גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[adi89]

מזראטי..

[ExoduS]

לוקו,שמר לא עזב,הוא צופה בשרשורים בסתר.

 

בחושך לבד.

[David32]

עם בורקס חם בפה והטלפון של בנצי בspeed dial.

[ezuf]

בוא'נה,יש פה חתיכת פרפר מסטול,וגדול! משהו כמו חצי אצבע.

 

כל הזמן חג (יעני,עף) סביב המנורה בתקרה,אחרי זה טס לכיוון החלון (וכמובן חוטף לפנים),עובר לטלוויזיה,נופל לרצפה,חג גם שם איזה 20שניות,וחזרה לתקרה.

 

אולי האוויר הצפוני לא משפיע עליו באופן חיובי.

[חולגי]

חולגי? לאן נעלמת? מאז ששמר עזב אתה כבר לא בא לבקר.

 

לא עזבתי. אני גם בא לפעמים לבקר פה (תראה מה השעה עכשיו ), אבל מגיב פחות (לדעתי, ואל תעלבו - זה נהייה ברובו קצת שרשור סתמי. יש גם הודעות שקצת "לא במקום"...).

בקיצור - חסר פה משהו שהיה בהתחלה.

...ולא - אין לי שת"פ עם שמר. חסרונו פה גם לדעתי מורגש.

 

למה צנזרת את המספר? אם היה ישראלי נטו,ניחא

 

לוקו,שמר לא עזב,הוא צופה בשרשורים בסתר.

הסתרת המספרים נהייתה לצערי הרגל

[בנצי]

חולגי, בשם הצוות אני מסכים איתך.

 

מצטער על ההודעה שלא במקום, רציתי לתת סיבה לצנזורה הזאת כי מספר הודעות שכן היו במקום נמחקו או נערכו.

 

הגיבוב היה מקום שבו אפשר היה לשפוך את הלב, לדבר אל הרגש, לחלוק מילה, שורה, משפט וסיפור.

 

מספר נפשות פועלות שהפכו לנכס הגיבוב, אני יודע שהשרשור הזה סייע לאנשים רבים בחייהם הפרטים אם זה דרך הזדהות או שיתוף.

יצרנו מפלצת, אפשר לסובב את זה איך שרוצים אבל באמת שהמקום הזה הפך להיות מוצא לרבים.

 

ואז השתנו מספר דברים, הודעות בעלות גוון הומוריסטי צונזרו, לפעמים כחלק מדו שיח ואז זה הרגיש די מגעיל שרק צד אחד מצונזר.

 

אני מודה לשרשור הזה, בזכותו הכרתי אנשים מדהימים, למדתי אנשים שהכרתי יותר לעומק ומסמלונים הפכנו לחברים.

 

אז תודה לרז, שאני אוהב מאוד ותודה לכולם על הקריאה, ההשתתפות והפרגון.

השרשור הנ"ל מיצה את עצמו, אני לא רוצה לדבר בשם האנשים היקרים לי אבל אדבר אליהם

 

תודה, על החיוך בבוקר, על התמונות, על שיחות הטלפון, השגעונות הקטנים, ההזדהות, המשברים, הסיגריות והקפה.

אוהב אתכם. ושכל השאר יקפצו לי.

(למען ההגינות, אין ביקפצו לי שום דבר לא בסדר, אבל יאללה, תמחקו, תצנזרו, תתפנקו)

[SlowRide]

למה מיצה, עוד לא התחלנו אפילו.

[locomotive]

כמו שאומרים, השרשור הזה היה טיפול קבוצתי (עד שהגיעו המשפשפים אבל נסלח להם ).

[חולגי]

...אז עכשיו השרשור הזה הפך לטיפול בהלם ?

[locomotive]

שלא תבין לא נכון, אני עדיין אדם שבור שעוד לא לגמרי החלים.

[חולגי]

לוקו - (וסליחה שאני בונה את האופטימיות שלי מסבל של אנשים ) - אז יש לגיבוב עוד תוחלת !

משהו שאנחנו יכולים לעזור לך ?

[locomotive]

חלמתי על קרוקודיל בלילה, הוא הדליק סיגריה והסתכל עלי דקות ארוכות,

ביד אחת הוא גלגל גפרור שרוף, לאחר כמה דקות של שקט הוא אמר לי

"ראית את סבטה"? במבטא רוסי.

מוזר.

[חולגי]

לעניין חלום על קרוקודיל/תנין - האם יש לך אי אילו פחדים, לקראת שינוי גדול בחייך (אפילו שינוי עם מהות חיובית) ?

זה לפחות מה שאני זוכר על תנינים בחלום (פעם התעניינתי בזה).

גפרור (ועוד שרוף) - אין לי מושג (אבל אולי ניתן להמשיל את זה למשהו - גפרור/ראש גפרור - נשרף פעם אחת בלבד.

אולי משהו "חד פעמי" שלא יחזור ?).

וסבטה - מי זו סבטה ?

[Talgaz]

פסח היה מעניין.

אחרי תקופה ארוכה שהחזקתי את עצמי, שלא הרשמי לעצמי להרפות, שלא הייתה טיפת חופש, שחררתי. לחלוטין.

לא לימודים, לא מחויבויות, ולשם שינוי גם הלקאה עצמית לא הייתה שם.

חופש אמיתי.

ובמפתיע, זה היה קשה. כשמרפים ההגנות יורדות, ומרגישים הכל בצורה יותר בלתי אמצעית. לטוב ולרע.

גלים של תסכול, גלים של פקפוק עצמי ותחושת חוסר מסוגלות.

במפתיע, השיחה שהכי ישרה אותי הייתה עם בעלה של אימי. יש לנו יחסים... מתוחים. הרבה חוסר הסכמה על דברים מהותיים. והרבה כעסים שנצברים מתחת לשטיח של שלום בית.

 

ומפגש אחד על אחד שנכנסתי אליו כמעט באל כורחי, כשכל המשפחה הייתה אמורה להגיע ולוגיסטיקה עמדה בדרכם, התברר כקירוב לבבות וגישור מוצלח. אחרי שנים של מאמצים, לדעתי משותפים.

אפילו דמעות צצו שם, באמצע מסעדה טובה בעיר הקודש.

 

חוץ מזה שכל הדילמות לגבי אותה בחורה נפתרו להן. עכשיו אני מרשה לעצמי לצלול. וזה כיף. זה משחרר.

 

אז כן, פסח. מגניב.

[ניקו פ.]

חלמתי על קרוקודיל בלילה, הוא הדליק סיגריה והסתכל עלי דקות ארוכות,

ביד אחת הוא גלגל גפרור שרוף, לאחר כמה דקות של שקט הוא אמר לי

"ראית את סבטה"? במבטא רוסי.

מוזר.

 

זה התנין?

[video=youtube;KMPG-b6_GWk]