razi_pazi

הגדלת תקציב בהחלט תשפר את המצאי זה הדבר האחרון שצריך להטריד אותך במצבך אתה צריך רכב אמין והמרווח מספיק. כל השאר לא חשוב בנעליך הייתי נשאר עם הספארק. זאת בהנחה שהוא אמין (לא ציינת משהו אחר ואני מסיק שהחלפה היא רק בגלל הגודל) החסרון הוא שהרכב קטן. זה נכון. אבל אפשרי בעיני. עדיף קטן מרכב גדול יותר ופחות אמין. תסחוב איתו שנתיים שלוש ותגדיל את התקציב.

מהפרטים שנתת הייתי מעדיף את הפרטי. אבל הרבה פרטים חסרים וממש לא מובנת לי בחירתך לא לשתף כאן את סוג הרכב אבל משהו בסיפור של הפרטי נראה מוזר. יש מקרים שאנשים עובדים בחלוקה עם הרכב הפרטי שלהם. אבל זה לא מתחבר בד"כ לרכב חדש מהסוכנות ורק לשנה.

אז נראה לי שאתה בכיוון הנכון. אבל זה לא מניסיון עם הרכב בעצמי זה נראה לי הגיוני מאוד שאנשים לא יודעים מתי צריך להחליף. אני לדוגמא לא יודע מתי והאם צריך. אבל בשביל זה אני הולך למוסך שאני סומך עליו. מצד שני, מי שעבר את זמן ההחלפה ולא החליף אז לא מטפל טוב ברכב שלו. בין אם יודע או לא מתי צריך היה להחליף. בקיצור: הידיעה לא חשובה. הפעולה כן חשובה. לא הייתי חושד במי שלא יודע שהוא מסתיר. ולא הייתי מתפעל ממי שיודע ולא מחליף בזמן....

אני מבין שלפחות חלק מהקונים של הסדאן קונים אותו בזכות העובדה שהוא מיושן. ולא על אף עובדה זו. בעיקר מי שנרתע ממנועי הטורבו. מעדיפים אמינות על ביצועים. ה 1.6 אטמוספרי מוכר ופשוט (לא נמכר קודם בארץ עד כמה שאני יודע. אבל מוכר אצל היצרן)

אשמח לדעת כמה עלה הרכב ומה היה המחירון

רק אציין שיכולת גם קודם לעזוב את מוסך היבואן. זה אולי לא הכי פשוט ופתח להתנערות היבואן אבל לפי החוק על היבואן לכבד את האחריות כל עוד הרכב טופל לפי ההנחיות על ידי מוסך מורשה (לא בהכרח יבואן. אלא כל מוסך מורשה שזה כל מוסך שפועל כחוק). אז האפשרות קיימת. לגבי היישום שלה אני לא יודע עד כמה זה עובר חלק כשצריך לממש אחריות. אני עם מוסך יבואן בתקופת האחריות כי יותר נוח והפער לא בשמיים.

הכל תלוי מה המחיר והחלופות. רכב עם פגיעה בשלדה צריך להמכר במחיר משמעותית נמוך מהמחירון. כך שאם ההתלבטות היא בין רכבים דומים אז אין מה לקנות רכב עפ פגיעה בשלדה. אבל אם בגין הפגיעה המחיר זול משמעותי ואז הוא מתמודד עם רכבים ישנים יותר שנסעו הרבה יותר אז אפשר לשקול רכישה כזו. אבל גם אז רק אחרי לקיחה למוסך שסומכים עליו ומכיר את סוג הרכב. ובידיעה שיהיה קשה למכור בעתיד. אם המוכר הסתיר את האירוע אז אין מה להמשיך איתו. לא קונים רק לפי הרכב אלא גם לפי המוכר

זה מעניין לראות שמבקרים את המזדה 5 על כך שב 200,000 מתחילות בעיות.... אני לא מכיר את הרכב אבל בגדול זה מצב לא רע בכלל.... אני שומע בעיקר דברים טובים על האמינות של מיצובישי אאוטלנדר

1:19 נשמע אופטימי מאוד. אולי אפשרי לשיוט סופר רגוע ב 80-90 קמ"ש.... לא מכיר את הסדאן (יש לי האצ'בק ידנית 2020. מנוע אחר). היה כאן שרשור על מישהו שהתעניין ברכב שאתה שואל עליו וחשש בגלל שלחבר שלו היתה קטסטרופה עם הגיר. אולי תבדוק בשרשור ואיתו האם הגיע למסקנה האם זה משהו נקודתי או מערכתי. אישית לא שמעתי על בעיות בגיר הרציף הזה ולתחושתי המקרה בשרשור אינו אופייני. לדעתי הגיר הרציף בסדאן זהה לגיר שבהאצ'בק. אבל לא בטוח בזה.

אני גם בתחום בו מקובל לטעון שצריך רכב שמשדר הצלחה/סטטוס וכו. אני לא מתחבר לזה. די לי שהרכב לא משדר מחסור... נוהג בסיוויק 2020 שנרכשה לפני מספר חודשים. לפני כן הייתי עם סיוויק 2012... בשלב מסויים זה כבר הרגיש לא מספק מבחינה תדמיתית. אני חושב שהרבה פעמים הנימוק של "אני צריך מרצדס ב 300,000 ש"ח" הוא יותר הנמקה עצמית (או לאישה) לרכישה מאשר צורך אמיתי. מצד שני אצלי לא רואים אותי הרבה פעמים עם הרכב... במצבך כשמדובר ברכב שנוסע לא מעט לענייני עבודה אולי שווה לך לשקול להגדיל את התקציב. ב 60,000 תמצא רכבים טובים בהרבה. אני בודאי לא מזלזל בהכפלת התקציב אבל כשמדור ברכב שעוזר לפרנסה שווה לשקול זאת.

לקחת מקרה קיצון. 1 ל 10 בשיוט באוטוסטרדה זה די על הצד השתיין. אבל הבעיה הגדולה יותר היא שלא קל בכלל למצוא רכב דיזל אמין ומתוחזק שאינו מפוצץ קילומטרים בתקציב שלך. אני לא מכיר את הרכב. באופן כללי רכבי דיזל ידניים יכולים לעשות בתחזוקה טובה הרבה מעבר ל 160 אלף. ושוב באופן כללי אני חושב שבתקציב כזה ולייעוד כזה יותר חשובה האמינות מצריכת הדלק. בנסיעה מנהלתית רגועה בינעירונית הרבה רכבים יתנו לך 1:14

גם בנסיעה הזו הייתי מתעדף אמינות על פני חסכון בדלק. זאת לאור התקציב

זה אכן הימור מושכל. נכון שיש חשש לתקלה משביתה אבל זה נכון לכל רכב ב 8000. הפוטנציאל כאן גדול. אבל שוב, זה דורש לוודא טיפול ומצב ראוי

התכוונתי שזה הטיפ היחיד שיש לי. לא שזה הטיפ היחיד שצריך בסוגיה....

יש את ה"ביטוח" הזה: https://www.tripguaranty.co.il/ מאפשר ביטול ללא כל נימוק או תנאי ובהתראה של שעות בודדות (ביחס ליציאה מהארץ בלבד). אני כותב ביטוח במרכאות כי זה יותר רכישת אופציה מאשר ביטוח. העלות גבוהה וההחזר של 80 אחוז מכל הפסד בגין הזמנה. זה לא ממש ביטוח גם בגלל המחיר אבל בעיקר בגלל המנגנון. ביטוח מגן על הרוכש מאירועים שאינם תלויים בו. כאן זה מופעל לגמרי לפי שיקול הדעת של הרוכש. אבל המחיר בהתאם. מתאים למקרים בהם סיכויי הביטול גבוהים

הטיפ היחיד הוא לא ללכת למכון המבורדק בצומת עד הלום זה עקום וביזארי שם

המחירון פחות רלוונטי. זה בעיני תקציב בעייתי לרכב. לכל רכב. מה שכן אם כבר לקנות בתקציב כזה אז רכב כזה (בהנחה שיש תיעוד טיפולים ומצב הרכה טוב). כתבת יד ראשונה וק"מ. לא ציינת האם טופל כראוי ומצבו. ותאריך לטסט. וצמיגים ומצבר. מה שכן אם הןא בעלים ראשון כבר 19 שנה אז תבקש תיעוד טיפולים. אם אין אז תברח.

כי השימוש שונה באופיו. כעת המצבר שלי ברכב תקין. בכל פעם שאני מגיע לרכב הוא אמור להניע. אולי אם יעמוד מספר ימים לא יניע. אבל בשימוש הרגיל שלי המצבר אינו עניין בכלל. בהיעדר איזו הפתעה. הסוללה של הסלולר זה עניין אחר. גם כשהיא מוטענת וחדשה אז בשימוש אינטנסיבי אולי לא תסחוב יום שלם. אז צריך להיות עירני, או להטעין במהלך היום וכו'. אז לכן זה יותר עניין. בגדול קל להצביע על חסרון משמעותי במכשיר הסלולר ביחס לחיי הסלוללה. זה היבט שלמשתמשים כבדים הוא בעייתי. שלא נדבר על טיול/קמפינג של למעלה מיום בלי מקום להטעין. המצבר ברכב פשוט עושה את העבודה. פעם בכמה שנים מחליפים

לא יודע לגבי טסטים ועלויות. אני יודע שצריך סיבה טובה מאוד לקנות רכב בגיל כזה. 60,000 זה מעט מאוד. אם זה מאומת ואם הרכב טופל טוב ובמצב טוב אז אפשר לשקול כזה גיל לרכב. אבל בגדול הגישה שלי היא שהתקציבים הללו (מתחת ל 10 וגם מתחת ל 15) הם גבוליים מאוד. אפשר לרכוש משהו מספק במחירים הללו אבל צריך סבלנות, מזל וידע. ב 20,000 המצאי הראוי גדול משמעותית עכשיו ראיתי שהרכב יד ראשונה. הקהל שקונה רכב כזה ומחזיק בו 19 שנה זה קהל שייתכן ומטפל ברכב בהקפדה רבה. היות וזה בעלים יחיד כל השנים אפשר לצפות שיהיה לו תיעוד מלא. אם כן אז זו סיבה טובה לרכוש את הרכב. התסריט הטוב הוא שזה בעלים יחיד שטיפל טוב ואז מהניירת תראה שהק"מ אמיתי ותבין את מצב הרכב. וייתכן שמדובר בבעלים שמוכר כי הרעיון של שני טסטים מיותר עבורו. אם זו הסיבה שהוא מוכר (ולא גסיסת הרכב) אז אולי מצאת בונבוניירה. במקרה כזה 8000 זה הגיוני

כל רכב בן 19 זו הרפתקאה פוטנציאלית... זה טרם הטורבו וה DSG אז לא מערכות מחוכמות במיוחד. אבל עדיין זה רכב של פולקסואגן ולא סובארו/מזדה עמידות. אני לא מכיר יותר מידי היתה לי איביזה 1.6 שנת 1998. יש מצב שזה אותו מנוע. שנים היתה פיקס אבל כשהתחילו צרות זה היה כואב (בית מצערת ארור...) הייתי שוקל אם במצב טוב. ורק אם יש תיעוד רציני של הטיפול במהלך השנים האחרונות לפחות. 60,000 ק"מ זה מעט ברמה מחשידה. יש לבדוק את התיעוד. ובעיקר מתי קנה אותה הבעלים הנוכחי כי אם קנה לא מזמן יש מצב שמנסה להפטר מרכב תקול. כמו בכל רכב ישן רכיב הטסט/צמיגים ומצבר צריך להלקח בחשבון כי יישור קו שם זה כבר סכום משמעותי ביחס לרכב.

הפער מורגש

אתה אמיתי?

ייתכן שבכל העולם יש התכנסות לצבעים מסויימים ושזה אצל היצרנים. אבל בכל ביקור באירופה אי אפשר שלא לזהות מייד שבארץ המצב שונה. בארץ אחוז הרכבים שהוא לבן/אפור/כסף גבוהה באופן מורגש מכל מקום אחר שהייתי בו. בחול יש שפע של רכבים אדומים/כחולים/ירוקים/חומים וכו וכו.

2019 זו השנה האחרונה של קליאו דור 4. זה בד"כ שלב בו אין מתיחות פנים ושינויים כאלו. יפתיע אותי עם קליאו ששווקה מ 2013 עד 2019 תעבור שדרוג במזגן בשנה השביעית והאחרונה של השיווק.

רכבים של מותג פרימיום עם איבזור נחות/מאכזב זו תופעה די נפוצה. בסוף ברכבים הללו בבדיקת העלות מול התועלת חלק מהתועלת היא הסמל... ואז במחיר מסויים התמורה מבחינת איבזור מאכזבת ביחס לחלופות. אני לא ממש בקיא אבל זה נראה לי יותר נפוץ במותגי הפרימיום הגרמניים המוכרים. שם כנראה למותג ערך מוסף וזה מתבטא בשאר רכיבי התמורה.