. אני לא מכיר הרבה אנשים שמחזיקים רכב תקופה כזאת, יש פה ושם כמה. אנסה לתאר את התקופה על מנת לחלוק קצת מהחוויה עם הרכב המיוחד הזה. בכל אופן הרכב הזה לימד אותי מהי נהיגה, מהו כיף מנהיגה, מהי מכונאות ואיך נהנים עם מה שבנית ותיקנת במו ידיך.

כדי לא להתבלבל עם יותר מידי נושאים שיש כאן – אנסה לסדר את המאמר על פי שנים. השיחזור נעשה בעיקר בעזרת תמונות וחשבוניות על רכישות של חלקים.

2005

במהלך 2004 קיבלתי את ההחלטה לממש את חלום הילדות ולרכוש E30. עד אז, כזוג צעיר היה לנו רק רכב אחד "רגיל" בבית. הרעיון מלכתחילה היה שאני קונה רכב ישן, שאולי יצטרך עבודות שיקום ושיפוץ שמידי פעם ידרשו השבתה ארוכה יותר. עדיין לא היה לי ניסיון רב בעבודה עצמית על רכב למעט התקנת מערכת, נעילה מרכזית וכדומה, אבל בהחלט התכוונתי להתקדם בתחום בעזרת הרכב הישן.

בהמשך התברר שאין שום קושי להשתמש בE30 כרכב יומיומי ואמין מאוד, ככה השתמשתי בו כרכב אישי במשך 10 שנים. הוצאתי ילדים מהגן, עבודה והכל.

השקעתי יותר משנה בחיפוש אקזמפלר מתאים, כאשר התקציב שלי לא היה גדול במיוחד. הדגמים עם מנועי 6 צילינדר היו על פי רוב יקרים מידי וגם שחוטים. התמקדתי בגזרת ה4 צילינדר, כאשר לא הייתי מוכן להתפשר על שני דברים – בשום אופן לא מנוע קרבורטור, שאכלתי איתם קש במכוניות קודמות, ולא גיר אוטומטי. עברתי על לוחות ויצאתי למספר מסעי ציד ברחבי הארץ, גם באיזורים מפוקפקים, נסעתי בכמה אקזמפלרים שהרגישו כמו רכב ממש ישן. ואז אחרי שנה מצאתי אותה, מפורסמת בלוח אינטרנטי נידח ללא תמונות בקיבוץ בצפון. המוכרת חשדה ולא הסכימה לשלוח לי צילום של הרישיון, אבל בכל זאת נסעתי. מהר מאוד הבנתי שהיא הכלה – גוף 2 דלתות שהיה נדיר למדי, מנוע M10 האמין שיוצר מ1961 עד 1988 בגירסה מוזרקת, בבעלות המוכרת במשך 12 שנה כאשר יש לה קלסר עם כל הטיפולים ממוסך החברה בחיפה. באותו זמן בעצם העדפתי את מנוע הM40  שהחליף במהלך 1988 את המנוע הישן כי הוא חזק יותר, אבל בהמשך התברר שהוא פחות אמין. הM10  הוא טעם נרכש.. חשבתי מראש שזה מנוע ישן ומתישהו אצטרך לזרוק אותו ולשתול משהו אחר, אבל לא כך היה.

מבחינת איבזור מקורי הרכב היה עם מזגן (מקולקל), חלונות חשמל, מד סל"ד, משענות ראש מאחור. איבזור לא מקורי היה הגה וידית הילוכים מעץ של Momo, וקישוטי ניקל שנותרו על 2 מהכנפיים, פנסי ערפל מכוערים בהתקנה מקומית. לא היה סנרוף, הג'נטים היו מברזל עם צמיגי אליאנס, ולא היה הגה כוח. מכיוון שהרכב היה בן 18 הוא עדיין הופיע במחירון לוי יצחק, שכבר אז לא היה קשור למציאות ותימחר גיר ידני ו2 דלתות בפחות מ4 דלתות אוטומט, בדיוק הפוך מהמציאות. המוכרת הורידה לי בשמחה וששון הרבה כסף על המזגן וחלון אחד שהיו מקולקלים, והסכימה מיד להצעת המחיר שלי שהיה הרבה פחות מה"מחירון".

בלי שום קושי נסעתי עם הרכב את המרחק הגדול הביתה. בבית קראתי בקלסר שפעמיים במוסך המרכזי פורק ראש המנוע לשם תיקון סדקים וזה קצת הבהיל אותי. בהתחלה לקחתי את הרכב למוסך החברה ליישור קו, ולעוד מוסך מומחה במזגנים ששיפץ את המדחס והחזיר את המזגן לחיים. אחרי זה התחלתי לאט לאט לצמצם את העבודות במוסך ולעשות יותר בעצמי, תהליך שלקח שנים אולם בסופו של דבר היום אני ביחס הפוך – עושה 90% מהעבודות לבד ו10% במוסכים, גם במכוניות אחרות. הכל בזכות הE30  הזאת.

פירקתי את הניקלים מהכנפיים. תיקנתי את החיווט שהולך לדלתות וחלונות החשמל חזרו לעבוד, תיקנתי את המונה בספידומטר. גיליתי שלא ניתן לעבור טסט עם ההגה מעץ אז הזמנתי הגה mtech1 385 מ"מ מאיביי. חיפשתי בולמי זעזועים מקוריים, ורכשתי סט בולמי גז של Sachs בארץ. אבל השיפור המצופה מהחלפת בולמי הזעזועים לא הורגש – ככל הנראה היה מלאי ישן.

2006

בתקופה הזאת הE30 הייתה רכב ישן שלא שווה הרבה. קהילת המכורים היו מעוניינים בו אבל המון מכוניות הלכו סתם לפירוק. הזמנתי המון חלקים ואיבזור מקורי בזול מפירוק מאיביי גרמניה. משרד התחבורע עדיין לא התעורר שיש הזמנות מהאינטרנט ולמעט מכס, שהיה על חבילות מעל $50, לא היה קושי לייבא. העברת הכסף הייתה יותר קשה כי לגרמנים לא היה פייפל ועדיין היה צריך לעשות העברות בנקאיות, ולתאם עם המוכרים בגרמנית. הבאתי חגורות בטיחות, פנסי ערפל מקוריים  שהתקנתי כולל הלחצן המקורי, נורת הבקרה והממסר הייעודי, מראות חיצוניות בצבע לבן, החלפתי את השעון האנלוגי בשעון דיגיטלי שמציג טמפרטורה חיצונית, את לוח השעונים, מראת פנים עם תאורת מפות אישית. השלמתי את הכלים בארגז הכלים המקורי. רציתי פנס בלימה שלישי להגברת הבטיחות אז הזמנתי אותו מארה"ב שם התקן הזה היה קיים כבר משנות ה80. דגמי ה4 צילינדר הגיעו ללא מוט מייצב אחורי, אבל כל ההברגות המתאימות קיימות במשולשים האחוריים. רכשתי את הדגם העבה ביותר, 14.5 מ"מ של 325 M-tech תמורת 1 אירו במכרז שאף אחד לא התמודד בו. כל החלקים האלה נמכרים היום במחירים הזויים.

עשיתי שיפוץ של מנגנון ההילוכים, החלפת הבושינגים, המקל של הידית שהיה בו חופש מטורף וידית עור מקורית. מפורום גרמני למדתי שעדיף להתקין את הידית של גיר 4 הילוכים גם על גיר 5 הילוכים כמו שלי, לטובת מהלך ידית קצר יותר.

בשנה זו גם הוחלף הרכב ה"רגיל" של המשפחה מגולף MK4 ידנית לE46 אוטומטית, ככה שבמשך 7 שנים היו רק 2 BMW בבית. גם שם הייתי עסוק בשיפורים ותיקונים, אבל זה לא שייך לכאן.

לאחר מספר ניסיונות כושלים להשיג סט ג'אנטים סגסוגת מקוריים בארץ, שגם יהיו עגולים – יצרתי קשר עם מוכר באתר חובבי הE30 הגרמני ורכשתי ממנו סט ג'אנטים BBS 14" מקורי. הלכתי על ה14" ולא על ה15" מאחר וצמיגים שלי עדיין היו חדשים ולא רציתי לזרוק אותם. המוכר של הג'אנטים התברר כאיש חביב שמאוד התעניין בישראל, ועד היום אני בקשר איתו. פגשתי אותו מספר פעמים בנסיעות שלי לגרמניה. הג'אנטים האלה הקפיצו את המראה של הרכב בכמה רמות קדימה.

בסוף השנה הייתה סערת שלגים ראשונה בה נסעתי עם ההנעה האחורית – בסיוע "גרבי שלג" שהלבשתי על הציר האחורי.

בשנה הזאת כמובן המשכתי לקנות דברים, בתמונות אני מוצא תיעוד לבידוד מקורי חדש למכסה מנוע, וסט שטיחים מקורי מבד ששידרג את מראה הפנים.

החל מחודש אחרי רכישת הרכב השתתפתי במפגשים של "מועדון BMW" שהיה באתר אוטוספורט ז"ל. היה גם מפגש של קארספורום באשקלון ב2005 באשקלון נדמה לי, ומפגשים של רכבי אספנות. כאן תמונה של מפגש שהיה ב2007 ברמת גן, מועדון BMW ומועדון סובארו.

בסוכות נסעתי לאילת עם הBMW.

בחורף הקר, מצאתי בוקר אחד את הדשבורד עם סדק ענק וחדש במרכזו, שהצטרף לקטן שהיה בצד הנוסע. לא יכולתי לסבול את המראה הזה, וכבר תוך חודש הבאתי דשבורד מפירוק גרמני. מזל שהמחירים עדיין היו שפויים – היום זה שווה זהב. ההחלפה לקחה לי יומיים עבודה.

חידשתי את פס הניקל שנמצא במסגרות של השמשה הקדמית והאחורית. עבודה ממש קשה ששוברת את האצבעות.

בסוף השנה לקחתי על עצמי את הפרוייקט המורכב הראשון מבחינת מכונאות – התקנת הגה כוח. התחלתי מרכישת חלקים משומשים בכפר ריינה – אבל רציתי את המסרק של E36  שהוא עם מהלך יותר קצר מהמסרקים של הE30 שיש להם מהלך ארוך במיוחד. בנסיעה לגרמניה ניגשתי למגרש פירוק רכב. העובדים במגרש היו טורקים – דומה להפליא לעובדים בפירוק בארץ.. בזמן שהמתנתי שם הם ניסו לסלק מהמעבר אלפא 164 עם מנוע V6 שאיבדה את הגג בעזרת מלגזה. אבל כשהרימו אותה היא נשברה ל2 – שמעתי מגוון קללות בגרמנית וטורקית. אחרי זה אמרו לי: אתה רוצה מסרק של E36? יש במדף שם – והייתה ערמה של 20 מסרקים.

אחרי שהתחלתי את ההרכבה – לקח לי בערך שבועיים, מאחר ונזקקתי באמצע לעוד חלפים מחו"ל. מכיוון שכניסת הצינורות ההידאוליים במסרק של הE36 שונה היה צורך לכופף ולהתאים את צינורות הלחץ.

במשך השנים החלפתי בסופו של דבר את כל החלקים המשומשים של ההגה כח לחדשים – צינורות לחץ, משאבה ותושבת. למזלי הפולי מנוע שהיה לי על הרכב כבר היה עם חריץ פנוי לטובת הרצועה של הגה הכוח.

השיפור בהתנהגות הרכב היה מדהים – גם בשל התיגבור וגם בשל מהלך ההגה הקצר יותר.

2009

באתי פעם שנייה עם הE30  לקורס נהיגה מתקדמת באלטרנטיבי, שהיו אז ברמת הכובש. המדריכים שהתלהבו מהרכב כבר בפעם הראשונה, אהבו עוד יותר את ההגה כוח, והם המליצו להחליף להגה קטן יותר. בהמשך החלפתי להגה MtechII  בקוטר 370 מ"מ.

עוד באותה שנה, הבאתי מארה"ב זוג קליפרים משופצים של 325i, שהם בעלי אותה תושבת כמו הקליפרים שלי אבל מאפשרים התקנת צלחות מאווררות. שידרוג פשוט.

החלפתי את המוט מייצב קדמי מ18.5 מ"מ ל20 מ"מ, שיהיה תואם מבחינת התנהגות לאחורי שלי.

2010

מצאתי תמונות מ"יום מסלול" שעשינו בכוכב יאיר עם המועדון. עדיין סבלתי מזויות הגילגול בשל הבולמים הגרועים.

החלטתי ללכת על השידרוג האולטימטיבי – דיפרנציאל מוגבל החלקה. הרבה מחפשים אותם בשביל דריפטינג, אבל אני רציתי אותו בשביל הייעוד המקורי שלו כתוספת איבזור מהחברה, הורדת יותר כוח לכביש. באותה הזדמנות רציתי גם להחליף את היחס מ3.91 ל4.1, מה שמאפשר האצה מהירה יותר.

הצירוף הזה (יחס 4.1 מוגבל החלקה, בדיפרנציאל קטן של 4 צילינדר) נמכר רק בארה"ב בשנת 1990 על דגם 318is, אז רכשתי שם. היה סיוט לסחוב את זה לטיסה, אבל עברנו את זה. שיפור גדול לרכב, שהרגיש מאותו רגע הרבה יותר חזק. היחס היה מצוין בתנועה עירונית, אבל המחיר של קיצור היחס הוא סל"ד יותר גבוה במהירויות גבוהות ומהירות מרבית נמוכה יותר. היום כשהרכב משמש בעיקר לטיולים בינעירוניים, אני לא בטוח שהייתי בוחר ביחס הזה.

כמובן שמצב הריפודים של המושבים המקוריים כשקניתי הרכב היה בכי רע, והם היו מכוסים בכיסויים בשקל כנהוג. החלטתי רק לחדש את הכיסויים עד שאצליח לשים את ידי על סט מושבי ספורט מקורי. מאחר והאיבזור הזה היה יותר נפוץ בארה"ב רכשתי זוג כיסאות בלוס אנג'לס ושלחתי אותם לחבר, אולם לצערי הם נתקעו שם שנתיים עד שהעברתי אותם לחבר אחר שידע לפרק אותם לשני חלקים, לפרק את המסילות ולארוז ב4 חלקים. כשהגעתי בעצמי לארה"ב אספתי אותם. המושבים היו מרופדים בסקאיי, דמוי עור, אומנם במצב טוב, אבל לא היו נעימים כשהיה חם מאוד או קר מאוד בחוץ. מבחינת נוחות ישיבה ורמת אחיזה, ליגה אחרת. העברתי את המסילות הזהות מהמושבים שלי למושבי הספורט.

עשיתי ניסיון נוסף לפתור את בעיית בולמי הזעזועים. לאחר חפירה בפורומים הלכתי על סט בילשטיין B6. אני ממש אוהב אותם ועד היום הם מבצעים את מלאכתם נאמנה. גם לאחר מכן רכשתי B6 לBMW הבאות שלי.

בשל תקלה עם בורג שנשבר, נאלצתי לפרק את מכסה שרשרת הטיימינג ולקחת אותו לתיקון אצל חרט. לצורך פירוק המכסה צריך לפרק חלקים נרחבים מהמנוע והקרטר. בנתיים כבר הרגשתי בנוח עם עבודות מסוג זה.

2012

לרגל השקת הדור השישי של סידרה  3 (F30), מגזין "אוטו" ערכו מבחן השוואתי לכל הדורות. הרכב שלי נבחר לייצג את הדור השני. היה יום כיף עם הכתבים שציינו לטובה את החוויה של הרכב. צילומים: תומר פדר.

רציתי לעשות במוסך החלפה של מיסב הכניסה לגיר בשל רעשים שעיצבנו אותי, אז כבר הבאתי סט קלאצ' חדש וביקשתי להחליף גם אותו על הדרך כשמורידים גיר.

רכשתי גגון מקורי, פריט נדיר.

נמאס לי סופית מהסקאיי של מושבי הספורט האמריקאים. פירקתי את כל המושבים, הקדמיים והאחורי שנשאר מקורי ברכב, מסרתי אותם לרפד שהחזיר לי הכל עם בד שחור. עבודה מעולה ונראה מקורי. שנה שלמה נשארתי עם ריח של רכב חדש. השירשור בנושא.

התקנתי שעון משולב שמציג טמפרטורה ולחץ שמן, מידע שהתברר בהמשך כחיוני.

בסוף השנה היתה סופת השלגים הגדולה בירושלים. הפעם השתמשתי בשרשראות אמיתיות שהיו חיוניות לתנועה.

2014

קיבלתי מחבר שיפטר של E60 545i, עשוי מחתיכה אחת ומאפשר תנועות קצרות להחלפת ההילוכים. המראה של הידית נשאר מקורי לחלוטין. תענוג של דבר.

2015

נהיה כבר קצת כבד להשתמש ברכב בן 28 לא בטיחותי ויקר ליומיום. נעשה גם ניסיון לגנוב את הרכב. התקבלה החלטה להקפיא רישיונות של הE30 עד שתהיה רכב אספנות. לשימוש יומיומי קניתי חלום אחר – E34 525i אוטומטית. חזקה, מרווחת, עם ABS ו2 כריות אויר. ועדיין מראה והתנהגות של קלאסית.

2016

אחרי שישה חודשים בחניה אירגנו בקבוצת בעלי הE30 טיול גדול, כשהמטרה להגיע ממטולה לאילת ביום אחד. לא יכולתי לוותר על דבר כזה. הוצאתי את הE30  מהחניה, עשיתי ביטוח וטסט ויצאנו לדרך. בכיוון צפון נסעתי עם עוד שני E30, בערב הגיעו עוד. ישנו בצפון ובבוקר יצאנו שיירה של 8 מכוניות לכיוון אילת. אני חתכתי באיזור ים המלח להגיע הביתה לפני כניסת השבת. הטיול הזה זכור לטובה כאחד החוויות החזקות.

השירשור בנושא.

2017

הגענו לגיל שאשפר להתחיל – ב1.1.2017 פתחתי את משרד הרישוי בבוקר, העברתי סטטוס לאספנות ומיד הלכתי לעשות טסט. לוחיות האספנות כבר הותקנו בדצמבר 2016.

נתקלתי בקושי אמיתי להשיג צמיגים איכותיים במידה המקורית 195/65R14 או 195/60R14 ששיניתי אליה כבר לפני איזה 8 שנים מאותה סיבה. הבנתי שצריך לקנות סט ג'אנטים 15". ראיתי שסטים שלמים נמכרים בגרמניה במחירים יקרים ואילו ג'נט בודד במחיר יותר סביר. פניתי לחבר הגרמני שרכשתי ממנו ב2006 את הסט 14", הסברתי לו את המצוקה. ביקשתי שאשלח אליו ג'נטים 15" בודדים עד שיהיו 4 ואגיע אליו לאסוף. ואז הוא אמר לי: רגע אל תקנה, תן לי לבדוק בסופ"ש במחסן. ואז הסתבר שיש לו סט 15" פנוי. מכר לי אותם ב"מחיר הקרן", ואפילו עשה נסיעה של 300 ק"מ לכיוון בשביל להשאיר לי אותם במקום שנוח לאסוף! הג'אנטים היו יפים מאוד, אבל התקנתי אותם עם סט צמיגים Goodyear EGP שאיכזבו מאוד.

יום אחד אני עושה טיפול שגרתי לאוטו – מרוקן שמן, מחליף מסנן ופותח את הפקק למלא שמן חדש. ואז אני רואה שכל הפקק מלא טחינה – ואני ממש לא אוהב טחינה! לא הרגשתי הבדל בנסיעה, אבל הבנתי שדרוש כאן פירוק ראש. העמדתי את הרכב והתחלתי להזמין את כל האטמים וברגים שנדרשים לצורך ביצוע העבודה. פירקתי את הראש ושלחתי אותו למפעל מנועים, שם התקבל גזר הדין – הראש אבוד, לא ניתן עוד להשתמש בו.

היה די קשה למצוא באינטרנט את הדגם של הראש ששייך למנוע שלי – בסוף איתרתי אחד "ריק" בדנמרק. יצוין שהיו למכירה ראשים "מלאים" עם שסתומים וקאמשאפט מוכנים להרכבה, אבל במחירים הזויים. רכשתי את הראש ה"ריק", הבאתי אותו למפעל המנועים, שם הוא העביר את הקאמשאפט מהראש הישן שלי לראש ה"ריק". שסתומי הפליטה הוחלפו לחדשים ואילו שסתומי היניקה הועברו מהישן. הייתה חוויה מצוינת של סיפוק אדיר אחרי סיום ההרכבה.

2018

ניסיתי להחליף את הקפיצים לסט מונמך של אייבך, כמקובל בקרב החובבים. אבל התאכזבתי מאוד, איכות הנסיעה הפכה ללא נעימה ואחרי שנה החזרתי את הקפיצים המקוריים. החברים אוהבים לצחוק עלי שהרכב נראה "ג'יפ" אבל הנסיעה שלו עם הקפיצים המקוריים יחד עם הB6  הכי טובה בעיני.

התגנבתי לתוך השיירה של מכוניות האספנות של המיליונרים בראלי הולילנד 1000 באיזור ים המלח. חניתי יחד איתם בקליה וזכיתי, בתמונת שער נוספת, בעיתון של מועדון ה5. בעליות מים המלח לירושלים התחממו חלק גדול ממכוניות האספנות ונאלצו לעצור להפסקה. גם מד טמפרטורת השמן שלי התחיל להיצבע בצבעים לא סימפטיים והתחנן שאעשה הפסקה. כלקח מהנסיעה הזאת התקנתי קולר שמן אפטרמרקט.

בהמשך השנה השתתפתי ביום מסלול במוטור סיטי, היה מצוין אבל לצערי אני לא מוצא תמונות.

החלפתי את רדיאטור החימום בחדש שעכשיו מחמם אש. לא יודע למה סבלתי מקור כל השנים שהרכב שימש כדיילי בחורף..

2019

טיול לחרמון. אני נוסע הרבה עם הE30  לרמת הגולן אבל בדרך כלל לא מגיע לחרמון.

פרוייקט שעבדתי עליו במשך כל שנת 2018 הגיע לסיום – החלפת הסרן האחורי לסרן בלם דיסק. רכשתי סט זרועות עוקבות עם קליפרים ונאבות, בעלי בוכנות 35 מ"מ של טורינג/קבריולט. אולם התברר שיש עוד המון עבודה וחלקים נדרשים עד שניתן להתקין. ניקוי וצביעה באבקה של הזרועות והקליפרים, שיפוץ הקליפרים, התקנת צלחות מגן, חליצת המיסבים והחלפתם בחדשים, בניית מנגנון בלם יד עם קפיצים, סנדלים וכבלים מתאימים. על הדרך עשיתי גם שיפוץ של הציריות.

סופסוף האוטו בולם כמו שצריך..

החלפתי את משאבת הדלק הרועשת מתחת לרכב בחדשה. יצאתי בלילה לסיבוב לבדוק איך נוסעת.. נקלעתי להיגוי יתר שלא הצלחתי להשתלט עליו בגלל הצמיגים הארורים, ופגעתי עם הפרונט במעקה בטיחות. בהתחלה חשבתי שהלך האוטו. גררתי את הרכב הביתה ואחרי כמה ימים התחלתי לפרק והבנתי שהכל ניתן לשיקום. התחלתי מבצע איסוף חלקים בארץ ובחו"ל, אבל המשלוח לארץ נתקע בשל עצירת הסחר בזמן הקורונה.

2020

רק לקראת סוף 2020 הגיעו אלי כל החלקים, נצבעו והורכבו במוסך פחחות. הפחח (בעל E30 בעצמו) אמר לי שהוא מעדיף לא להתעסק עם המכניקה מאחר ואני עושה את זה טוב ממנו. הגרר החזיר לי את הרכב בבוקר, ותוך כמה שעות הרכבתי את כל הפרונט מהארגזים של החלקים שהיו לי. מערכת קירור, מזגן, מאווררים, פגוש וחשמל. עוד חוויה.

2021

החלטתי להחזיר את המראות השחורות. במרחק הזמן, אין כמו המראה המקורי ששייך לאותה שנת ייצור. המראות הלבנות היו שייכות לדגם מתיחת הפנים.

כחלק מתיקון התאונה התקנתי מאוורר מכאני חדש, אבל הוא איכזב. ערכתי רוויזיה יסודית במערכת המיזוג ועברתי למאוורר חשמלי. הפירוט בשירשור הזה.

במשך שנים התמודדתי עם הנעות קשות בקור, אבל מכיוון שתמיד היה בסופו של דבר ניתן להניע, לא התעמקתי בזה, החלפתי חיישן טמפרטורה מיוחד של מערכת ההזרקה הפרימיטיבית, שאחראי על תוספת דלק לזמן קצוב בטמפרטות נמוכות, ללא שינוי. סופסוף עשיתי troubleshooting  לפי הספרות ומצאתי שהמזרק החמישי, שמוסיף דלק לסעפת בקור, היה מת. הצלחתי להשיג כזה חדש והבעיה נפתרה.

בעמידה ברמזור עם מנוע חם, מד לחץ השמן התחיל לאותת לי שלחץ השמן נמוך מידי. הבנתי ששרשרת הנעת המשאבה בטח רפויה מידי. מותחים אותה על ידי התקנת שימס מתחת לבסיס שלה. אבל החלטתי שאם אני כבר פותח קרטר פעם נוספת אני מחליף את כל המשאבה והשרשרת. מסתבר שהשרשרת שמתאימה אצלי נעלמה מכל האתרים שאני רגיל להזמין מהם, וממש בקושי רב מצאתי אחת. גם השימס שנדרשו למתיחה נעלמו מהקטלוג הרשמי ורק ספק אחד בארה"ב עדיין מוכר אותם. בעבר היתה שרשרת פתוחה שניתן לסגור את החוליה הפתוחה שלה כמו שרשרת של אופניים לצורך תיקון. ועכשיו כבר אין להשיג אותה, רק שרשרת סגורה שאילצה אותי לפרק את שרשרת הטיימינג הראשית כדי לאפשר את ההחלפה. בכל אופן פירוק נרחב של המנוע במשך איזה חודשיים עד שהגיעו כל החלקים. הניתוח עבר בהצלחה.

כל כך ברור לי שמוסך היה מעדיף להחליף מנוע ולא להיכנס לסרט הזה – אז טוב שלא נזקקתי למוסך.

שטיחוני הבד שקניתי חדשים התבלו והתפוררו בינתיים לחלוטין, במיוחד של הנהג. הוצאתי אותם אחר כבוד והחזרתי את שטיחוני הגומי המקוריים שהגיעו עם האוטו. Indestructible.

התחילו נקישות במסרק, פירקתי אותו ושלחתי אותו עם קיט שיפוץ לחבר יקר שסידר אותו. ואז התברר שהמסרק שרכשתי בגרמניה ב2008 הוא בכלל של E46 ולא של E36!

2022

כבר נהיה הרגל להניע בדירדור או עם מכת פטיש וצינור על הסטרטר – אז האוטו קיבל סטרטר חדש.

לא עזרו הג'אנטים 15" וגם במידה 205/55R15 כבר לא ניתן להשיג שום צמיג איכותי בארץ. בחו"ל עוד נשארו קצת אופציות אז ייבאתי לראשונה צמיגים בעצמי. השירשור בנושא.

בגלל שקראתי לא טוב בקטלוג החלקים, חשבתי שניתן להתקין במנוע שלי מזרקים מדור חדש יותר. התפתיתי, אבל המנוע עבד איום ונורא עם המזרקים שקניתי ונאלצתי לכבות אותו מהר. אחד המזרקים המקוריים נשבר בזמן הפירוק ולא היה ניתן להחזיר אותו. בדרך נס מצאתי 4 מזרקים חדשים ששייכים למנוע שלי. כל אחד בארץ אחרת. התקנתי את החדשים הנכונים והכל שב על מקומו בשלום.

הדרייבשאפט התחיל לעשות רעשים מוזרים. איתרתי בגרמניה דרייבשאפט באורך הנכון מצירוף המנוע/גיר שיש לי והחלפתי.

האלטרנטור, שקניתי מפירוק לפני הרבה שנים ומאז הייתי צריך כל מספר שנים לטפל בו, הוחלף באחד חדש ומשופר של 325i.

2023

האוטו השתתף ביום צילומים לפרסומת של סידרה 3 דור שביעי G20, בים המלח ומצדה, כשאיילת זורר נוהגת בו. חוויה בלתי נשכחת עם תיעוד. לפני הצילומים הרכב נשלח לדיטיילינג מלא על חשבון דלק מוטורס.

המנעולים והסוויץ היו שחוקים לגמרי מרוב שימוש. תמיד היה ניתן לשלוף או להפיל את המפתח תוך כדי נסיעה עם רכב מונע. הזמנתי סויץ חדש, ומנעולים לכל הדלתות שניתן לקודד אותם על פי מפתח הסויץ החדש. יחד עם העבודה הזאת התקנתי גם נעילה מרכזית. סינית. לא היה טעם להתעקש חל חלקים מקוריים ישנים ועייפים.

גם הE34 הגיעה לגיל 28 ונאלצה לפרוש מחייה כרכב יומיומי. לא הייתה לי אפשרות לשמור גם אותה בצד לגיל אספנות וגם לנצל אותה כמו שצריך. היא נמכרה והוחלפה בX3 F25.

2024

לא הספקתי לנסוע הרבה בשנה הזאת, גם בגלל המלחמה. אבל יש תמונה מנסיעה אחת לצפון.

המאוורר החשמלי האמריקאי איכזב בפעם השנייה, הוחלף במאוורר Spal.

2025

לכבוד יום הולדת 20 – מערכת חדשה, פרנקפורט מסדרת הרטרו של בלאופונקט. מראה ישן, טכנולוגיה חדשה ואיכות סאונד מצויינת. לחדש ימינו כקדם. זה ההדיוניט החמישי במספר שאני מרכיב בE30, אבל אין ספק שזה הטוב שבהם. מוסיף מלא כיף לנסיעה.

תודה אם קראתם עד לפה.

יאללה אני יוצא לסיבוב.