avivsi

למרות שהיצרן ממליץ על 30 אלף בהחלט מומלץ לעשות כל 15-20 אלף שזה יוצא אצל הרוב טיפול אחד בשנה.

נראה באמת כמו כמה נוריות שרופות בתצוגה. כנס למוסך מורשה אם זה מפריע לך למרות שאפשר לחיות ולהסתדר בקלות גם ככה. זה לא איזה מכשיר קשר שאתה צריך להיות על התדר המדויק.

לא חושב שזה מכובד להשמיץ קולגות. האם המכונאים במוסכים מורשים זה רק דפרים שנשלחים לשם בלית ברירה על ידי לשכת האבטלה ורק במוסך מתמחה הם נבחרים בקפידה?! לי יש ניסיון רגיל וטוב בלי שום דרמות עם המרכזי של לובינסקי. נוח לי לטפל אצל מי שקניתי ממנו את הרכב. עולה קצת יותר? לא נורא, העיקר שיש אחריות ועם מי לדבר כשיש בעיה. יש מספיק סיפורי זוועות בפורום על מוסכים לא מורשים לצד שבחים על אחרים ולכן אני חושב שהדברים שכתבת בהכללה לא מכבדים אותך כעסק שמכבד את עצמו.

קפה שחור בגזיה זה פסה. אחד הדברים הבודדים שהיה מגניב באוטומוטור זה דוכן של מכונת אספרסו לרכב. מזכיר את המכונה של לוואצה בפיאט 500L. קומפקטית מאוד, חצי דקה ויש אספרסו אמיתי בחיבור לשקע המצית. לחץ 16 בר שזה יפה מאוד (ביתית עושה בערך 18). עולה כמה מאות שקלים. נקראת משהו כמו הנדפרסו (על משקל הנדברייק).

אנחנו משכירים כל שנה רכב בעיקר בסקי. שנה שעברה לקחנו אוקטביה סטיישן (קומבי) דיזל. ארבע מבוגרים פלוס ציוד. היה מעט צפוף אבל הרכב טוב. השנה ננסה להשיג את הC4 פיקאסו . זה כבר נראה לי הרבה יותר מרווח לארבעה מבוגרים פלוס ארבע מזוודות והגג זכוכית באלפים זה יתרון עצום בגלל הנוף.

במשרד הרישוי או כל חוקר פרטי. אלה מחוברים לכל המידע. חשוב להחזיק חבר כזה לעת צרה.

לא כל תקלה בכל רכב מכוסה במסגרת אחריות וגם לא לוקחים כל רכב שרואים לבדיקה. לוקחים לבדיקה רק אחרי שנעולים על רכב ספציפי, סוגרים מחיר והבדיקה היא יותר כדי לדעת שאין משהו קרדינלי שיכול לבטל את העסקה. יש גם מקרים שבהם הרכב שקנית לא טופל על פי הוראות יצרן ואז האחריות ממילא לא תופסת. תבקש היסטוריה של טיפולים כדי לדעת שהרכב טופל במסגרת האחריות רק במוסך מורשה

לא לגמרי מסכים איתך. בקרוב יגיעו לארץ שלישיית הקטנות הזהות של פזו-סיטרואן-איגו שנראות חבל על הזמן כולל גג נפתח והן לא יעלו 100,000 שקל ואפילו לא קרוב לזה. אופל להזכירך זה לא איזה מותג-על אקזוטי ואני מעריך שאחרי שהמכוניות יעלו אבק בבונדד הם יצאו במחירי מבצע עם סיפורי מעשיות שהיבואן הצליח לכופף את היצרן ולהשיג להם מחיר יותר טוב. בקיצור, הם מנסים להיפטר מתדמית היבואן ליסינג שלהם.

בזבוז זמן. כמה מכוניות שרואים בכל מפגש ובאילון, כמה ניידות שלא רוצים לראות בשום מפגש ודוכני מדבקות, מכונות להכנסת סלטים ואוכל מגעיל בים של כסף. חצי מהשטח של גני התערוכה. פעם כל הביתנים האולמות והאזורים הפתוחים היו מלאים במציגים. היום זה נראה כמו יריד באיזה עיירה באפריקה וגם זאת מחמאה כנראה.

אתה כותב דברים שכנראה אין לך מושג קלוש בהם. מתנדב במשטרת התנועה עובר שתי הכשרות (שלב א' וב'). אחרי שהוא לומד שלב א' (כעשרה מפגשי ערב בערך) עובר בחינה ומאושר על ידי המטה הארצי (תעודת יושר, ותק בנהיגה, עבר תעבורתי וכו') הוא כבר מתחיל לעשות משמרות בניידת. מאותו רגע יש לו סמכויות שוטר לכל דבר כשהוא במשמרת למעט רישום דו"חות. אחרי 70 שעות ותק הוא כבר יכול לגשת לשלב ב' (עוד כמה מפגשים) ובסיומם הוא כבר מוסמך לכתוב דוחו"ת רגילים. לא פנימיים ולא בטיח. למתנדבים יש השפעה רבה ובהחלט יכולים להחליט אם הם מציקים לאזרחים תמימים כמו שיש הרבה שוטרים מתוסכלים או שהם מתמקדים באכיפה איכותית ומחפשים את המתפרעים, הביריונים וגורמי התאונות. עשיתי את זה למעלה משנה אבל בגלל הלחץ בעבודה לקחתי פסק זמן. אולי עוד אחזור לזה. יש משמרות משעממות ויש מעניינות. אם אתה בן 18 לא יקבלו אותך ממילא. צריך ותק של רישיון נהיגה.

נשמע יותר מסתם מיקריות. הסיכוי לפנצ'ר ב-10 דקות נסיעה בעיר הוא קטן. קרע לא קורה מעצמו אלא אם נתקלים במשהו או כתוצאה מכשל ביצור. אם הגולש מעיד שהוא לא פגע בכלום (למרות שבהחלט יתכן שפגע ולא הרגיש), אז הוא צריך להתעקש על צמיג חדש.

כסא חשמלי זה דווקא בעיני לא הכי פרקטי כי בדרך כלל הם מאוד איטיים. לא צריך להיות כאלה מפונקים והמושבים המכאנים שמושיטים יד מתחת למסעד ומקרבים או מרחיקים בשנייה הם מספיק טובים. נראה לי סתם עוד רכיב חשמלי מיותר שמייקר ויכול להתקלקל.

אם אתה כזה מרוצה, במקומך הייתי מחכה כבר עוד כמה חודשים ובודק את ה-308 החדשה שתגיע לארץ. היא מכונית השנה באירופה וכנראה לא סתם. היא כבר מגיעה עם המנוע והגיר החדשים ורק אפשר להניח שהכוח ורמת הבידוד שלה גבוהה יותר מהנוכחית. אני אומר את זה כי נסעתי די הרבה ב-508 ואחד הדברים הראשונים שישר בולטים שם זה הבידוד המעולה של תא הנוסעים והמנוע השקט. זתומרת שכשהם רוצים הם יודעים איך לעשות את זה.

הניסיון שלי מוכיח שאין שואב אבק נטען שהוא ברמה של שואב חשמלי. נכון, קצת פחות נוח לחבר כבל מאריך לחשמל אבל מי שיש לו חניה פרטית ויכול, אז עדיף טיפה מאמץ כי השואב הרגיל הרבה יותר חזק. אני גם מבין שלא מדובר במוצר זול אבל כנראה שטוב אז בעיני הוא יעיל וכדאי למי שאין חיבור חשמל קרוב לחניה.

טכנית סביר להניח שעם יכולת ורצון תוכל גם לשתול מנוע של קורבט בתוכו אבל חוקית לא יאשרו לך במשרד התחבורה להחליף את נפח המנוע למעט חריגים חריגים חריגים.

ה-I30 אולי קל למכירה, אמין, אבל ממש לא חסכוני. רכב נחמד שנותן תמורה טובה למחיר אבל המנוע שלו (1,600) והגיר (4 הילוכים) לא נמצאים בקדמת הטכנולוגיה אם להיות עדינים וצריכת הדלק היא בהתאם.

קוד מנוע שונה. מספיק ששונה רכיב מסוים כדי שהמנוע יקבל קוד אחר. זה לא שמדובר שני מנועים שונים.

הרכב אמנם נסע לא מעט אבל באזור הממוצע של הנסועה. לא משהו חריג. המנוע מהכרות, חזק וטוב. אין איתו בעיות. הגיר קצת מיושן ורק עכשיו הם מכניסים את השישה הילוכים אבל סה"כ הרכב נותן תמורה טובה בטח שב30,000 לקבל כזה אוטו.

הם לא מצליחים בארץ מכל מיני סיבות בעיקר של איכות חומרים והרכבה נמוכה, מחיר גבוה וצריכת דלק עוד יותר גבוהה. חוץ מזה שהיבואן (מכשירי תנועה) לא משקיע יותר מדי בקידום המותג. דווקא בתחום הפיקאפים הכבדים, לדודג' ראם יש ותמיד היה שם טוב בעיקר הודות למנוע מפלצת.

הוצאת לי את המילים מהפה. אם המיצובישי נחותה משמעותית מהקרוז, כנראה שהמצב שם באמת בכי רע. אני נסעתי ב301 המתחרה שלה מבית פיזו ודווקא הופתעתי לטובה לעומת מה שציפיתי ממכונית שמיועדת למדינות מתפתחות. זול לא בהכרח צריך להיות גם גרוע מסתבר.

היה כתוב בעיתון שהוא קיבל אישור ל"מוסך מעופף" כלומר שירות תוקונים של היצרן ששולח בטיסה תוך 24 שעות צוות לתקן את הרכב. למדינה זה משתלם כי מדובר במיסים של יותר מימליון שקל אז ברור שיאשרו לו.

"דובי" בכניסה לאזור התעשיה של רעננה. שרות מקצועי והוגן. ממש לפני שפונים ימינה לא.ת יש מתחם קטן מלא פנצ'ריות ומסעדה "התיימניה".

פלא שהקלאץ של רכב ספורטיבי כזה שנמסר ליידים של עיתונאי רכב ישראלים החזיק מעמד 26000 ק"מ. זאת תעודת כבוד עבורו. אם אצל אנשים שלא חסים על הרכב ולא צריכים לשלם על נזקים והיה רובו ככולו בשימוש אגרסיבי של מבחני דרכים הוא החזיק כל כך הרבה זמן, תהיה בטוח שכשאתה תשלם עבור הרכב הקלאץ יחזיק מעמד פי ארבע.

יש הבדלים גדולים בין המפרטים של הדגמים שנמצאים באולמות התצוגה לבין המפרטים שמגיעים לליסינג ולציי הרכב ככה שקצת קשה לדעת לגבי האבזור. לבחור מתוך 14 מכוניות זאת משימה בלתי אפשרית. תצמצמו את הרשימה ל3-5 מכוניות מקסימום ואז תבקשו לעשות נסיעות מבחן בסוכנויות ותראו מה הכי נוח לכם.

המערכת שלך פי שתיים טובה. אוכלת את של חבר שלך בלי מלח. מאיפה יש לאנשים זמן להתווכח שעות על שטויות כאלה? יש איזה חופש בבית ספר שלא שמענו עליו?